Étude 1 sur 496 · Pourquoi et comment Luc a-t-il écrit son Évangile ?

  1. לימוד 1: מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?
  2. לימוד 2: ישוע המשיח, הדבר שנהיה בשר, ויוחנן המטביל, מבשר בואו
  3. Étude 3 : Annonce de la naissance du Messie Jésus
  4. Étude 4 : La louange de Zacharie lors de la naissance de son fils Jean
  5. Étude 5 : Le premier songe de Joseph
  6. Étude 6 : La naissance du Messie Jésus.
  7. Étude 7 : La généalogie ou les généalogies
  8. Étude 8 : La visite des bergers
  9. Étude 9 : La circoncision de l’Enfant Jésus
  10. Étude 10 : La purification de Marie
  11. Étude 11 : La rencontre avec Siméon
  12. Étude 12 : La rencontre avec Anne
  13. Étude 13 : Les Mages d’Orient rencontrent Hérode
  14. Étude 14 : L’Enfant Jésus adoré par les Mages
  15. Étude 15 : Le second songe de Joseph
  16. Étude 16 : Le massacre des enfants à Bethléem
  17. Étude 17 : Le quatrième et dernier songe de Joseph
  18. Étude 18 : Le retour à Nazareth
  19. Étude 19 : L’Enfant Jésus âgé de 12 ans dans le temple
  20. Étude 20 : Les « lendemains »notés par Jean
  21. Étude 21 : La chronologie de la vie du Messie
  22. Étude 22 : Calcul des dates concernant la vie du Messie Jésus
  23. Étude 23 : La date de naissance du Messie Jésus
  24. Étude 24 : La mort du roi Hérode le Grand
  25. Étude 25 : Le ministère de Jean le Baptiste
  26. Étude 26 : Le baptême du Messie Jésus
  27. Étude 27 : La tentation du messie Jésus
  28. Étude 28 : Les premiers disciples
  29. Étude 29 : La rencontre avec Philippe
  30. Étude 30 : La rencontre du Messie Jésus avec Nathanaël
  31. Étude 31 : La première fête de Pâque
  32. Étude 32 : Les marchands chassés du Temple
  33. Étude 33 : Les résultats à Jérusalem
  34. Étude 34 : L’entretien du Messie Jésus avec Nicodème
  35. Étude 35 : Le retour à Enon au sud de la Galilée
  36. Étude 36 : Les conflits entre les disciples
  37. Étude 37 : L’arrestation de Jean le baptiste
  38. Étude 38 : De la Judée à la Galilée
  39. Étude 39 : La Samaritaine et l’eau de la vie
  40. Étude 40 : Le village de Sychar en Samarie
  41. Étude 41 : Le retour en Galilée
  42. Étude 42 : Arrivé à Capernaüm en Galilée
  43. Étude 43 : Les difficultés à Nazareth
  44. Étude 44 : L'accomplissement de la prophétie d'Esaïe
  45. Étude 45 : Début de prédication en Galilée
  46. Étude 46 : L’officier du roi à Cana en Galilée
  47. Étude 47 : La confirmation de l’appel des disciples
  48. Étude 48 : La première pêche miraculeuse
  49. Étude 49 : La prédication à la synagogue de Capernaüm
  50. Étude 50 : L’homme à l’esprit impur
  51. Étude 51 : Guérison de la belle-mère de l’Apôtre Pierre
  52. Étude 52 : Nombreuses guérisons en soirée
  53. Étude 53 : Le Messie Jésus s’isole pour prier
  54. Étude 54 : La consécration du disciple
  55. Étude 55 : Prédication en Galilée
  56. Étude 56 : La guérison d’un lépreux.
  57. Étude 57 : La renommée du Messie Jésus se repend en Galilée
  58. Étude 58 : Guérison d’un paralytique
  59. Étude 59 : L’appel d’un autre disciple, Matthieu
  60. Étude 60 : Le festin donné par Lévi
  61. Étude 61 : Question sur la fréquentation des pêcheurs
  62. Étude 62 : L’explication des 70 semaines de Daniel
  63. Étude 63 : Le calendrier juif
  64. Étude 64 : La seconde fête de Pâque à Jérusalem
  65. Étude 65 : La guérison de l’infirme à la piscine de Bethesda
  66. Étude 66 : Le Messie Jésus affirme son égalité avec le Père
  67. Étude 67 : Témoignages confirmant celui du Messie Jésus
  68. Étude 68 : Prédication en Galilée continue
  69. Étude 69 : La question des disciples de Jean le baptiste sur le jeûne
  70. Étude 70 : Les paraboles du drap neuf et du vin nouveau
  71. Étude 71 : Jésus est le maître du sabbat
  72. Étude 72 : La guérison de l’homme à la main paralysée
  73. Étude 73 : Les pharisiens envisagent d’assassiner le Messie Jésus
  74. Étude 74 : Nombreuses guérisons en Galilée
  75. Étude 75 : Le choix des 12 Apôtres
  76. Étude 76 : La mission des 12 Apôtres
  77. Étude 77 : Proclamation de l’Evangile
  78. Étude 78 : Avertissement sur les persécutions à venir
  79. Étude 79 : Rassemblement des disciples et de la foule
  80. Étude 80 : Le sermon sur la montagne (1), les béatitudes
  81. Étude 81 : Le sermon sur la montagne (2), les malédictions notées par Luc
  82. Étude 82 : Le sermon sur la montagne (3), le sel de la terre
  83. Étude 83 : Le sermon sur la montagne (4), la lumière du Monde
  84. Étude 84 : Le sermon sur la montagne (5), la relation du Messie Jésus avec la loi
  85. Étude 85 : Le sermon sur la montagne (6), le meurtre, l’offrande et le pardon
  86. Étude 86 : Le sermon sur la montagne (7), l’adultère et le divorce
  87. Étude 87 : Le sermon sur la montagne (8), le parjure
  88. Étude 88 : Le sermon sur la montagne (9), La vengeance
  89. Étude 89 : Le sermon sur la montagne (10), aimer ses ennemis
  90. Étude 90 : Le sermon sur la montagne (11), Les dons
  91. Étude 91 : Le sermon sur la montagne (12), une instruction sur la prière
  92. Étude 92 : Le sermon sur la montagne (13), le pardon
  93. Étude 93 : Le sermon sur la montagne (14), le jeûne
  94. Étude 94 : Le sermon sur la montagne (15), un trésor dans le ciel
  95. Étude 95 : Le sermon sur la montagne (16), les soucis et les inquiétudes
  96. Étude 96 : Le sermon sur la montagne (17), ne pas juger les autres
  97. Étude 97 : Le sermon sur la montagne (18), un encouragement à la prière
  98. Étude 98 : Le sermon sur la montagne (19), la règle d’or
  99. Étude 99 : Le sermon sur la montagne (20), les deux chemins
  100. Étude 100 : Le sermon sur la montagne (21), les faux prophètes
  101. Étude 101 : Le sermon sur la montagne (22), ceux qui m’appellent Seigneur
  102. Étude 102 : Le sermon sur la montagne (23), les deux maisons
  103. Étude 103 : Les résultats du sermon sur la montagne
  104. Étude 104 : La guérison d’un lépreux après le sermon sur la montagnes
  105. Étude 105 : La guérison du serviteur de l’officier romain
  106. Étude 106 : La résurrection du fils de la veuve de Naïm
  107. לימוד 107: דברי השבח על יוחנן המטביל
  108. Étude 108 : La relation personnelle du disciple avec son Seigneur
  109. Étude 109 : Le Messie Jésus, avec ses disciples, annonce le royaume de Dieu
  110. Étude 110 : La guérison du démoniaque
  111. Étude 111 : Le témoignage de la famille du Messie Jésus
  112. Étude 112 : Enseignement sur les démons
  113. Étude 113 : Le blasphème contre le Saint-Esprit
  114. Étude 114 : Les contradictions des pharisiens dénoncées
  115. Étude 115 : Le signe de Jonas
  116. Étude 116 : Le signe de la reine de Séba
  117. Étude 117 : Les esprits impurs
  118. Étude 118 : Une femme interrompt le Messie Jésus
  119. Étude 119 : La foule nombreuse
  120. Étude 120 : Instructions diverses du Messie Jésus
  121. Étude 121 : La parabole du riche insensé
  122. Étude 122 : Enseignement du Messie Jésus sur l'inquiétude
  123. Étude 123 : Parabole et avertissement sur le retour du Messie Jésus
  124. Étude 124 : La question de Pierre
  125. Étude 125 : Parabole des deux serviteurs
  126. Étude 126 : Le Messie Jésus objet de divisions
  127. Étude 127 : La vraie famille du Messie Jésus
  128. Étude 128 : La parabole du semeur
  129. Étude 129 : La parabole de l'ivraie et du froment
  130. Étude 130 : La comparaison avec la croissance de la semence
  131. Étude 131 : La parabole du grain de sénevé
  132. Étude 132 : D'autres paraboles non rapportées
  133. Étude 133 : La parabole du levain
  134. Étude 134 : La parabole du trésor caché
  135. Étude 135 : La parabole de la perle de très grand prix
  136. Étude 136 : La parabole du filet jeté dans la mer
  137. Étude 137 : Conclusion du Messie Jésus
  138. Étude 138 : Le Messie Jésus apaise la tempête
  139. Étude 139 : La guérison du démoniaque de Gadara
  140. Étude 140 : La guérison de la fille de Jaïrus interrompue
  141. Étude 141 : La guérison de la femme à la perte de sang
  142. Étude 142 : La guérison de la fille de Jaïrus
  143. Étude 143 : La guérison de deux aveugles
  144. Étude 144 : La guérison d'un démoniaque
  145. Étude 145 : Le jugement des pharisiens
  146. Étude 146 : Le Messie Jésus continue son œuvre
  147. Étude 147 : La compassion du Messie Jésus pour la foule
  148. Étude 148 : Retour à Nazareth
  149. Étude 149 : Envoi des douze apôtres
  150. Étude 150 : Mort de Jean le baptiste
  151. Étude 151 : Rappel des conditions de l'assassinat de Jean le baptiste
  152. Étude 152 : Le retour des apôtres
  153. Étude 153 : Le Messie Jésus s'isole avec ses disciples
  154. Étude 154 : La multiplication des pains pour les 5000 personnes
  155. Étude 155 : La réaction de la foule
  156. Étude 156 : Le Messie Jésus et Pierre marchent sur les eaux
  157. Étude 157 : La réaction des apôtres
  158. Étude 158 : Nombreuses guérisons à Génésareth
  159. Étude 159 : Pierre reconnait Jésus comme le Messie
  160. Étude 160 : Travail du Messie Jésus en Galilée
  161. Étude 161 : Reproches aux scribes et aux Pharisiens
  162. Étude 162 : Verdict sur le cœur humain
  163. Étude 163 : Guérison de la fille de la femme syro-phénicienne
  164. Étude 164 : Nombreuses guérisons en soirée
  165. Étude 165 : Seconde multiplication des pains pour 4000 personnes
  166. Étude 166 : Départ en barque pour la ville de Magdala
  167. Étude 167 : Les pharisiens demandent un signe
  168. Étude 168 : Retour à Bethsaïda
  169. Étude 169 : Enseignement des disciples sur l'influence des pharisiens
  170. Étude 170 : L'aveugle de Bethsaïda
  171. Étude 171 : Seconde déclaration de Pierre
  172. Étude 172 : Eloge de Pierre par le Messie Jésus
  173. Étude 173 : Le Messie Jésus annonce ses futures souffrances, réaction de Pierre
  174. Étude 174 : Le prix de la consécration
  175. Étude 175 : Une parole du Messie Jésus bien étrange
  176. Étude 176 : La transfiguration
  177. Étude 177 : Les recommandations du Maître
  178. Étude 178 : Question des disciples au sujet du prophète Elie
  179. Étude 179 : Un démon difficile à chasser
  180. Étude 180 : L’explication de l’échec des disciples
  181. Étude 181 : Le Messie Jésus annonce à nouveau sa mort
  182. Étude 182 : L’impôt du Temple dans la bouche du poisson
  183. Étude 183 : Discours sur l'humilité
  184. Étude 184 : Parabole de la brebis perdue
  185. Étude 185 : Discipline dans l'Eglise et le pardon
  186. Étude 186 : Le Messie Jésus continue son périple en Galilée
  187. Étude 187 : Le différent du Maître avec ses frères
  188. Étude 188 : Départ pour Jérusalem et départ définitif de la Galilée
  189. Étude 189 : Le voyage par la Samarie
  190. Étude 190 : La réaction de Jacques et Jean
  191. Étude 191 : Les Juifs cherchent le Messie Jésus
  192. Étude 192 : Le discours sur l’eau vive
  193. Étude 193 : L'appréciation contradictoire du peuple
  194. Étude 194 : La femme adultère
  195. Étude 195 : Le retour des 70 disciples
  196. Étude 196 : Le bon samaritain
  197. Étude 197 : Le Messie Jésus à Béthanie chez Marthe et Marie
  198. Étude 198 : Instruction sur la prière
  199. Étude 199 : La parabole de l’ami importun
  200. Étude 200 : L’invitation chez un pharisien
  201. Étude 201 : Rappel du massacre des Galiléens par Pilate
  202. Étude 202 : La parabole du figuier stérile
  203. Étude 203 : Guérison d'une femme le jour du Sabbat
  204. Étude 204 : La graine de moutarde et le levain
  205. Étude 205 : Enseignements du Messie Jésus sur la route de Jérusalem
  206. Étude 206 : Lamentations sur Jérusalem
  207. Étude 207 : Repas chez un pharisien
  208. Étude 208 : Parabole de l'invité prétentieux
  209. Étude 209 : La parabole de la tour
  210. Étude 210 : La parabole du roi qui prépare la guerre
  211. Étude 211 : L’image du sel sans saveur
  212. Étude 212 : La curiosité du peuple et la jalousie des religieux
  213. Étude 213 : La parabole de la brebis perdue et retrouvée
  214. Étude 214 : La parabole de la drachme perdue
  215. Étude 215 : La parabole de l'intendant infidèle
  216. Étude 216 : Instruction sur les scandales, le pardon et la foi
  217. Étude 217 : Parabole des serviteurs inutiles
  218. Étude 218 : La guérison des dix lépreux
  219. Étude 219 : L'aspect spirituel du royaume
  220. Étude 220 : Le Messie Jésus annonce sa seconde venue
  221. Étude 221 : La parabole du juge inique
  222. Étude 222 : La parabole du pharisien et du publicain
  223. Étude 223 : Guérison d'un aveugle de naissance
  224. Étude 224 : Le Messie Jésus affirme sa Divinité
  225. Étude 225 : Le Messie Jésus est le bon berger
  226. Étude 226 : La fête de la dédicace
  227. Étude 227 : Questions des religieux sur la messianité de Jésus
  228. Étude 228 : Tentative d'arrestation
  229. Étude 229 : Départ pour Béthanie au-delà du Jourdain
  230. Étude 230 : Enseignement sur le divorce
  231. Étude 231 : Le Messie Jésus bénit des petits enfants
  232. Étude 232 : Le jeune homme riche
  233. Étude 233 : Le salut et les richesses
  234. Étude 234 : La récompense des apôtres
  235. Étude 235 : La parabole des ouvriers de la onzième heure
  236. Étude 236 : Le Messie Jésus annonce à nouveau sa mort et sa résurrection
  237. Étude 237 : La requête de Salomé, la femme de Zébédée, pour ses fils
  238. Étude 238 : Guérisons des aveugles près de Jéricho
  239. Étude 239 : Zachée veut voir le Messie Jésus
  240. Étude 240 : La parabole des mines
  241. Étude 241 : La résurrection de Lazare
  242. Étude 242 : Complot contre le Messie Jésus qui se retire à Ephraïm
  243. Étude 243 : Les paraboles
  244. Étude 244 : Le semeur
  245. Étude 245 : La maison bâtie sur le roc
  246. Étude 246 : Le drap neuf et les outres neuves
  247. Étude 247 : Le bon grain et l’ivraie
  248. Étude 248 : Le grain de sénevé
  249. Étude 249 : Le levain
  250. Étude 250 : Le trésor caché
  251. Étude 251 : La perle de grand prix
  252. Étude 252 : Le filet
  253. Étude 253 : Le serviteur impitoyable
  254. Étude 254 : Les ouvriers loués à différentes heures
  255. Étude 255 : Les deux fils
  256. Étude 256 : Les méchants vignerons
  257. Étude 257 : Les noces du fils du roi
  258. Étude 258 : Le figuier bourgeonnant
  259. Étude 259 : Les dix jeunes filles
  260. Étude 260 : Arrivée chez Lazare, Marthe et Marie
  261. Étude 261 : L'arrivée des Juifs de la ville de Jérusalem
  262. Étude 262 : Marie de Béthanie oint le Messie Jésus
  263. Étude 263 : La trahison de Judas l'Iscariote
  264. Étude 264 : Retour à Jérusalem et arrêt à Bethphagé
  265. Étude 265 : Entrée triomphale à Jérusalem
  266. Étude 266 : Le retour à Béthanie
  267. Étude 267 : Purification du Temple (seconde fois)
  268. Étude 268 : Guérison d’aveugles et de boiteux
  269. Étude 269 : Enseignement journalier dans le Temple
  270. Étude 270 : Le retour de nouveau à Béthanie
  271. Étude 271 : Le figuier est sec
  272. Étude 272 : L’autorité du Messie Jésus contestée
  273. Étude 273 : La parabole des deux fils
  274. Étude 274 : La parabole des vignerons
  275. Étude 275 : La parabole du festin des noces
  276. Étude 276 : Les questions des étrangers au Messie Jésus
  277. Étude 277 : Les questions des pharisiens et des hérodiens
  278. Étude 278 : Les questions des pharisiens et des hérodiens
  279. Étude 279 : Les questions des docteurs de la loi
  280. Étude 280 : La Messianité de Jésus
  281. Étude 281 : Réquisitoire contre les responsables religieux
  282. Étude 282 : Le don de la pauvre veuve
  283. Étude 283 : L’incrédulité des Juifs
  284. Étude 284 : Le discours eschatologique sur le Mont des Oliviers
  285. Étude 285 : La parabole du figuier
  286. Étude 286 : Encouragement à la vigilance
  287. Étude 287 : Parabole du serviteur fidèle
  288. Étude 288 : Parabole des dix jeunes filles
  289. Étude 289 : Parabole des serviteurs et des récompenses, des talents
  290. Étude 290 : Le jugement des nations
  291. Étude 291 : Le complot contre le Messie Jésus
  292. Étude 292 : Préparation de la Pâque
  293. Étude 293 : Le dernier repas avant la crucifixion
  294. Étude 294 : Judas l’Iscariot, le traitre est identifié
  295. Étude 295 : Dispute des disciples au sujet de la prééminence
  296. Étude 296 : Le Messie Jésus lave les pieds de ses disciples
  297. Étude 297 : L’institution de la Sainte Cène
  298. Étude 298 : Le départ de Judas l’Iscariote
  299. Étude 299 : Le reniement de Pierre annoncé
  300. Étude 300 : Pierre et un autre disciple proposent de défendre leur Maître
  301. Étude 301 : Le chemin qui mène au ciel
  302. Étude 302 : La promesse du Saint-Esprit
  303. Étude 303 : Le cep et les sarments
  304. Étude 304 : Entretien personnel avec ses disciples
  305. Étude 305 : Avertissement concernant la persécution
  306. Étude 306 : Le Messie Jésus réconforte ses disciples
  307. Étude 307 : Le Messie Jésus évoque sa mort prochaine
  308. Étude 308 : La prière d’adieu : le Messie Jésus prie pour lui-même
  309. Étude 309 : Le Messie Jésus et ses disciples chantent les psaumes
  310. Étude 310 : Départ pour le mont des Oliviers
  311. Étude 311 : Arrêt à Gethsémané
  312. Étude 312 : Le combat dans la prière
  313. Étude 313 : La troupe conduite par Judas l'Iscariote arrive
  314. Étude 314 : L'arrestation
  315. Étude 315 : La révolte du disciple Pierre et la guérison de Malchus
  316. Étude 316 : Les paroles du Messie Jésus à la foule lors de l'arrestation
  317. Étude 317 : La fuite des disciples
  318. Étude 318 : La présentation chez l'ancien Souverain Sacrificateur Anne
  319. Étude 319 : Le transfert chez le Souverain Sacrificateur en exercice, Caïphe
  320. Étude 320 : Les Apôtres Pierre et Jean dans la cour de la maison de Caïphe
  321. Étude 321 : La présentation au Sanhédrin
  322. Étude 322 : Les maltraitances commencent
  323. Étude 323 : Le reniement de l'Apôtre Pierre, accompagné par l'Apôtre Jean
  324. Étude 324 : La présentation à Ponce Pilate
  325. Étude 325 : Présentation au "roi" Antipas
  326. Étude 326 : Le retour devant Ponce Pilate
  327. Étude 327 : La libération d’un prisonnier
  328. Étude 328 : L’acharnement du Sanhédrin, condamnation officielle
  329. Étude 329 : Les différents sévices et la flagellation
  330. Étude 330 : Les efforts de Pilate pour sauver Jésus
  331. Étude 331 : Le chemin jusqu’au Mont Golgotha, aide de Simon de Cyrène
  332. Étude 332 : Paroles aux femmes
  333. Étude 333 : La crucifixion
  334. Étude 334 : Le partage des vêtements et les moqueries
  335. Étude 335 : Le dialogue avec les deux malfaiteurs qui l’entouraient
  336. Étude 336 : Le dialogue de Jésus avec Jean et les femmes
  337. Étude 337 : La nuit à midi
  338. Étude 338 : La mort du Messie Jésus
  339. Étude 339 : Les précisions de Jean
  340. Étude 340 : Les signes extraordinaires accompagnant la mort de Jésus
  341. Étude 341 : Les disciples présents à la crucifixion
  342. Étude 342 : Joseph d’Arimathée demande le corps de Jésus
  343. Étude 343 : Joseph d’Arimathée et Nicodème mettent le corps de Jésus dans le tombeau
  344. Étude 344 : La visite des représentants du Sanhédrin chez Pilate
  345. Étude 345 : Le débat sur la date de la mort de Jésus
  346. Étude 346 : La chronologie de la vie de Jésus, conclusion
  347. Étude 347 : Les femmes se rendent au Tombeau
  348. Étude 348 : La pierre est roulée, le tremblement de terre
  349. Étude 349 : Le message des anges
  350. Étude 350 : Les femmes avertissent les disciples
  351. Étude 351 : La réaction de Pierre et de Jean
  352. Étude 352 : Première apparition du Messie Jésus à Marie de Magdala
  353. Étude 353 : Seconde apparition du Messie Jésus aux autres femmes
  354. Étude 354 : L’apparition du Messie Jésus à Pierre
  355. Étude 355 : Les gardes avertissent les autorités juives
  356. Étude 356 : Le prophète Daniel
  357. Étude 357 : Les doctrines de la Bible
  358. Étude 358 : Guérison de l'homme possédé dans la synagogue de Capernaüm
  359. Étude 359 : Guérison d'un homme muet possédé par un démon
  360. Étude 360 : Exorcisme du garçon épileptique
  361. Étude 361 : Les faits de société
  362. Étude 362 : L’euthanasie
  363. Étude 363 : Guérison du fils d'un officiel royal
  364. Étude 364 : Guérison de la belle-mère de Pierre
  365. Étude 365 : La guérison d'un lépreux
  366. Étude 366 : Guérison du paralytique
  367. Étude 367 : Guérison du paralytique de Bethesda
  368. Étude 368 : Guérison de l’homme à la main desséchée
  369. Étude 369 : Guérison du lépreux
  370. Étude 370 : Guérison du serviteur du centurion
  371. Étude 371 : Guérison du démoniaque aveugle et muet
  372. Étude 372 : Guérison de l'homme possédé et muet
  373. Étude 373 : Le Messie Jésus calme la tempête
  374. Étude 374 : Exorcisme du démoniaque de Gadara
  375. Étude 375 : Résurrection de la fille de Jaïrus
  376. Étude 376 : Guérison de la femme hémorroïsse
  377. Étude 377 : Guérison de deux aveugles
  378. Étude 378 : Guérison à Génésareth
  379. Étude 379 : Guérison de la fille de la femme cananéenne
  380. Étude 380 : Guérison du sourd-muet
  381. Étude 381 : Guérison de l'aveugle de Bethsaïda
  382. Étude 382 : Guérison d'une femme le jour du Sabbat
  383. Étude 383 : Guérison d'un homme atteint d'hydropisie
  384. Étude 384 : Guérison des dix lépreux
  385. Étude 385 : Guérison de l'aveugle de naissance
  386. Étude 386 : Guérison de Bartimée l'aveugle
  387. Étude 387 : Guérison de Malchus
  388. Étude 388 : Les écrits du Nouveau Testament et la traduction
  389. Étude 389 : Introduction
  390. Étude 390 : Qui est le père de Joseph ?
  391. Étude 391 : Jésus descendant de Salomon ou de Nathan ?
  392. Étude 392 : Nombre exact de generations chez Matthieu ?
  393. Étude 393 : Jean Baptiste était-il l’Elie qui devait venir ?
  394. Étude 394 : Jésus hériterait-il le trône de David ?
  395. Étude 395 : L'ânon et l'ânesse ?
  396. Étude 396 : La rencontre de Jésus et Pierre ?
  397. Étude 397 : La fille de Jaïrus
  398. Étude 398 : Le bâton pour le voyage
  399. Étude 399 : Jean baptiste ressuscité ?
  400. Étude 400 : Jésus reconnu par Jean ?
  401. Étude 401 : Les doutes de Jean le baptiste ?
  402. Étude 402 : Le témoignage de Jésus ?
  403. Étude 403 : La purification du temple ?
  404. Étude 404 : Le figuier maudit ?
  405. Étude 405 : Le baiser de Judas ?
  406. Étude 406 : Le reniement de Pierre ?
  407. Étude 407 : Jésus porte sa croix ?
  408. Étude 408 : Le rideau du temple ?
  409. Étude 409 : Les paraboles ?
  410. Étude 410 : L’heure de la crucifixion ?
  411. Étude 411 : Les brigands sur la croix ?
  412. Étude 412 : Quand Jésus est-il monté au ciel ?
  413. Étude 413 : Le champ du sang ?
  414. Étude 414 : Jésus la rançon ?
  415. Étude 415 : Le libellé du titulus ?
  416. Étude 416 : Le nom du dixième apôtre ?
  417. Étude 417 : Le vrai nom de Matthieu ?
  418. Étude 418 : Le jour exact du dernier repas de Paque ?
  419. Étude 419 : Jésus a-t-il voulu échapper à la crucifixion ?
  420. Étude 420 : Combien de fois Jésus s’est-il éloigné de ses disciples pour prier ?
  421. Étude 421 : Quels étaient les mots de la deuxième prière de Jésus ?
  422. Étude 422 : Que dit le centurion quand Jésus meurt ?
  423. Étude 423 : Dans quelle langue, Jésus, s'exprimait-il ?
  424. Étude 424 : Quelles furent les dernières paroles de Jésus avant sa mort ?
  425. Étude 425 : Le centurion est-il venu personnellement vers Jésus ?
  426. Étude 426 : Quelqu’un est-il monté au ciel en dehors de Jésus ?
  427. Étude 427 : L'ensevelissement de Jésus : aromates et linceul
  428. Étude 428 : Quand les femmes achètent-elles les aromates ?
  429. Étude 429 : But de la visite des femmes au tombeau
  430. Étude 430 : La pierre du tombeau était-elle déjà roulée lorsque les femmes arrivèrent ?
  431. Étude 431 : Les femmes ont-elles reçu une explication ?
  432. Étude 432 : La première rencontre de Marie de Magdala avec Jésus ressuscité
  433. Étude 433 : Celui-ci est mon Fils
  434. Étude 434 : La tentation de Jésus
  435. Étude 435 : La belle-mère de Pierre
  436. Étude 436 : Un paralytique porté par quatre hommes
  437. Étude 437 : Les Pharisiens ou les Scribes
  438. Étude 438 : La femme souffrant d'hémorragie
  439. Étude 439 : La fille de Jaïrus
  440. Étude 440 : Que dit Jésus à la fille de Jaïrus ?
  441. Étude 441 : Le bâton pour le voyage
  442. Étude 442 : Le signe de Jonas
  443. Étude 443 : Le levain des pharisiens
  444. Étude 444 : La transfiguration
  445. Étude 445 : L'incompréhension des disciples
  446. Étude 446 : Parole de Dieu ou parole de Moïse ?
  447. Étude 447 : La vie éternelle
  448. Étude 448 : La demande de Salomé
  449. Étude 449 : Les deux aveugles
  450. Étude 450 : Le figuier maudit
  451. Étude 451 : Les figures historiques ayant marqué l'évolution mondiale du christianisme
  452. Étude 452 : Les Actes des Apôtres
  453. Étude 453 : L'introduction de Luc
  454. Étude 454 : Entretien des apôtres avec Jésus
  455. Étude 455 : L’ascension de Jésus
  456. Étude 456 : Le choix de Matthias
  457. Étude 457 : Le discours de Pierre
  458. Étude 458 : Arrestation de Pierre et Jean
  459. Étude 459 : La délibération et la sentence du Sanhédrin
  460. Étude 460 : L’essor remarquable de l’Église primitive
  461. Étude 461 : La comparution d’Etienne devant le Sanhédrin
  462. Étude 462 : Le meurtre d'Etienne
  463. Étude 463 : L’Evangile en Samarie
  464. Étude 464 : Transformation de l'eau en vin à Cana
  465. Étude 465 : Première pêche miraculeuse
  466. Étude 466 : Résurrection du fils de la veuve de Naïn
  467. Étude 467 : Multiplication des pains et des poissons
  468. Étude 468 : Marche sur l'eau
  469. Étude 469 : Nourriture des 4 000
  470. Étude 470 : La transfiguration
  471. Étude 471 : Pièce de monnaie dans la bouche d'un poisson
  472. Étude 472 : Résurrection de Lazare
  473. Étude 473 : Dessèchement du figuier
  474. Étude 474 : Deuxième pêche miraculeuse après la résurrection
  475. Étude 475 : Apparitions post résurrection
  476. Étude 476 : Sadducéens
  477. Étude 477 : Les pharisiens
  478. Étude 478 : Jésus et les idiomes de son époque
  479. Étude 479 : Jésus parlait-il le grec ?
  480. Étude 480 : Le Père Noël
  481. Étude 481 : Les écrits apocryphes
  482. Étude 482 : Le papyrus P52
  483. Étude 483 : Jeter la pierre
  484. Étude 484 : La recherche de Nicodème
  485. Étude 485 : Le grand choix de nos vies
  486. Étude 486 : Veux-tu être guéri ?
  487. Étude 487 : Celui qui cherche trouve
  488. Étude 488 : La résurrection
  489. Étude 489 : Qui est Jésus ?
  490. Étude 490 : L’amour de Dieu pour l’homme
  491. Étude 491 : Dieu est-il injuste
  492. Étude 492 : J’ai prié pour toi, te dit Jésus !
  493. Étude 493 : Ne crains pas, crois seulement
  494. Étude 494 : Sans moi vous ne pouvez rien faire
  495. Étude 495 : La catastrophe du funiculaire de Gloria
  496. Étude 496 : Comment échapper si nous négligeons un si grand salut ?

חיי ישוע עד גיל 12

  • מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?

    מאמר זה מפרט את הסיבות ואת השיטה שבה נקט לוקאס בכתיבת הבשורה שלו, ומדגיש את גישתו הקפדנית וההיסטורית באיסוף סיפורים אמינים על חייו של ישו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח, הדבר שנהיה בשר, ויוחנן המטביל, מבשר בואו

    המאמר בוחן כיצד הבשורה על פי יוחנן קובעת שישוע הוא הדבר שנהיה בשר ושהוא אלוהים, ויוחנן המטביל הוא מבשר בואו. יוחנן השליח מבקש להראות שישוע, הן כמשיח מלכותי והן כדמות אלוהית, ממלא את הציפיות המשיחיות היהודיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.1-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר׃הוא היה בראשית אצל האלהים׃הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה׃בו היו חיים והחיים היו אור בני האדם׃והאור בחשך זרח והחשך לא השיגו׃ויהי איש שלוח מאת האלהים ושמו יוחנן׃הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כלם על ידו׃הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור׃האור האמתי המאיר לכל אדם היה בא אל העולם׃בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו׃הוא בא אל אשר לו ואשר המה לו לא קבלהו׃והמקבלים אתו נתן עז למו להיות בנים לאלהים המאמינים בשמו׃אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף לא מחפץ גבר כי אם מאלהים נולדו׃והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב חסד ואמת׃ויוחנן מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה׃וממלואו לקחנו כלנו חסד על חסד׃כי התורה נתנה ביד משה והחסד והאמת באו על ידי ישוע המשיח׃את האלהים לא ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע׃
    קרא עוד
  • הבשורה על הולדת ישוע המשיח

    המאמר עוסק בבשורת המלאך גבריאל למרים על הולדת ישוע בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את היווצרותו ברחם מכוח רוח הקודש. הוא בוחן גם את ההקשרים הנבואיים והמשפחתיים הקשורים לאירוע מרכזי זה בנצרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.26-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
    קרא עוד
  • שירת ההלל של זכריה עם הולדת בנו יוחנן

    המאמר בוחן את שירת ההלל של זכריה בהולדת יוחנן, בהשראת רוח הקודש, וצופה את תפקידו של יוחנן כמבשר בואו של ישוע, המשיח. אירועים אלה, המתרחשים בעין כרם, חושפים את התוכנית האלוהית שזכריה ומרים רואים בהתממשותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.67-80 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
    קרא עוד
  • כהשלמה
  • חלומו הראשון של יוסף

    המאמר בוחן את חלומו של יוסף בבשורה על פי מתי ומראה כיצד חזיונותיו והחלטותיו משפיעים על חיי מרים ועל תפיסת ישוע. בקבלו את מרים לביתו, יוסף מעניק לגיטימיות להולדת ישוע למרות השמועות הזדוניות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃
    קרא עוד
  • הולדת ישוע המשיח.

    מאמר זה מנתח את הולדת ישוע בקשר לטקסטים מקראיים וליסודות היסטוריים כגון חג הסוכות ושלטון הורדוס. הוא סוקר את הקשיים שעמדו בפני מרים ויוסף בשהותם בבית לחם ואת חשיבותו התאולוגית של האירוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.6-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃
    קרא עוד
  • אילן היוחסין או אילנות היוחסין

    המאמר בוחן את אילנות היוחסין של ישוע אצל מתי ולוקס, המשקפים הן את מוצאו המלכותי דרך יוסף והן את אנושיותו דרך מרים. סיפורים משלימים אלה מדגישים את הדואליות האלוהית והאנושית של ישוע ומחזקים את הלגיטימיות המשיחית שלו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.23-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף׃בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי׃בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה׃בן יוחנן בן רישא בן זרבלל בן שאלתיאל בן גרי׃בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדם בן ער׃בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי׃בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים׃בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד׃בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון׃בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה׃בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור׃בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן׃בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃
    קרא עוד
  • ביקור הרועים

    אירוע זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 2,8-20), מתאר את ביקור רועי בית לחם אצל התינוק ישוע בעקבות התגלות מלאכית מאירה בליל 13 באוקטובר -2 לפנה״ס. כעדים היחידים להתגלות השמימית, הם עוזבים את עדריהם כדי לראות את המשיח. ביקורם מנחם את מרים ויוסף, הרחוקים ממשפחותיהם. במעשה ראשון של בישור, הרועים חוזרים כשהם משבחים את אלוהים ומעידים על מה שראו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.8-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃
    קרא עוד
  • ברית המילה של התינוק ישוע

    לוקס 2.21 מספר על מילת התינוק ישוע, שמונה ימים לאחר לידתו בבית לחם. לפי תורת משה, יוסף ומרים מלים את הילד וקוראים לו ישוע, כפי שבישר המלאך גבריאל. השם העברי הזה, יהושע, פירושו ״הנצחי הוא ישועה״. רק לוקס מספר על האירוע ומדגיש את אנושיות המשיח ואת שורשיו במסורת היהודית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
    קרא עוד
  • טיהור מרים

    המאמר עוסק בטיהור מרים לאחר הולדת ישוע, טקס יהודי שיוסף ומרים מקיימים במקדש בירושלים. מעשה זה של מסירות וענווה, המסופר בלוקס 2:22-24, מעיד על נאמנותם לתורת משה למרות מצבם הכלכלי הצנוע.

    וַיִּקְרָא 12.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃וביום השמיני ימול בשר ערלתו׃ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה׃ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה׃ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן׃והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה׃ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה׃
    קרא עוד
  • המפגש עם שמעון

    המפגש במקדש בירושלים בין המשפחה הקדושה לשמעון, לפי הבשורה על פי לוקס, מחזק את מודעות מרים ויוסף לשליחותו האלוהית של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.25-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃כי ראו עיני את ישועתך׃אשר הכינות לפני כל העמים׃אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃
    קרא עוד
  • המפגש עם חנה

    המאמר בוחן את המפגש בין חנה הנביאה לישוע במקדש, מדגיש את זיהויה את המשיח ואת ההשפעה הרוחנית של עדותה על באי המקדש, בהקשר לציפיות המשיחיות היהודיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.36-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃
    קרא עוד
  • חכמי המזרח פוגשים את הורדוס

    מאמר זה בוחן את מפגש חכמי המזרח עם הורדוס, המסופר בבשורה על פי מתי, ומדגיש את חשיבות האירוע לביסוס מלכותו של ישוע. הביקור מוצג בהקשרו ההיסטורי, תוך בחינת מניעי החכמים וכוונות הורדוס, וכן לידת ישוע ומשמעויותיה ההיסטוריות והתאולוגיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדוס המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר׃איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וידרש מאתם לאמר איפה יולד המשיח׃ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא׃ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל׃אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב׃וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃
    קרא עוד
  • חכמי המזרח משתחווים לישוע הילד

    המאמר עוסק בהשתחוויית חכמי המזרח לישוע, חכמים זרים שכוכב הנחה אותם לבית לחם. הם מכירים במלכותו האלוהית ומעניקים לו מתנות למרות התנאים הצנועים של מקום הולדתו. סיפור זה מדגיש את ההכרה האוניברסלית בישוע כמלך ואת התעוררותם הרוחנית של החכמים, שהוזהרו בחלום שלא לשוב אל הורדוס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.9-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח דרך לפניהם עד באו אל מקום אשר שם הילד ויעמד ממעל לו׃ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד׃ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפל על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר׃ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם׃
    קרא עוד
  • חלומו השני של יוסף

    המאמר עוסק בחלומו השני של יוסף, המסופר במתי (מתי 2,13–15), שבו מלאך מצווה עליו לברוח למצרים עם מרים וישוע. הסיפור מדגיש את ההגנה האלוהית ואת תפקידו המכריע של יוסף, ובוחן את ההבדלים בין מתי ללוקס תוך הצעת תובנות היסטוריות ותאולוגיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    קרא עוד
  • טבח הילדים בבית לחם

    המאמר בוחן את טבח הילדים בבית לחם בידי הורדוס לאחר ביקור חכמי המזרח, כמתואר במתי 2:16-18. סיפור זה מעלה שאלות על בורותם של הראשים הדתיים ועל השפעת החלטותיו של הורדוס. הוא עוסק גם ברקע הפוליטי המתוח של התקופה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.16-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים׃וימלא הדבר הנאמר בפי ירמיה הנביא לאמר׃קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי אינם׃
    קרא עוד
  • חלומו הרביעי והאחרון של יוסף

    יוסף מקבל בחלום הוראה אלוהית המביאה אותו לשוב עם משפחתו לנצרת במקום לבית לחם. מתי מדגיש שהחלטה זו מגשימה את הנבואה שישוע ייקרא נצרי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל׃ויבא וישב בעיר אשר שמה נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו׃
    קרא עוד
  • השיבה לנצרת

    המאמר מנתח את שיבת ישוע לנצרת ומשווה בין סיפורי מתי ולוקס, המשקפים מטרות שונות. מתי, הפונה ליהודים, מזכיר את השהות במצרים כדי להדגיש נבואה, ואילו לוקס אינו מזכיר אותה ופונה בעיקר לקהל לא־יהודי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    קרא עוד
  • ישוע בן השתים עשרה במקדש

    מאמר זה עוסק באירוע מבשורת לוקס שבו ישוע, בן שתים עשרה, מלמד במקדש. הוא מדגיש את קיומם במקביל של ידיעתו האלוהית וחייו האנושיים ומסביר את צמיחתו הרוחנית והגופנית. לוקס והבשורות אינם מספרים על שנות התבגרותו, בחירה שנועדה להדגיש את מסלולו האלוהי בתוך חיי היום־יום.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.41-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃
    קרא עוד

הבשורות: ההקשר ומאפייני הסיפורים

  • הימים המכונים ״למחרת״ אצל יוחנן

    המאמר מנתח את הציונים הזמניים בבשורה על פי יוחנן כדי לבנות כרונולוגיה של תחילת שירותו של ישוע, תוך ניסיון ליישב את הדיווחים הללו עם אלה של הבשורות הסינופטיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם׃
    קרא עוד

הרקע ללידת ישוע ולילדותו

  • הכרונולוגיה של חיי המשיח

    המאמר בוחן את הכרונולוגיה של חיי ישוע באמצעות סדרת לימודים המתמקדים בנבואת דניאל. כל לימוד בנוי סביב נתונים מקראיים והיסטוריים כדי להציע שחזורים מדויקים של אירועים מרכזיים. באמצעות מתודולוגיה מקורית, הניתוח מעמיד בספק את התאריכים המקובלים במחקר העכשווי, ונשען על פרשנות קפדנית ומעמיקה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃
    קרא עוד
  • חישוב התאריכים הנוגעים לחיי המשיח ישוע

    מאמר זה מנתח את הכרונולוגיה של חיי ישוע, בהסתמך על נבואת שבעים השבועות של דניאל. הוא מציב את הצליבה בשנת 33, בניגוד להשערות אחרות המציבות אותה בשנת 30. המחקר נשען על נתונים היסטוריים, מקראיים ולוחיים להבנה מפורטת של האירועים.

    בְּרֵאשִׁית 1.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃
    קרא עוד
  • תאריך הולדתו של ישוע המשיח

    המחקר בוחן את תאריך הולדתו של ישוע, ומקשר בין נבואות, עדויות הבשורות ונתונים היסטוריים כדי להציע הולדה בסביבות 12 באוקטובר בשנת 2 לפנה״ס, בחג הסוכות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
    קרא עוד
  • מות המלך הורדוס הגדול

    המחקר בוחן את הכרונולוגיה של מות הורדוס הגדול, המשפיעה על תיארוך לידתו ושירותו של ישוע. בהתבסס על עבודתו של שירר, המציע את שנת 4 לפנה״ס, הוא מדגיש את החשיבות שבבחינה מחדש של הפירושים ההיסטוריים לאור כתבי יוסף בן מתתיהו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.1-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ככתוב בספר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃וראו כל בשר את ישועת אלהים׃ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא׃לכן עשו פרי הראוי לתשובה ואל תדמו בנפשכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכל האלהים להקים בנים לאברהם׃וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש׃וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה׃ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא׃ויבאו גם מוכסים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה׃ויאמר אליהם אל תגבו יותר מחקכם׃וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם׃ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויאסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃
    קרא עוד

שירותו של יוחנן המטביל

  • שירותו של יוחנן המטביל

    המאמר בוחן את תפקיד יוחנן המטביל בהכנת בואו של ישוע. בבשורות מתי, מרקוס ולוקס יוחנן מטביל ומטיף במדבר יהודה. הוא נחשב למבשר המשיח, אך מעולם לא טען שהוא המשיח. תורתו הכינה את העם לקבל את ישוע, המשיח המלכותי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
    קרא עוד
  • טבילת ישוע המשיח

    המאמר מפרט את טבילת ישוע בידי יוחנן המטביל, אירוע משמעותי המסמן את תחילת שירותו המשיחי של ישוע. הטבילה, המתרחשת בבית עניה שמעבר לירדן, מבטאת את ההמשכיות בין מעשי יוחנן וישוע ומסמלת את שליחותם הרוחנית. השילוש מתגלה במעשה זה ומדגיש את חשיבותו התאולוגית ואת היותו דוגמה לדורות הבאים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.21-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃
    קרא עוד
  • ניסיונו של ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את ניסיונו של ישוע במדבר על פי בשורות מתי, מרקוס ולוקס. ישוע ניצב מול שלושה ניסיונות סמליים המדגישים את מאבקו בפיתויים הדומים לאלה של חוה. לאחר תקופת הצום הוא חוזר לגליל, שלב מכריע בשירותו.

    בְּרֵאשִׁית 3.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃
    קרא עוד
  • התלמידים הראשונים

    המאמר בוחן את המפגש הראשון בין ישוע לתלמידיו הראשונים, שעליו מספר רק יוחנן. אנדרי ויוחנן מזהים את ישוע כמשיח ומחליטים ללכת אחריו. רגע חשוב הוא שינוי זהותו של שמעון פטרוס בידי ישוע, המסמן את מחויבותם. הסיפור מציע נקודת מבט ייחודית שאינה מופיעה בבשורות הסינופטיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
    קרא עוד
  • המפגש עם פיליפוס

    PER034 מספר על מפגש ישוע עם פיליפוס, שעליו מדווח רק יוחנן (יוחנן 1,43–46), בבית עניה שמעבר לירדן ב־6 באוקטובר בשנת 29. פיליפוס, לשעבר תלמיד יוחנן המטביל כמו אנדרי, יוחנן ושמעון פטרוס, נעשה לתלמידו הרביעי של ישוע. המאמר בוחן את מעברם הטבעי של תלמידים אלה אל המשיח, שכן יוחנן המטביל ראה עצמו כמבשר ולא כמורה מתחרה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.43-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃
    קרא עוד
  • מפגש ישוע המשיח עם נתנאל

    קטע 35 בוחן את מפגש ישוע עם נתנאל (יוחנן 1.47–51), המסופר רק בבשורת יוחנן ומתוארך ל־23 בנובמבר בשנת 29 בנצרת. ישוע מפגין ידיעה על־טבעית על נתנאל, הנעשה לראשון המצהיר בפומבי שהוא בן האלוהים ומלך ישראל. נתנאל, המזוהה עם ברתולומיאוס ומוצאו מקנה, קשור לחתונה בקנה המופיעה בהמשך סיפור יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.47-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃
    קרא עוד
  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    בְּמִדְבַּר 9.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃
    קרא עוד
  • גירוש הסוחרים מהמקדש

    קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.14-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃והוא דבר על היכל גויתו׃ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃
    קרא עוד
  • התוצאות בירושלים

    קטע 40 מנתח את תוצאות הטפתו הראשונה של ישוע בירושלים בפסח שנת 30, לפי יוחנן 2.23–25. אף שרבים האמינו בזכות הנסים, ישוע נשאר מסויג כלפי אמונה שטחית זו המבוססת על המרהיב ולא על תשובה כנה. יוחנן מדגיש את יכולתו האלוהית של ישוע להכיר את לב האדם. המאמר מציין שתי נקודות מרכזיות: הארכת השהות בירושלים והטבע האלוהי של הבחנת המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
    קרא עוד
  • שיחת ישוע המשיח עם נקדימון

    השיחה בין ישוע לנקדימון בירושלים, המוזכרת ביוחנן 3, מסמנת מפנה חיוני לעבר רוחניות נוצרית אישית, הרחק מן הטקסים היהודיים, תוך הדגשת הקשר הפנימי עם אלוהים.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃
    קרא עוד
  • השיבה לעינון בדרום הגליל

    המאמר בוחן את שיבת ישוע לעינון לאחר הפסח ומדגיש את ההשלמה בין שירותי ישוע ויוחנן המטביל. יוחנן, מחבר הבשורה היחיד המתעד שלב זה, מדגיש את הקשר בין שירותיהם. המאמר מראה שתפקידיהם לא התחרו אלא השתלבו בהרמוניה, כשכל אחד ממלא חלק חיוני בתוכנית האל.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועל כן מן הצרך כי מן האנשים האלה אשר התהלכו אתנו כל ימי היות אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו׃
    קרא עוד
  • העימותים בין התלמידים

    המאמר ״PER043 - העימותים בין התלמידים״ בוחן את היריבות בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע. בתקופה חשובה זו בראשית שירות ישוע ביהודה, כמה מתלמידי יוחנן עוברים ללכת אחרי ישוע וגורמים למתחים. יוחנן המטביל מדגיש את תפקידו הזמני ואת משיחיות ישוע, באירועים שהתרחשו כנראה בעינון שביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.25-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃
    קרא עוד
  • מעצר יוחנן המטביל

    המאמר בוחן את מעצר יוחנן המטביל בידי הורדוס אנטיפס ומציג מעבר משמעותי משירות יוחנן לשירות ישוע כמשיח המוכר היחיד. האירוע, שחל כנראה בשנת 30 לספירה, הוא מפנה מכריע בהקשר הדתי של התקופה, המודגש בהפניות לבשורות מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃
    קרא עוד

תחילת השירות בגליל

  • מיהודה לגליל

    ישוע עוזב את יהודה לגליל לאחר מעצר יוחנן, לא מפחד אלא כדי להתחיל את שירותו במלואו. זהו מעבר לגליל, שבו הוא מתקבל בחום רב יותר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
    קרא עוד
  • השומרונית ומי החיים

    המאמר בוחן את מפגש ישוע עם השומרונית בבאר סוכר ביוחנן 4.4–26 ומדגיש את משמעות המים החיים שהוא מציע.

    בְּרֵאשִׁית 33.18-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר׃ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה׃ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׃
    קרא עוד
  • הכפר סוכר שבשומרון

    המאמר דן במפגש ישוע עם השומרונית בסוכר ובחשיבותו לשירות בגליל. קבלת האמונה בכפר ממחישה את מסרו האוניברסלי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
    קרא עוד
  • השיבה לגליל

    המאמר מפרט את שיבת ישוע לגליל לפי הבשורות ומקומות מרכזיים ככפר נחום ונצרת. הוא מסביר כיצד התנועות סימנו תחילת שירות אסטרטגי ומשפיע יותר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃
    קרא עוד
  • ההגעה לכפר נחום שבגליל

    המאמר בוחן את שירות ישוע בכפר נחום, בסיסו בגליל המוזכר רבות בבשורות. העיר שבה גרו כמה תלמידים שימשה בסיס לפעילותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.24-71 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃אנכי הוא לחם החיים׃אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃
    קרא עוד
  • הקשיים בנצרת

    המאמר בוחן את שיבת ישוע לנצרת ואת חוסר אמונת בני עירו. אף שנתפס כמשיח לאחר נסי כפר נחום, הוא נדחה וממחיש את ״אין נביא בעירו״.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃
    קרא עוד
  • התגשמות נבואת ישעיהו

    מתי 4.13–16 מספר על שיבת ישוע לכפר נחום ומפרשה כהגשמת נבואת ישעיהו על האור בארץ זבולון ונפתלי. רק מתי יוצר את הקשר ומוכיח שישוע הוא המשיח המובטח. יוחנן ישוב לנושא האור בפתיחתו. האירוע מתוארך לפברואר–מרץ 31.

    יְהוֹשֻעַ 19.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול משמאל׃
    קרא עוד
  • תחילת ההטפה בגליל

    PER052 מסמן את תחילת הטפת ישוע הרשמית בגליל לאחר מעצר יוחנן. מתי מדגיש את המשכיות המסרים הקוראים לתשובה. המפנה בכפר נחום בפברואר–מרץ 31 מאשר את הגשמת הנבואות ואת כניסתו המלאה לשירות הציבורי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃
    קרא עוד
  • פקיד המלך בקנה שבגליל

    קטע 53 מספר על נס ישוע בקנה לבן פקיד המלך שבא מכפר נחום (יוחנן 4.46–54), בפברואר–מרץ 31. זהו האות השני בקנה אצל יוחנן. זהות הפקיד אינה ודאית, אך המחבר נוטה למוצא רומי המדגים את כלליות הישועה. אין לבלבלו עם שר המאה בקטע 110.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.46-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • אישור קריאת התלמידים

    על שפת ים הגליל, בסביבות מרס שנת 31, מאשר ישוע את קריאתם של ארבעה דייגים: שמעון פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן. בניגוד לקריאה הראשונה בבית עניה, הוא מזמין אותם כעת לעזוב הכול ולהקדיש את עצמם אך ורק לבשורה. תגובתם המיידית והמלאה משקפת אמון שנבנה במהלך החודשים שבילו לצדו. מתי (4.18-22) ומרקוס (1.16-20) מספרים על אירוע יסוד זה של השירות בגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.16-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • דיג הפלאים הראשון

    פרשה 55 מספרת על דיג הפלאים הראשון, שמובא רק אצל לוקס (לוקס 5.1-11), בתחילת שירותו של ישוע בגליל. אחרי לילה של דיג עקר, ישוע מורה לשמעון פטרוס להשליך את הרשתות, ונתפס דג רב באורח יוצא דופן. נראה שמעשה פלא זה, השונה מזה שביוחנן 21, אִפשר לתלמידים לפרנס את משפחותיהם לפני שעזבו הכול כדי ללכת אחרי ישוע, והוא ממחיש את ההשגחה האלוהית המלווה כל קריאה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ההטפה בבית הכנסת של כפר נחום

    מאמר זה מספר על הטפתו של ישוע בבית הכנסת של כפר נחום, ומתאר את השפעת תורתו ואת תגובת השומעים. הוא מדגיש כיצד שילב ישוע את דבריו במסגרת היהודית מבלי לעורר דחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃
    קרא עוד
  • האיש בעל הרוח הטמאה

    המאמר בוחן את האירוע שבו ישוע פוגש איש אחוז שד בבית הכנסת של כפר נחום. בדברו הוא משחרר את האיש, והדבר מזעזע את העדים ומחזק את ההכרה בסמכותו האלוהית. האירוע מסמן נקודת מפנה בפרסומו באזור ומדגים את שליטתו ברוחות הטמאות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.33-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃
    קרא עוד
  • ריפוי חמותו של השליח כיפא

    מאמר זה בוחן את ריפוי חמותו של פטרוס בידי ישוע בעיר כפר נחום שבגליל. הנס הזה, המסופר בשלוש בשורות, מאיר את הרקע המשפחתי והחברתי סביב שמעון פטרוס, ומדגים את כוחו של ישוע על המחלות ואת התאמתו למנהגי הדת היהודיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בערב

    מאמר זה מסביר אירוע בבשורות שבו ישוע מרפא אנשים רבים בכפר נחום, ומדגים את כוחו וסמכותו האלוהיים. האירוע מתרחש לאחר השבת, ומושך המון מעריץ ותוהה על מעשיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.40-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מתבודד כדי להתפלל

    המאמר עוסק בהתבודדותו של ישוע לתפילה ומדגיש את האיזון בין המסר הרוחני שלו לבין ציפיות ההמון לריפוי. סיפורם של מרקוס ולוקס מראה את חשיבות התפילה לישוע לנוכח לחצים חיצוניים. השליחות הרוחנית נותרה במרכז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃
    קרא עוד
  • התמסרותו של התלמיד

    המאמר בוחן את התמסרותם של תלמידי ישוע על פי הבשורות של מתי ולוקס. הוא דן באתגרים ובניסיונות הכרוכים בבחירה ללכת אחרי ישוע, ביכולת ההבחנה הרוחנית של המשיח ובמחויבויות המשפחתיות של התלמידים. על רקע הגליל הוא מדגיש את השפעת שליחותו החדשנית של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.57-62 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃
    קרא עוד
  • הטפה בגליל

    המאמר מפרט את הטפתו של ישוע בגליל ומדגיש את הוראתו בבתי הכנסת ואת השפעת נסיו על ההמונים. התלמידים מתלווים אליו, ואילו הרשויות הדתיות ממשיכות לתהות על זהותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.43-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע.

    מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע, ממחיש את חמלתו ואת סמכותו המשיחית ועוסק במתיחות עם הרשויות הדתיות בגליל.

    דָּנִיֵּאל 9.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃
    קרא עוד
  • שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל

    המאמר דן בעליית הפופולריות של ישוע בגליל, שהתחזקה בעקבות הצהרתו על סליחת חטאיו של משותק, ובכך הכריז על אלוהותו ועורר מתיחות עם הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.15-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
    קרא עוד
  • ריפוי משותק

    המאמר עוסק בריפוי משותק בידי ישוע בכפר נחום ומדגיש את אלוהותו המוכרזת באמצעות סליחת החטאים, המזעזעת את המומחים לתורה ומעמיקה את הפער בין ישוע לרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃
    קרא עוד
  • קריאתו של תלמיד נוסף, מתי

    המאמר בוחן את קריאת ישוע למתי ואת תפקידו הייחודי כתלמיד שיכתוב את הבשורה. מתי עוזב את גביית המסים בעקבות היכרות קודמת עם המשיח, כנראה דרך יוחנן המטביל. הקריאה עושה אותו לדובר חשוב של השליחים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.27-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃
    קרא עוד
  • הסעודה שערך לוי

    מתי, המכונה גם לוי, עורך סעודה לציון קריאת ישוע אליו. היא מדגישה את שליחותו הכוללת של ישוע, המתקבל אצל הנדחים. הסיפור בסינופטיות מסמל את השפעת מתי על סביבתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃
    קרא עוד
  • שאלה על ההתרועעות עם חוטאים

    המאמר מנתח את ביקורת הפרושים על סובלנות ישוע לחוטאים ואת ניסיונם לפגוע בו נוכח הפופולריות הגוברת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃
    קרא עוד

התרבות, המנהגים והרקע ההיסטורי של הברית החדשה

  • הסבר שבעים השבועות של דניאל

    המאמר מנתח את שבעים השבועות של דניאל, ומתמקד בשני פירושים עיקריים: פירושו של סר רוברט אנדרסון, הפופולרי בחוגים אוונגליים, ופירושו של אדוארד דני, המדגיש קריאה פשוטה ועקבית יותר. הוא בוחן את היסודות של גישות אלה.

    יְשַׁעְיָהוּ 46.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה׃
    קרא עוד
  • הלוח העברי

    מאמר זה בוחן את הלוח העברי, החיוני להבנת הכרונולוגיה של האירועים המקראיים. הוא חלק מסדרה העוסקת בנבואת דניאל.

    דָּנִיֵּאל 9.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • חג הפסח השני בירושלים

    המאמר מנתח את עליית ישוע השנייה לפסח בירושלים ביוחנן 5:1. אף שהפסח אינו מצוין, ההקשר הכרונולוגי מרמז עליו. ישוע מנצל את ההזדמנות להטפה ולדיון עם הרשויות ברחבת המקדש, מול קהל עולי רגל מגוון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    קרא עוד
  • ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא

    המאמר מנתח את ריפוי הנכה בשבת בבית חסדא, את מעמד ישוע כאדון השבת ואת המתח עם הפרושים. יוחנן מתאר מעשה מכוון המעורר מחשבה על חוקי היהדות וחושף את סטיית פרשנות הרשויות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.2-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב

    המאמר מנתח את הכרזת ישוע על שוויונו לאלוהים מתוך ריפוי הנכה ואת השפעת דבריו התאולוגיים בירושלים בפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
    קרא עוד
  • עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח

    המאמר דן בעדויות למשיחיות ישוע, ובהן יוחנן המטביל והנסים, לפי יוחנן. המקום ירושלים אחרי פסח מרץ 31. ישוע מבקר את הרשויות שאינן מכירות בו ומזכיר את משה כמבשר. אחדים, כגון נקדימון, יקבלו את האמונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע הלך אל הר הזיתים׃ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃
    קרא עוד
  • ההטפה בגליל נמשכת

    המאמר עוסק בהטפת ישוע בגליל בשנת 31 ובפרסומו הגובר למרות דחיית הרשויות. הבשורות מראות שפעל בעיקר בכפר נחום, הטיף בבתי כנסת ועשה נסים רבים. השירות משך קהל גם מעבר לגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • שאלת תלמידי יוחנן המטביל על הצום

    המאמר בוחן את שאלת תלמידי יוחנן על הצום ואת תשובת ישוע, ומדגיש את המעבר מן היהדות המסורתית לקשר האישי עם האל המייחד את הנצרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.33-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
    קרא עוד
  • משלי הבד החדש והיין החדש

    משלי הבד החדש והיין החדש ממחישים את הנתק היסודי בין היהדות לנצרות. ישוע אמר אותם בתשובה לתלמידי יוחנן המטביל בעניין הצום, והבהיר שאי אפשר לערבב את הישן והחדש. השינוי הנדרש אינו תיקון אלא תמורה שלמה, המזמינה כל אדם לבחור באדון שילך אחריו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃
    קרא עוד
  • ישוע הוא אדון השבת

    ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.

    דְּבָרִים 23.24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש שידו משותקת

    יחידת הסיפור 77 מתארת את ריפויו של איש שידו משותקת בבית הכנסת בכפר נחום, ביום שבת בשנת 31. האירוע, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, חושף את המתח הגובר בין ישוע לפרושים. הם מחפשים עילה להאשימו ומסרבים לראות את הניסים שנעשו. שנת 31 מסתיימת בנתק בין ישוע לרשויות הדת היהודיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.6-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃
    קרא עוד
  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.7-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
    קרא עוד
  • בחירת שנים עשר השליחים

    ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.12-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃
    קרא עוד
  • שליחות שנים עשר השליחים

    המאמר מנתח את שליחות שנים עשר השליחים לפי מתי, מרקוס ולוקס, ומדגיש את קדימות היהודים בתוכנית הישועה ואת הנחיות ישוע להכרזת מלכות אלוהים.

    יְשַׁעְיָהוּ 60.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך׃
    קרא עוד
  • הכרזת הבשורה

    המאמר ״PER082 - הכרזת הבשורה״ בוחן את הנחיותיו הנבואיות של ישוע לתלמידיו, המודיעות להם על רדיפות עתידיות. על בסיס מתי י׳ 16–23 הוא מדגיש את תפקיד רוח הקודש. ההכשרה הזאת בגליל מכינה את השליחים לאתגרים הבאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.16-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • אזהרה מפני הרדיפות העתידות לבוא

    ישוע מזהיר את תלמידיו מפני רדיפות עתידיות וחושף את אופייה הרוחני והקשה של שליחותם. הוראה זו, המבוססת על בשורת מתי, נועדה להכין את השליחים לאתגרים הרוחניים והגופניים של השירות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.24-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ואיבי איש אנשי ביתו׃האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
    קרא עוד
  • התכנסות התלמידים וההמון

    המאמר עוסק בהתכנסות התלמידים וההמון בגליל, שם נושא ישוע את הדרשה על ההר אחרי בחירת שנים עשר השליחים. ההמון נמשך בעיקר לריפויים הניסיים, אך זהו רגע חיוני גם להוראת מסר ישוע. לוקס ומתי מציגים שתי נקודות מבט משלימות על האירוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (1), אמרות האשרי

    המאמר מנתח את הדרשה על ההר ומדגיש את ההבדלים בין גרסאות מתי ולוקס. הוא מסביר כיצד הוראות ישוע, המופנות בעיקר לתלמידים, חזרו ונאמרו וקובצו יחד. דגש מיוחד ניתן לאמרות האשרי ולמשמעותן הרוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.20-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (2), הקללות שרשם לוקס

    המאמר מתמקד בקללות שישוע אומר בדרשה על ההר לפי בשורת לוקס. אזהרות אלה מגנות היקשרות לרכוש וחיפוש אחר אישור מבני אדם, ומדגישות את הערכים החיוניים להיות תלמיד אמיתי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.13-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (3), מלח הארץ

    המאמר בוחן את ״מלח הארץ״ בדרשת ישוע על ההר, לפי מתי ה׳ 13 ובקשר לבשורות מרקוס ולוקס. ישוע משתמש בדימוי כדי להמחיש את תפקיד התלמידים כנושאי חוכמה וכמגינים מפני השחתה, ומזהיר מפני אובדן השפעתם הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (4), אור העולם

    המאמר בוחן כיצד דימוי ״אור העולם״ בדרשה על ההר מלמד את התלמידים לחיות את אמונתם באופן גלוי, באמצעות מתי ה׳ 14–16, מרקוס ד׳ 21–22 ולוקס ח׳ 16 וי״א 33–35. האלגוריות מעודדות להיות דוגמה ליושר, לשקף את אור אלוהים ולעורר אחרים להללו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה

    בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.17-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה

    בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (7), ניאוף וגירושין

    פריקופה 91 בוחנת את החלק השביעי של הדרשה על ההר, המתמקד בניאוף ובגירושין (מתי 5.27-32 ; לוקס 16.18). ישוע חורג מעבר לתורת משה בגנותו לא רק את המעשה, אלא גם את ההשתקעות במחשבה עליו. הוא עוסק בגירושין לנוכח אסכולות הלל ושמאי ומציב דרישות נחרצות. המטפורות של העין והיד מדגישות את הצורך בשינוי פנימי של הלב כדי להימנע מחטא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (8), שבועת שקר

    ישוע מלמד בדרשה על ההר על שבועת שקר (מתי 5.33-37). כנגד הנוהג של שבועות מותנות שהיה מקובל באותה תקופה, הוא דורש דיבור פשוט וישר: שה״כן״ יהיה ״כן״ וה״לא״ יהיה ״לא״. מתי הוא כותב הבשורה היחיד שמוסר הוראה זו, ואילו לוקס פונה ללא־יהודים, שנוהג זה נוגע להם פחות. יעקב 5.12 חוזר על מצווה זו במסורת השליחים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.33-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃]73-63[׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (9), הנקמה

    PER093 בוחן את תורת ישוע על הנקמה בדרשה על ההר (מתי 5.38-42). ישוע מפרש מחדש את דין עין תחת עין (שמות 21.24 ; ויקרא 24.20 ; דברים 19.21) וקורא לתלמידיו לאי־אלימות, לסליחה ולאהבת האויבים. הוראה זו, המיוחדת למתי, אינה מטיפה לסבילות מוחלטת אלא לתגובה שוחרת שלום החורגת מהיגיון הנקמה, בהתאם לרומים 12.17 ולפטרוס א 3.9.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים

    החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תשפטו למען לא תשפטו׃כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך׃אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (11), התרומות

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התרומות בדרשה על ההר. הוא מדגיש את הקשר האישי עם אלוהים ומבקר את מנהגי הראווה של הפרושים. הדברים מתרחשים בגליל, זמן קצר לאחר חג הפסח של שנת 31, ומבליטים רגע מכריע בשירותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (12), הוראה על התפילה

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התפילה בדרשה על ההר ומדגיש את הקריאה ליראת שמיים אמיתית, הרחק מן הפורמליזם. הוא מתבסס על הבשורות של מתי ולוקס ומסביר את משמעות התפילה ואת הקשרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.5-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (13), הסליחה

    מאמר זה בוחן את הסליחה בדרשה על ההר של ישוע ומדגיש שיכולתנו לסלוח קשורה לסליחת אלוהים, נושא מרכזי בבשורה על פי מתי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (14), הצום

    המאמר מנתח את הדרשה על ההר, שבה ישוע מבקר את הפורמליזם הדתי של הפרושים. הוא מדגיש את חשיבותם של מניעים כנים וצנועים בעת צום ובעת קיום מעשים דתיים אחרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (15), אוצר בשמיים

    מאמר זה מנתח קטע מן הדרשה על ההר שבו ישוע המשיח דן בחשיבות הבחירה בין עושר ארצי לעושר רוחני ומדגיש שהאוצר האמיתי נמצא במלכות האלוהים. ישוע מבהיר שאי אפשר לשרת בעת ובעונה אחת את אלוהים ואת הכסף, וקורא לתת עדיפות לערכים הרוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועוד אני אמר לכם כי נקל לגמל לעבר דרך נקב המחט מבא עשיר אל מלכות האלהים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (16), טרדות ודאגות

    המאמר בוחן את הדרשה על ההר של ישוע, מדגיש את האמונה על פני הדאגות החומריות, ומסתמך על הוראות שנלקחו בעיקר ממתי ומלוקס ועל האופן שבו ישוע הפציר בתלמידיו לבטוח באלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.22-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (17), לא לשפוט אחרים

    מאמר זה בוחן את דרשת ישוע על ההר, ובייחוד את האיסור לשפוט את הזולת. בהדגישו את מתי 7.1-6 ולוקס 6.37-45, הוא קורא לרחמים ולהדדיות ביחסים בין בני אדם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תשפטו למען לא תשפטו׃כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך׃אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (18), עידוד לתפילה

    המאמר בוחן כיצד ישוע מעודד בדרשה על ההר תפילה מתמדת, ומדגיש שאלוהים עונה למבקשים בהתמדה. הוא ממחיש רעיון זה באמצעות דימויים אבהיים ומבליט את טובו של אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.7-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (19), כלל הזהב

    המאמר דן בכלל הזהב שבדרשה על ההר, מבהיר שנדרש שינוי רוחני כדי ליישמו, ומדגיש את הצורך בעזרת אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (20), שתי הדרכים

    המאמר דן בדרשה על ההר, שבה ישוע מסביר את חשיבותן של הבחירות הרוחניות, המומחשות באמצעות שתי דרכים. נושא חוזר זה מדגיש את קריאתו של ישוע לתלמידיו לבחור בדרך הקשה המובילה לחיי עולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (21), נביאי השקר

    מאמר זה עוסק באזהרת ישוע מפני נביאי השקר בדרשה על ההר. פירות הוראתם מאפשרים להבחין בין אמת לשקר. מוצגים שלושה קריטריונים עיקריים: מניעים, התאמה לישוע והתנהגות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.15-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה׃הכר תכירו אותם בפריהם היאספו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים׃כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃לכן בפרים תכירו אותם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (22), אלה הקוראים לי אדון

    המאמר בוחן את הדרשה על ההר, שבה ישוע מדבר על אנשים המתיימרים להיות תלמידיו אך אינם מוכרים לו. בהשוואה בין מחברי הבשורות מתי ולוקס, הוא עוסק באמיתות האמונה הנחוצה לכניסה למלכות אלוהים, מעבר להשתייכות אתנית ולמעשי ניסים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (23), שני הבתים

    מאמר זה מנתח את משל שני הבתים, הממחיש את חשיבותם של יסודות רוחניים איתנים מול מראית עין מטעה, ומדגיש את ההבחנה בין תלמידי אמת לתלמידי שקר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃
    קרא עוד
  • תוצאות הדרשה על ההר

    PER108 מסיים את הדרשה על ההר על פי מתי 7.28-29. ההמון והתלמידים נדהמים מסמכותו הייחודית של ישוע, השונה כל כך מזו של הפרושים. באמצעות 23 נקודות הגדיר ישוע את דמות תלמיד האמת, אידיאל שאי אפשר להשיג בלי שינוי עמוק. ההמון מזהה בו את המשיח ונכסף לחיים החדשים שהוא מציע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע לאחר הדרשה על ההר

    מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע לאחר הדרשה על ההר, ודן בסיפורים השונים בבשורות מתי, מרקוס ולוקס. הריפוי מתואר כאתגר לחוקי הטהרה המחמירים, ומודגשת חשיבות השמירה על תורת משה. המאמר מעלה שאלות על הרציפות בין סיפורי הבשורות השונים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.40-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • ריפוי משרתו של הקצין הרומי

    המאמר בוחן את ריפוי משרתו של קצין רומי בידי ישוע בכפר נחום, כביטוי לאמונה יוצאת דופן ולסמכות ישוע כלפי כל העמים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃
    קרא עוד
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    ישוע מקים לתחייה את בנה של אלמנה בנעים, ובכך ממחיש את כוחו האלוהי ואת תפקידו כנביא. האירוע, המסופר בלוקס 7:11-17, מתרחש אחרי הדרשה על ההר ומושך קהל רב. אנשי הכפר רואים בישוע נביא גדול, והבשורה מתפשטת בגליל וביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    קרא עוד
  • דברי השבח על יוחנן המטביל

    ישוע חולק כבוד ליוחנן המטביל בכפר נחום (מאי–יוני 31), על פי מתי 11.7-19 ולוקס 7.24-35. בלי לנסות לגייס את תלמידיו, הוא מכריז על גדולתו של יוחנן כנביא, מזהה אותו עם אליהו שעליו ניבא מלאכי ומציין את סיומה של הברית הישנה. הוא מעמיד את מלכות האלוהים מול המלכות שבנו הפרושים על פי כלליהם שלהם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃
    קרא עוד
  • הקשר האישי של התלמיד עם אדונו

    יחידת הטקסט 116 בוחנת את הקשר האישי בין התלמיד לאדונו מתוך מתי 11.25-30 ולוקס 10.21-24. לאחר שגינה את הערים חסרות האמונה, ישוע שמח שהענווים מבינים את דברו במקום שבו החכמים נכשלים. הוא מכריז שהוא בן האלוהים ומזמין את כל העייפים לבוא אליו, ומבטיח מנוחה ונועם תחת העול המשותף עמו, לעומת המשאות שהפרושים מטילים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מבשר על מלכות האלוהים עם תלמידיו

    המאמר בוחן כיצד בישר ישוע על מלכות האלוהים עם תלמידיו, ומדגיש את חשיבות הנשים שתמכו במסעות האלה ואת ההבחנה בין הכרזה לבישור על פי לוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.40-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    קרא עוד
  • ריפויו של אחוז השד

    המאמר בוחן אירוע בשירותו של ישוע בכפר נחום, שבו הוא מרפא אחוז שד ומתעמת עם הפרושים המייחסים את כוחו לשטן. ישוע מזהה זאת כגידוף נגד רוח הקודש, והאירוע מדגים את שימושו במשלים כדי ללמד את תלמידיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • עדותה של משפחת ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את היחסים המתוחים בין ישוע, משפחתו והרשויות הדתיות, בעיקר על סמך הבשורה על פי מרקוס. לצד תיאור יחסה הספקני של משפחתו בראשית הדרך, הוא מדגיש את הדינמיקה עם הפרושים ואת אמונתם של אחדים מבני משפחתו לאחר תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
    קרא עוד
  • הוראה על השדים

    המאמר מנתח כיצד ישוע מפריך את טענות הפרושים שהוא מגרש שדים בכוח השטן, ומדגיש את סמכותו האלוהית העליונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃
    קרא עוד
  • הגידוף נגד רוח הקודש

    מאמר זה בוחן את הגידוף נגד רוח הקודש, חטא שאין עליו סליחה הנידון בבשורות. ייחוס מעשיה של רוח הקודש לרוח טמאה פירושו חציית גבול שאין עליה מחילה. מודגש תפקידה המכריע של רוח הקודש בסליחה ובקבלת האמונה. המאמר מרחיב את הדיון באפשרות לחטא כזה בימינו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃
    קרא עוד
  • חשיפת הסתירות בדברי הפרושים

    מאמר זה עוסק בסתירות בדברי הפרושים שישוע חושף באמצעות מטפורות. ישוע משווה בני אדם לעצים, קורא לכל אחד לנקוט עמדה ומדגיש שהמילים מגלות את הלב. הוא מזהיר שכולם יישפטו על דבריהם, ומבליט את חשיבותם של חיים שהתחדשו.

    יְהוֹשֻעַ 24.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    ישוע מזכיר את אות יונה בתשובה לפרושים המבקשים נס. הוא מדגיש את התשובה והאמונה ומבקר את חוסר האמונה בכפר נחום למרות ניסיו הרבים. טקסט זה ממחיש את שליחותו של ישוע בהפצת הבשורה ואת יחסיו עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
    קרא עוד
  • אות מלכת שבא

    ישוע משתמש בסיפור מלכת שבא, שעברה מרחקים ארוכים כדי להקשיב לשלמה, כדי לבקר את המסרבים להכיר בו למרות תורתו וניסיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃
    קרא עוד
  • הרוחות הטמאות

    מאמר זה בוחן את הוראתו של ישוע על הרוחות הטמאות, ומדגיש את חשיבותן של קבלת אמונה אמיתית ושל נוכחות רוח הקודש כדי להימנע מהידרדרות רוחנית מחודשת לאחר השחרור.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.24-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים׃והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃
    קרא עוד
  • אישה קוטעת את דברי ישוע המשיח

    מאמר זה מנתח מקרה שמספר עליו לוקס, שבו אישה מביעה את הערצתה לישוע, ובכך מבליט את השינוי החברתי באותה תקופה. ישוע משיב בהדגשת חשיבותם של השומעים את תורתו ומיישמים אותה, מעבר לקשרי המשפחה המסורתיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃
    קרא עוד
  • ההמון הרב

    המאמר מנתח את ההמונים שהולכים אחרי ישוע ואת השלכותיהם החברתיות והדתיות, בעיקר מול השלטונות. הוא בוחן את השפעתו ההולכת וגדלה של ישוע ואת ההתנגדות שהוא מעורר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃
    קרא עוד
  • הוראות שונות של המשיח ישוע

    המאמר מנתח את לוקס 12.1-12, שבו ישוע מלמד על צביעות, יראת אלוהים וחשיבות ההודאה הפומבית באמונה. הוא מזהיר מפני גידוף הרוח ומבטיח את עזרת רוח הקודש בעת רדיפות. המסר המרכזי הוא נאמנות ויושר באמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃
    קרא עוד
  • משל העשיר הכסיל

    המאמר עוסק במשל העשיר הכסיל בלוקס 12.13-21. ישוע מלמד על חוסר התועלת שבעושר חומרי וקורא לתת עדיפות לעושר רוחני. המשל מזהיר מפני חמדנות ומעודד לחיות מתוך ראיית הנצח. הקהל כולל פרושים ואנשים דלי אמצעים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.13-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע על דאגה

    ישוע מלמד שלא לדאוג לצרכים החומריים. הוא ממחיש את ההשגחה האלוהית באמצעות דוגמאות מן הטבע ומדגיש שיש לתת עדיפות למלכות אלוהים.

    דְּבָרִים 14.12-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃והראה ואת האיה והדיה למינה׃ואת כל ערב למינו׃ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃
    קרא עוד
  • משל ואזהרה על שובו של המשיח ישוע

    המאמר בוחן משל על שובו של המשיח ישוע ומדגיש את מוכנות התלמידים וערנותם. באמצעות לוקס, מתי ומרקוס הוא עוסק בצורך בחיים המכוונים לרוחניות לנוכח אי־הוודאות לגבי מועד שובו של המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.35-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • שאלתו של כיפא

    המאמר עוסק בשאלתו של פטרוס על קהל היעד של משלי ישוע. האירוע מתרחש סמוך לכפר נחום, ומדגיש את קשיי התלמידים להבין את תורתו ואת חשיבות הבנת המסר האוניברסלי של מלכות אלוהים. לוקס הוא היחיד מבין מחברי הבשורות שמציין את התערבותו המסוימת הזאת של פטרוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃
    קרא עוד
  • משל שני העבדים

    המאמר עוסק במשל שני העבדים שסיפר ישוע, הממחיש את הציפיות מן הנאמנים ואת דינם החמור של הבלתי נאמנים. הוא דן באחריות העומדת ביחס לידיעת הדברים האלוהיים, ומזכיר גם את משל כיכרי הכסף ואת משל המנים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.42-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃]84-74[׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע כמקור לפילוג

    המאמר בוחן כיצד תורתו של ישוע יוצרת פילוגים, על פי הבשורות. המסר המרכזי הוא שהליכה בעקבות ישוע עשויה להוביל לעימותים אישיים ורוחניים, אך היא מציעה הזדמנות ייחודית לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.49-59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃
    קרא עוד
  • המשפחה האמיתית של המשיח ישוע

    המאמר בוחן כיצד ישוע מגדיר מחדש את מושג המשפחה, וממקד את דבריו בחשיבות הקשר הרוחני לעומת קשרי הדם, כפי שעולה מדבריו במתי, במרקוס ובלוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.46-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃
    קרא עוד
  • משל הזורע

    המאמר מנתח את משל הזורע שסיפר ישוע. הוא משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס ולוקס, שכל אחד מהם מתאים את דבריו לקהלו. המאמר דן גם בשימוש של ישוע במשלים ובדרך שבה תקשר עם המונים, ומפנה לנספחים להעמקה נוספת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.4-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃
    קרא עוד
  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    יִרְמְיָהוּ 12.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד׃נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃
    קרא עוד
  • ההשוואה לצמיחת הזרע

    קטע 142 מנתח את ההשוואה לצמיחת הזרע (מרקוס 4.26-29), המשל היחיד המופיע רק במרקוס. הוא נאמר ליד כפר נחום שבגליל בסביבות נובמבר–דצמבר 31, ומלמד על סוד מלכות האלוהים: צמיחה אלוהית שאינה נתפסת, תפקידו של האדם הזורע, התפתחות הדרגתית של החיים הרוחניים והמבט אל הקציר האחרון באחרית הימים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.26-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
    קרא עוד
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
    קרא עוד
  • משלים נוספים שלא נמסרו

    קטע PER144 עוסק במרקוס 4.33-34, שם נאמר שישוע סיפר משלים רבים שמחברי הבשורות לא מסרו. הקטע מתרחש ליד כפר נחום בנובמבר–דצמבר 31 וחושף את דרך ההוראה ההדרגתית של ישוע: התגלות המותאמת לשומעים, הכשרה מעמיקה של התלמידים וחשיבות ההבנה הרוחנית. יוחנן עצמו מודה (יוחנן 20.30; 21.25) שהבשורות כוללות רק חלק קטן מתורת ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃
    קרא עוד
  • משל השאור

    משל השאור (מתי 13.33-35; לוקס 13.20-21) ממחיש את צמיחתה השקטה אך רבת העוצמה של מלכות האלוהים. כשם שהשאור משנה את הבצק כולו, כך פועלת המלכות בהדרגה בלבבות. מתי קושר הוראה זו להתגשמות תהילים 78.2. כל מאמין נקרא למלא תפקיד פעיל בהתפשטות זו. זהו המשל הרביעי בנאום הגדול של מתי 13, והוא נאמר ליד כפר נחום בסביבות נובמבר–דצמבר 31.

    תְהִלִּים 78.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
    קרא עוד
  • משל האוצר הטמון

    משל האוצר הטמון (מתי 13,44), המובא רק אצל מתי, מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין דומה לו. אדם מוצא אוצר קבור, מכסה אותו שוב, ואז מוכר את כל אשר לו כדי לקנות את השדה. משל זה ממחיש את שמחתו ואת נחישותו של מי שמכיר בערכה העליון של המלכות ומוכן להקריב הכול כדי להשיגה. הוא מהדהד במיוחד עם דרכו האישית של מתי, שהוא עצמו עזב הכול כדי ללכת אחרי ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • משל המרגלית היקרה מאוד

    משל הפנינה היקרה (מתי 13,45-46), המובא רק אצל מתי, מציג סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לרכוש פנינה נדירה. הוא מלמד שמלכות השמיים עולה בערכה על כל רכוש ארצי, וקורא להקרבה מרצון, הנחווית בשמחת הגילוי הרוחני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • משל הרשת שהושלכה לים

    משל הרשת (מתי 13,47-50), הייחודי למתי, משווה את מלכות השמים לרשת האוספת דגים מכל מין. בבחירה הסופית הטובים נשמרים והרעים מושלכים, והדבר ממחיש את הדין של אחרית הימים. הוא מלמד על אוניברסליות הבשורה, על מציאות הדין האחרון שמבצעים המלאכים, ועל הדחיפות שבחיי המאמינים בהתאם להוראותיו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • מסקנת המשיח ישוע

    פריקופה 150 חותמת את נאום המשלים שבמתי 13. ישוע שואל את תלמידיו אם הבינו, ואחר כך מתאר את התלמיד האידיאלי כסופר שהוכשר למלכות, היודע להוציא מאוצרו דברים חדשים וישנים. קטע זה מדגיש את ההשלמה ההדדית של הברית הישנה והברית החדשה ואת אחריותם של המורים להעביר בנאמנות את תורתו של המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.51-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מרגיע את הסערה

    לאחר יום לימוד אינטנסיבי, ישוע חוצה את הכינרת עם תלמידיו. סערה עזה פורצת ומאיימת להטביע את הסירה. התלמידים המבוהלים מעירים את ישוע, והוא מצווה על היסודות לשתוק, ומיד משתררת דממה גדולה. פרק זה, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, מגלה את סמכותו האלוהית של ישוע על הטבע ומלמד את חשיבותה של אמונה שאינה מתנדנדת, גם בלב הנסיונות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.23-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז השד מגדרה

    הפריקופה 152 מספרת על ריפוי אחוז השד מגדרה, כפי שמובא אצל מתי (8.28-34), מרקוס (5.1-20) ולוקס (8.26-40). ישוע מגיע לאזור גדרה, פוגש אנשים אחוזי שד החיים בין הקברים, ומשחרר אותם מן השדים בשלחו אותם אל עדר חזירים הטובע באגם. אירוע זה מגלה את שלטונו הריבוני של המשיח על כוחות השדים ואת שירותו המתפשט מעבר לגבולות ישראל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.26-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בתו של יאיר נקטע

    פריקופה 153 מתארת את תחילת פרשת בתו של יאיר בכפר נחום (פברואר–מרץ 32 לספירה). יאיר, ראש בית הכנסת, מפציר בישוע לרפא את בתו היחידה, בת 12. אולם ישוע, שההמון עיכב אותו, אינו מגיע בזמן: הילדה מתה. סיפור סינופטי זה (מתי 9.18-19 ; מרקוס 5.21-24 ; לוקס 8.40-42) מעלה את שאלת אמונתו של יאיר נוכח מבחן המוות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    הפריקופה 154 מספרת על ריפוי אישה שסבלה מדימום שתים עשרה שנה, כפי שמדווחים מתי, מרקוס ולוקס. בכפר נחום היא נוגעת בהסתר בבגדו של ישוע בדרכו אל בית יאיר. לאחר שהבריאה מיד, ישוע מזהה אותה בפומבי ומצהיר: ״אמונתך הושיעה אותך״. המאמר משווה בין שלושת הסיפורים הסינופטיים וחוקר את המשמעות התיאולוגית, הכריסטולוגית והחברתית של נס אמונה זה.

    וַיִּקְרָא 15.25-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת יאיר

    הפריקופה 155 מספרת על הקמתה של בת יאיר על ידי המשיח ישוע בכפר נחום (פבר׳–מרץ 32). יאיר, ראש בית הכנסת, משתחווה לפני ישוע ומתחנן על ריפוי בתו הגוססת. למרות העיכוב שנגרם בגלל ריפויה של אישה זבת דם, ישוע הולך אל הבית, אומר "טליתא קומי" ומקים את הנערה. הנס הזה מעיד על סמכותו על המוות וקורא לאמונה גם במצבים חסרי תקווה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
    קרא עוד
  • ריפוי שני עיוורים

    ריפוי שני העיוורים בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9.27-31), ממחיש את האמונה המשיחית: שני הגברים מכירים בישוע כ״בן דוד״. ישוע מרפא אותם לפי אמונתם ומבקש מהם לשתוק, מתוך רצון להפנות את ההמונים אל הישועה הנצחית ולא אל הריפויים הגופניים. סיפור זה מכין את תשובתו של ישוע ליוחנן המטביל במתי 11.5.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז שד

    הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • משפט הפרושים

    הפריקופה PER158 בוחנת את תגובת הפרושים לניסי ישוע בכפר נחום (מתי 9.33-34). בעוד ההמון מכיר במעשה אלוהי, הפרושים מייחסים את מעשי ישוע לשטן. דחייתם מכוונת: קבלת ישוע פירושה אובדן הפריבילגיות שלהם. ובכל זאת, יש שבחרו ללכת אחריו, כמו ניקודימוס, יוסף איש הרמתיים ושאול איש טרסוס. האילם שנרפא, מצדו, הולך בשמחה ובהכרת תודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃ובמקום אשר נצלב שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הושם בו איש עד עתה׃שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך בפועלו

    פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
    קרא עוד
  • חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון

    הפריקופה 160 מנתחת את מתי 9.36-38, שבו ישוע, בכפר נחום, נמלא חמלה עמוקה כלפי ההמון, שהיה “נדכא ומפוזר כצאן אין רועה להן”. המונח היווני “splagchnizomai” מבטא חמלה פנימית עמוקה, הדוחפת את ישוע ללמד, לרפא ולהאכיל, בניגוד לאדישותם של המנהיגים הדתיים. חמלה זו הופכת לדוגמה לתלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃
    קרא עוד
  • שיבה לנצרת

    שיבתו השנייה של ישוע לנצרת (מרץ שנת 32 לספירה) מסופרת אצל מתי ומרקוס. למרות הוראתו בבית הכנסת, תושבי המקום דוחים אותו בשל היכרותם אותו ואת משפחתו. חוסר האמונה מגביל את נסיו. ישוע אומר את המשפט המפורסם: ״נביא אינו נבזה אלא בעירו״. מרקוס מוסיף פרטים שאינם אצל מתי: נוכחות התלמידים ותמיהתו של ישוע על חוסר האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.54-58 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃
    קרא עוד
  • שליחת שנים עשר השליחים

    הפריקופה 162 מספרת על שליחת שנים עשר השליחים בידי ישוע בגליל, כמה שבועות לפני חג הפסח (מרץ 32 לספירה). אירוע זה, המובא אצל מתי (10.1-15), מרקוס (6.6-13) ולוקס (9.1-6), מציג את התלמידים הנשלחים שניים שניים להטיף על המלכות, לרפא ולגרש שדים. כל אחד מהאוונגליסטים מוסיף את נקודת המבט שלו על הוראות הדרך ועל אופייה של השליחות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
    קרא עוד
  • מותו של יוחנן המטביל

    פריקופה 163 מנתחת את תגובתו של הורדוס אנטיפס לתהילתו של ישוע, שאותו הוא מזהה עם יוחנן המטביל שקם לתחייה. באמצעות השוואה סינופטית של מתי 14.1-2, מרקוס 6.14-16 ולוקס 9.7-9, המאמר בוחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין שלושת הסיפורים, את ההקשר הפוליטי בגליל במרץ שנת 32 לספירה, ואת כובד אשמתו של הורדוס לאחר רצח יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
    קרא עוד
  • תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל

    הפריקופה 165 מנתחת את נסיבות רצח יוחנן המטביל לפי מתי (14.6-12) ומרקוס (6.21-29). בגליל, במרץ שנת 32 לספירה, הורדוס אנטיפס נכנע למניפולציה של הורדיה באמצעות הריקוד של שלומית ומצווה לערוף את ראש הנביא. המאמר מדגיש את ההקבלה בין מות הקדושים של יוחנן לזה של ישוע, שתי דמויות משיחיות שנדונו שלא בצדק ונקברו בקבר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.14-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
    קרא עוד
  • שובם של השליחים

    לאחר משימת ההכרזה בגליל, חוזרים השליחים אל ישוע ומדווחים לו על פעילותם. מרקוס מדגיש את תשישותם ואת הצורך שלהם במנוחה במקום שומם, ואילו לוקס מציין שההסתלקות נעשית לכיוון בית צידה. פרשה זו מבליטה את רחמיו של ישוע על תלמידיו, את חשיבות המנוחה בשירות ואת הנוהג של מתן דין וחשבון שליחי. האירוע מתרחש בגליל במרץ שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • ריבוי הלחם לחמשת האלפים

    ריבוי הלחם לחמשת אלפים גברים הוא נס המעיד עליו כל ארבעת המבשרים, והוא התרחש ליד בית צידה באפריל שנת 32 לספירה. בחמש כיכרות לחם ושני דגים בלבד מאכיל ישוע המון עצום, ובכך מתגלים כוחו האלוהי וחמלתו כרועה, והדבר מבשר את סעודת האדון. שנים עשר הסלים שנותרו מסמלים את שפע מלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃ויעשו כן ויושיבו את כלם׃ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃
    קרא עוד
  • תגובת ההמון

    לאחר ריבוי הלחם, ההמון מזהה את ישוע כנביא שמשה הכריז עליו ורוצה להמליכו למלך. רק יוחנן מספר על אירוע זה. ישוע נסוג אל ההר ודוחה מלכות פוליטית. קטע זה חושף את המתח בין הציפיות המשיחיות העממיות לבין שליחותו הרוחנית של המשיח, שמסרב להתאים עצמו לתקוות הלאומניות של זמנו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע ופטרוס הולכים על המים

    הפריקופה 171 מנתחת את הנס של ישוע ההולך על מימי אגם גינוסר (אפריל 32 לספירה), לרבות פרשת פטרוס. השוואה קפדנית של הסיפורים במתי 14.22-32, במרקוס 6.45-52 וביוחנן 6.16-21 מבליטה נקודות הסכמה והבדל, וחושפת את עוצמתו האלוהית של המשיח ואת המתח בין אמונה לספק אצל התלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.22-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
    קרא עוד
  • תגובת השליחים

    הפריקופה 172 מספרת על תגובת השליחים לאחר שישוע הלך על המים והשקיט את הסערה. האירוע, שהתרחש בגינוסר באפריל שנת 32 לספירה, מסופר על ידי מתי ומרקוס. התלמידים משתחווים ומכריזים: 'אתה באמת בן האלוהים', שלב מכריע באמונתם ובהתגלות הכריסטולוגית ההדרגתית של הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.34-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגינוסר

    הפריקופה 173 מספרת על הריפויים הרבים שעשה ישוע בגינוסר (הגליל) באפריל 32 לספירה, על פי מתי 14.34-36 ומרקוס 6.53-56. עם בואו מזהים אותו מיד, והמוני חולים ממהרים לגעת בציצית בגדו ובכך זוכים לריפוי. הניתוח הסינופטי מגלה הסכמות מרכזיות בין שני המבשרים וגם הבדלי גוון משלימים. פרק זה ממחיש את אמונת העם ואת כוחו האלוהי של ישוע, ומבשר את המתחים ההולכים וגוברים עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃
    קרא עוד
  • פטרוס מכיר בישוע כמשיח

    פרשה 176 מתארת את הודאתו של פטרוס, המכיר בישוע כמשיח, והיא מסופרת רק אצל יוחנן (6.62-71). לאחר עזיבה המונית של תלמידים, ישוע שואל את שנים העשר על מחויבותם. פטרוס משיב בהכרזת אמונה מופלאה. המאמר בוחן את המתח בין ריבונות אלוהית לחופש האדם, ומסתיים בהזכרת יהודה איש קריות, המזכירה שדבר אינו נסתר מעיני אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.67 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
    קרא עוד
  • פעילות המשיח ישוע בגליל

    המאמר בוחן את החלטתו האסטרטגית של ישוע לנהל את שירותו בגליל כדי להימנע מהעוינות ביהודה. יוחנן מדגיש את כוונת הרשויות הדתיות להרוג את ישוע, ואילו הבשורות הסינופטיות מזכירות איום זה באופן מרומז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    קרא עוד
  • תוכחה לסופרים ולפרושים

    המאמר בוחן את העימות בין ישוע לפרושים, שבו ישוע מבקר את מתן העדיפות למסורות על פני חוקי האלוהים. במתי 15.1-9 ובמרקוס 7.1-13 חושף ישוע את צביעותם של הפרושים, תוך הדגשת החובה לכנות ולאותנטיות רוחנית.

    יְשַׁעְיָהוּ 29.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
    קרא עוד
  • פסק דין על לב האדם

    המאמר דן בהוראת ישוע על הטהרה האמיתית, על פי מתי ומרקוס. הוא מגלה שהטומאה נובעת מן הלב האנושי ולא מכללי המאכלים, ומדגיש שינוי חשוב בהוראה הנוצרית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.10-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת האישה הסורו-פיניקית

    מאמר זה בוחן את ריפוי בתה של האישה הסורו-פיניקית, ומדגיש את פתיחותה של בשורת ישוע אל הגויים. בהתבסס על הבשורות על פי מתי ומרקוס, הוא מבליט את האמונה האנושית החורגת מעבר לגבולות אתניים ותרבותיים. הסיפור מאיר את שליחותו העיקרית של ישוע אל ישראל, ובה בעת מכיר בעדות האמונה של הלא-יהודים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.21-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בערב

    המאמר בוחן את ריפוייו של ישוע, בעיקר בגליל לאחר שובו מפיניקיה. מתי מתאר את הנסים הרבים שנעשו, ואילו מרקוס מתמקד במקרה יוצא דופן של אדם חרש, ומראה את דרכו הייחודית של ישוע, שכבר נצפתה במקומות אחרים בבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם השני עבור 4000 איש

    המאמר מנתח את ריבוי הלחם השני של ישוע עבור ארבעת אלפים איש, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא בוחן את הניואנסים בין שני הסיפורים ומדגיש את חמלתו של ישוע ואת יכולתו לספק את צורכי ההמון.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.1-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
    קרא עוד
  • יציאה בסירה לעיר מגדלה

    המאמר דן ביציאתו של ישוע בסירה למגדלה לאחר ריבוי הלחם, בוחן את ההבדלים בין תיאורי מתי ומרקוס, ומדגיש את חשיבות המחקר ההיסטורי להבנת הבדלים אלה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
    קרא עוד
  • הפרושים מבקשים אות

    המאמר מתאר כיצד הפרושים מבקשים מישוע להוכיח את סמכותו באמצעות אות, וכיצד הוא מסרב, תוך שהוא מוקיע את צביעותם ומזכיר רק את אות יונה. הסיפור מאיר את המתחים בין ישוע לבין המנהיגים הדתיים של זמנו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
    קרא עוד
  • חזרה לבית צידה

    מאמר זה בוחן את שובו של ישוע לבית צידה לאחר העימותים עם הפרושים, ומדגיש את כוונתו להעדיף את האמונה על פני ויכוחים עקרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
    קרא עוד
  • הוראת התלמידים על השפעת הפרושים

    ישוע מזהיר את שליחיו מפני השפעתם המשחיתה של הפרושים, המסומלת ב"שאור". מתי ומרקוס מספרים על הוראה זו בעת חציית הים לבית צידה, כשללמידים חסר לחם. ישוע מצביע על חוסר אמונתם, וקורא להם לתפוס את משמעותם הרוחנית של דבריו מעבר לדאגות החומריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.5-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
    קרא עוד
  • העיוור מבית צידה

    המאמר בוחן את הנס הייחודי של ריפוי העיוור מבית צידה בידי ישוע, המסופר רק בבשורת מרקוס. ריפוי הדרגתי זה בשני שלבים מסמל את הצמיחה הרוחנית ואת ההבנה ההדרגתית של התלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
    קרא עוד
  • ההצהרה השנייה של פטרוס

    המאמר עוסק בהצהרה השנייה של פטרוס, המכיר בישוע כמשיח. הוא בוחן את התיאורים המקראיים המציבים את האירוע בקיסריה פיליפי, ומדגיש את הקושי של הקהל היהודי לקבל את הבנות האלוהית. ישוע מבקש מתלמידיו שלא להכריז בגלוי על היותו המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.27-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
    קרא עוד
  • שבחו של פטרוס מפי המשיח ישוע

    המאמר מדגיש את חשיבות זיהויו של ישוע כמשיח על ידי פטרוס, שאירע בקיסריה פיליפי, ואת הבעתה של אמת זו, המוסרת בהשראת אלוהים ולא כהתגלות אנושית, על פי הכתוב במתי 16:17-20.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר את סבלותיו העתידיים, תגובת פטרוס

    ישוע מכריז על סבלותיו הקרבים בקיסריה פיליפי. פטרוס, הדוחה רעיון זה, ממחיש את חוסר ההבנה של התלמידים לגבי שליחותו הרוחנית של המשיח. הכרזתו של ישוע מחזירה את המטרה אל מלכות אלוהים, ומקדימה את הצליבה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד
  • מחיר ההתמסרות

    המאמר „PER191 - מחיר ההתמסרות“ מתאר את דברי ישוע על התלמידות האמיתית בקיסריה פיליפי. קטעי המקרא במתי, במרקוס ובלוקס מדגישים את חשיבות הוויתור האישי למען הישועה הנצחית. הם מעודדים לשאת את הצלב מדי יום ולהישאר נאמנים להוראת המשיח, ומציעים תפיסה רדיקלית של התלמידות, בניגוד לנוהגים הדתיים של התקופה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.34-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃או מה יתן איש פדיון נפשו׃כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃
    קרא עוד
  • דבר מוזר מאוד של המשיח ישוע

    המאמר מנתח את דברי ישוע על בואה של מלכות אלוהים, שיש המפרשים אותם כהשתנות, כתחייה או כצמיחת הכנסייה. המסקנה היא שישוע התכוון להשתנות, אירוע המגלה את כבודו האלוהי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃
    קרא עוד
  • ההשתנות

    המאמר בוחן את ההשתנות (הטרנספיגורציה) של ישוע, שבה הוא זורח באור אלוהי לצד משה ואליהו על הר חרמון. פטרוס, יעקב ויוחנן הם עדים לכך. אירוע זה מגלה את אלוהותו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.2-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃
    קרא עוד
  • הוראות הרבי

    המאמר בוחן את הוראת ישוע לתלמידיו לשמור בסוד את ההשתנות שלו, ומדגיש את חשיבות האמונה ואת הכנת השליחים לאחריותם בעתיד.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
    קרא עוד
  • שאלת התלמידים על אליהו הנביא

    לאחר ההשתנות, התלמידים שואלים את ישוע על הנבואה בדבר אליהו. ישוע מגלה שיוחנן המטביל מגשים נבואה זו, קשר שהבשורות מפתחות בהדרגה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.10-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃
    קרא עוד
  • שד שקשה לגרשו

    המאמר בוחן את הניסיון הכושל של התלמידים לגרש שד מנער צעיר, דבר שחייב את התערבותו של ישוע לאחר ההשתנות. הסיפורים במתי, במרקוס ובלוקס מצביעים על חולשת אמונתם כסיבת כישלונם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.14-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃
    קרא עוד
  • הסבר כישלון התלמידים

    המאמר מנתח את כישלון התלמידים בגירוש שד, כפי שהדגיש ישוע. לפי מתי ומרקוס, פרקטיקות רוחניות כמו אמונה, תפילה וצום חיוניות להתגברות על מכשולים רוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר שוב על מותו

    ישוע מבשר לתלמידיו על מותו ותחייתו הקרובים. רגע זה מסמן את סוף שירותו בגליל, שבו הוא נמנע מההמונים כדי להכין את תלמידיו. הפניות אל מתי 17.22-23, מרקוס 9.30-32 ולוקס 9.43-45.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃
    קרא עוד
  • מס בית המקדש בפי הדג

    המאמר מתאר את סוגיית מס בית המקדש, שישוע מטפל בה בכפר נחום. ישוע מצהיר על היותו בן אלוהים, ובכל זאת משלם את המס כדי למנוע מכשול, ובכך הוא מגלה את חכמתו. נס הדג מדגיש את ההשגחה האלוהית ואת מחויבותו של ישוע לחוקים החברתיים והדתיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃
    קרא עוד
  • שיחה על ענווה

    המאמר מנתח את דבריו של ישוע לשליחיו על הענווה, ומדגיש את חשיבות הענווה והשירות במלכות אלוהים, כפי שהם מתוארים בבשורות של מתי, מרקוס ולוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה

    משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.10-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃כי בא בן האדם להושיע את האבד׃מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃
    קרא עוד
  • משמעת בקהילה ומחילה

    הפריקופה 203 מציגה את הוראת ישוע על המשמעת בכנסייה ועל המחילה, בכפר נחום בספטמבר שנת 32 לספירה. מתי 18.15-22 ולוקס 17.3-4 מפתחים את התוכחה בין אחים, את סמכות הכנסייה, את התפילה הקהילתית ואת המחילה ללא גבול (שבעים פעמים שבע). נושאים אלה מניחים את היסוד לאתיקה נוצרית של יחסים, שבמרכזה ההתפייסות והרחמים האלוהיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך במסעו בגליל

    הפריקופה 205 מתארת את שהותו הממושכת של ישוע המשיח בגליל, באזור כפר נחום, במשך כשישה חודשים לפני יציאתו הסופית לירושלים ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה. רק יוחנן מזכיר את המסעות הללו ומגלה את כוונת הרשויות הדתיות להמית את ישוע, בעוד תלמידיו עדיין מתקשים להבין מה צפוי לו. קטע זה מציין את המעבר לחג הסוכות בירושלים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃
    קרא עוד
  • המחלוקת בין המורה לאחיו

    יוחנן 7.3-9 מתאר את המתח בין ישוע לאחיו לפני חג סוכות (אוקטובר 32 לספירה). מבלי להבין את שליחותו המשיחית, הם מפצירים בו להתגלות בפומבי בירושלים. ישוע בוחר בזהירות, מודע לסכנת המעצר. מרים נשארת מן הצד. פרק זה, הייחודי ליוחנן, ממחיש את חוסר ההבנה המשפחתי כלפי טבעו האלוהי של ישוע, ואחיו באים לאמונה רק לאחר התחייה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד להתפלל ולהתחנן ועמהם הנשים ומרים אם ישוע וגם אחיו׃
    קרא עוד
  • יציאה לירושלים ועזיבה סופית של הגליל

    PER208 מתאר את יציאתם הסופית של ישוע ותלמידיו מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בדרכם לירושלים לחג סוכות. לפי סיפורו של לוקס, הם עוברים דרך שומרון ולא בדרך הרגילה לאורך הירדן. הם מגיעים בליל שישי, 8 באוקטובר, מלמדים ברחבת המקדש, וישוע נושא את נאומו על המים בהושענא רבה ב-13 באוקטובר. הקבוצה תישאר באזור ירושלים שישה חודשים, עד חג הפסח ב-1 באפריל שנת 33 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃
    קרא עוד
  • המסע דרך שומרון

    הפריקופה 209 מתארת את מסעם של ישוע ותלמידיו דרך שומרון, מסע שמסופר רק בבשורת לוקס. כשהוא יוצא מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בוחר ישוע בדרך השומרונית הקצרה יותר לירושלים. כמה כפרים מסרבים לקבלו, דבר המדגים את המתח שבין היהודים לשומרונים, ואילו אחרים מקבלים אותו. קטע זה מבשר את השליחות האוניברסלית ואת הפצת הבשורה העתידית באזור בידי 70 התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כזאת דבר וישב בגליל׃ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
    קרא עוד
  • תגובת יעקב ויוחנן

    במהלך מסעו של ישוע דרך שומרון, יעקב ויוחנן, ״בני הרעם״, מציעים להוריד אש מן השמים על כפר שומרוני עוין. ישוע גוער בהם בחומרה ומזכיר שבא להושיע את בני האדם ולא לאבד אותם. פרק זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 9.54-56), ממחיש את המתיחות שבין היהודים לשומרונים ואת עיצובם ההדרגתי של התלמידים לקראת רוח של רחמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.54-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
    קרא עוד
  • היהודים מחפשים את המשיח ישוע

    הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃
    קרא עוד
  • הנאום על המים החיים

    ביום האחרון של חג סוכות (הושענא רבה) מכריז המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים שהוא מקור המים החיים האמיתי. תוך אימוץ הסמליות של טקס ניסוך המים, הוא מזמין כל צמא לבוא אליו. יוחנן מבהיר שהמים החיים הללו מציינים את רוח הקודש, שתינתן לאחר שישוע יזכה לכבוד. רק יוחנן מספר על אירוע זה, המתוארך ליום רביעי, 13 באוקטובר שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃
    קרא עוד
  • ההערכה הסותרת של העם

    ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • האישה הנואפת

    פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃
    קרא עוד
  • שובם של 70 התלמידים

    שובם של שבעים התלמידים (לוקס 10.17-24) מבטא את התפעלותם לאחר שליחותם. ישוע מחזיר אותם אל העיקר: לשמוח על כך ששמותיהם כתובים בשמים. הוא מכריז על ריבונותו של אלוהים בהתגלות, הניתנת לענווים ולא לחכמים. ההכרזה בפסוק 22 מדגישה את הקרבה הייחודית בין האב לבן, ועושה את ישוע למתווך היחיד של הידיעה האלוהית. כך מדגיש לוקס את המשכיות מפעל הבשורה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.30-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
    קרא עוד
  • השומרוני הטוב

    הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים

    לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
    קרא עוד
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • משל החבר הטורדן

    משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃
    קרא עוד
  • ההזמנה לביתו של פרוש

    פריקופה 227 מתארת את ההזמנה לסעודה שהפרוש הזמין את המשיח ישוע, המובאת רק אצל לוקס (לוקס 11.37). הרחק מלהיות הזמנה של רצון טוב, נראה שההזמנה הזאת היא פח יקוש שנטמן כדי לאסוף האשמות נגד ישוע בפני עדים. מתוך מודעות למה שעומד על הפרק, ישוע בכל זאת מקבל את ההזמנה, בביטחון רוחני שעתו עוד לא הגיעה. האירוע התרחש כנראה בירושלים, בנסיעה שישוע יוצא אליה למרות איומי הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃
    קרא עוד
  • הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס

    הפריקופה PER229 (לוקס 13,1-5) מספרת כיצד עדים לארוחה פרושית פונים אל ישוע בעניין הטבח שערך פילטוס בגלילים. ישוע מסרב לראות בכך עונש אלוהי וקורא לתשובה אישית, ומזכיר גם את נפילת המגדל בשילוח. הוא מלמד שהמוות הוא גורלם המשותף של הכול, ושרק התשובה פותחת את הגישה למלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃
    קרא עוד
  • משל התאנה הבלתי נושאת פרי

    משל התאנה העקרה (לוקס 13.6-9), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את סבלנותו של אלוהים ואת דחיפות קבלת האמונה. ישוע מזהיר שכל תלמיד חסר פרי רוחני עלול להיות נדון, ובו בזמן הוא מדגיש שאלוהים נותן זמן חסד נוסף. קטע זה נמשך מלוקס 13.1-5 ונושא מסר כפול: אזהרה חגיגית ורחמים אלוהיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.6-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.29-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
    קרא עוד
  • גרגר החרדל והשאור

    הפריקופה PER232 מציגה את שני המשלים התאומים על גרעין החרדל ועל השאור (לוקס 13.18-21). משלים אלה נאמרו ביום שבת ליד בית כנסת בירושלים, והם מציירים את טבעה של מלכות אלוהים: היא מתחילה בענווה, גדלה בעוצמה ופועלת בדרך נסתרת אך משנה. שתי תמונות משלימות אלה מזמינות להבחין בצמיחה השקטה והבלתי ניתנת לעצירה של מלכות אלוהים בעולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.18-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים

    הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • קינה על ירושלים

    הקינה על ירושלים (מתי 23.37-39; לוקס 13.34-35) מציגה את ישוע בוכה על העיר הקדושה, כמה ימים לפני ייסוריו. באמצעות המטפורה של התרנגולת המגינה על אפרוחיה הוא מבטא את האהבה האלוהית שנדחתה, מגנה את רצח הנביאים ומבשר את חורבן המקדש, ובכל זאת משאיר פתוחה תקווה לפיוס אחרון.

    תְהִלִּים 48.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שיר מזמור לבני קרח גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו׃
    קרא עוד
  • סעודה בבית פרוש

    הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃
    קרא עוד
  • משל המוזמן היהיר

    משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
    קרא עוד
  • משל המגדל

    משל המגדל (לוקס 14.28-30), המסופר רק אצל לוקס, שייך לנאום של ישוע על מחיר התלמידות. בדימוי של בנאי המחשב את משאביו לפני שהוא בונה, ישוע מזמין את תלמידיו למחויבות שקולה, צלולה ועקבית, ומזהיר מפני אמונה שטחית או רגשית חסרת בגרות רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃
    קרא עוד
  • משל המלך המתכונן למלחמה

    משל המלך המתכונן למלחמה (לוקס 14.31-33), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את דרישות התלמידות. מול יריב חזק פי שניים, מלך בוחר במשא ומתן ולא בקרב. כך גם הליכה אחרי ישוע המשיח דורשת פיכחון, ענווה וויתור מוחלט על העצמי. לוקס משלב את ההוראה הזו בסדרה נושאית על מחיר החיים הנוצריים, לפני חג ההקדשה בדצמבר שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.28-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃
    קרא עוד
  • דימוי המלח חסר הטעם

    המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
    קרא עוד
  • סקרנות העם וקנאת אנשי הדת

    המאמר בוחן כיצד העם, המקבל את מסר ישוע, עומד בניגוד לקנאה ולהתנגדות של הרשויות הדתיות. הפרושים, מתוך חשש לאבד את השפעתם, היו לרוב יריבים, למרות פתיחותו של ישוע ורחמיו כלפי המנודים והחוטאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה שנמצאה

    מאמר זה עוסק במשל הכבשה האבודה בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את שמחת האל על הצלתו של חוטא. הוא משתלב בשלושה סיפורי משלים, המציגים גוונים שונים של חיפוש ושל הצלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
    קרא עוד
  • משל הדרכמה האבודה

    המשל הזה, הייחודי ללוקס, מציג את אלוהים, המתואר בדמות אישה, המחפשת ומוצאת דרכמה אבודה. הוא מסמל את הנפש התועה אך יקרה בעיני אלוהים, ומדגיש את רחמיו ואת שמחתו בשובו של התועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
    קרא עוד
  • משל המנהל הבלתי נאמן

    מאמר זה בוחן את משל המנהל הבלתי נאמן אצל לוקס, ומציין כי ערמת המנהל זוכה לשבח בשל חכמתה ולא בשל חוסר היושר שלו. המשל מזמין להרהר בשימוש בחכמה מעשית בענייני הרוח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃
    קרא עוד
  • הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה

    המאמר בוחן את הוראותיו של ישוע על מכשולים, סליחה ואמונה בלוקס 17.1-6. ישוע מעודד את התלמידים להימנע מלגרום לנפילות רוחניות ולסלוח ללא גבול. הוראה זו מדגישה את האחריות הקהילתית ואת מחויבות התלמידים למלכות השמיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
    קרא עוד
  • משל העבדים הבלתי מועילים

    המאמר בוחן את משל העבדים הבלתי מועילים בלוקס 17.7-10, ומדגיש את חשיבות הענווה וההכרת תודה בחיי התלמיד. ישוע מלמד ששירות נאמן אינו מצפה להכרה מצד האדון, ושכל כישרון הוא מתנה מאלוהים. הציות אינו מקנה שום זכות, וכך הוא מעודד גישה של הכרת תודה ולא של תביעה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 4.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃
    קרא עוד
  • ריפוי עשרת המצורעים

    מאמר זה בוחן את ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע, תוך דגש על הכרת תודה ועל הכללה, בעיקר באמצעות שומרוני. האירוע מדגיש את החסד האלוהי ואת חשיבות האמונה מעבר לחלוקות אתניות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
    קרא עוד
  • ההיבט הרוחני של המלכות

    המאמר בוחן את פירוש מלכות אלוהים לפי לוקס, ומדגיש שאלה שהפרושים שאלו את ישוע על בואה. בניגוד להבנה מותנית, הטקסט היווני מורה על שאלה בלשון הווה. ישוע מבהיר שהמלכות מתבססת בשקט ואינה נתפסת אלא למי שפתוחים רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר על בואו השני

    המאמר מנתח את לוקס 17:22-37, שבו ישוע מבשר על בואו השני. בניגוד לנאום על הר הזיתים, ההוראה הייחודית הזו מזהירה מפני משיחי שקר ומדגימה את פתאומיות בואו באמצעות התייחסות לימי נח ולוט.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.3-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃וכל אלה רק ראשית החבלים׃אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃הנה מראש הגדתי לכם׃לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • משל השופט העוול

    המאמר בוחן את משל השופט העוול (לוקס 18,1-8), שמרכזו התמדה בתפילה והמתנה למלכות. הוא מדגיש את המבנה הסיפורי הייחודי של לוקס, המקבץ משלים כדי להעמיק את תיאולוגיית האמונה והצדק האלוהי שלו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
    קרא עוד
  • משל הפרוש והמוכס

    המאמר מנתח את המשל בלוקס 18.9-14, שבו ישוע מלמד, באמצעות דמויות הפרוש והמוכס, שהצדקה האמיתית לפני אלוהים מושתתת על ענווה ולא על מראית עין או על גאווה רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.9-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש שנולד עיוור

    מאמר זה בוחן את ריפויו של איש שנולד עיוור בידי ישוע בירושלים (יוחנן 9.1-34). הסיפור מדגיש את העומק התיאולוגי של האירוע, וקושר באופן סמלי את חגי ישראל לשליחותו של ישוע כאור העולם. הריפוי מדגיש את המסר הרוחני והנבואי של הבשורה על פי יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו

    המאמר דן בריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, ריפוי המוזכר רק בבשורת יוחנן. האיש עובר שינוי רוחני כשהוא מכיר בישוע כמשיח. הפרושים, לעומת זאת, נשארים בעיוורונם הרוחני משום שהם מסרבים לאורו של ישוע. ניגוד זה מדגיש שראייה אמיתית נובעת מענווה ומפתיחות לאמת האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.35-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע הוא הרועה הטוב

    המאמר בוחן כיצד ישוע מציג את עצמו כרועה הטוב ביוחנן י׳. הוא מורה הדרך הרוחני האותנטי, בניגוד למורי הדרך השקריים. ישוע מבשר ישועה אוניברסלית וקורא לכל אחד להאזין לקולו כדי למצוא את החיים הרוחניים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
    קרא עוד
  • חג ההקדשה

    המאמר סוקר את הפריקופה 258, המתארת את חג ההקדשה, שבו ישוע, אף שהפרושים מאיימים עליו, נע בחופשיות בבית המקדש. הניתוח מדגיש את שינוי האסטרטגיה של הפרושים, השואפים לנקוט נגד ישוע צעדים משפטיים. קטע זה מרכזי להבנת הדינמיקה הדתית והחברתית בתקופה קריטית זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃
    קרא עוד
  • שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח

    המאמר דן במפגש בין ישוע לבין אנשי הדת בשאלת היותו המשיח. למרות כוונותיהם להאשים אותו, ישוע מצהיר שהוא המשיח, ומעשיו מעידים על כך. הוא מבטיח לתלמידיו ביטחון וחיי נצח, ומדגיש את אחדותו עם האב.

    וַיִּקְרָא 24.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃
    קרא עוד
  • ניסיון מעצר

    המאמר בוחן את ניסיון המעצר של ישוע בידי הרשויות הדתיות היהודיות, על פי יוחנן 10.31-39. ישוע, המואשם בחילול השם בגלל הצהרותיו האלוהיות, מגן על מעשיו כהוכחה לשליחותו האלוהית. הוא מצטט את הכתובים כדי להוכיח את הלגיטימיות של תפקידו, ובסופו של דבר נמלט ממעצר, משום ששעתו טרם הגיעה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.31-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃
    קרא עוד
  • יציאה לבית עניה שבעבר הירדן

    המאמר מתאר את מסעו של ישוע מירושלים לבית עניה, עם תחנות בבית עניה שבעבר הירדן וביריחו, שבהן הוא עושה נסים. ישוע מתעכב במכוון, מגיע ומחיה את אלעזר, ובכך מעורר תגובה מצד הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ויבך ישוע׃ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
    קרא עוד
  • ההוראה על הגירושין

    המאמר דן בהוראתו של ישוע על גירושין, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא משבץ את ההוראה הזאת בהקשר הכרונולוגי של שירות ישוע בין חנוכה לפסח, ומציע ניתוח מעמיק של המשמעויות הרוחניות של הוראתו מעבר לוויכוחים משפטיים גרידא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא ויעבר ביריחו׃והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מברך ילדים קטנים

    המאמר בוחן כיצד ישוע מברך את הילדים בבית עניה, לאחר חג ההקדשה. אירוע זה מתואר בבשורות הסינופטיות ומדגים את חשיבות הילדים במלכות האלוהים, חרף הרתיעה של התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • הבחור העשיר

    מאמר זה מנתח את מפגשו של הצעיר העשיר עם ישוע, פריקופה מתוך הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. הוא מדגיש את תורתו של ישוע על ההתנתקות מן החומר ועל האמונה, ובה בעת משבץ את האירוע בהקשר היסטורי שבין חנוכה לפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.18-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
    קרא עוד
  • הישועה והעושר

    מאמר זה בוחן את תורתו של ישוע על העושר ועל הישועה, על סמך אירועי המקרא שבין חנוכה לפסח. סיפורי ריפוי וקריאה, כמו סיפורם של בר־טימאוס וזכאי, שופכים אור על שליחותו של ישוע ביריחו, המסומנת בהקמתו של אלעזר לתחייה ובהשלכותיה העמוקות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.23-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃
    קרא עוד
  • שכרם של השליחים

    המאמר בוחן את שכרם של השליחים על פי הבשורות בין חנוכה לפסח. ישוע עובר ליריחו ולסביבת הירדן, מרפא ומלמד, ובמיוחד מחיה את אלעזר. מעשים אלה מעוררים תגובה עוינת מצד הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • משל פועלי השעה האחת־עשרה

    מאמר זה בוחן את המשל שבמתי 20:1-16, המתאר את השוויון בשכר שבעל בית מעניק לפועלים ששכר בשעות שונות, כסמל לחסד האלוהי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר שוב על מותו ותחייתו

    מאמר זה בוחן את התקופה שבין חנוכה לפסח, ומדגיש את תורתו של ישוע, את חיזויו על מותו ותחייתו, ואת נסים כגון תחיית אלעזר, שעוררו תקווה ועימות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.31-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
    קרא עוד
  • בקשת שלומית, אשת זבדי, למען בניה

    המאמר עוסק בבקשתה של שלומית למען בניה ובמסלולו הגיאוגרפי של ישוע. סיפור זה מתרחש בפברואר שנת 33, בעת מסעו של ישוע מיריחו לבית עניה. האירוע מבליט את המתח שבין ההבנה האנושית לבין הנבואות. ישוע מבשר על מותו הקרב בתשובתו לשלומית, ובכך נחשפים הערכים הרוחניים של מלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • ריפוי עיוורים ליד יריחו

    המאמר דן בריפוי עיוורים בידי ישוע ליד יריחו. בהקשר של הבשורות הסינופטיות הוא בוחן את הפרשנות הכרונולוגית והתיאולוגית של אירועים אלה, ומדגיש את ההכרה בישוע כמשיח ואת דרכו לירושלים בשנת 33 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
    קרא עוד
  • זכאי רוצה לראות את המשיח ישוע

    המאמר בוחן את סיפורו של זכי ביריחו, אשר מתוך רצון לראות את ישוע טיפס על שקמה. ישוע מבחין בזכי ושוהה בביתו, ובכך מגלם את שליחותו לגאולה. סיפור זה משתלב בתקופה שבין חנוכה לפסח, וכולל אירועי מפתח כמו נס אלעזר. המאמר מציג ניתוח פרשני ותאולוגי, ומדגיש את הממד האוניברסלי של מסר ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא ויעבר ביריחו׃והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
    קרא עוד
  • משל המנים

    עיון זה עוסק במשל המנות שבלוקס 19.11-27, סיפור שסיפר ישוע ביריחו ומדגיש את התקופה שבין חנוכה לפסח. הוא בוחן את סדר האירועים בשירותו של ישוע, לרבות מפגשיו עם אלעזר, בר־טימאי וזכאי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.11-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
    קרא עוד
  • הקמת אלעזר

    ישוע מקים את אלעזר בבית עניה וחושף את כוחו האלוהי על המוות, כפתיחה לפסח. בין חנוכה לפסח, לאחר יומיים של התבוננות, ישוע יוצא למסע רב משמעות הכולל פגישות בלתי נשכחות ביריחו, המבשר את הסבל הקרב. תגובת הרשויות הדתיות לנס זה מאיצה את צליבתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא ויעבר ביריחו׃והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
    קרא עוד
  • קשר נגד המשיח ישוע, הנסוג לאפרים

    מאמר זה מתאר את הקשר של הרשויות היהודיות נגד ישוע לאחר תחיית אלעזר. נוכח האיום שהן רואות בניסי ישוע, הן מחליטות להמית אותו. ישוע נסוג לאפרים לקראת הצליבה, ואילו הקשר משתלב באופן פרדוקסלי בתוכנית האלוהית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
    קרא עוד

שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד

  • המשלים

    המאמר בוחן את השימוש של ישוע במשלים להעברת אמיתות רוחניות באמצעות סיפורים סמליים. הוא בוחן את אתגרי ההבנה שסיפורים אלה מציבים לתלמידים ואת שאלת הגישה ההוגנת לאמת אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃
    קרא עוד
  • הזורע

    משל הזורע, שסיפר ישוע על שפת ים הגליל, ממחיש כיצד דבר אלוהים מתקבל באופן שונה לפי מצב הלב. הוא מראה ארבעה סוגי קבלה באמצעות הקרקעות השונות שעליהן נופלים הזרעים. התלמידים לומדים שהמשלים מגלים את המלכות למי שמקשיבים בלב פתוח, אך נשארים נסתרים מפני מי שלבם עורל. שיטה פדגוגית ייחודית זו של ישוע מדגישה את חשיבות האמונה וההקשבה הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.1-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
    קרא עוד
  • הבית הבנוי על הסלע

    המאמר מנתח את המשל המקראי של שני הבתים, המופיע במתי ובלוקס, כדי להמחיש את חשיבות קיום תורתו של ישוע. מי שהולכים בדבריו מושווים לבונים חכמים הבונים על יסוד איתן, ואילו מי שאינם מצייתים הם כאנשים הבונים על החול. המשל מדגיש את חשיבות הציות הפעיל על פני שמיעה בלבד.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.47-49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃
    קרא עוד
  • הבד החדש והנאדות החדשים

    המאמר מתאר את משל הטלאי החדש ונאדות היין החדשים בבשורות, וממחיש את אי־ההתאמה בין תורתו של ישוע לבין הנהגים הדתיים הישנים. הוא מבליט את סמליות היין החדש והנאדות הישנים כדי להסביר את חידושה של מלכות אלוהים שהמשיח מביא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.36-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃
    קרא עוד
  • החיטה הטובה והזונין

    המאמר בוחן את משל החיטה והזונים, שבו ישוע מסביר את דו־הקיום של הטוב והרע בעולם. סיפור זה מדגיש את סבלנותו של אלוהים ואת רעיון המשפט האחרון. הלקחים העולים ממנו מציעים למאמינים תובנות רוחניות חשובות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • גרגר החרדל

    המאמר “גרגיר החרדל” מסביר כיצד משל זה של ישוע ממחיש את צמיחת מלכות אלוהים, אפילו מהתחלות זעירות. הוא מנתח את שלושת הסיפורים בבשורות הסינופטיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
    קרא עוד
  • השאור

    משל השאור מראה את ההשפעה הדיסקרטית אך המשנה של מלכות אלוהים. בדימוי זה מסביר ישוע כיצד מה שמתחיל קטן, כשאור בבצק, מגיע בסופו של דבר להשפיע על כל מה שהוא נוגע בו ולחדשו, וממחיש את טבעה העדין אך האדיר של המלכות בקרב יחידים וקהילות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • האוצר הטמון

    המאמר בוחן את משל האוצר הטמון במתי 13:44, ומדגיש את ערכה שאין לשער של המלכות ואת ההשפעה המשנה של גילויה. ישוע משתמש במשל זה כדי להראות כיצד מלכות השמיים יכולה לשנות את כיוון חיינו ובחירותינו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • הפנינה יקרת הערך

    משל הפנינה היקרה מאוד מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין לשער. הוא מספר על סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לקנות פנינה יקרה, וממחיש את הרדיקליות ההכרחית ואת השמחה שבמחויבות למלכות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • המכמורת

    המאמר בוחן את משל הרשת במתי 13:47-50, המבליט את המשפט האחרון ואת האחריות האישית. בדימוי רשת הדייגים ממחיש ישוע את ההבחנה בין צדיקים לרשעים באחרית הימים, ומדגיש את הצורך לחיות בהתאם לעקרונות מלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • העבד חסר הרחמים

    משל העבד חסר הרחמים במתי 18:23-35 מלמד שהסליחה האלוהית שקיבלנו צריכה להפוך לסליחה שאנו נותנים. הוא חושף את הפער בין נדיבות אלוהים לקשיחות האדם. הסליחה חיונית כדי לגלות את רחמי אלוהים במלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃
    קרא עוד
  • הפועלים ששכרו בשעות שונות

    משל הפועלים ששכרו אותם בשעות שונות מלמד שחסד אלוהים קודם לזכות האדם. במלכות נדיבות אלוהים עולה על ההיגיון האנושי, ומזמינה לקבל את הטוב בלי קנאה. מתי 20:1-16 ממחיש את הריבונות הנדיבה של אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
    קרא עוד
  • שני הבנים

    המאמר בוחן את משל שני הבנים שבמתי 21.28-32. משל זה ממחיש שציות אמיתי לאלוהים חשוב יותר ממילים בלבד. תשובה כנה, אפילו מאוחרת, פותחת את הדרך אל מלכות אלוהים, בניגוד להבטחות שלא קויימו. ישוע משתמש בסיפור זה כדי להתעמת עם הרשויות הדתיות בנות זמנו ומדגיש את חשיבות המעשה הכן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.28-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
    קרא עוד
  • הכורמים הרעים

    מאמר זה מנתח את משל הכורמים הרעים, שבו ישוע מוקיע את דחיית הנביאים ומכריז על העברת המלכות למי שמניבים פירות הולמים. הרשויות הדתיות מתעמתות עם דחייתן את האלוהי, ובכך מסומנת נקודת מפנה נבואית ורוחנית בתולדות הישועה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃
    קרא עוד
  • חתונת בן המלך

    המאמר דן במשל הסעודה, ומשווה בין הסיפורים של מתי ושל לוקס. מתי מדגיש את אחריות המוזמנים ואת תוצאות הסירוב, ואילו לוקס מבליט את הכללתם של המודרים. נקודות מבט אלה ממחישות את הקריאה האוניברסלית של אלוהים ואת הצורך בתגובה אותנטית כדי להשתתף במלכות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.15-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
    קרא עוד
  • התאנה המלבלבת

    מאמר זה בוחן את משל התאנה המנביטה, לקח של ערנות רוחנית שנתן ישוע בבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. סיפור זה מעודד את המאמינים להבחין באותות מלכות אלוהים כשם שמתבוננים בעונות השנה, ומדגיש את ודאות דבריו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.29-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד
  • עשר הנערות

    משל התאנה המנביטה, המובא במתי, במרקוס ובלוקס, מזמין את התלמידים לקרוא את אותות העתים בערנות ובתקווה. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את שובו של המשיח. דבר ישוע, בטוח ונצחי, מבטיח את התגשמות כל הבטחותיו בנוגע למלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • הגעה אל ביתם של אלעזר, מרתא ומרים

    מאמר זה בוחן את הגעתו של ישוע לבית עניה, ומבליט את חשיבותו של רגע זה לפני הייסורים. בית עניה, מקום של שלווה וידידות, עומדת בניגוד לאירועים הסוערים בירושלים. המאמר עוסק בסמליות של שלב אחרון זה במשימתו של ישוע, כפי שהיא מסופרת בבשורה על פי יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
    קרא עוד
  • בואם של היהודים מעיר ירושלים

    המאמר עוסק בהגעתם של יהודים לבית עניה כדי לראות את ישוע, עם התקרב הייסורים. נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת שלו, שוקלות הרשויות הדתיות את מעצרו, בעוד שבגידתו של יהודה מתכוננת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
    קרא עוד
  • מרים מבית עניה משחה את המשיח ישוע

    מרים מבית עניה משחה את ישוע בשמן בושם יקר בבית עניה, כסמל לקבורתו הקרובה. מעשה זה, שנמתחה עליו ביקורת מצד יהודה איש קריות ותלמידים אחרים, זוכה להגנת ישוע ומודגש בניתוח הבשורות על פי מתי, מרקוס ויוחנן. הטקסט דן גם בהשלכות הכרונולוגיות והקהילתיות של אירוע מקראי זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.2-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
    קרא עוד
  • בגידתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בישוע, מעשה שנבע מתחושה של אי־התאמה ותסכול. יהודה, שיודע שהרשויות מבקשות לעצור את ישוע, משתף איתן פעולה כדי להסגיר את ישוע תמורת 30 מטבעות כסף. המאמר מנתח את סיפורי הבשורות של מתי, מרקוס ולוקס, המתארים את מעשיו של יהודה ואת השפעתם על האירועים שהובילו למעצרו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃
    קרא עוד
  • השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי

    המאמר מנתח את הגעתו של ישוע לבית פגי, עצירה אסטרטגית לפני ירושלים. ישוע שולח שני תלמידים להביא גור חמור כדי להגשים נבואה משיחית. בית פגי, "בית התאנים", היא חיונית בסיפור הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃
    קרא עוד
  • כניסת הניצחון לירושלים

    כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.

    תְהִלִּים 118.1-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו׃יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו׃יאמרו נא יראי יהוה כי לעולם חסדו׃מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה׃יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם׃יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי׃טוב לחסות ביהוה מבטח באדם׃טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים׃כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃סבוני גם סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם׃דחה דחיתני לנפל ויהוה עזרני׃עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה׃קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל׃ימין יהוה רוממה ימין יהוה עשה חיל׃לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה׃יסר יסרני יה ולמות לא נתנני׃פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה׃זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו׃אודך כי עניתני ותהי לי לישועה׃אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו׃אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא׃ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה׃אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח׃אלי אתה ואודך אלהי ארוממך׃הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
    קרא עוד
  • החזרה לבית עניה

    לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃
    קרא עוד
  • טיהור המקדש (בפעם השנייה)

    טיהור המקדש השני בידי ישוע, ביום שני ה-28 במרץ בשנת 33, הוא מעשה נבואי וסמלי. בגרשו את המוכרים מחצר הגויים ובציטוטו את ישעיהו ואת ירמיהו, ישוע מוקיע את השחתת הפולחן, קובע את סמכותו המשיחית ומבשר את המשפט הבא על המקדש. אירוע זה מחיש את החלטת מנהיגי הדת להמית אותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃
    קרא עוד
  • ריפוי עיוורים ופיסחים

    לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
    קרא עוד
  • הוראה יומית במקדש

    פרשה 286 מתארת את הוראתו היומית של ישוע במקדש בירושלים במהלך שבוע הפסח (יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה). בהתבסס בעיקר על לוקס 19,47-48, היא מציגה את ההתנגדות הגוברת בין ההמונים המעריצים לבין הרשויות הדתיות העוינות — הסופרים, ראשי הכוהנים, הצדוקים והפרושים — המבקשים להשתיק את ישוע, שבשורת מלכות אלוהים שלו מאיימת על שלטונם המבוסס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    קרא עוד
  • החזרה שוב לבית עניה

    PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
    קרא עוד
  • עץ התאנה יבש

    למחרת קללת התאנה, התלמידים מוצאים את העץ יבש לגמרי. ישוע מנצל את ההזדמנות כדי ללמד על כוחה של האמונה ועל חשיבות הסליחה. מעבר ללימוד זה, התאנה מסמלת בכתובים את ישראל, ויבושה מבשר את המשפט שיבוא על האומה ארבעים שנה מאוחר יותר עם חורבן בית המקדש. אמונה וסליחה נותרות הערכים הבלתי מעורערים שישוע מעמיד בראש.

    הוֹשֵׁעַ 9.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃
    קרא עוד
  • סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק

    במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • משל שני הבנים

    משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • משל הכורמים

    משל הכורמים (מתי כא 33-46; מרקוס יב 1-12; לוקס כ 9-19), שנאמר ביום שלישי של השבוע הקדוש בחצר המקדש, ממחיש באופן אלגורי את תולדות הישועה: האלוהים שולח נביאים ואחריהם את בנו, ומנהיגי הדת דוחים אותו והורגים אותו. הכרם מועבר אל הכנסייה, אך בלי לסגור בכך את הדלת בפני העם היהודי, שיכול להיכנס אל האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.33-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃
    קרא עוד
  • משל סעודת החתונה

    משל סעודת החתונה (מתי 22,1-14 ; לוקס 14,15-24) מלמד שאלוהים מזמין את כל בני האדם אל מלכותו, אך דחיית ההזמנה הזאת גוררת משפט חמור. המשל נאמר במקדש בירושלים ביום שלישי של שבוע הייסורים, והוא מבשר בנבואה את חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. האיש שאינו לבוש בגד חתונה מזכיר שהכניסה למלכות מחייבת שינוי רוחני אמיתי, המתקבל באמצעות האמונה במשיח.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 13.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות׃
    קרא עוד
  • שאלות הזרים אל המשיח ישוע

    אירוע ייחודי לבשורת יוחנן (יוחנן 12.20-50), המתרחש ביום שלישי של שבוע הייסורים בחצר הגויים. יוונים מבקשים לראות את ישוע, וכך מתחילה ההכרזה על שעת הכבוד שלו. בדימוי של גרגיר החיטה מגלה ישוע שמותו הוא מקור חיים לכול. הצלב מוצג כהרמה מכובדת המושכת אליו את כל בני האדם ופותחת את הישועה לפני כל העמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.37-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    הפרושים וההרודיאנים מנסים ללכוד את ישוע בפח בשאלה אם יש לשלם את המס לקיסר. תשובתו — "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים" — מסכלת את הפח ומציבה את ההבחנה היסודית בין סמכות אזרחית לריבונות אלוהית, ומזכירה שהאדם, הנושא את צלם אלהים, שייך לו כולו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.15-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.

    שְׁמֹות 3.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃
    קרא עוד
  • שאלות חכמי התורה

    בשבוע האחרון שלפני ייסוריו, ישוע נשאל על ידי מורי התורה על המצווה הגדולה ביותר. הוא מסכם את התורה כולה בשני עקרונות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעהו. סופר כן מכיר בצדקת התשובה הזאת, וישוע אומר לו שאינו רחוק ממלכות אלוהים. המאמר מדייק את התפיסה לגבי הפרושיות ומזמין לאמונה החיה באהבה ולא בחוקיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃
    קרא עוד
  • משיחיותו של ישוע

    בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.45-47 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
    קרא עוד
  • כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים

    בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.1-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃והגדול בכם יהי לכם למשרת׃כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
    קרא עוד
  • מתנתה של האלמנה העניה

    בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.41-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃
    קרא עוד
  • חוסר האמונה של היהודים

    פריקופה 300 עוסקת בחוסר האמונה של היהודים נוכח האותות שעשה ישוע, אירוע המסופר רק אצל יוחנן (יוחנן 12,37-50), המתרחש במקדש בירושלים ביום רביעי, 30 במרץ, שנת 33 לספירה. לעומת זאת, תרומת האלמנה הענייה ממחישה אמונה אמיתית. ישוע הופך את אמות המידה האנושיות: נדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת אלא בנטיית הלב, המגישה לאלוהים את כל מה שאדם הוא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.37-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃
    קרא עוד
  • נאום אחרית הימים בהר הזיתים

    ניתוח נאום אחרית הימים של ישוע בהר הזיתים, על פי הבשורות. ישוע מדבר על חורבן המקדש ועל בוא אחרית הימים, ובכך מגלה את יכולותיו הנבואיות ואת המשכיות שליחותו לאחר הצליבה. מיועד לקוראים המבקשים להעמיק את הבנתם התאולוגית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.1-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
    קרא עוד
  • משל התאנה

    המאמר מנתח את משל התאנה, שבו מלמד ישוע ערנות רוחנית כלפי אותות העתים. האירועים המבשרים את התקרבות המלכות נתפסים לא כאיומים אלא כקריאה להתכוננות ולאמונה. מודגשת יציבות דבריו של ישוע לעומת אופיו החולף של העולם.

    1 סלוניס 5.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃
    קרא עוד
  • עידוד לערנות

    מאמר זה בוחן את קריאתו של ישוע לערנות, שנאמרה בהר הזיתים, ומדגיש את אי־הוודאות לגבי שובו ואת הצורך בציפייה פעילה ונאמנה מצד המאמינים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.25-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃
    קרא עוד
  • משל העבד הנאמן

    מאמר זה בוחן את משל העבד הנאמן, ומדגיש את חשיבות הנאמנות והערנות בציפייה לשובו הוודאי אך בלתי צפוי של האדון.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 4.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל׃הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן׃ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין׃כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה׃על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃
    קרא עוד
  • משל עשר הבתולות

    משל עשר הבתולות מלמד על חשיבות ההכנה הרוחנית לקראת שובו של האדון, ומציג שתי תוצאות אפשריות: להיות מוכנים ולהיכנס עם החתן, או להגיע מאוחר מדי ולמצוא את הדלת נעולה.

    הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 1.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן חגרו מתני שכלכם התעוררו וקוו קוה לחסד אשר יבואכם בהתגלות ישוע המשיח׃
    קרא עוד
  • משל העבדים והתגמולים, משל הכיכרות

    המאמר עוסק במשל הכיכרות של ישוע, המדגים את חשיבות הניהול הנאמן של המתנות בשירות אלוהים, בציפייה לשובו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.14-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • משפט העמים

    המאמר מנתח את משפט העמים במתי 25:31-46, שבו בן האדם מפריד בין הכבשים לתיישים לפי מעשיהם. הוא מדגיש אחריות וצדק אלוהי, וקורא למעשי אהבה מוחשיים.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 2.6-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשר ישלם לאיש כמעשהו׃למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃
    קרא עוד
  • המזימה נגד המשיח ישוע

    המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • ההכנה לפסח

    מאמר זה מתמקד בהכנת הפסח בידי ישוע ותלמידיו. הוא בוחן את הדיווחים המקראיים על רגע זה, את מיזוג חגיגות הפסח וחג המצות, ואת ההתאמות המעשיות של המנהגים המסורתיים נוכח זרם המאמינים לירושלים.

    שְׁמֹות 13.3-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃היום אתם יצאים בחדש האביב׃והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה׃שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך׃והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃
    קרא עוד
  • הסעודה האחרונה לפני הצליבה

    מאמר זה בוחן את ”הסעודה האחרונה“ של ישוע ומדגיש את כינון סעודת האדון. היא מתקיימת בערב יום חמישי שלפני הצליבה, בביתה של מרים בירושלים. הבשורות מוסרות סעודה זו כבעלת משמעות סמלית; יהודה יוצא כדי למסור. הסעודה היא מכרעת לזהות הנוצרית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
    קרא עוד
  • יהודה איש קריות, הבוגד, מזוהה

    מאמר זה בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בסעודת הפסח האחרונה עם ישוע. מתוך ניתוח סיפורי הבשורות הוא מדגיש את תגובות התלמידים ואת ההשלכות התיאולוגיות של האירוע המכריע הזה בירושלים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃
    קרא עוד
  • ויכוח התלמידים על הבכורה

    המאמר מנתח סצנה מן הבשורות שבה תלמידי ישוע מתווכחים מי הגדול ביניהם, ובכך נחשפת התקשרותם להבנה ארצית של מלכות האלוהים. ישוע מלמד שהגדולה האמיתית מצויה בשירות נטול אנוכיות. סיפור זה ממחיש את הערכים הרוחניים ההפוכים של הנצרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח רוחץ את רגלי תלמידיו

    מאמר זה בוחן את רחיצת הרגליים בידי ישוע, מעשה יוצא דופן שיוחנן מספר עליו, המסמל את היפוך הערכים האנושיים ומבהיר את המסר המרכזי של ישוע: לשרת מתוך אהבה. אירוע זה, שאירע בירושלים בעת סעודת הפסח האחרונה, מגלה לתלמידיו את משימתו האמיתית של ישוע בכך שהוא מקדים ורומז לצליבתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.4-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃
    קרא עוד
  • כינון הסעודה הקדושה

    מאמר זה מציג את סעודת האדון הקדושה כרגע מפתח, שבו ישוע הופך את סעודת הפסח לסמל של קורבנו העליון, ומכריז על ברית רוחנית חדשה לסליחת החטאים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.14-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
    קרא עוד
  • עזיבתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את עזיבתו הדרמטית של יהודה איש קריות במהלך סעודת הפסח האחרונה, כפי שהיא מתוארת בעיקר בבשורה על פי יוחנן. רגע זה, המלא סמליות, מסמן את התקדמות דרמת הגאולה אל מעצרו של ישוע, ומדגיש את מורכבות מעשהו של ישוע המגיש לחם ליהודה, שהוא גם מעשה חסד וגם מעשה משפט.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.18-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃
    קרא עוד
  • הכחשת פטרוס מוכרזת מראש

    המאמר בוחן את נבואת ישוע על הכחשת פטרוס, ומדגיש את ההבדלים בין תיאורי הבשורות ואת חמלתו של ישוע על חולשתו האנושית של פטרוס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.31-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃
    קרא עוד
  • פטרוס ותלמיד אחר מציעים להגן על מורם

    המאמר עוסק בתגובתם של פטרוס ושל התלמידים להודעה על מותו של ישוע. מתוך הבנה מוטעית של המסר, הם שוקלים פתרון ארצי לעניין רוחני. הטקסט מסביר כיצד שליחותו של המשיח נחשפת דרך הצליבה, וכיצד היא מביאה לבסוף את התלמידים להבין את משמעותה האמיתית. הרגע המתועד כאן מציג את הדרך מחוסר הבנה לאמונה אמיתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
    קרא עוד
  • הדרך המובילה לשמים

    המאמר מפענח את יוחנן 14.1-15, שבו ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח להכין להם מקום אצל האב. הוא מדגיש את תווכו הייחודי ואת אחדותו עם אלוהים, ובה בעת מבטיח את רוח הקודש שתדריך את השליחים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו׃בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃ואל אשר אני הולך שמה ידעתם ואת הדרך ידעתם׃ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את הדרך׃ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃לו ידעתם אתי גם את אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וראיתם אתו׃ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו׃ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב׃האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הוא הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים׃האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי הוא ואם לא אך בגלל המעשים האמינו לי׃אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אל אבי׃וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃
    קרא עוד
  • הבטחת רוח הקודש

    המאמר בוחן את הבטחתו של ישוע על רוח הקודש ביוחנן 14.16-31. ישוע מכין את תלמידיו לקראת הסתלקותו ומבטיח את רוח האמת כקשר חי בין המשיח לקהילה. טקסט זה מדגים את צייתנותו המושלמת של ישוע לתכנית האלוהית ואת אהבתו, המתגלה בשליחת המנחם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח׃
    קרא עוד
  • הגפן והזמורות

    המאמר «PER320 - הגפן והזמורות» בוחן את תורתו של ישוע ביוחנן 15:1-17, ומשתמש בדימוי הגפן והזמורות כדי להמחיש את היחסים עם תלמידיו. ישוע מציג את עצמו כמקור לפריון הרוחני האמיתי, וקורא לאחדות הדדית שמרכזה אהבה וציות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.1-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃אתם כעת מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם׃עמדו בי ואני בכם כאשר השריג בל יעשה פרי מאליו אם לא יעמד בגפן כן גם אתם אם לא תעמדו בי׃אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם׃בזאת נכבד אבי בעשותכם פרי לרב והייתם לי לתלמידים׃כאשר אהבני אבי אהבתי אתכם גם אני ואתם עמדו באהבתי׃אם תשמרו את מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם אני את מצות אבי ועמדתי באהבתו׃את אלה דברתי אליכם בעבור תהיה שמחתי בכם ותמלא שמחתכם׃הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם׃אין לאיש אהבה יתרה מתתו את נפשו בעד ידידיו׃ואתם ידידי אתם אם תעשו את אשר אני מצוה אתכם׃לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו כי אם אמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם׃לא אתם בחרתם בי כי אם אנכי בחרתי בכם והפקדתי אתכם ללכת ולעשות פרי ופריכם יקום והיה כל אשר תשאלו מאבי בשמי יתן לכם׃את אלה אני מצוה אתכם למען תאהבון איש את אחיו׃
    קרא עוד
  • שיחה אישית עם תלמידיו

    המאמר מנתח את מפגשיו האחרונים של ישוע עם תלמידיו, ומדגיש את התמורה הרוחנית שחלה בהם בעקבות ההתגלות האלוהית. ישוע קורא להם ידידים ולא עבדים, ומבליט את חשיבות האהבה והשליחות האלוהית. הסיפור מזמין לראות את הבחירה והשליחות ברצף תאולוגי.

    אִגֶּרֶת יַעֲקֹב 2.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה׃
    קרא עוד
  • אזהרה בנוגע לרדיפה

    המאמר מסביר את אזהרתו של ישוע לתלמידיו בדבר הרדיפה הבלתי נמנעת שיעברו. בהתבסס על הבשורות, הוא מראה ששנאה זו קשורה להשתייכותם למשיח. עם זאת, ישוע מבטיח את תמיכתה של רוח הקודש כדי לעזור להם לעבור את הנסיונות הללו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מנחם את תלמידיו

    ביוחנן 16.5-15 ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח את רוח הקודש שתדריך אותם אל האמת לאחר הסתלקותו. קטע חשוב זה מדגיש את שליחות הרוח: להוכיח את העולם על חטא, על צדק ועל משפט, תוך הבטחת המשכיות תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 16.5-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת׃אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃על החטא כי לא האמינו בי׃ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי׃ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה׃עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם׃כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מדבר על מותו הקרוב

    המאמר עוסק בקטע שבו ישוע מבשר על מותו הקרוב, ונותן לתלמידיו דברי נחמה והבטחה לניצחון על הרע באמצעות התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
    קרא עוד
  • תפילת הפרידה: ישוע המשיח מתפלל על עצמו

    מאמר זה מתמקד בתפילת הפרידה של ישוע בבשורה על פי יוחנן. לפני צליבתו הוא מתפלל בקול רם בעבור תלמידיו, על פי התוכנית האלוהית. הסצנה, המתרחשת בירושלים, חושפת את האחדות בין ישוע לאלוהים ומהווה עדות איתנה לחיזוק אמונת התלמידים. תפילה זו מדגישה את מודעותו של ישוע לאירועים הצפויים ואת מחויבותו לשליחותו הגואלת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע ותלמידיו שרים את המזמורים

    המאמר בוחן את שירת התהלים בפי ישוע ותלמידיו לאחר הפסח. רגע זה, המעוגן במסורת היהודית, מקבל משמעות רוחנית מיוחדת עבור ישוע, כפתיחה לצליבתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
    קרא עוד
  • היציאה להר הזיתים

    המאמר בוחן את יציאתם של ישוע ותלמידיו להר הזיתים לאחר הסעודה האחרונה: לאחר ששרו את המזמורים, הם פונים אל מקום מלא משמעויות נבואיות, בקרבת האתר של הצליבה העתידית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.26-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃
    קרא עוד
  • עצירה בגת שמנים

    המאמר ‘PER328 - עצירה בגת שמנים’ בוחן את משמעות פרשת גת שמנים בבשורות. הוא מדגיש את סבלו ואת תפילתו של ישוע לפני מעצרו, ומפרש רגע זה כהוראה על התפילה ועל הכנעה לרצון האל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.39-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
    קרא עוד
  • המאבק בתפילה

    המאמר מנתח את תפילתו של ישוע בגת שמני, המדגימה את סבלו האנושי ואת כניעתו לרצון האל. הוא מדגיש את הרקע ההיסטורי והמקראי של האירוע, ומציע הגות תיאולוגית על שליחות הגאולה של ישוע ועל הקריאה לערוך משמר ולהתפלל בשעת מבחן.

    אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 5.7-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו׃ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃
    קרא עוד
  • החוליה בראשות יהודה איש קריות מגיעה

    המאמר עוסק במעצרו של ישוע בידי יהודה איש קריות בגן גת שמנים, כפי שהוא מתואר בבשורות. הוא בוחן את הרקע ואת משמעותו של אירוע מפתח זה בייסורי ישוע, ועובר על הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.47-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ]74-64[׃ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
    קרא עוד
  • המעצר

    מאמר זה עוסק במעצרו של ישוע בגן גת שמני, כפי שהוא מסופר בבשורות. הוא מדגיש את בגידתו של יהודה ואת תגובת החיילים להצהרת ישוע, המגלה את שליטתו במצב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.4-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו׃ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם׃ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃
    קרא עוד
  • מרדו של התלמיד פטרוס וריפויו של מלכוס

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגת שמני, שם פטרוס, בתנועה פזיזה, קוצץ את אוזנו של מלכוס. ישוע מרגיע את המצב בכך שהוא מרפא את מלכוס, ובכך מדגיש את שליחותו האלוהית ודוחה את האלימות, בהתאם לכתבי הקודש. הוא מראה את שליטתו ואת האהבה האלוהית אפילו כלפי אלה העוצרים אותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.49-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
    קרא עוד
  • דברי ישוע המשיח אל ההמון בעת המעצר

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגן גת שמנים, ומדגיש את שלוותו ואת רצונו להשלים את התוכנית האלוהית. בדבריו הוא חושף את הסתירות של הרשויות הדתיות ומבליט את שליטתו במצב, וכך מתגלה שליחותו הגואלת מתוך אהבה לאנושות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.55 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃
    קרא עוד
  • בריחת התלמידים

    המאמר מנתח את בריחת התלמידים בעת מעצרו של ישוע, ומדגיש את פחדם ואת שלוותו של ישוע. הוא מפרט את המעצר בגן גת שמנים, את פרשנות הבשורות ואת הניגוד בין בהלת התלמידים לריבונותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.47-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ]74-64[׃ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
    קרא עוד
  • ההבאה אל הכהן הגדול לשעבר חנה

    המאמר בוחן את הופעתו של ישוע לפני חנה, הכהן הגדול לשעבר, ומסביר את השפעתו המתמשכת ואת המשמעות הפוליטית של האירוע. יוחנן מוסר פרטים אלה כדי להראות את הקשר ההדוק בין האינטרסים הדתיים והפוליטיים במשפטו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.47 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ]74-64[׃
    קרא עוד
  • ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא

    המאמר מנתח את ההעברה של ישוע אל קיפא, ומדגיש כיצד תכננו הרשויות היהודיות הרשעה מהירה, עם מראית עין של חוקיות. כמה נספחים מבהירים את הרקע ההיסטורי, והבשורות מתארות את האירועים בפירוט.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.19-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃
    קרא עוד
  • השליחים פטרוס ויוחנן בחצר ביתו של קיפא

    מחקר זה מתאר את הסצנה הדרמטית של השליחים פטרוס ויוחנן הולכים אחרי ישוע אל חצר קיפא, וחושף את נאמנותם ואת חולשתם בלב ייסורי ישוע. ההפניות המקראיות מתארות את ניסיונם להישאר סמוך לישוע חרף הפחד מפני התוצאות. רגע זה מסמל נקודת מפתח בבשורות, ומדגיש את טבע האדם מול השליחות האלוהית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃
    קרא עוד
  • ההבאה לפני הסנהדרין

    מאמר זה מנתח את הבאתו של ישוע לפני הסנהדרין לפני צליבתו על פי הבשורות, ומציג את הפרת החוק היהודי באמצעות משפט לילי. קיפא תזמר את המשפט הזה באופן אסטרטגי כדי להימנע מן ההמון, והוא ממחיש סוגיות תאולוגיות והיסטוריות מרכזיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.59-66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃
    קרא עוד
  • ההתעללויות מתחילות

    המאמר עוסק בהתעללויות שהושתו על ישוע לפני הצליבה, ומתמקד בפרשנות סיפורי הבשורות. הוא בוחן כיצד סנהדרין עיוות את האשמות כדי לקבל את תמיכת השלטונות הרומיים, והפך האשמה דתית למרד פוליטי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.19-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃
    קרא עוד
  • הכחשת השליח פטרוס, בליווי השליח יוחנן

    מאמר זה מתאר את הכחשת השליח פטרוס המסופרת בבשורות, כאשר הוא מכחיש שלוש פעמים את רבו ישוע. המאמר מאיר את הנסיבות המדויקות של האירוע ובוחן את תפקידו של השליח יוחנן. על ידי הצבת הנוסחים השונים של הבשורות זה לצד זה, הרגע הטרגי הזה מנותח לעומק בתוך ההקשר ההיסטורי והדתי של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.56-62 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
    קרא עוד
  • ההבאה לפני פונטיוס פילאטוס

    הפריקופה PER341 משחזרת את הבאתו של ישוע לפני פונטיוס פילאטוס בבוקר יום שישי, בסביבות השעה 6:45, לאחר שנידון בלילה בידי הסנהדרין. תוך השוואה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, המאמר מנתח את הכרונולוגיה המדויקת, את תפקידו של קיפא, את סירובם של ראשי הדת להיכנס לפרטוריון ואת השיחה בין ישוע לפילאטוס, שהיה היחיד המוסמך לגזור עונש מוות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.59-68 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃
    קרא עוד
  • ההבאה לפני ה״מלך״ אנטיפס

    ישוע נשלח בידי פילטוס אל הורדוס אנטיפס, טטרארך הגליל, ששהה בירושלים. הורדוס, שהמראות המרשימים מרתקים אותו, מקווה לראות נס, אך נתקל בשתיקתו המוחלטת של ישוע. נעלב, הוא לועג לו, מלביש אותו גלימה מרהיבה ושולח אותו חזרה אל פילטוס. באירוניה, פרק זה מפיס בין פילטוס להורדוס. רק לוקס מספר על ההופעה הזאת (לוקס 23.6-12), שהתרחשה בסביבות השעה 7:30 בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.2-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃
    קרא עוד
  • השיבה אל פונטיוס פילטוס

    הפריקופה PER344 מנתחת את חזרתו של ישוע אל פונטיוס פילטוס לאחר הופעתו לפני הורדוס אנטיפס, אירוע שמסופר רק אצל לוקס. פילטוס, שאינו מוצא כל עוון שדינו מוות לפי החוק הרומי, מנסה לעמוד בפני לחצם של המנהיגים הדתיים היהודים. המאמר מציע שחזור כרונולוגי מדויק של בוקר יום שישי של הייסורים ומעלה את השאלה הלשונית של השיחות בין ישוע לפילטוס, שככל הנראה התנהלו ביוונית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃
    קרא עוד
  • שחרור אסיר

    במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.15-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃
    קרא עוד
  • עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי

    PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
    קרא עוד
  • ההתעללויות השונות והמלקות

    PER347 מנתח את ההלקאה ואת ההתעללויות שנעשו בישוע בפרטוריון של פונטיוס פילאטוס, בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע. זהו נוהג רומי מקובל שקדם לצליבה, והעינוי מלווה בלעג החיילים (כתר קוצים, גלימת ארגמן). המאמר משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן בגישה סינופטית, ומדגיש את האלימות המוסדית הרומית ואת הכבוד ששמר ישוע למרות ההשפלות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים׃וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתו על ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי׃ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃
    קרא עוד
  • מאמצי פילטוס להציל את ישוע

    הפריקופה PER348 בוחנת את ניסיונותיו החוזרים של פונטיוס פילטוס להציל את ישוע בעת המשפט מול הפרטוריון בירושלים, בבוקר של יום שישי. בהתבסס בעיקר על יוחנן 19.4-15, היא מתחקה אחר הלחצים הפוליטיים והדתיים שמביאים את פילטוס לגזור את דינו של ישוע חרף הכרתו בחפותו. קטע זה חושף את המתח בין צדק, כוח פוליטי וסמכות דתית בימי ייסורי המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.13-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃על כן איסרנו ואפטרנו׃ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃
    קרא עוד
  • הדרך אל הר גולגולתא, עזרתו של שמעון הקירוני

    PER350 בוחן את דרכו של ישוע אל הר גולגותא, מן הפרטוריון של פילטוס. ישוע, שנחלש מההלקאה, אינו יכול עוד לשאת את צלבו לבדו. החיילים מגייסים בכפייה את שמעון הקורנאי. לוקס מזכיר נשים בוכיות בקהל, ומתי מספר על סירובו של ישוע לשתות משקה מרדים. מרקוס מציין את שמעון כאביהם של אלכסנדר ורופוס, דמויות מוכרות בקהילות הנוצריות הראשונות. סינופסיס של מתי, מרקוס ולוקס מאיר את הפרק הזה, הקודם מיד לצליבה, שזמנה ביום שישי בבוקר, בסביבות השעה 9.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.31-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃וישבו שמה וישמרו אותו׃וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃
    קרא עוד
  • דברים אל הנשים

    בדרכו לגולגותא פונה ישוע אל נשות ירושלים הבוכות עליו. הוא אינו מתמקד בסבלו שלו, אלא מזהיר אותן בנבואה מפני משפט נורא הממשמש ובא על העיר. פרק זה, המופיע רק אצל לוקס, מגלה את ישוע כנביא גדול, הדואג עד הרגע האחרון לישועתם של אחרים, ומבשר את חורבן ירושלים בשנת 70.

    הוֹשֵׁעַ 10.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃
    קרא עוד
  • הצליבה

    הפריקופה PER352 מנתחת את צליבתו של ישוע בהר גולגולתא דרך ארבע הבשורות. היא מתארכת את האירוע סביב השעה 9 בבוקר של יום שישי, ובוחנת את התגשמות הנבואות (ישעיהו 53,12; תהילים 22,19), את הפרטים הטכניים של הצליבה, את הכתובת המלכותית ואת הלעג של העדים. קריאה סינופטית קפדנית המקשרת בין היסטוריה, כרונולוגיה ותיאולוגיה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃
    קרא עוד
  • חלוקת הבגדים והלעג

    הפריקופה PER353 מנתחת את חלוקת בגדי ישוע ואת הלעג בעת צליבתו בגולגותא. ארבע הבשורות מתאימות זו לזו באפיזודה הזאת: החיילים מפילים גורל על הכתונת האחידה שאין בה תפר, ובכך מתקיים תהילים 22.19. לוקס מספר על תפילת הסליחה של ישוע בעד מענּיו, מרקוס על זעקת הנטישה שלו, ומתי על לעג העוברים והשבים והמנהיגים הדתיים. מאמר סינופטי זה מבליט את העושר התאולוגי של כל אחד מסיפורי הבשורה.

    תְהִלִּים 22.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃
    קרא עוד
  • השיחה עם שני העבריינים שהיו לצדו

    פריקופה 354 מנתחת את השיחה היחידה במינה שלוקס מוסר בין ישוע לבין שני הפושעים שנצלבו לצדו (לוקס 23,39-43). האחד מלעיג על ישוע; השני מכיר באשמתו, מעיד על חפותו של ישוע ומבקש להתקבל במלכותו. ישוע מבטיח לו את גן העדן „היום”. קטע זה מגלה פרדוקס תיאולוגי מרכזי: ישוע מושיע מן הצלב, ומגלה סמכות רוחנית דווקא במקום שבו הכול נראה כסותר אותה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃
    קרא עוד
  • שיחתו של ישוע עם יוחנן והנשים

    למרגלות הצלב מפקיד ישוע את אמו מרים בידי יוחנן, התלמיד האהוב (יוחנן 19.25-27). יוחנן, הבשורה היחידה המספרת את המעמד הזה, מדגיש את נוכחותם האמיצה של הנשים ושל יוחנן בגולגותא. שיחה זו מגלה משמעות כפולה: אנושית, שכן ישוע ממלא את חובותיו כבן, ורוחנית, שכן הוא מקים משפחה חדשה המושתתת על האמונה ולא על הדם. יוחנן ממלא את הדברים מיד, ובכך מעיד על נאמנותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.20-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    קרא עוד
  • הלילה בצהריים

    הפריקופה 356 בוחנת את הופעת החושך בעת צליבתו של ישוע, מהצהריים עד השעה 15:00, כפי שמדווחים שלוש הבשורות הסינופטיות. אירוע קוסמי זה נלמד בממדיו הכרונולוגיים והתיאולוגיים: אות למשפט אלוהי, הגשמת נבואה (עמוס 8.9, ישעיהו 53) ומסך צנוע על חרפת הצלב. הוא קודם לדבריו האחרונים של ישוע ולמותו.

    עָמוֹס 8.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃
    קרא עוד
  • מותו של המשיח ישוע

    הפריקופה PER357 מנתחת את מותו של ישוע על הצלב בגלגלתא, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33, בסביבות השעה 15:00, על פי ארבעת סיפורי הבשורות. מתי ומרקוס קרובים מאוד זה לזה; לוקס מוסר את דבריו האחרונים של ישוע ואת תגובת שר המאה; יוחנן, עד ראייה, מבהיר את האירועים שלאחר המוות ואת התגשמותם הנבואית. המאמר כולל כרונולוגיה מדויקת של שלושת הימים ושלושת הלילות לפי הלוח העברי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃
    קרא עוד
  • הדגשותיו של יוחנן

    יוחנן 19.31-37 מוסר פרטים ייחודיים על האירועים שלאחר מותו של ישוע: בקשת הרשויות היהודיות להסיר את הגופות לפני שבת הפסח, שבירת הרגליים (crurifragium) שבוצעה בפושעים אך לא בישוע שכבר מת, והחנית שדקרה את צדו. יוחנן, עד ראייה, מעיד על ממשותו של מות המשיח ועל התגשמות הכתובים בדבר שה הפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והראה זאת העיד ועדותו נאמנה והוא יודע כי האמת יגיד למען גם אתם תאמינו׃
    קרא עוד
  • האותות יוצאי הדופן שליוו את מות ישוע

    במות ישוע בגולגותא מתרחשים כמה אותות יוצאי דופן: פרוכת המקדש נקרעת מלמעלה עד למטה, והדבר מסמל גישה ישירה אל אלוהים; רעידת אדמה מזעזעת את האזור; סלעים נבקעים וקברים נפתחים. תופעות אלה, שמתי מדווח עליהן בעיקר, מבטאות את סופה של הברית הישנה, את בואה של ברית חדשה ואת ניצחונו של המשיח על המוות, כפי שאושר בהודאתו של שר המאה הרומי.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַקּוֹלַסִּים 1.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ראש גוף העדה אשר הוא ראשית ובכור מעם המתים למען יהיה הראשון בכל׃
    קרא עוד
  • התלמידים שנכחו בצליבה

    PER360 בוחן את התלמידים שנכחו בצליבתו של ישוע בגולגותא, תוך השוואה בין ארבע הבשורות. רובם היו נשים — מרים אמו של ישוע, מרים המגדלית, שלומית, מרים אשת קלופס — והשליח יוחנן, הגבר היחיד שמוזכר. אומץ ליבן מנוגד לבריחת התלמידים הגברים. ישוע מפקיד את אמו בידי יוחנן, מחווה של אנושיות עמוקה. חשכה על-טבעית מכסה את המקום מהצהריים ועד השעה 15:00, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃
    קרא עוד
  • יוסף מארימתיה מבקש את גופת ישוע

    יוסף מארימתיה, חבר נכבד בסנהדרין ותלמיד סמוי של ישוע, מבקש באומץ מפילטוס למסור לו את גופת הצלוב. בלוויית נקדימון הוא דואג לקבורה מכובדת בקברו החדש שלו, לפני תחילת השבת. פרשה זו, המתועדת בכל ארבע הבשורות, ממחישה את המעבר מהסתייגות למעשה פומבי של אמונה, ברגע שבו התלמידים הקרובים נשארים נסתרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.57-58 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃
    קרא עוד
  • יוסף מארימתיה ונקודימון מניחים את גופת ישוע בקבר

    יוסף מארימתיה ונקדימון, שני חברי הסנהדרין שהיו אוהדים את ישוע, קוברים את גופתו ביום שישי, 1 באפריל שנת 33, לפני השבת. נקדימון מביא כמות גדולה של בשמים, ויוסף מעמיד לרשותם את קברו החדש. מעשיהם האמיץ והפומבי, שנעשה על פי המנהגים היהודיים, מקנה לקבורת המשיח ממד מלכותי ומכובד, ומסמן את יציאתם מן הצניעות לאחר הצליבה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃
    קרא עוד
  • ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס

    פרשה זו מופיעה רק אצל מתי, והיא מספרת על ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס בשבת בבוקר כדי לקבל משמר לקברו של ישוע. מתוך חשש משמועה על תחייה הם מורים לחתום את הקבר. פילטוס, בגישה פרגמטית, נעתר לבקשתם. פרשה זו חושפת את המתח בין הסמכות הדתית היהודית לבין השלטון הרומי, ומכינה ישירות את סיפור התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃
    קרא עוד

מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים

  • הוויכוח על מועד מותו של ישוע

    המאמר מנתח את התאריכים המוצעים למותו של ישוע, 7 באפריל שנת 30 ו-1 באפריל שנת 33 לספירה, על סמך הבשורות, ההיסטוריה וחישובים אסטרונומיים.

    דָּנִיֵּאל 9.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃
    קרא עוד
  • כרונולוגיית חייו של ישוע, סיכום

    המאמר חותם סדרה על כרונולוגיית חייו של ישוע, ונוקט גישת מיעוט כדי ליישבה עם ההיסטוריה ועם המקרא. הוא מציע תארוך חדש למותו של הורדוס ומטיל ספק בבחירות הכרונולוגיות המסורתיות.

    דָּנִיֵּאל 9.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃
    קרא עוד

התחייה וההופעות השונות

  • הנשים הולכות אל הקבר

    הפריקופה 364 מספרת על יציאת הנשים אל קברו של ישוע, מוקדם בבוקר יום ראשון, כפי שמעידות ארבע הבשורות. מתוך נאמנותן והתקשרותן לישוע הן מביאות בשמים מבלי לצפות לתחייה. המאמר מדגיש את עקביותן לנוכח כשלונם של השליחים, את אי־הבנתן את ההכרזות על התחייה ואת בורותן בנוגע לשומרים שהוצבו ליד הקבר. ניתוח סינופטי קפדני במסגרת ייסורי ישוע ותחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃
    קרא עוד
  • האבן נגללת, רעידת האדמה

    בבוקר חג הפסחא נשים נאמנות הולכות אל קברו של ישוע כדי להשלים את טיפולי הקבורה. הן מגלות את האבן המגולגלת ואת הקבר הריק. המאמר מנתח את נאמנותן, העומדת בניגוד לבריחת השליחים, את התקשרותן לישוע ואת חוסר ההבנה הכללי נוכח ההכרזות על התחייה. גישה סינופטית משווה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן באשר לאירוע מכונן זה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃
    קרא עוד
  • בשורת המלאכים

    הפרשה PER366 מנתחת את מסר המלאכים לנשים שליד הקבר, בבוקר יום ראשון של התחייה. בהשוואה בין מתי, מרקוס ולוקס היא בוחנת את ההבדלים במספר המלאכים, באוצר המילים ובמקומן של הנשים כעדות הראשונות. שינויים אלה משקפים את חירותם הסיפורית של המבשרים ומהווים סימנים לאמינותו ההיסטורית של סיפור התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.4-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ותזכרנה את דבריו׃
    קרא עוד
  • הנשים מתריעות בפני התלמידים

    פריקופה 367 בוחנת את הרגע שבו הנשים מודיעות לתלמידים על התחייה, תוך השוואה בין מתי 28.8, מרקוס 16.9-11, לוקס 24.9-11 ויוחנן 20.2. מתגלה פער בולט: מרים המגדלית נראית כמי שאינה מכירה את בשורת המלאכים, בניגוד לשאר הנשים. ההשערה שמרים יצאה מוקדם, לפני הופעת המלאכים, מאפשרת ליישב בין התיאורים ולהסביר את חוסר ההבנה המתמשך שלה מול הקבר הריק.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.62-66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃
    קרא עוד
  • תגובתם של פטרוס ויוחנן

    פרשה 368 מנתחת את תגובתם של פטרוס ויוחנן לאחר עדותה של מרים המגדלית על הקבר הריק. שני השליחים רצים אל הקבר, מגלים שם את התכריכים ואת המטפחת המקופלת, אך עדיין אינם תופסים את מציאות התחייה. המאמר מתאם בין הסיפורים שבלוקס 24.12 וביוחנן 20.3-12, מבחין בין שתי בשורות עוקבות שנמסרו לתלמידים, ומדגיש את חוסר ההבנה הראשוני נוכח נבואות ישוע על תחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.3-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃
    קרא עוד
  • הופעה ראשונה של המשיח ישוע למרים המגדלית

    הפריקופה PER370 מנתחת את ההופעה הראשונה של המשיח שקם לתחייה למרים המגדלית, בבוקר יום ראשון, 3 באפריל שנת 33, ליד הקבר בירושלים. המפגש הזה, המסופר בעיקר אצל יוחנן (יוחנן 20,11-18) ומאושר אצל מרקוס (מרקוס 16,9), מגלה את בערותה הראשונית של מרים לגבי התחייה, את טעותה כשחשבה את ישוע לגנן, ואת אופיין המיוחד של ההופעות של חג הפסחא. המאמר נוקט שיטה סינופטית מדוקדקת בהשוואה בין הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.24-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע׃ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃
    קרא עוד
  • הופעה שנייה של המשיח ישוע לנשים האחרות

    הפריקופה PER371 מנתחת את ההופעה השנייה של ישוע המוקם לתחייה לנשים (מתי 28.9-10), ביום ראשון בבוקר ליד הקבר בירושלים. המאמר מיישב את המתח הלכאורי בין מרקוס (שתיקת הנשים ופחדן) לבין מתי (המפגש עם ישוע), ומראה שהתיאורים הללו משלימים זה את זה: מרקוס מתאר את תגובת התדהמה המיידית, ומתי מוסיף עליה את השמחה. רק מתי מספר על הופעה מסוימת זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
    קרא עוד
  • הופעת המשיח ישוע לפטרוס

    הופעתו של ישוע המשיח שקם לתחייה לשמעון פטרוס מעוּדת בלוקס 24.34 ובקורינתים א׳ 15.3-5, אך אף אחד מהמבשרים אינו מתאר את תוכנה. מפגש אינטימי זה, שזמנו ביום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה, לאחר ההופעות לנשים ולפני ההופעה לתלמידי אמאוס, נראה כפיוס אישי בין ישוע לפטרוס לאחר הכחשתו. כך היה פטרוס השליח הראשון שראה את האדון שקם לתחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃
    קרא עוד
  • השומרים מתריעים בפני הרשויות היהודיות

    מתי 28.11-15 מספר ששומרי הקבר, עדים בעל כורחם לתחייה, הלכו אל הרשויות היהודיות. אלה שיחדו אותם כדי שיפיצו את הטענה שהתלמידים גנבו את הגופה. המאמר בוחן את הערך האפולוגטי של עדות זו, שמקורה מחוץ למעגל הנוצרי, ואת הסתירות שבגרסה הרשמית, ומדגיש שפרק זה, המופיע רק במתי, משתלב בכרונולוגיית הפסחא של יום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.2-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד׃
    קרא עוד

כרונולוגיה

  • דניאל הנביא

    המאמר בוחן את דמותו של הנביא דניאל במסגרת סדרה של מחקרים כרונולוגיים על חיי ישוע. הוא מתמקד בנבואת שבעים השבועות של דניאל ודן במשמעויותיה ההיסטוריות והפרשניות, ובד בבד בוחן את הרקע של מלכות המלך יאשיהו.

    יְשַׁעְיָהוּ 39.5-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות׃הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל לא יותר דבר אמר יהוה׃ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃
    קרא עוד

תורות המקרא

  • תורות המקרא

    תורות המקרא מגלות עקרונות חיים שנועדו להדריך את האנושות ולכוון את המאמינים לקיום מאוזן. הציות לעקרונות אלה מעיד על שייכות אמיתית למשיח.

    תְהִלִּים 8.4-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו׃
    קרא עוד

גירושי שדים

  • ריפוי אחוז השד בבית הכנסת בכפר נחום

    המאמר דן בריפוי אדם אחוז שד בכפר נחום בידי ישוע, המסופר במרקוס ובלוקס. הרוח הטמאה מכירה בישוע כקדוש האלוהים, ובציווי המשיח יוצאת מן האדם. העדים משתאים מסמכותו של ישוע, ושמעו מתפשט. סיפורים אלה מדגישים את הסמכות האלוהית ואת כוח הריפוי של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.23-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • ריפוי אילם אחוז שד

    הנס שבמתי 9.32-33 מתאר את ריפוי האילם בידי ישוע, שעורר את תדהמת ההמון. הטקסט מאיר את כוחו של ישוע על כוחות השדים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • גירוש שד מנער חולה נפילה

    מאמר זה מסביר כיצד שלוש הבשורות הסינופטיות מספרות על גירוש השד מנער אפילפטי בידי ישוע לאחר שתלמידיו נכשלו. כל בשורה מאירה היבטים ייחודיים, ובה בעת מדגישה את כוחו של ישוע על השדים ואת חשיבות האמונה והתפילה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.37-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃
    קרא עוד

סוגיות חברתיות

  • סוגיות חברתיות

    המאמר עוסק בעובדות חברתיות ובתורתו של ישוע, ומדגים את המתחים בין החירות האישית לבין הביטחון הרוחני. דוגמאות ספרותיות ומקראיות, כמו ויקטור הוגו ומשל הבן האובד, משמשות לבחינת התלבטויות אלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
    קרא עוד
  • המתת חסד

    המאמר דן בהמתת חסד בצרפת, ומאיר את המתחים האתיים, המשפטיים והדתיים, וכן את חשיבות ההחלטות בסוף החיים לאור האמונה המקראית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃
    קרא עוד

ריפויים

  • ריפוי בנו של פקיד מלכותי

    יוחנן 4,46-54 מספר על ריפוי בנו של פקיד מלכותי בקנה. הנס, שחולל ישוע בדיבור פשוט, ממחיש את האמונה ואת הכוח האלוהי, ומחזק את הכרתו של הפקיד ושל משפחתו. סיפור זה מדגיש את חשיבות האמונה עוד לפני שרואים נסים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • ריפוי חמותו של פטרוס

    המאמר עוסק בנס ריפוי חמותו של פטרוס, המסופר במתי, במרקוס ובלוקס. הוא מדגיש את כוח הריפוי של ישוע ואת רחמיו על החולים, והסיפורים מבליטים היבטים שונים של האירוע. ישוע מרפא מיד את חמותו של פטרוס, והיא מתחילה לשרת אותם. נקודות המבט הייחודיות של הבשורות מעשירות את הבנתנו במעשה הנס הזה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע

    המאמר מנתח את ריפוי המצורע בידי ישוע במרקוס 1.40-44 ובלוקס 5.12-14, ומדגיש את אמונת המצורע, את רחמי ישוע ואת כוח הריפוי האלוהי שלו. הסיפורים מתעקשים על כיבוד החוקים הדתיים של התקופה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.40-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • ריפוי המשותק

    המאמר מנתח את נס ריפוי המשותק, המופיע בבשורות מתי, מרקוס ולוקס. ישוע, מול ספקנותם של הסופרים, מוכיח את סמכותו האלוהית בכך שהוא מרפא משותק שחבריו הורידו מן הגג. סיפור זה מדגיש את אמונת הנושאים ואת יכולתו של המשיח לסלוח ולרפא, ומעורר השתאות ושבחים בקרב ההמון.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃ויקם וילך לביתו׃והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
    קרא עוד
  • ריפוי המשותק בבית חסדא

    מאמר זה דן בריפוי המשותק בבריכת בית חסדא בידי ישוע, הממחיש את חמלתו ואת סמכותו האלוהית. הנס, שהתרחש ביום שבת, מעורר סכסוך עם הרשויות היהודיות הקפדניות בעניין דיני השבת. ישוע מדגיש בפעולה זו את חשיבות האמונה, הריפוי הרוחני והגאולה מעבר למגבלות החוק.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש עם היד היבשה

    המאמר בוחן את נס ריפוי האיש עם היד היבשה בידי ישוע, המדגים את עימותו עם הפרושים בעניין משמעות השבת. הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס מספרות כל אחת על האירוע בהבדלי ניואנסים, ומדגישות את חמלת ישוע ואת נוקשות הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
    קרא עוד
  • ריפוי המצורע

    המאמר עוסק בריפוי מצורע בידי ישוע, ומדגיש את חמלתו ואת כיבוד החוקים הדתיים. ההבדלים בין סיפורי הבשורות מעשירים את ההבנה של אירוע מפתח זה בשירותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.12-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
    קרא עוד
  • ריפוי עבד שר המאה

    המאמר בוחן את ריפוי עבד שר המאה, המסופר בבשורות מתי ולוקס. שר המאה מגלה אמונה יוצאת דופן, ומקווה לריפוי בדבר ישוע. הסיפורים נבדלים בפרטי האינטראקציה, ומבליטים את ענוותו ואת כבודו של שר המאה ואת רחמי ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
    קרא עוד
  • ריפויו של אחוז השד העיוור והאילם

    המאמר בוחן נס של ישוע המסופר במתי 12:22-23 ובלוקס 11:14-15, שבו הוא מרפא אדם אחוז שד. ההמון משתאה ושואל אם ישוע הוא בן דוד, המשיח המובטח. בהשוואה ללוקס, מתי מדגיש את ההכרה המשיחית של ההמון, ואילו לוקס מדווח על האשמות בשיתוף פעולה עם בעל זבול.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז השד האילם

    המאמר מתאר את ריפויו של אילם בידי ישוע בלוקס 11.14-15, המראה את כוחו על השדים. ההמון מגיב בתדהמה ובספקנות. בהשוואה למתי 12.22-23, המאמר ממחיש את התפיסות השונות של ישוע. הסיפורים מדגישים את סמכותו האלוהית ואת המתחים בשירותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.30-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע משקיט את הסערה

    מאמר זה בוחן כיצד ישוע משקיט סערה, במתי 8.23-27, במרקוס 4.35-41 ובלוקס 8.22-25, ובכך מראה את כוחו האלוהי. הסיפורים מדגישים את תגובתם הפוחדת של התלמידים ואת חשיבות האמונה, עם הבדלים המשקפים את נקודת המבט הייחודית של כל אחד מהמבשרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.22-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃
    קרא עוד
  • גירוש השדים מאחוז השד מגדרה

    גירוש השדים בגדרה מראה את ישוע מגרש שדים מתוך הגרסנים, לפי מתי, מרקוס ולוקס. השדים מכירים בישוע כבן האלוהים ומבקשים להיכנס אל עדר חזירים שיטבע לאחר מכן. מעשה זה מראה את סמכותו ואת כוחו הגואל של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.26-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃
    קרא עוד
  • הקמת בת יאיר

    המאמר בוחן את תחיית בת יאיר ואת ריפוי האישה החולה בידי ישוע, לפי הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. חשיבות האמונה בסיפורים אלה מודגשת, וכן ההבדלים והדמיונות בפרטי האירועים. נסים אלה ממחישים את חמלתו של ישוע ואת כוח הריפוי שלו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.21-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    המאמר בוחן את סיפורה של אישה הסובלת מדימום, שנרפאה באמונתה בנגעה בבגדו של ישוע. מעשה זה מגלה את כוח הריפוי ואת חמלתו של ישוע כלפי המאמינים בו, כפי שמסופר בבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.20-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי שני עיוורים

    המאמר בוחן את ריפוי שני העיוורים בידי ישוע (מתי 9.27-31), ומדגיש את חשיבות האמונה, את ההכרה המשיחית ואת התפשטות הנס חרף האיסור. סיפור זה, הייחודי למתי, מבליט את חמלתו ואת כוחו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.27-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי בגנסרת

    המאמר בוחן את הסיפורים של מתי 14.34-36 ושל מרקוס 6.53-56, המתארים את הריפויים שחולל ישוע בגינוסר. התושבים מזהים את ישוע ומיהרו לאסוף את החולים כדי שיוכלו לגעת בבגדו, ובכך הוכיחו את אמונתם ביכולתו לרפא. סיפורים אלה מדגישים את כוחו המופלא של ישוע ואת חשיבות אמונת המרופאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.34-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת האישה הכנענית

    מאמר זה בוחן את ריפוי בתה של האישה הכנענית בידי ישוע, ומאיר את אמונתה ואת התפשטות מסר ישוע אל הגויים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.21-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי החירש־אילם

    מאמר זה בוחן את ריפוי החירש־אילם בידי ישוע, המוצג במרקוס 7.31-37, ומדגיש את חמלתו, את כוחו האלוהי ואת שליחותו האוניברסלית. באמצעות מחוות סמליות ובמילה “אפתח” הוא מרפא אדם, וממחיש את הפתיחות לגילוי האלוהי. תגובתו הנלהבת של ההמון, אף שהיא נוגדת את בקשתו לשתיקה, מעידה על השפעת נסיו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.31-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
    קרא עוד
  • ריפוי העיוור מבית צידה

    ישוע מרפא עיוור בבית צידה בתהליך של שני שלבים, המסמל את התקדמות האמונה. השימוש ברוק ובמגע הפיזי מדגיש את מעורבותו הישירה של ישוע. הסיפור מאיר את חמלתו של ישוע ומציג סמל עמוק לצמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.22-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    המאמר בוחן את לוקס 13.10-21, שבו ישוע מרפא אישה ביום השבת וגורם לביקורתו של ראש בית הכנסת. ישוע מדגיש את הצביעות של המבקרים וטוען שעשיית הטוב הולמת תמיד. משלי גרגיר החרדל והשאור ממחישים את צמיחת מלכות אלוהים. ניתוח זה מבליט את כוחו ואת תורתו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש חולה מיימת

    המאמר עוסק בריפוי איש חולה מיימת בידי ישוע ביום שבת, לפי לוקס 14:2-6. הטקסט מדגיש את הסכסוכים סביב ריפויי השבת ומדגיש את קדימות החמלה והרחמים על פני פרשנות קפדנית של התורה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
    קרא עוד
  • ריפוי עשרת המצורעים

    לוקס 17.11-19 מספר על ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע. רק שומרוני אחד חוזר להודות לו, וכך מומחשים נושאי האמונה, הציות, ההודיה והכלליות של הישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
    קרא עוד
  • ריפוי העיוור מלידה

    יוחנן 9.1-12 מספר על ריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, המראה את מעשי אלוהים. ישוע משתמש בטיט כדי לרפא, ומזכיר את הבריאה בבראשית. ציות האיש ואמונתו חיוניים לריפויו. תדהמת הקהילה מן הנסים מדגישה את השפעתו ואת שליחותו של ישוע, המביא אור רוחני לעולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃בהיותי בעולם אור העולם אני׃ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃
    קרא עוד
  • ריפוי ברטימאי העיוור

    מאמר זה בוחן את סיפורי ריפוי ברטימאי בבשורות. אף שהפרטים משתנים (מספר העיוורים, זיהוי ברטימאי, המיקום המדויק), העיקר נשאר: אמונת העיוורים וחמלת ישוע בריפוים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
    קרא עוד
  • ריפוי מלכוס

    מאמר זה בוחן את הסיפורים בלוקס 22.50-51 וביוחנן 18.10, שבהם שמעון פטרוס כורת את אוזנו של מלכוס בעת מעצרו של ישוע. ישוע דוחה את האלימות, מקבל את רצון אלוהים ומרפא את מלכוס, ומראה רחמים ושלום.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃
    קרא עוד

תולדות המקרא

  • כתבי הברית החדשה והתרגום

    המאמר עוסק במקורם ובתרגומם של כתבי הברית החדשה. הוא בוחן את כתבי היד היווניים ואת המהדורות הביקורתיות השונות, וכן את חשיבותם לדיוק התרגומים המודרניים.

    קרא עוד

הסתירות

  • מבוא

    המאמר בוחן את הסתירות הנתפסות בבשורות, וטוען שהן משקפות את עומקה של ההתגלות המקראית ולא טעויות. למרות הפערים הנראים לעין, הבשורות נתפסות כסיפורים אמיתיים ועקביים, המובטחים בהשראה אלוהית. האתרים המפיצים סתירות זוכים לביקורת על חוסר ניתוח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
    קרא עוד
  • מי אביו של יוסף?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בעניין אביו של יוסף, בעלה של מרים, בין מתי ללוקס. הוא מציע שמתי מציג את שושלתו של יוסף ולוקס את שושלתה של מרים, וכך נפתר הפער. הדבר מראה את הלכידות ואת ההשלמה בין הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃
    קרא עוד
  • האם ישוע הוא צאצא של שלמה או של נתן?

    המאמר דן בפער בין שושלות היוחסין של ישוע בבשורות, ושואל אם הוא צאצא של שלמה או של נתן. בניתוח ההקשרים ההיסטוריים וההשערות השונות הוא מסיק שהבדל זה אינו סתירה משמעותית אלא שאלה מורכבת הנוגעת לשושלות מקראיות.

    בְּמִדְבַּר 27.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה׃ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר׃אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו׃למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו׃ויקרב משה את משפטן לפני יהוה׃ויאמר יהוה אל משה לאמר׃כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן׃ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו׃ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו׃ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו׃ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה׃
    קרא עוד
  • מספר הדורות המדויק אצל מתי?

    המאמר בוחן את הפער לכאורה בין שלושה עשר לארבעה עשר דורות המוזכרים במתי 1.17, הנפתר בהכללת מרים בשושלת היוחסין. הדבר משקף כוונה תאולוגית שלפיה המשיח אינו נולד מאדם אלא מתעבר מרוח הקודש, ובכך מוחזרת הלכידות של הכתובים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    קרא עוד
  • האם יוחנן המטביל היה אליהו שנועד לבוא?

    ישוע רואה ביוחנן המטביל את אליהו הנבואי, ובכך מצביע על שליחות סמלית, אך הוא מכחיש זהות זו מילולית, לפי יוחנן 1:19-21. ההבחנה בין שליחות לבין זהות אישית מבהירה סתירה מקראית לכאורה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.10-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃
    קרא עוד
  • האם ישוע יירש את כיסא דוד?

    המאמר מבהיר סתירה לכאורה בעניין ישוע וכס דוד. הוא מסביר כיצד שושלות היוחסין של מתי ושל לוקס, אף שהן נבדלות, משלימות זו את זו כדי להבטיח שלישוע יש לגיטימיות משפטית וטבעית כאחת, בלי קשר לשושלת המקוללת של יהויקים.

    יִרְמְיָהוּ 36.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כה אמר יהוה על יהויקים מלך יהודה לא יהיה לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה׃
    קרא עוד
  • העייר והאתון?

    המאמר CTD011 משיב על סתירה לכאורה במספר החיות בכניסת ישוע לירושלים. מרקוס ולוקס מזכירים גור חמור, ומתי מזכיר אתון וגורהּ. המחבר מראה שאין זו סתירה אלא הבדל במוקד: מתי, הכותב לקהל יהודי, מדגיש את הגשמתה המילולית של נבואת זכריה 9.9. ישוע רכב על חיה אחת בלבד, הגור, אך נוכחות האתון מוזכרת בשל הקשרה הנבואי והמעשי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃
    קרא עוד
  • מפגש ישוע ופטרוס?

    המאמר CTD013 משיב על השגה קלאסית: היכן פגש ישוע לראשונה את פטרוס ואת אנדראס? מתי ממקם את המפגש בגליל, ויוחנן על גדות הירדן. המאמר מראה שמדובר בשני שלבים נפרדים: מפגש ראשון ביהודה (יוחנן), ואחריו קריאה סופית בגליל (מתי). שני הסיפורים משלימים ואינם סותרים, והם ממחישים את ההתקדמות ההדרגתית של קריאת התלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃
    קרא עוד
  • בת יאיר

    המאמר CTD014 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 9.18 למרקוס 5.23 בעניין מצבה של בת יאיר. מתי מציין שהיא מתה, ומרקוס שהיא גוססת. הניתוח מראה שהסיפורים משלימים: מרקוס מתאר התקדמות סיפורית שבה המוות מתרחש בדרך, ואילו מתי מתמצת את האירוע ומציג ישירות את המצב הסופי. אין סתירה, אלא שני סגנונות כתיבה נפרדים המספרים על אותו נס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃
    קרא עוד
  • המקל למסע

    המאמר CTD015 משיב על השגה אסלאמית בעניין סתירה לכאורה בבשורות: האם ישוע התיר או אסר את המקל בשליחות התלמידים? מרקוס 6.8 מתיר, ומתי 10.9-10 ולוקס 9.3 נראים כאוסרים. הניתוח מראה שמתי ולוקס מנסחים את העיקרון הכללי של הסתפקות במועט, ואילו מרקוס מבהיר שהמקל, חפץ יומיומי שכבר היה בידיהם, אינו נכלל באיסור זה. אין אפוא סתירה, אלא השלמה בין ההוראות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃
    קרא עוד
  • יוחנן המטביל קם לתחייה?

    המאמר CTD016 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 14.2, מרקוס 6.14 ולוקס 9.7-9 בעניין דעתו של הורדוס אנטיפס על ישוע. לוקס מציג את הורדוס בספק, ואילו מתי ומרקוס מוסרים את הצהרתו הפרטית המדמה את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה. המחבר מראה שאין סתירה אלא השלמה סיפורית, המוסברת במגבלות העריכה של המאה הראשונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
    קרא עוד
  • האם יוחנן זיהה את ישוע?

    המאמר בוחן את שאלת הכרתו של יוחנן המטביל בישוע, בהשוואה בין הסיפורים של מתי ושל יוחנן, הנראים סותרים אך הם למעשה משלימים.

    יְשַׁעְיָהוּ 40.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃
    קרא עוד
  • ספקותיו של יוחנן המטביל?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בין הבשורה על פי יוחנן לבשורה על פי מתי בעניין הכרתו של יוחנן המטביל בישוע כמשיח. הוא מסיק שאין זו סתירה אלא התפתחות של הבנה נוכח ציפיות משיחיות שלא התמלאו.

    יְשַׁעְיָהוּ 61.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח׃
    קרא עוד
  • עדות ישוע?

    המאמר 'CTD019 - עדותו של ישוע?' מנתח סתירה לכאורה בבשורת יוחנן בנוגע לעדותו של ישוע. ישוע מכיר בכללים המשפטיים האנושיים אך מדגיש את האמת האלוהית של זהותו. ביוחנן 5,31 הוא מתיישר עם הקריטריונים האנושיים של אמיתות, ואילו ביוחנן 8,14 הוא מצהיר על תוקפה של עדותו האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃
    קרא עוד
  • טיהור המקדש?

    המאמר בוחן את ההבדל הנראה לעין בין מתי למרקוס בנוגע לטיהור בית המקדש בידי ישוע. מתי מציג פעולה מיידית, ואילו מרקוס מבחין בין שני ימים. הניתוח מגלה שמתי נוקט גישה נושאית כדי להראות את סמכותו של ישוע, מבלי לסתור את מרקוס. אין אפוא סתירה ממשית בין הסיפורים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃
    קרא עוד
  • התאנה המקוללת?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בין שתי גרסאות מקראיות על התאנה שקילל ישוע בבשורות מתי ומרקוס, ומוצא משלימות בנקודות המבט שלהן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • נשיקת יהודה?

    המאמר דן בהבדלים בסיפור על יהודה המנשק את ישוע בין הבשורות. מתי, מרקוס ולוקס מספרים את האירוע במפורש, ואילו יוחנן משמיט אותו ומציע נקודת מבט אחרת. הבדל זה נתפס כמשלים, ומעשיר את הבנת מעצרו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.44-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃
    קרא עוד
  • הכחשתו של פטרוס?

    מאמר זה בוחן את הסתירה הנראית לעין בבשורות בנוגע להכחשת פטרוס. הוא מסיק שאף שיוחנן ומרקוס מציגים גרסאות שונות, הם מסכימים על התגשמות נבואתו של ישוע. הסיפורים משלימים, ואינם סותרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃
    קרא עוד
  • האם ישוע נושא את צלבו?

    המאמר בוחן את הסתירה המקראית לכאורה בין הבשורות בשאלה אם ישוע נשא את צלבו לבדו או בעזרת שמעון הקורנאי. הניתוח מגלה שהסיפורים משלימים, ומראים שישוע החל לשאת את קורת הצלב אך שמעון עזר לו בכפייה רומית. הבשורות מסכימות על מהלך האירועים ההיסטורי, ומדגישות את הצורך לקרוא את טקסטי הבשורות בהקשרם הכולל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃
    קרא עוד
  • פרוכת המקדש?

    מאמר זה דן בסתירה לכאורה בנוגע למועד מותו של ישוע ולקריעת פרוכת המקדש. מחברי הבשורות מתי, מרקוס ולוקס אינם מכוונים לכרונולוגיה מדויקת אלא מדגישים באופן סמלי את הפתיחה אל נוכחות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.37-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
    קרא עוד
  • המשלים?

    המאמר דן במשלי ישוע, ומבהיר את היעדר הסתירה בין פירושיהם הפומביים לפרטיים. המשלים הם כלי פדגוגי ולא תורות סודיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
    קרא עוד
  • שעת הצליבה?

    המאמר מבהיר סתירה נראית לעין בבשורות בנוגע לשעת צליבתו של ישוע, ומסביר שהן משתמשות במערכות שעות שונות. מרקוס נוהג לפי השעה היהודית ואילו יוחנן לפי השעה הרומית, וכך מתיישבים הסיפורים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
    קרא עוד
  • השודדים על הצלב?

    מאמר זה בוחן את ההשלמה בין סיפוריהם של מרקוס ולוקס על השודדים שנצלבו עם ישוע. מרקוס מתאר את תחילת הלעג, ואילו לוקס מגלה את תשובתו של אחד השודדים, ומדגיש את התפתחותו הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃
    קרא עוד
  • מתי עלה ישוע השמימה?

    מאמר זה בוחן את הסתירה הנראית לעין בין לוקס 23.43 ליוחנן 20.17 בנוגע לעלייתו של ישוע. הוא מציע שהמילה "היום" מציינת את ודאות ההבטחה האלוהית ולא פעולה מיידית, ומדגיש את ההרמוניה של הבשורות כשבוחנים אותן בהקשרן האסכטולוגי.

    1 סלוניס 4.13-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון׃
    קרא עוד
  • שדה הדם?

    המאמר מנתח מדוע נקרא "שדה הדם" בשם זה, על סמך סיפוריהם של מתי ומעשי השליחים. סיפורים אלה אינם סותרים זה את זה אלא מציעים נקודות מבט תאולוגיות ועממיות: הקנייה ב"מחיר הדם" ומותו של יהודה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃
    קרא עוד
  • ישוע הכופר?

    המאמר מנתח את מושג הכופר במקרא ומפריך את הסתירות הנראות לעין. הוא מבחין בין השימושים במונח בברית החדשה ובברית הישנה, ומדגיש את השלמתם ההדדית. ישוע נותן את חייו כופר עבור כולם, ואילו משלי מבטא עיקרון מוסרי של הגנה על הצדיקים.

    יְשַׁעְיָהוּ 53.10-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהוה חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח׃מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל׃לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע׃
    קרא עוד
  • נוסח הכתובת על הצלב?

    המאמר עוסק בהבדלים בבשורות באשר לכתובת על צלבו של ישוע (הטיטולוס), ומסביר שהם משקפים נוסחים לשוניים שונים ובמציאות משלימים זה את זה ולא סותרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו ראשי כהני היהודים אל פילטוס אל נא תכתב מלך היהודים כי אם אשר אמר אני מלך היהודים׃ויען פילטוס ויאמר את אשר כתבתי כתבתי׃
    קרא עוד
  • שמו של השליח העשירי?

    המאמר בוחן את ההבדלים בשם השליח העשירי בבשורות. תדי (מתי ומרקוס) ויהודה בן יעקב (לוקס) מציינים את אותו אדם, תופעה נפוצה הודות למנהגי מתן השמות במאה הראשונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃
    קרא עוד
  • שמו האמיתי של מתי?

    המאמר דן בזהותו של התלמיד מתי, הנקרא גם לוי בחלק מהבשורות. הוא מסביר כי שינוי השם נובע ממנהגי מתן השמות במאה הראשונה, שבהם היו לאנשים לעיתים קרובות כמה שמות בהתאם להקשרים החברתיים והדתיים.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 13.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃
    קרא עוד
  • היום המדויק של סעודת הפסח האחרונה?

    המאמר בוחן את הסתירות הנראות לעין בין הבשורות בנוגע לכרונולוגיה של הצליבה ביחס לפסח. לוחות השנה היהודיים השונים מסבירים את ההבדלים הללו, ומאפשרים להסיק שהטקסטים מתיישבים זה עם זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.29-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
    קרא עוד
  • האם ישוע רצה להימלט מהצליבה?

    המאמר עוסק בשאלת תפילתו של ישוע כדי להימנע מהצליבה, ובוחן קטעים בבשורות המראים הן את רצונו להימלט מהסבל והן את נחישותו למלא את רצון אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃
    קרא עוד
  • כמה פעמים התרחק ישוע מתלמידיו כדי להתפלל?

    המאמר עוסק בסיפורי הבשורות על תפילותיו של ישוע בגת שמנים. בעוד מתי ומרקוס מספרים על שלוש נסיגות של ישוע כדי להתפלל, לוקס מזכיר רק אחת, ומדגים גישה תאולוגית ייחודית, אך בלי לסתור את הבשורות האחרות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.36-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃
    קרא עוד
  • מה היו דברי התפילה השנייה של ישוע?

    המאמר בוחן שני סיפורי בשורות על תפילתו השנייה של ישוע בגן גת שמנים. מתי מפרט ניסוח מדויק, ואילו מרקוס מסכם את עצם התפילה. שתי הגרסאות ממחישות מסר יסודי אחד ומשלים על רצונו של ישוע למלא את רצון אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.33-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃
    קרא עוד
  • מה אומר שר המאה כאשר ישוע מת?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בבשורות בעניין דברי שר המאה במות ישוע. בעוד שלוקס מדגיש את חפותו, מרקוס מדגיש את ההכרה בישוע כבן האלוהים. נקודות מבט אלה חושפות את הריבוי התאולוגי של הבשורות ומבטאות את חפותו של ישוע ואת מותו המושיע. המבשרים מוסרים דברים משמעותיים בהתאם למטרותיהם התאולוגיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם׃
    קרא עוד
  • באיזו שפה דיבר ישוע?

    המאמר CTD043 משיב על הסתירה לכאורה בין מתי (“אֵלִי, אֵלִי…”) למרקוס (“אֱלוֹהִי, אֱלוֹהִי…”) בעניין זעקת ישוע על הצלב. הניתוח הלשוני מראה שישוע דיבר ארמית (כפי שמעיד “שבקתני” בשני הטקסטים) ושההבדל בין “אֵלִי” (צורה עברית) ל“אֱלוֹהִי” (צורה ארמית) משקף פשוט את התאמתו של כל מבשר לקוראיו. אין שום סתירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.17-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃
    קרא עוד
  • מה היו דבריו האחרונים של ישוע לפני מותו?

    מאמר זה בוחן את הסתירה לכאורה בין לוקס ליוחנן בנוגע לדבריו האחרונים של ישוע. לוקס מזכיר "אבי, בידיך אפקיד את רוחי", ואילו יוחנן מוסר "הכול נשלם". הניתוח מגלה שהצהרות אלה משלימות, וממחישות שני ממדים של מות ישוע: השלמת הישועה ומסירת הרוח לאב. ההבדלים מבליטים את נקודות המבט התאולוגיות הייחודיות של כל מבשר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃
    קרא עוד
  • האם שר המאה בא אל ישוע באופן אישי?

    המאמר בוחן סתירה לכאורה בין מתי ללוקס בנוגע לפגישה בין ישוע לבין שר המאה בכפר נחום. מתי מתאר פגישה ישירה, ואילו לוקס מזכיר אנשי קשר מתווכים. ההבדלים מוסברים בעיקרון הייצוג, בהתקדמות האירועים ובסגנונות הכתיבה השונים. שינויים אלה אינם משנים את עיקרם של הסיפורים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.2-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
    קרא עוד
  • האם מישהו מלבד ישוע עלה לשמים?

    המאמר בוחן את הסתירה הנראית לעין בין דבריו של ישוע ביוחנן 3.13 לבין סיפור העלאתו של אליהו במלכים ב 2.11. הוא מסביר שישוע מדבר על סמכות אלוהית ייחודית ועל התגלות שמימית שרק הוא מחזיק בה, ואילו אליהו מועלה בנס בידי אלוהים. למונח "שמים" יש משמעויות שונות, והגישה הסופית אל נוכחות אלוהים קשורה רק לישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃
    קרא עוד
  • קבורת ישוע: בשמים ותכריכים

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בין הבשורות של יוחנן ושל מרקוס על קבורת ישוע. יוחנן מספר על הכנה ראשונית של הגופה בידי נקדימון לפני השבת, ואילו מרקוס מתאר את כוונת הנשים, לאחר השבת, להשלים את ההכנה הזאת. המאמר מסיק שהסיפורים משלימים זה את זה ומציגים כבוד משותף שניתן לישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃
    קרא עוד
  • מתי נשים קונות תבלינים?

    המאמר בוחן סתירה לכאורה בנוגע למועד שבו רכשו הנשים בשמים כדי לחנוט את ישוע, תוך השוואה בין מרקוס ללוקס. הוא מציע התאמה כרונולוגית ומדגיש את הרקע של מנהגי הקבורה היהודיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃
    קרא עוד
  • מטרת ביקורן של הנשים בקבר

    המאמר בוחן את סיפורי הבשורות על ביקור הנשים בקברו של ישוע, ובוחן כוונות שונות הנראות לעין. בעוד מרקוס ולוקס מדברים על בשמים, מתי מזכיר את פעולת ביקור הקבר, ויוחנן מתמקד בריקנותו. אף שהסיפורים נראים שונים, הם משלימים זה את זה. מנהגי הקבורה היהודיים מאפשרים להבין הבדלים אלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃
    קרא עוד
  • האם האבן שעל הקבר כבר הייתה מגולגלת כשהנשים הגיעו?

    סיפורי הבשורות על אבן הקבר של ישוע נבחנים: מרקוס, לוקס ויוחנן מוצאים אותה כבר מגולגלת, ואילו מתי מתאר מלאך המזיז אותה. המאמר מראה שסיפורים אלה משלימים ואינם סותרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי מוצאי השבת כשהאיר לאחד בשבת באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר׃והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות׃איננו פה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון׃
    קרא עוד
  • האם הנשים קיבלו הסבר?

    המאמר מנתח את סיפורי הבשורות על תחיית ישוע, ומראה שהם אינם סותרים אלא משלימים זה את זה. מרים המגדלית עזבה כנראה את הקבר לפני הכרזת המלאך, ולכן לא ידעה בתחילה על התחייה. הטקסטים, כשהם מוצבים בהקשרם, מגלים כרונולוגיה עקבית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות׃איננו פה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון׃ומהרתן ללכת ואמרתן אל תלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן׃
    קרא עוד
  • המפגש הראשון של מרים המגדלית עם ישוע המוקם לתחייה

    המאמר בוחן אם בשורות מתי ויוחנן סותרות זו את זו בנוגע לפגישתה של מרים המגדלית עם ישוע המקים מן המתים. בפועל, הן מספרות על שני אירועים נפרדים המשלימים זה את זה, ובכך מעשירים את הבנת התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.14-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃
    קרא עוד
  • זהו בני

    מאמר זה בוחן את תפיסת הקול האלוהי ואת הפנייה בו בטבילת ישוע, בהשוואה בין הבשורות על פי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. כל מחבר מציע מבט ייחודי המעשיר את האירוע, וזה מרמז לא על סתירות אלא על נקודות מבט משלימות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 3.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
    קרא עוד
  • ניסיונו של ישוע

    המאמר מנתח את ההבדלים בין סיפורי המקרא על ניסיון ישוע, ומבליט את ההבדלים בין הבשורות על פי מרקוס, מתי ולוקס. המחבר מזמין לבחון את נקודות המבט הייחודיות של כל טקסט להבנה טובה יותר של אירוע מרכזי זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃
    קרא עוד
  • חמותו של פטרוס

    המאמר מנתח את סיפורי ריפוי חמותו של פטרוס, ומבליט הבדלים בין מתי, מרקוס ולוקס. הוא בוחן את ההשלכות התאולוגיות של ההבדלים ומדגיש את העושר שמביא כל סיפור.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.29-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
    קרא עוד
  • משותק הנישא בידי ארבעה אנשים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין הסיפורים של מתי ושל מרקוס בעניין ריפוי המשותק בידי ישוע. אף שהסיפורים שונים, המאמר מדגיש שהם משלימים זה את זה, ומשקפים את נקודות המבט האישיות של המחברים בהשראת אלוהים, ומציעים מבט עשיר על האירועים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.2-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃ויקם וילך לביתו׃והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
    קרא עוד
  • הפרושים או הסופרים

    מאמר זה עוסק בסתירה מקראית לכאורה בין הפרושים לסופרים בבשורות, ומסביר כיצד ההבדלים הללו משקפים נקודות מבט נפרדות אך משלימות של מחברי המקרא על ההתנגדות לישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • האישה הסובלת מדימום

    המאמר בוחן את סיפור האישה הסובלת מדימום במתי, במרקוס ובלוקס. כל בשורה מציגה גרסה מעט שונה של האירוע, ומבליטה פרטים מגוונים אך מדגישה את אמונת האישה ואת כוח הריפוי של ישוע. הבשורות משלימות זו את זו כדי להציע מבט שלם על אירוע זה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.20-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • בת יאיר

    המאמר דן בהבדלים לכאורה בסיפורי הבשורות על תחיית בת יאיר. מתי, מרקוס ולוקס מציעים גרסאות מעט שונות, המובילות לניתוח של הכרונולוגיה ושל האמונה שגילה יאיר. למרות ההבדלים הללו, הדגש הוא על נס ישוע ועל מסר האמונה שהוא מעביר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃
    קרא עוד
  • מה אומר ישוע לבת יאיר?

    המאמר מנתח את סיפור תחיית בת יאיר בידי ישוע, הנדון בשלוש בשורות. הסיפורים של מרקוס, מתי ולוקס, הנחשבים לעיתים סותרים, מוצגים כמשלימים. בהשוואת הפרטים של כל בשורה המאמר מראה שאין סתירה אלא מגוון נקודות מבט על האירוע המופלא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.41-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃
    קרא עוד
  • המקל למסע

    המאמר בוחן את הסתירה הנראית לעין בבשורות בנוגע לשימוש במקל במסעות שליחות, תוך השוואה בין סיפורי מתי, מרקוס ולוקס, ומציע פירוש הרמוני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.8-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    המאמר עוסק בסתירה הנראית לעין בנוגע ל'אות יונה' בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. הוא מסביר את ההבדלים בקהלי היעד השונים של הבשורות ובמטרתן המשותפת להדגיש את חשיבות הכרזת מלכות השמים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
    קרא עוד
  • שאור הפרושים

    המאמר בוחן את מגוון ההצגות בבשורות של אזהרת ישוע מפני “שאור הפרושים”, ובוחן את ההבדלים התרבותיים והתאולוגיים אצל מתי, מרקוס ולוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
    קרא עוד
  • ההשתנות

    מאמר זה מנתח את ההבדלים הנראים לעין בין סיפורי הבשורות על הִשתנות דמותו של ישוע. הוא מעריך את נקודות המבט הייחודיות של מתי, מרקוס ולוקס, ומדגיש את היעדרו של יוחנן באירוע זה. ההבדלים בין הסיפורים נחשבים משלימים, ומעשירים את הבנת פרק מרכזי זה בתאולוגיה הנוצרית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.34-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
    קרא עוד
  • חוסר ההבנה של התלמידים

    המאמר בוחן את ההבדלים בהבנת דברי ישוע בידי התלמידים לפי מתי, מרקוס ולוקס. הוא טוען שמתי מראה את עצבונם הנובע מהבנה חלקית של מותו, ואילו מרקוס ולוקס מצביעים על אי־הבנתם את התחייה. סיפורים משלימים אלה מעשירים את הבנת האירוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃
    קרא עוד
  • דבר האלוהים או דבר משה?

    המאמר בוחן הבדל בין מתי למרקוס בנוגע לגירושין. הוא מסביר שישוע פונה בדרכים שונות בהתאם לקהלו: היהודים, שאצלם התורה האלוהית קשורה מהותית למשה, ובני הגויים, שאצלם ההזכרה הישירה של משה מובנת יותר. שתי הבשורות נחשבות נאמנות למרות גישתן הייחודית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.2-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃
    קרא עוד
  • חיי עולם

    המאמר “החיים הנצחיים” דן בשאלת צעיר לישוע בבשורות הסינופטיות על החיים הנצחיים, ומראה שאין סתירה משמעותית בסיפורים, אלא נקודות מבט המעשירות זו את זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.18-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
    קרא עוד
  • בקשתה של שלומית

    המאמר מנתח את סיפורי מתי ומרקוס על בקשת שלומית ובניה יעקב ויוחנן למקום מועדף במלכות אלוהים. ההבדלים נבחנים כדי להראות שאינם מהווים סתירה אלא השלמה. כל בשורה מציעה נקודת מבט ייחודית, ובכך מעשירה את הבנת האירוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
    קרא עוד
  • שני העיוורים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין סיפורי הבשורות על ריפוי עיוור אחד או שניים ביריחו בידי ישוע. הוא בוחן את מתי, מרקוס ולוקס, ומבהיר שהמגוון הסיפורי אינו מעיד על סתירה. מודגשת חשיבותה של נקודת המבט האישית של המחברים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃
    קרא עוד
  • עץ התאנה הארור

    המאמר מנתח את הסתירה המקראית לכאורה בין סיפורי מתי ומרקוס על התאנה המקוללת, ומסיק ששתי נקודות המבט מציעות הבנה משלימה של אותו אירוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃
    קרא עוד

הגדולים

שירות פטרוס

  • מעשי השליחים

    מבוא לסדרת לימודים על מעשי השליחים, המשכה הטבעי של בשורת לוקס. המאמר מציג את הגישה ההיסטורית־תאולוגית שנקטנו: הצבת האירועים בהקשרם, השוואה לאגרות פאולוס וקביעת כרונולוגיה. שתי הדמויות המרכזיות, פטרוס ופאולוס, יעצבו את מבנה הלימוד. המטרה היא לשחזר את לידתה ואת התפשטותה של הכנסייה מירושלים ועד העולם הים־תיכוני, בפעולת רוח הקודש.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃
    קרא עוד
  • הקדמתו של לוקס

    פירוש ראשון בסדרה על מעשי השליחים, מאמר זה מנתח את מבוא לוקס (מעשי השליחים 1.1-3). הוא מציג את לוקס כמחבר שני החיבורים המופנים לתאופילוס, מעלה את ההשערה שהאחרון היה מזמין החיבור, ומדגיש את ארבעים ימי ההוראה על מלכות אלוהים לאחר התחייה. פסוקים אלה מהווים מעבר בין הבשורה לתולדות הכנסייה הנולדת בהנהגת רוח הקודש.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
    קרא עוד
  • שיחת השליחים עם ישוע

    לוקס מוסר את שיחתו האחרונה של ישוע עם אחד עשר שליחיו לפני העלייה לשמים (מעשי השליחים 1.4-8). ישוע מצווה עליהם להמתין בירושלים לטבילה ברוח הקודש, מסרב לגלות את העתים האסכטולוגיים השמורים לאב, ומפקיד בידיהם שליחות אוניברסלית: להיות עדיו מירושלים ועד קצה הארץ. קטע זה מהווה את התוכנית המבנית של ספר מעשי השליחים.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נאספו יחדו וישאלהו לאמר אדנינו המשיב אתה בעת הזאת את המלוכה לישראל׃
    קרא עוד
  • עלייתו של ישוע

    עליית ישוע, שהתרחשה ב־12 במאי 33 בהר הזיתים, חותמת את שירותו הארצי. הוא מועלה בענן ומתקבל אצל האב בעוד שני מלאכים מבשרים את שובו המפואר. אירוע זה, המסופר רק בידי לוקס, מסמן את המעבר לשירותו השמימי של המשיח ומבסס את התקווה האסכטולוגית של הכנסייה הקדומה בהמתנה לביאה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.4-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד
  • בחירת מתתיה

    ניתוח מעשי השליחים 1.15-26, המספר על בחירת מתתיהו כדי להחליף את יהודה איש קריות. פטרוס, דובר התלמידים הטבעי, מבסס את הצורך בהחלפה זו על התהלים. הקריטריונים לשליחות מפורטים: ללכת אחרי ישוע מאז טבילתו ולהיות עד לתחייתו. מתתיהו נבחר לבסוף בהפלת גורל לאחר תפילה, ובכך משוחזר חוג השנים עשר, סמל לשנים עשר שבטי ישראל.

    תְהִלִּים 69.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃
    קרא עוד
  • נאומו של פטרוס

    המאמר עוסק בנאומו של פטרוס בחג השבועות, ומפרט כיצד הוא מפריך פירושים מוטעים ומציג את ישוע כמשיח המקראי. הוא קורא לתשובה ולטבילה, ומבטיח את מתנת רוח הקודש.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃
    קרא עוד
  • מעצרם של פטרוס ויוחנן

    מאמר זה, העוסק במעשי השליחים 4.1-4, בוחן את מעצרם של פטרוס ויוחנן בידי הרשויות הדתיות בירושלים. בעקבות הניסים שעשו השליחים, הקהילה הנוצרית צומחת מאוד, ומנהיגי היהודים מגיבים בזהירות אך בתקיפות לאמונה החדשה המטיפה לתחייה, מושג מרכזי הפוגע במיוחד בצדוקים.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃
    קרא עוד
  • דיוני הסנהדרין וגזר דינה

    מול מבוכת הסנהדרין לאחר נס שעשו פטרוס ויוחנן, הרשויות הדתיות אוסרות את ההטפה בשם ישוע, בתקווה שאיומים יפגעו במסר הנוצרי. פטרוס ויוחנן משיבים בהצהרה שציות לאלוהים קודם לכול, וממחישים שינוי רוחני הנתמך ברוח הקודש.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃
    קרא עוד
  • התפשטותה המרשימה של הקהילה הראשונה

    המאמר ADA018 מפרש את מעשי השליחים 5.12-16, המתאר את התפתחות הכנסייה הקדומה בירושלים באביב שנת 33. השליחים עושים ניסים בפומבי באכסדרת שלמה, הכנסייה גדלה במספרה, גברים ונשים כאחד, ומוניטין השליחים גדל בקרב העם, חרף יראה שעורר דינם של חנניה ושפירה. הקטע יוצר מקבילה חזקה לשירותו של ישוע.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃
    קרא עוד
  • עמידת סטפנוס לפני הסנהדרין

    התייצבותו של סטפנוס לפני הסנהדרין (מעשי השליחים 6.12-15), בסביבות השנים 34-35 לספירה, ביוזמת מתנגדים מתייוונים מבית הכנסת של בני החורין. בהיותם בלתי מסוגלים להפריך את חכמתו, הם פונים לעדי שקר. ההאשמות נוגעות למקדש ולתורה, ומזכירות את משפט ישוע. כך לוקס משרטט מקבילה מכוונת בין הרב לתלמידו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
    קרא עוד
  • רצח סטפנוס

    ניתוח סיפור סקילתו של סטפנוס (מעשי השליחים 7.54-60), הקדוש המעונה הנוצרי הראשון. המאמר בוחן את זעם הסנהדרין, את אופיו הבלתי תקין מבחינה משפטית של ההוצאה להורג, את חזון המשיח המהולל שניתן לסטפנוס ואת המקבילה התאולוגית שמצייר לוקס בין ייסורי התלמיד לייסורי ישוע. נוכחותו של שאול מבשרת את המשך סיפור השליחים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש׃
    קרא עוד
  • הבשורה בשומרון

    לאחר מות סטפנוס, הרדיפה מפזרת את המאמינים מירושלים, והם מבשרים את הבשורה בכל מקום שאליו הם מגיעים. פיליפוס יוצא לשומרון ומטיף שם בעוצמה. לוקס מראה שהתפזרות זו ממלאת את התוכנית המיסיונרית שהכריז עליה ישוע במעשי השליחים 1.8. שומרון, שהייתה זמן רב מופרדת מישראל, מקבלת סוף סוף את הבשורה הטובה. פיליפוס, אחד מן השבעה, נעשה המבשר הראשון שמונה רשמית בברית החדשה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.35-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
    קרא עוד

ניסים

  • הפיכת המים ליין בקנה

    מאמר זה בוחן את הנס הראשון של ישוע המסופר ביוחנן 2.1-11. בחתונה בקנה הופך ישוע מים ליין, מגלה את טבעו האלוהי ופותח את שירותו. מרים ממלאת תפקיד מפתח בבקשה את עזרתו של ישוע. נס זה מסמל את המעבר מברית ישנה לברית חדשה של חסד, וממחיש את נדיבות אלוהים ומחזק את אמונת התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • דיג הפלאים הראשון

    הקטע בלוקס 5.1-11 מראה את סמכותו של ישוע ואת קריאתו של שמעון פטרוס. אחרי דיג פלאים מזמין ישוע את פטרוס להיות דייג אנשים, וכך מומחשת השליחות הבשורתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    המאמר עוסק בהקמת בן האלמנה מנעים בידי ישוע, המראה את רחמיו ואת כוחו האלוהי, כפי שמסופר בלוקס 7.11-17. נס זה מעורר הכרה בישוע כנביא והכרה בנוכחות אלוהית פעילה, ומראה את סמכותו על המוות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם והדגים

    ריבוי הלחם והדגים הוא נס המסופר בבשורות, שבו ישוע מאכיל המון של אלפים בחמישה לחמים בלבד ושני דגים. סיפור זה מסמל את חמלתו ואת כוחו האלוהי של ישוע, ובה בעת מדגיש את חשיבות האמונה וההכרה בתפקידו הרוחני האמיתי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.13-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃ויאמר הביאום אלי הלם׃ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
    קרא עוד
  • הליכה על המים

    המאמר מנתח כיצד הבשורות מתארות את ישוע הולך על המים, ומדגיש את אלוהותו ואת אמונת התלמידים. מתי כולל את הפרק של פטרוס ההולך אף הוא על המים, ואילו מרקוס ויוחנן מתארים את תדהמת התלמידים. האירוע ממחיש את כוחו של ישוע על הטבע ואת הצורך להאמין בו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.22-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃הם עלו אל האניה והרוח שככה׃ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
    קרא עוד
  • הזנת ה־4000

    המאמר מספר על ריבוי הלחם, שבו ישוע מאכיל בנס ארבעת אלפים איש. הסיפורים של מתי ושל מרקוס מתארים את חמלת ישוע על ההמון הרעב, את ריבוי שבעת הלחמים ומעט דגים, ואת איסוף שבעת הסלים של השאריות. ההבדלים כוללים את היעדים שאחרי האירוע: מגדן אצל מתי ודלמנותה אצל מרקוס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
    קרא עוד
  • ההשתנות

    ההשתנות, המסופרת במתי, במרקוס ובלוקס, מגלה את אלוהותו של ישוע. הוא משתנה לעיני פטרוס, יעקב ויוחנן על הר. משה ואליהו מופיעים, וקול משמיים מכריז על ישוע כעל הבן האהוב. סיפורים אלה מדגישים את חשיבות ישוע ואת תורתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.28-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
    קרא עוד
  • מטבע בפי דג

    המאמר עוסק בנס המטבע בפי הדג, המראה את חוכמתו של ישוע מול דרישות דתיות. בכפר נחום, כדי שלא להעליב את גובי מס בית המקדש, מבקש ישוע מפטרוס לדוג מטבע לשלם את המס. סיפור זה מדגיש את טבעו הכפול של ישוע כבן האלוהים ומלמד איזון בין חירות רוחנית לכיבוד המסורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃
    קרא עוד
  • הקמת אלעזר

    יוחנן 11:1-44 מתאר את תחיית אלעזר, וממחיש את כוחו של ישוע על המוות ואת חמלתו האנושית. הנס, שהתרחש בבית עניה, מגלה את האלוהי ואת האנושיות של ישוע, ומחזק את אמונת תלמידיו. בהקימו את אלעזר לאחר ארבעה ימים בקבר מראה ישוע שהוא התחייה והחיים, ומזמין לאמונה לחיי עולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ויבך ישוע׃ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
    קרא עוד
  • ייבוש התאנה

    במתי ובמרקוס ישוע מקלל תאנה כדי ללמד על אמונה ותפילה. דברו מייבש את העץ וממחיש את כוחה של האמונה. מרקוס מדגיש גם את חשיבות הסליחה. שני הסיפורים, אף שהם נבדלים בסדר האירועים, חולקים את אותה תורה מרכזית: אמונה ותפילה יכולות לחולל פלאים כשחיים אותן בלי להסס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
    קרא עוד
  • הדיג הנסי השני לאחר התחייה

    יוחנן 21.1-14 מספר על דיג הפלאים לאחר התחייה, שבו ישוע המוקם לתחייה מופיע שוב על שפת ים טבריה ומייעץ לתלמידיו בדיג. יוחנן מזהה אותו כשהרשת עולה על גדותיה מדגים. פטרוס, נסחף משמחה, שוחה אליו, ואילו ישוע מכין ארוחה סמלית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ההתגלויות לאחר התחייה

    המאמר מציג את עשר הופעותיו של ישוע לאחר תחייתו, כפי שהן מסופרות בברית החדשה. ממרים המגדלית בקבר ועד השליחים לפני העלייה לשמים, ובהן תלמידי אמאוס ויותר מחמש מאות אחים, פגישות אלה מעידות על ממשות התחייה ומניחות את יסוד האמונה הנוצרית. מחברי הבשורות כנראה בחרו מתוך כל ההתגלויות הללו.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 15.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הצדוקים

    הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    קרא עוד
  • הפרושים

    הפרושים, שהופיעו לאחר מרד המכבים (165 לפנה״ס), היו קבוצה דתית בעלת השפעה ביהדות קדומה. הם דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, האמינו בתחיית המתים ונשארו קרובים לעם. אף שבבשורות הם נמצאים לעתים קרובות בעימות עם ישוע, יצאו מקרבם דמויות כמו נקדימון ויוסף מהרמתיים. תורתם ייסדה את היהדות הרבנית לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.13-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃
    קרא עוד
  • ישוע והביטויים הנפוצים בזמנו

    מאמר זה בוחן את השפות העיקריות ששימשו את ישוע ואת בני דורו בארץ ישראל: הארמית, שפת היומיום של העם; העברית, שפת התפילה והפולחן בבתי הכנסת; והיוונית הקוינית, שפת המנהל הרומי והחילופים התרבותיים. דוגמאות מהברית החדשה ממחישות כל שימוש לשוני וחושפות את עושרו של ההקשר הרב־תרבותי של המאה הראשונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
    קרא עוד
  • האם ישוע דיבר יוונית?

    המאמר בוחן את ההסתברות שישוע דיבר יוונית. אף שנולד בנצרת, יישוב מבודד, הבשורות מתארות שיחות ישירות של ישוע עם פילטוס ועם קצינים רומאים, בלי להזכיר מתורגמן. הכותב מציע שעבודת הנגרות בציפורי, עיר מתיוונת, ולימוד מקומי אפשרי מסבירים את שליטתו הסבירה ביוונית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃
    קרא עוד
  • סנטה קלאוס

    סנטה קלאוס הוא דמות סמלית של חג המולד, שנוצרה מהתמזגות של ניקולאוס הקדוש, בישוף נוצרי מהמאה הרביעית, עם מסורות נורדיות וגרמאניות ועם מסחור מודרני אינטנסיבי. מהולנד ועד אמריקה, מסינטרקלאס ועד Santa Claus, דמותו נבנתה בהדרגה במאה התשע־עשרה בזכות הספרות והאיורים, ולאחר מכן הפכה לגלובלית בזכות הפרסומת במאה העשרים. עם זאת, דמות בדיונית זו אינה צריכה להאפיל על המציאות ההיסטורית של ישוע, שהולדתו נחגגת בחג המולד.

    קרא עוד
  • הכתבים האפוקריפיים

    הספרים האפוקריפיים הם כתבים דתיים שהודרו מקאנון המקרא הרשמי. מבחינים בין האפוקריפה של התנ״ך (טוביה, יהודית, מקבים, בן סירא…), המוכרת אצל קתולים ואורתודוקסים כדאוטרו-קנונית, לבין זו של הברית החדשה (הבשורה על פי תומאס, על פי פיליפוס, על פי מרים המגדלית…), שלעתים קרובות יש בה גוון גנוסטי. לימודם מאיר את ההיסטוריה הדתית ואת הוויכוחים של המאות הנוצריות הראשונות, בלי להעמידם בשורה אחת עם הכתבים הקנוניים.

    קרא עוד
  • פפירוס P52

    פפירוס P52 הוא השבר הידוע העתיק ביותר של הברית החדשה, ובו פסוקים מיוחנן 18. הוא התגלה במצרים בראשית המאה ה-20 על ידי חוקרים מאוקספורד, ונרכש בשנת 1920 עבור ספריית ג'ון ריילנדס במנצ'סטר. השבר, שמידותיו 9x6 ס"מ, זוהה בשנת 1935 על ידי קולין הנדרסון רוברטס, והוא מתוארך על פי הפליאוגרפיה למחצית הראשונה של המאה ה-2. גילויו מאשר את ההפצה המהירה ואת המסירה הנאמנה של הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.31-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש׃למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זה מות עתיד הוא למות׃וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃
    קרא עוד

דבר של ידיד

  • לזרוק את האבן

    המאמר עוסק באירוע המקראי שבו ישוע מתעמת עם מאשימיה של אישה נואפת, ומלמד סליחה במקום משפט. ישוע מכריז שרק מי שאין בו חטא רשאי להטיל את האבן הראשונה, תשובה שמפזרת את המאשימים. הסיפור מדגיש את רחמיו של ישוע ואת תפקידו כמושיע, ומעדיף סליחה וגאולה על פני גינוי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃
    קרא עוד
  • חיפושו של נקדימון

    המאמר עוסק בסיפורו של נקדימון, פרוש הפוגש את ישוע בלילה על פי יוחנן 3:1-21. נקדימון מבקש להבין את הרעיון המקראי של להיוולד מחדש כדי להיכנס למלכות אלוהים. הוא עובר מפחד לאמונה אמיצה, ועוזר בקבורת ישוע לאחר צליבתו. סיפור זה מראה כיצד מפגש אמיתי עם ישוע יכול לשנות חיים. חוויתו של נקדימון מסמלת את המעבר מסקרנות אינטלקטואלית לאמונה אמיתית ומחויבת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃
    קרא עוד
  • הבחירה הגדולה של חיינו

    המאמר בוחן את ההחלטה המכרעת ללכת אחרי ישוע למרות הקשיים. פטרוס בוחר בדרך של מחויבות עמוקה לישוע, ומעדיף את הערכים הנצחיים על פני הברכות החומריות המיידיות, בניגוד לאחרים שנוטשים. תוך הדגשת החשיבות של בחירה בדרך הצרה המובילה לחיי נצח, המאמר מעודד אותנו להעמיד את אלוהים בראש סדר העדיפויות כדי להצליח בחיינו הרוחניים ולהגיע לישועה האמיתית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃
    קרא עוד
  • האם אתה רוצה להירפא?

    המאמר בוחן את שאלתו של ישוע "האם אתה רוצה להירפא?" לאדם שחלה זה 38 שנה, ומדגיש כיצד האמונה באלוהים גדולה מן האמונות התפלות המקומיות. ישוע מרפא את האיש ומדגיש את סליחת החטאים כברכה האמיתית, העולה אפילו על הריפוי הגופני. הטקסט מדגיש את חשיבות ישועת הנפש, העומדת במרכז שירותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃
    קרא עוד
  • המבקש מוצא

    דומיניק לורמיה בוחן את הפסוק מתי 7.8, המזמין לבקש, לחפש ולדפוק כדי למצוא תשובות רוחניות. ישוע מציע דרך של ישועה ומבטיח שמי שמחפש בכנות מוצא שלום ופיוס עם אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃
    קרא עוד
  • התחייה

    המאמר בוחן את תחייתו של ישוע, אירוע מרכזי בנצרות. מודגשים ביקור הנשים בקבר ואי-האמונה הראשונית של השליחים נוכח האירוע יוצא הדופן הזה. המחבר מסביר שאלוהים ממשיך לדבר אל בני האדם בדרכים שונות, אך האנושות בוחרת לעתים קרובות להתעלם מן המסרים הרוחניים האלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.10-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
    קרא עוד
  • מי הוא ישוע?

    המאמר שואל מיהו ישוע לפי אמונות שונות. הוא מזמין לעבור את גבול הידע השכלי ולחיות עמו מערכת יחסים אישית ומשנה, כמשיח וכאדון של הנוצרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • אהבת אלוהים לאדם

    המאמר בוחן את אהבת אלוהים דרך יוחנן 3:16 ואת הרעיון שלמרות הרדיפות, האמונה בישוע מציעה דרך לחיי נצח. הוא קובע שהליכה לפי תורתו של ישוע היא דלת פתוחה אל מלכות אלוהים, ואף שחיים אלה זמניים, בחירותינו כאן משפיעות על הנצח שלנו. הישועה באמצעות ישוע מוצגת כמתנה יקרה, וכל אחד חופשי לקבלה או לא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    קרא עוד
  • האם אלוהים עושה עוול?

    המאמר דן ברעיון שאלוהים עלול להיות בלתי צודק בכך שהוא מתיר סבל ועוול בעולם, אך מסיק שמצב זה נובע מחטא האדם. הוא מזמין לתשובה ולאמונה בישוע לישועה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 8.20-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃
    קרא עוד
  • התפללתי עבורך, אומר לו ישוע!

    המאמר דן בלוקס 22:31-32, שבו ישוע מודיע לפטרוס על מבחן קשה ומבטיח להתפלל בעדו. השטן מבקש להשמיד את התלמידים, אך ישוע מתפלל שאמונתם לא תכשל. הבטחה אלוהית זו נשארת בתוקף לכל המאמינים ומגנה עליהם בקשיים. השתדלותו של ישוע אמורה לעורר אצל המאמינים הכרת תודה ואמונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
    קרא עוד
  • אל תירא, רק האמן

    המאמר מלמד על חשיבות האמונה מול קשיים, על סמך דברי ישוע ליאיר במרקוס 5.36: “אל תירא, רק האמן”. הוא מעודד את הקוראים להתגבר על פחדיהם בכך שיבטחו באלוהים ובהבטחותיו המקראיות.

    יְשַׁעְיָהוּ 43.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃
    קרא עוד
  • בלעדיי אינכם יכולים לעשות דבר

    המאמר מעמיק ביוחנן 15.5 ומדגיש שעל הנוצרים להיות תלויים בישוע המשיח כדי להניב פרי רוחני. גם אם ייתכנו הישגים ללא אמונה, דווקא מי שחי מחובר לישוע – התלמיד – משיג הישגים משמעותיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃
    קרא עוד
  • אסון הפוניקולר של גלוריה

    המאמר דן באסון הפוניקולר של גלוריה לאור תיאור מקראי דומה, ומדגיש את הצורך בתשובה ואת חשיבות הצלת הנפש על פי תורתו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃
    קרא עוד
  • איך נימלט אם נזניח ישועה גדולה כל כך?

    המאמר קורא לא להזניח את הישועה שהביא ישוע, ומדגיש את השלכותיה האסכטולוגיות. הוא קורא לנאמנות איתנה לבשורה האלוהית, ומטעים שהאמת הרוחנית עולה על נוחות הציבור ועל אישור הרוב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN004 תאריך הולדתו של ישוע המשיח

    המאמר מציע תאריך לידה לישוע על סמך ניתוח של נבואות דניאל ושל ההיסטוריה. הצליבה התרחשה כנראה…

  • ANN005 חישוב התאריכים הנוגעים לחיי המשיח ישוע

    המאמר בוחן את הכרונולוגיה של חיי ישוע, ומעמת השערות שונות על הצליבה, ומציב אותה ב־1 באפריל 33 ו…

  • ANN007 הקרבה המשפחתית בין מרים לאלישבע

    ניתוח קשר הקרבה בין מרים לאלישבע על פי בשורת לוקס. המאמר בוחן את הסתירה הנראית לעין בין קרבתן לבין…

  • ANN008 הבשורה של מתי

    הבשורה על פי מתי היא יצירתו של השליח, מוכס לשעבר מכפר נחום, שנבחר בידי השנים עשר לרשום את עדותם המשותפת. הוא רוצה להראות…

  • ANN009 מפקדי קיריניוס

    המאמר ANN009 בוחן את שאלת מפקדי האוכלוסין של קיריניוס המוזכרים בבשורת לוקס (לוקס 2,1-2) ואת הפער הנראה לעין שלהם מול מפקד האוכלוסין שהוכר היסטורית…

  • ANN010 שתי שושלות היוחסין של המשיח ישוע

    המאמר דן בשושלות היוחסין של ישוע במתי ובלוקס, החיוניות לביסוס זהותו המשיחית. מתי מדגיש את המורשת המלכותית של יוסף, ואילו…

  • ANN011 מות המלך הורדוס הגדול

    המאמר בוחן את תיארוך מותו של הורדוס הגדול, שהוצב מסורתית בסביבות שנת 1 לפנה״ס, ואת הערכתו המודרנית מחדש לשנת 4 לפנה״ס…

  • ANN012 חכמי המזרח בבית לחם

    המאמר עוסק בסיפור חכמי המזרח שבאו להשתחוות לישוע, ומדגיש את ההיסטוריות של סיפור מתי ואת ההדהוד…

  • ANN013 כוכב בית לחם

    המאמר מנתח את כוכב בית לחם בבשורה על פי מתי, ושואל אם טבעו סמלי או ממשי. הוא מתאר כיצד חכמי המזרח, הודות ליכולותיהם…

  • ANN016 המסע למצרים

    המאמר בוחן את מסעה של המשפחה הקדושה למצרים לפי מתי ואת היעדרו אצל לוקס. הוא חוקר את ההשלכות התאולוגיות וההיסטוריות…

  • ANN017 הטבילות

    המאמר בוחן את הטבילות השונות בברית החדשה, מיוחנן המטביל ועד ישוע ופולוס. הוא מאיר כיצד כל טבילה מסמנת…

  • ANN018 אחיו ואחיותיו של ישוע

    המאמר בוחן את זהותם של אחי ישוע ואחיותיו, ויכוח תאולוגי המושפע מפרשנויות קתוליות ופרוטסטנטיות. בבחינת הבשורות, הוא מבליט…

  • ANN019 האם אלוהים אמר באמת?

    המאמר עוסק במהימנות הבשורות, בביקורות שהן מעוררות, ומגן על היעדר טעות בהן בהנחיית אלוהים. הוא מבחין בין ביקורות לגיטימיות לבין…

  • ANN020 הסדרת הדיג

    המאמר מפרט את הדיג בימי ישוע, ובמיוחד בכינרת בגליל, ובוחן את חשיבותו הכלכלית והרוחנית. הוא מתאר את…

  • ANN021 קריאות התלמידים

    המאמר מנתח את הסיפורים השונים בבשורות על קריאת התלמידים הראשונים של ישוע, ומראה שסיפורים אלה אינם סותרים זה את זה אלא…

  • ANN022 בחירת השליחים

    המאמר בוחן את בחירת שנים עשר השליחים בידי ישוע, ומדגיש את המשמעות הסמלית של המספר שתים עשרה. הוא מפרט את הבחירה הקפדנית של השליחים ואת ההשפעה…

  • ANN026 שעת הצליבה

    המאמר בוחן את ההבדלים בשעות שמציינות הבשורות באשר לצליבת ישוע. הבשורות הסינופטיות ויוחנן נותנים שעות שונות, ומעוררים ויכוחים…

  • ANN027 סעודת הפסח האחרונה

    המאמר מנתח את כרונולוגיית הפסח האחרון לפי הבשורות, ומדגיש שישוע נצלב ביום שישי 1 באפריל 33, בהתאמה…

  • ANN028 היום היהודי בימי ישוע

    מאמר זה בוחן את מבנה הזמן היהודי הקדום, החיוני להבנת הבשורות. הוא מבחין כיצד יום מתחיל בשקיעת השמש ולא…

  • ANN029 העימות בין תומכי יוחנן לתומכי ישוע

    המאמר עוסק במתחים בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע, שתי דמויות מקראיות מרכזיות, ומדגיש את שירותיהם…

  • ANN032 יהודה איש קריות, אחד משנים העשר

    יהודה איש קריות, הידוע בבגידתו, נבחן במאמר זה החוקר את בחירתו לאחד משנים עשר השליחים ואת ההשלכות התאולוגיות…

  • ANN035 שלושת הימים ושלושת הלילות

    L'article explore l'énigme des 'trois jours et trois nuits' de Jésus, proposant que l'obscurité survenue durant la crucifixion soit considérée comme la 'troisième nuit'.…

  • ANN039 המאוכזבים מהמשיח ישוע

    המאמר דן כיצד ישוע אכזב כמה מתלמידיו בגלל ציפיותיהם מן המשיח כמשחרר פוליטי ולא כמושיע…

  • ANN040 מרים, אם ישוע

    מאמר זה דן במרים, אמו של ישוע, ומדגיש את תפקידה בבשורות ואת התפתחות הערצתה לאורך ההיסטוריה הנוצרית, חרף…

  • ANN042 זמני הנסיעה

    נספח זה חוקר את אמצעי התנועה ואת משכי הנסיעה במאה הראשונה. בימי ישוע נסעו בעיקר ברגל, בשיירה או…

  • ANN045 הוויכוח על מועד מותו של ישוע

    המאמר ANN045 בוחן את הוויכוח על מועד מותו של ישוע, ומעמת את שתי ההשערות העיקריות: 7 באפריל 30 ו…

  • ANN047 מוצא שנים עשר השליחים

    הנספח ANN047 חוקר את מקורם של שנים עשר השליחים על סמך ארבע הרשימות הקנוניות (מתי, מרקוס, לוקס, מעשי השליחים). הוא מנתח את הנקודות המשותפות והשונות בין…

  • ANN060 העיר ציפורי

    L'article dissèque le rôle clé de Sépphoris en Galilée, proche de Nazareth, et sa signification culturelle et historique, bien que non mentionnée dans les…

  • ANN062 האבוס בבית לחם

    המאמר מנתח את מסורת האבוס של חג המולד, ומשווה בין הסיפורים ההיסטוריים לבין ההצגה התרבותית המודרנית. הוא נשען על הבשורה על פי לוקס…

  • ANN063 עינון ובית עניה מעבר לירדן

    מאמר זה בוחן את בית עניה ואת עינון, מקומות טבילה חשובים בבשורות על פי יוחנן, בעוד שהשערות מודרניות מנסות למקם את…

  • ANN064 הימים המכונים ״למחרת״ אצל יוחנן

    המאמר בוחן את כרונולוגיית האירועים הקשורים לטבילת ישוע בבשורה על פי יוחנן, השונה מן הבשורות הסינופטיות. הוא מבקש ליישב…

  • ANN067 הסבר שבעים השבועות של דניאל

    המאמר מפענח את שבעים השבועות של דניאל, ומציב זו מול זו את התיאוריות של אנדרסון ודני כדי לתארך את צליבת ישוע. אנדרסון מציע כרונולוגיה המבוססת…

  • ANN069 יוסף, אביו המאמץ של ישוע

    יוסף, אביו המאמץ של ישוע, מתואר בבשורות בפרטים מועטים אך ממלא תפקיד מכריע. נתפס לעיתים קרובות כאב…

  • ANN070 ניסיונו של ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את ניסיון ישוע, את צומו בן ארבעים הימים ואת סיפורי הבשורות על תקופה זו ביהודה. הבשורות הסינופטיות…

  • ANN071 העיר כפר נחום

    המאמר חוקר את כפר נחום, עיר בגליל השוכנת על גדות הכינרת (ים טבריה), הידועה בכך שהייתה “המפקדה” של ישוע לאחר…

  • ANN072 הנסים שעשה ישוע המשיח

    המאמר בוחן את נסי ישוע בבשורות, את משמעותם, את קבלתם ואת שאלת אמיתותם. הוא מעמת את נקודת המבט ההיסטורית…

  • ANN073 תחיית המשיח ישוע

    מאמר זה בוחן את תחיית ישוע ואת השפעתה התאולוגית, ודן בניבויים ובתגובות העדים, וכן באמצעים שנקטו…

  • ANN075 גירוש המוכרים מהמקדש

    המאמר בוחן את המקרה שבו ישוע מגרש את הסוחרים מבית המקדש, אירוע המסופר באופן שונה בבשורות על פי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. בעוד…

  • ANN078 המשלים

    המאמר מנתח את השימוש במשלים בידי ישוע, המוגדרים כסיפורים סמליים רוחניים. המשלים, ששימשו ללמד אמיתות עמוקות, שימשו גם…

  • ANN079 הנישואין בתקופת ישוע

    מאמר זה מנתח את הנישואים ואת משמעויותיהם בחברה היהודית של המאה הראשונה, ומשווה מסורות אלה לנורמות המודרניות. הוא מדגיש…

  • ANN080 האם ישוע ממזר?

    המאמר בוחן את התאוריה שלפיה ישוע עשוי להיות “ממזר”, פרי איחוד האסור על פי התורה היהודית, בגלל התעברותו…

  • ANN081 התגשמות הנבואות

    המאמר בוחן כיצד נבואות הברית הישנה מתגשמות בחייו של ישוע, תוך זיהוי 24 נקודות המסומנות באירועים…

  • ANN083 משפחתו של המשיח ישוע

    מאמר זה בוחן את חשיבות משפחתו של ישוע בהתפתחות הקהילה הקדומה. הוא מדגיש את תפקידיה של אמו…

  • ANN087 החגים שמציין יוחנן

    הלימוד מעמיק בדרך שבה בשורת יוחנן משתמשת בחגי ישראל כדי לקבוע כרונולוגיה מדויקת של שירותו של ישוע, בניגוד ל…

  • ANN088 שתי משיחותיו של ישוע המשיח

    המאמר מנתח את משיחות המשיח ישוע בבשורות, וממחיש את הניגוד בין ערכי ישוע לערכי שמעון הפרוש. הוא מדגיש את…

  • ANN090 הופעותיו של המשיח ישוע המוקם לתחייה

    הלימוד סוקר את הופעותיו של ישוע המקים מן המתים, בהתבסס על סיפורי הבשורות, ובמיוחד על הפגישה עם מרים המגדלית. מטרתו…

  • ANN091 הנשים למרגלות הצלב

    המאמר מנתח את נוכחותן ותפקידן של הנשים בעת צליבת ישוע. נשים אלה, ובראשן מרים המגדלית, מגלות…

  • ANN094 המקל והסנדלים של השליחים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין מתי, מרקוס ולוקס בעניין שליחות השליחים, ומדגיש את ההבחנות הלשוניות ואת ההבדל בין קהלי היעד. מתי מזהיר…

  • ANN102 האותות המבשרים את שובו של המשיח ישוע

    המאמר "ANN102 - האותות המבשרים את שובו של המשיח ישוע" בוחן את הנבואות המקראיות על שובו של המשיח, מבלי לקבוע…

  • ANN107 הרמוניזציה של הטקסטים על התחייה

    L'article analyse et harmonise les récits de la résurrection de Jésus dans les Évangiles, se concentrant sur Matthieu. Il explique les variations comme des…

  • ANN110 המוות: מה אומר המקרא

    Cet article explore les perspectives bibliques sur le sort des morts, évoquant le sommeil inconscient jusqu'à la résurrection, ou une conscience intermédiaire. Il analyse…

  • ANN111 יעד התלמידים לאחר ריבוי הלחם

    L'article explore les récits divergents des Évangiles concernant la destination des disciples après la multiplication des pains, en analysant les perspectives de Matthieu, Marc…

  • ANN113 ריבוי הלחם

    Cet article analyse les récits évangéliques de la multiplication des pains, où Jésus nourrit des milliers de personnes avec peu de nourriture. Les différences…

  • ANN114 אבנה את קהילתי

    Cet article analyse les implications théologiques du passage de Matthieu 16.17-19, où Jésus évoque "mon Église". Il explore le rôle de Pierre comme clé…

  • ANN116 הישועה

    L'article examine le salut comme un élément crucial du dessein divin, accentuant son importance à travers le ministère de Jésus. Il explique comment le…

  • ANN117 החטא

    L'article traite du péché, sa définition biblique et son origine par Adam, ainsi que son impact sur l'humanité. Il aborde la nécessité de la…

  • ANN119 נאום אחרית הימים בהר הזיתים

    Cet article explore le discours eschatologique de Jésus sur le mont des Oliviers, discuté dans les Évangiles de Matthieu, Marc et Luc. Jésus met…

  • ANN120 המשפטים השונים

    L'article "ANN120 - Les différents jugements" analyse Luc 12.46-48, où Jésus parle des nuances dans le jugement divin. Ce passage, évoquant la hiérarchie des…

  • ANN121 החטאים השונים

    Cet article examine les différentes perspectives bibliques sur le péché, notamment les distinctions entre "petits" et "gros" péchés et leur implication dans le salut.…

  • ANN124 שבע אמירות ישוע על הצלב.

    מאמר זה בוחן את שבע אמירותיו של ישוע על הצלב, וחוקר את משמעותן התאולוגית ואת מקומן בתכנית הישועה האלוהית.

  • ANN126 כרונולוגיה מפורטת של האירועים הקשורים לתחייה

    L'article examine de manière approfondie la chronologie des événements autour de la résurrection de Jésus, en harmonisant les récits des évangiles. Il s'appuie sur…

  • ANN128 המשרת במקרא: מעבד ה׳ ועד רחיצת הרגליים

    L'article explore la notion biblique du serviteur, illustrée par Jésus à travers le lavement des pieds, un geste symbolique de service et de dévotion…