ANN071

העיר כפר נחום

המאמר חוקר את כפר נחום בגליל שעל שפת הכינרת, בסיס ישוע אחרי נצרת ומקום מרכזי בבשורות ובנסיו. נבחנים תפקידיה ההיסטוריים, האסטרטגיים, המסחריים והדתיים לפי חפירות חשובות. ננטשה במאה השביעית והתגלתה שוב; כיום אתר עתיקות ועלייה לרגל.

33 דק׳ כפר נחום הגליל הברית החדשה ישוע 37 פסוקים 5 ספרים

למידע נוסף

מבוא

כפר נחום שוכנת בחוף הצפון־מערבי של בגליל. שמה העברי פירושו ״כפר נחום״. העיר המשגשגת הייתה בדרך מסחר חשובה מדמשק לים התיכון, עם נמל דיג ומכס, ומרכז דתי ובו וקהילה יהודית גדולה.

הבשורות מציגות את כפר נחום כבסיס ישוע אחרי נצרת. עשה נסים, לימד ב־, קרא לתלמידים ופגש את הרומי, המשותק, לוי גובה המס וחמות פטרוס.

Malgré les signes prodigieux accomplis par Jésus, les habitants de la ville n’ont pas accueilli son message avec foi. Jésus a alors prononcé un jugement sévère : “Et toi, Capernaüm, seras-tu élevée jusqu’au ciel ? Non, tu descendras jusqu’au séjour des morts !” הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.23.

מטרת המסמך לחקור לעומק את תולדות העיר בימי ישוע ולהבין מדוע בחר בה לבסיס.

נבחן מקורות ארכאולוגיים, היסטוריים ומקראיים להבנת היום־יום, התרבות, הדת והפוליטיקה, וכן יחס ישוע לתושבים ולרשויות והשפעת שירותו.

I. תולדות העיר כפר נחום

מקורותיה אינם ודאיים, אך נראה שנוסדה בימי דוד, סביב המאה העשירית לפנה״ס. מוזכרת לראשונה ביהושע כחלק מנפתלי יְהוֹשֻעַ 19.32-39. לניתוח דברי מתי על האור בנפתלי וזבולון ראו PER051.

מן המאה השנייה לפנה״ס שגשגה בדרך המשי בין מזרח למערב ובצומת גליל, ארם, פניקיה ודקפוליס. נהנתה מסחר בתוצרת חקלאית, טקסטיל, תבלינים, בשמים, מתכות ואבנים יקרות.

אחרי הסלווקים והחשמונאים עברה לשלטון רומי ב־63 לפנה״ס. השתייכה לממלכת הורדוס הגדול, ששילבה בטטררכיה של בנו אנטיפס בשנת 1 או 4 לפנה״ס. הוא הציב חיל מצב רומי ומכס לגביית מסי סחורות.

הייתה מרכז דתי ללימוד תורת משה. נבנה במאה הראשונה לפנה״ס לפולחן, לימוד וכינוס, עם עיטורי צמחים, גאומטריה וחיות וכתובת ארמית, לשון התושבים. הארכאולוגים זיהו בין הבתים את בית פטרוס כמקום שהות ישוע.

הבשורות מעידות על ריפוי, גירוש שדים, הוראה בסמכות וקריאת תלמידים בעיר, לצד התנגדות אנשי , הסופרים ואנשי .

ננטשה במאה השביעית עקב הפלישות הערביות ורעידות אדמה, והתגלתה במאה ה־19 בידי חוקרים וארכאולוגים. כיום אתר עתיקות ועלייה לרגל מבוקש.

II. המחקר הארכאולוגי

חפירות תל נחום מצביעות על יישוב רציף מן המאה הראשונה לשביעית. ננטשה בעקבות רעידת האדמה ב־748, אירוע שנראה כמאשר את דברי המשיח:

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃
.

קוהל ווצינגר חשפו את בית הכנסת ב־1905, והפרנציסקנים בראשות ג׳ אורפלי שחזרו חלקית ב־1925. אף שמתוארך למאה הרביעית, ייתכן ש־ בנוי על יסודות קדומים שבהם ביקר המשיח. כתובת ארמית בעמוד מרמזת לקשר לשמות בברית החדשה.

ליד האגם נמצאו שרידי כנסייה ביזנטית מתומנת מאותה תקופה, ותחתיה כנסייה קדומה ובה חדר עיקרי של בית מהמאה הראשונה. המסורת מייחסת אותו לפטרוס, אך אין אפשרות לאמת.

קיום מרשים לצד כנסייה צנועה לפחות מאתיים שנה מעיד על שגשוג היהודים ועל נוכחות נוצרית. ייתכן שהכנסייה הנציחה את מגורי פטרוס ולא הייתה מקום הפולחן העיקרי.

III. ממדי העיר

הערכות הגודל שונות, אך רובן מצביעות על עיר קטנה יחסית, כ־13 הקטר.

לפי גודל מבני המגורים וסוגיהם, מעריכים אוכלוסייה של 1,000 עד 1,500 בימי ישוע.

זו קהילה טיפוסית לעיר גלילית אז. רוב האוכלוסייה יהודית, אך כנראה היו מוצאים שונים בשל דרך המסחר והגבול עם דקפוליס הלא יהודית.

לא מטרופולין אלא עיר צנועה של דיג ומסחר. קוטנה מבליט עוד יותר את חשיבותה בבשורות ובנצרות הקדומה.

IV. הנוכחות הרומית בכפר נחום

אין ראיה חד־משמעית לחיל מצב רומי קבוע בעיר בימי ישוע. אך הברית החדשה ומקורות אחרים מרמזים לנוכחות או השפעה רומית באזור, כנראה לא כחיל מצב בעיר עצמה.

- נוכחות רומית בגליל: הגליל היה בשליטה רומית. הציבו חילות מצב לשמירת סדר ולמסים, לרוב בערים גדולות או במרכזי מנהל.

- בכפר נחום: הבשורות הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5-13 ו־הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10 מזכירות קצין רומי, , המבקש ריפוי משרתו. הדבר מרמז לנוכחות צבאית, לא בהכרח חיל מצב קבוע.

- הורדוס אנטיפס הטטררך: שלט בגליל כווסאל רומי. ייתכן שכוחותיו פעלו באזור ושחיילים הוצבו זמנית בכפר נחום למשימות מסוימות.

הנוכחות הרומית בגליל מוכחת, אך אין ראיה ישירה לחיל מצב קבוע בכפר נחום. אזכור רומי מעיד בכל זאת על מגע עם הרשויות או נציגיהן.

V. היכן היו חילות המצב הרומיים בגליל?

חילות המצב בגליל לא היו רבים וגדולים כמו בחלקים אחרים באימפריה. הגליל היה בשליטה רומית אך נוהל בעיקר בווסאלים כאנטיפס.

אך הייתה נוכחות צבאית באתרים אסטרטגיים, ובהם:

- קיסריה הימית: מדרום לגליל בחוף הים התיכון, לא בגליל עצמו, הייתה בירת יהודה ומושב הנציב, עם חיל מצב גדול ובסיס מנהלי וצבאי מרכזי.

- ציפורי: ליד נצרת, בירת אנטיפס עד בניית טבריה. ייתכן ש־ החזיקו כוח לניהול ולביטחון למרות מיעוט ראיות ארכאולוגיות.

- טבריה: ייסד אנטיפס על שם טיבריוס והייתה למרכז חשוב. גם כאן הראיות לחיל מצב קבוע מוגבלות, אך קשריה לרומא הדוקים וייתכן שאירחה יחידות .

- מבצרים ומוצבים אחרים: ל־ היו כנראה אתרים קטנים ואסטרטגיים לפיקוח על הגליל ולהגנת דרכי המסחר והגבולות.

הנוכחות הצבאית הייתה פחות מכבידה מביהודה. הגליל תחת אנטיפס נהנה מאוטונומיה מסוימת, ולכן הרומאים פחות נראו ביום־יום של רוב התושבים.

VI. כפר נחום בבשורות

Nous retrouvons fréquemment Capernaüm dans les miracles relaté dans nos Evangiles. C’est l’endroit où le Messie Jésus vint résider הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.13-16, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.31, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.17-24.

Ce fut le lieu de résidence d’un percepteur d’impôts הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.1, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.14 et probablement un poste militaire romain הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5-13, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10.

Au début de son ministère, le Messie Jésus, venant de Nazareth, se rendit à Capernaüm et y établit fréquemment son quartier général, au point que cette localité fut appelée « sa ville » הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.1, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.1.
C’est là qu’il opéra diverses guérisons :

– משרת הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5-13, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10
– אם אשת פטרוס הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.14-17, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.29-31
– אחוז שד הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.21-28, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.31-37
– משותק שנישא בידי ארבעה הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.1-13, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.1-8
– בן פקיד מלכותי הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.46-54
– חולים רבים נוספים הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.16-17, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.32-34, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.23, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.40, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.41.
– הנאום ב־הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.24-71, אחרי נס הלחם לחמשת האלפים, נישא ב־ בכפר נחום או במקום אחר בעיר הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.33-50.
– שם גם קרא למתי, הנקרא לוי, לשליחות, כשישב בבית המכס הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.9-13, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.14-17, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.27-32, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.24.

– Malgré l’enseignement et les miracles de Jésus, les habitants de Capernaüm ne se repentirent pas, et Jésus prédit la ruine totale de leur ville הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.23-24, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.15, qui s’est effectivement produite.

ירושלים נזכרת ביותר, 147 פעמים. כפר נחום שנייה עם 16, בית לחם 8, עם 7 ונצרת 6, בלי ״ישוע מנצרת״ המופיע 22 פעמים.

יוחנן מזכיר שאחרי הנס הראשון ב־ ירדו ישוע, אמו, אחיו ותלמידיו לעיר ונשארו ימים הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.12. אך הוא אינו מפרט את פעילותו שם כסינופטיים.

סיכום

העיר הייתה מפגש כלכלי, חברתי ודתי של תרבויות ואמונות, בעלת זהות יהודית חזקה והשפעה רומית בחיל המצב ובמכס.

ישוע קבע אותה כמרכז שירותו הציבורי בגליל מהסיבות הבאות:

- נוכחות הכובש המצומצמת לעומת יהודה וירושלים הפחיתה את דאגת התושבים ועשתה אותם פתוחים יותר למסר.

- האוכלוסייה היהודית הענייה יחסית, הרחוקה מהוויכוחים הדתיים הגדולים, פתוחה יותר לתורתו.

- השליחים נולדו וגדלו באזור, הקימו בו משפחות ועבדו בו.

ישוע מצא תמיכה עממית בניגוד ליהודה, שבה הרשויות השפיעו על הקהל. הבחירה נבונה: לא חיפש ויכוחים גדולים אלא הכרזת ישועת האל.

יש להכיר שהרשויות, בעיקר בירושלים, עשו כל מאמץ לעכב את פועלו.

כפר נחום וסביבתה התגלו כמסבירות פנים ומתאימות במיוחד לשירות ישוע.