1. הגפן והזמורות

    המאמר «PER320 - הגפן והזמורות» בוחן את תורתו של ישוע ביוחנן 15:1-17, ומשתמש בדימוי הגפן והזמורות כדי להמחיש את היחסים עם תלמידיו. ישוע מציג את עצמו כמקור לפריון הרוחני האמיתי, וקורא לאחדות הדדית שמרכזה אהבה וציות.

    יְשַׁעְיָהוּ 5.1-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃
    קרא עוד
  2. ישוע המשיח מנחם את תלמידיו

    ביוחנן 16.5-15 ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח את רוח הקודש שתדריך אותם אל האמת לאחר הסתלקותו. קטע חשוב זה מדגיש את שליחות הרוח: להוכיח את העולם על חטא, על צדק ועל משפט, תוך הבטחת המשכיות תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.14-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
    קרא עוד
  3. תפילת הפרידה: ישוע המשיח מתפלל על עצמו

    מאמר זה מתמקד בתפילת הפרידה של ישוע בבשורה על פי יוחנן. לפני צליבתו הוא מתפלל בקול רם בעבור תלמידיו, על פי התוכנית האלוהית. הסצנה, המתרחשת בירושלים, חושפת את האחדות בין ישוע לאלוהים ומהווה עדות איתנה לחיזוק אמונת התלמידים. תפילה זו מדגישה את מודעותו של ישוע לאירועים הצפויים ואת מחויבותו לשליחותו הגואלת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃
    קרא עוד
  4. הבטחת רוח הקודש

    המאמר בוחן את הבטחתו של ישוע על רוח הקודש ביוחנן 14.16-31. ישוע מכין את תלמידיו לקראת הסתלקותו ומבטיח את רוח האמת כקשר חי בין המשיח לקהילה. טקסט זה מדגים את צייתנותו המושלמת של ישוע לתכנית האלוהית ואת אהבתו, המתגלה בשליחת המנחם.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃
    קרא עוד