חיי ישוע עד גיל 12 7 לימודים
- 1ביקור מרים אצל אלישבע
- 2שירת ההלל של מרים, או המגניפיקט
- 3הולדת יוחנן המטביל
- 4שירת ההלל של זכריה עם הולדת בנו יוחנן
- 5חזרת מרים לנצרת
הרקע ללידת ישוע ולילדותו 4 לימודים
שירותו של יוחנן המטביל 10 לימודים
- 12שירותו של יוחנן המטביל
- 13ניסיונו של ישוע המשיח
- 14המשלחת שבאה מירושלים
- 15המפגש עם פיליפוס
- 16ביקור בכפר נחום
תחילת השירות בגליל 1 לימוד
התרבות, המנהגים והרקע ההיסטורי של הברית החדשה 1 לימוד
מחג הפסח השני לשלישי 19 לימודים
- 24חג הפסח השני בירושלים
- 25ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא
- 26ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב
- 27עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח
- 28ישוע הוא אדון השבת
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון 51 לימודים
- 43חג הפסח השלישי
- 44ריפויים רבים בגינוסר
- 45ישוע המשיח ממשיך במסעו בגליל
- 46חג הסוכות
- 47המחלוקת בין המורה לאחיו
שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד 5 לימודים
השבוע האחרון לפני המעצר 26 לימודים
- 99הגעה אל ביתם של אלעזר, מרתא ומרים
- 100בואם של היהודים מעיר ירושלים
- 101בגידתו של יהודה איש קריות
- 102השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי
- 103כניסת הניצחון לירושלים
היום האחרון עד הצליבה 55 לימודים
- 125ההכנה לפסח
- 126הסעודה האחרונה לפני הצליבה
- 127יהודה איש קריות, הבוגד, מזוהה
- 128ויכוח התלמידים על הבכורה
- 129ישוע המשיח רוחץ את רגלי תלמידיו
נבואות המקרא ו״אחרית הימים״ 1 לימוד
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים 1 לימוד
התחייה וההופעות השונות 10 לימודים
- 182הנשים הולכות אל הקבר
- 183האבן נגללת, רעידת האדמה
- 184בשורת המלאכים
- 185הנשים מתריעות בפני התלמידים
- 186תגובתם של פטרוס ויוחנן
ריפויים 2 לימודים
התגלותו של דניאל 6 לימודים
- 194מבנה וארגון ספר דניאל
- 195דניאל 1 – נאמנים בבבל: לחיות בעולם זר בלי לאבד את הזהות
- 196דניאל 6 – דניאל בגוב האריות: להישאר נאמן כשהאמונה הופכת מסוכנת
- 197דניאל 8 – האיל, השעיר והקרן הקטנה
- 198דניאל 9 – שבעים השבועות: מתפילת דניאל אל התקווה המשיחית
הסתירות 10 לימודים
הצג עוד (עוד 5)שירות פטרוס 33 לימודים
- 210מעשי השליחים
- 211הקדמתו של לוקס
- 212שיחת השליחים עם ישוע
- 213עלייתו של ישוע
- 214שובם של התלמידים וציפייתם
ניסים 3 לימודים
הערות היסטוריות 17 לימודים
Voir plus (12 autres)דבר של ידיד 5 לימודים
חיי ישוע עד גיל 12
-
PER005
ביקור מרים אצל אלישבע
ביקור מרים אצל אלישבע, המתואר בבשורה על פי לוקס, מדגיש את אמונתה של מרים ואת חשיבותו הנבואית של האירוע בהתגשמות הכתובים. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי והתאולוגי של המפגש.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.39-45 (תנ״ך עברי מודרני) :ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
כהשלמה
-
ANN003
הולדת יוחנן המטביל ושירותו
נספח זה חוקר את הולדתו ושירותו של יוחנן המטביל על פי הבשורה על פי לוקס. הוא מציג את הוריו זכריה ו…
-
ANN003
הולדת יוחנן המטביל ושירותו
-
PER006
שירת ההלל של מרים, או המגניפיקט
מאמר זה בוחן את המגניפיקט של מרים, שירת הלל שבה היא מביעה את תודתה לאלוהים ומכירה בתפקידה בתוכנית הגאולה. ניתוח של לוקס 1, 46-55.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.46-55 (תנ״ך עברי מודרני) :ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ותגל רוחי באלהי ישעי׃]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃]94-84[׃וחסדו לדור דורים על יראיו׃גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER007
הולדת יוחנן המטביל
המאמר עוסק בהולדת יוחנן המטביל, בנם של זכריה ואלישבע. לידתו, המתוארת כנסית, מלווה בנבואות ומזכירה סיפורים מקראיים קדומים. גבריאל מבשר על הולדת יוחנן, ששמו פירושו ״אלוהים מעניק חסד״, והוא עתיד להיות מבשר בואו של המשיח.
בְּמִדְבַּר 4.3 (תנ״ך עברי מודרני) :מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER008
שירת ההלל של זכריה עם הולדת בנו יוחנן
המאמר בוחן את שירת ההלל של זכריה בהולדת יוחנן, בהשראת רוח הקודש, וצופה את תפקידו של יוחנן כמבשר בואו של ישוע, המשיח. אירועים אלה, המתרחשים בעין כרם, חושפים את התוכנית האלוהית שזכריה ומרים רואים בהתממשותה.
דָּנִיֵּאל 9.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER009
חזרת מרים לנצרת
המאמר עוסק בחזרת מרים לנצרת לאחר שביקרה את אלישבע. מרים, המכירה את הנבואות, נוכחת בהולדת יוחנן, המאשרת את תפקידו העתידי בתוכניתו של אלוהים. היא שבה עם משפחתה לאחר העלייה לרגל בפסח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.56 (תנ״ך עברי מודרני) :ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER020
חכמי המזרח פוגשים את הורדוס
מאמר זה בוחן את מפגש חכמי המזרח עם הורדוס, המסופר בבשורה על פי מתי, ומדגיש את חשיבות האירוע לביסוס מלכותו של ישוע. הביקור מוצג בהקשרו ההיסטורי, תוך בחינת מניעי החכמים וכוונות הורדוס, וכן לידת ישוע ומשמעויותיה ההיסטוריות והתאולוגיות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדוס המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר׃איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וידרש מאתם לאמר איפה יולד המשיח׃ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא׃ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל׃אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב׃וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER023
השהות במצרים
המאמר בוחן את שהות המשפחה הקדושה במצרים ומדגיש את סיפור בריחתה מפני הורדוס. יוסף, שהוזהר בחלום, מוביל מסע שנחשב קשה לאורך כ־400–500 קילומטרים. הניתוח עוסק בהיבטים מעשיים, בתרומת החכמים ובהקשר הפוליטי של התקופה, אף שפרטי השהות המדויקים נותרו לא ודאיים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הרקע ללידת ישוע ולילדותו
-
CHR000
הכרונולוגיה של חיי המשיח
המאמר בוחן את הכרונולוגיה של חיי ישוע באמצעות סדרת לימודים המתמקדים בנבואת דניאל. כל לימוד בנוי סביב נתונים מקראיים והיסטוריים כדי להציע שחזורים מדויקים של אירועים מרכזיים. באמצעות מתודולוגיה מקורית, הניתוח מעמיד בספק את התאריכים המקובלים במחקר העכשווי, ונשען על פרשנות קפדנית ומעמיקה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CHR004
התאריך המדויק של הצו
המחקר בוחן את הכרונולוגיה של חיי ישוע באמצעות נבואת דניאל. הוא מזהה את צו ארתחשסתא כנקודת מוצא מרכזית ועוסק בקשיים הקשורים לדיוק התאריכים הקדומים, תוך הדגשת שנת 458 לפנה״ס. המאמר טוען שמחקר זה נטוע ברצון אלוהי, שאלוהים עצמו ניהל אותו.
עֶזְרָא 7.8 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CHR005
חישוב התאריכים הנוגעים לחיי המשיח ישוע
מאמר זה מנתח את הכרונולוגיה של חיי ישוע, בהסתמך על נבואת שבעים השבועות של דניאל. הוא מציב את הצליבה בשנת 33, בניגוד להשערות אחרות המציבות אותה בשנת 30. המחקר נשען על נתונים היסטוריים, מקראיים ולוחיים להבנה מפורטת של האירועים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CHR007
תאריך הולדתו של ישוע המשיח
המחקר בוחן את תאריך הולדתו של ישוע, ומקשר בין נבואות, עדויות הבשורות ונתונים היסטוריים כדי להציע הולדה בסביבות 12 באוקטובר בשנת 2 לפנה״ס, בחג הסוכות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדוס המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
שירותו של יוחנן המטביל
-
PER029
שירותו של יוחנן המטביל
המאמר בוחן את תפקיד יוחנן המטביל בהכנת בואו של ישוע. בבשורות מתי, מרקוס ולוקס יוחנן מטביל ומטיף במדבר יהודה. הוא נחשב למבשר המשיח, אך מעולם לא טען שהוא המשיח. תורתו הכינה את העם לקבל את ישוע, המשיח המלכותי.
מַלְאָכִי 3.1 (תנ״ך עברי מודרני) :הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר יהוה צבאות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER031
ניסיונו של ישוע המשיח
מאמר זה בוחן את ניסיונו של ישוע במדבר על פי בשורות מתי, מרקוס ולוקס. ישוע ניצב מול שלושה ניסיונות סמליים המדגישים את מאבקו בפיתויים הדומים לאלה של חוה. לאחר תקופת הצום הוא חוזר לגליל, שלב מכריע בשירותו.
בְּרֵאשִׁית 3.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER032
המשלחת שבאה מירושלים
המאמר בוחן את מפגש יוחנן המטביל עם נציגי הסנהדרין בבית עניה ומדגיש את פרסומו של יוחנן ואת ציפיותיהן המשיחיות של הרשויות. יוחנן נשאל על תפקידו המשיחי אף שלא עשה נסים, דבר המאיר את ציפיית הפרושים למשיח מלכותי וכוהני. הניתוח מיישב בין סיפורי הבשורות השונים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.41 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER034
המפגש עם פיליפוס
PER034 מספר על מפגש ישוע עם פיליפוס, שעליו מדווח רק יוחנן (יוחנן 1,43–46), בבית עניה שמעבר לירדן ב־6 באוקטובר בשנת 29. פיליפוס, לשעבר תלמיד יוחנן המטביל כמו אנדרי, יוחנן ושמעון פטרוס, נעשה לתלמידו הרביעי של ישוע. המאמר בוחן את מעברם הטבעי של תלמידים אלה אל המשיח, שכן יוחנן המטביל ראה עצמו כמבשר ולא כמורה מתחרה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.43-46 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER037
ביקור בכפר נחום
לאחר החתונה בקנה מבקר ישוע המשיח בכפר נחום עם משפחתו בסביבות 1 בדצמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על אירוע זה (יוחנן 2.12). שם הוא פוגש את תלמידיו פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן, ונקשר לזבדי ולשלומית. עיר זו תהיה בהמשך מרכז שירותו בגליל. לאחר הביקור הוא חוזר לנצרת ואחר כך מצטרף ליוחנן המטביל בעינון.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.44 (תנ״ך עברי מודרני) :ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER038
חג הפסח הראשון
הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER039
גירוש הסוחרים מהמקדש
קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.14-22 (תנ״ך עברי מודרני) :וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃והוא דבר על היכל גויתו׃ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER040
התוצאות בירושלים
קטע 40 מנתח את תוצאות הטפתו הראשונה של ישוע בירושלים בפסח שנת 30, לפי יוחנן 2.23–25. אף שרבים האמינו בזכות הנסים, ישוע נשאר מסויג כלפי אמונה שטחית זו המבוססת על המרהיב ולא על תשובה כנה. יוחנן מדגיש את יכולתו האלוהית של ישוע להכיר את לב האדם. המאמר מציין שתי נקודות מרכזיות: הארכת השהות בירושלים והטבע האלוהי של הבחנת המשיח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER041
שיחת ישוע המשיח עם נקדימון
השיחה בין ישוע לנקדימון בירושלים, המוזכרת ביוחנן 3, מסמנת מפנה חיוני לעבר רוחניות נוצרית אישית, הרחק מן הטקסים היהודיים, תוך הדגשת הקשר הפנימי עם אלוהים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER042
השיבה לעינון בדרום הגליל
המאמר בוחן את שיבת ישוע לעינון לאחר הפסח ומדגיש את ההשלמה בין שירותי ישוע ויוחנן המטביל. יוחנן, מחבר הבשורה היחיד המתעד שלב זה, מדגיש את הקשר בין שירותיהם. המאמר מראה שתפקידיהם לא התחרו אלא השתלבו בהרמוניה, כשכל אחד ממלא חלק חיוני בתוכנית האל.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
תחילת השירות בגליל
-
PER053
פקיד המלך בקנה שבגליל
קטע 53 מספר על נס ישוע בקנה לבן פקיד המלך שבא מכפר נחום (יוחנן 4.46–54), בפברואר–מרץ 31. זהו האות השני בקנה אצל יוחנן. זהות הפקיד אינה ודאית, אך המחבר נוטה למוצא רומי המדגים את כלליות הישועה. אין לבלבלו עם שר המאה בקטע 110.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.46-54 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
התרבות, המנהגים והרקע ההיסטורי של הברית החדשה
-
CHR002
הסבר שבעים השבועות של דניאל
המאמר מנתח את שבעים השבועות של דניאל, ומתמקד בשני פירושים עיקריים: פירושו של סר רוברט אנדרסון, הפופולרי בחוגים אוונגליים, ופירושו של אדוארד דני, המדגיש קריאה פשוטה ועקבית יותר. הוא בוחן את היסודות של גישות אלה.
יְשַׁעְיָהוּ 46.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מחג הפסח השני לשלישי
-
PER069
חג הפסח השני בירושלים
המאמר מנתח את עליית ישוע השנייה לפסח בירושלים ביוחנן 5:1. אף שהפסח אינו מצוין, ההקשר הכרונולוגי מרמז עליו. ישוע מנצל את ההזדמנות להטפה ולדיון עם הרשויות ברחבת המקדש, מול קהל עולי רגל מגוון.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1 (תנ״ך עברי מודרני) :אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER070
ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא
המאמר מנתח את ריפוי הנכה בשבת בבית חסדא, את מעמד ישוע כאדון השבת ואת המתח עם הפרושים. יוחנן מתאר מעשה מכוון המעורר מחשבה על חוקי היהדות וחושף את סטיית פרשנות הרשויות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.2-16 (תנ״ך עברי מודרני) :ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER071
ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב
המאמר מנתח את הכרזת ישוע על שוויונו לאלוהים מתוך ריפוי הנכה ואת השפעת דבריו התאולוגיים בירושלים בפסח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.17-30 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER072
עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח
המאמר דן בעדויות למשיחיות ישוע, ובהן יוחנן המטביל והנסים, לפי יוחנן. המקום ירושלים אחרי פסח מרץ 31. ישוע מבקר את הרשויות שאינן מכירות בו ומזכיר את משה כמבשר. אחדים, כגון נקדימון, יקבלו את האמונה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.17 (תנ״ך עברי מודרני) :כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER076
ישוע הוא אדון השבת
ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.
דְּבָרִים 23.24 (תנ״ך עברי מודרני) :כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER080
בחירת שנים עשר השליחים
ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER081
שליחות שנים עשר השליחים
המאמר מנתח את שליחות שנים עשר השליחים לפי מתי, מרקוס ולוקס, ומדגיש את קדימות היהודים בתוכנית הישועה ואת הנחיות ישוע להכרזת מלכות אלוהים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.6-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER082
הכרזת הבשורה
המאמר ״PER082 - הכרזת הבשורה״ בוחן את הנחיותיו הנבואיות של ישוע לתלמידיו, המודיעות להם על רדיפות עתידיות. על בסיס מתי י׳ 16–23 הוא מדגיש את תפקיד רוח הקודש. ההכשרה הזאת בגליל מכינה את השליחים לאתגרים הבאים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.16-23 (תנ״ך עברי מודרני) :הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER089
הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה
בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.17-20 (תנ״ך עברי מודרני) :אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER090
הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה
בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.21-26 (תנ״ך עברי מודרני) :שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER091
הדרשה על ההר (7), ניאוף וגירושין
פריקופה 91 בוחנת את החלק השביעי של הדרשה על ההר, המתמקד בניאוף ובגירושין (מתי 5.27-32 ; לוקס 16.18). ישוע חורג מעבר לתורת משה בגנותו לא רק את המעשה, אלא גם את ההשתקעות במחשבה עליו. הוא עוסק בגירושין לנוכח אסכולות הלל ושמאי ומציב דרישות נחרצות. המטפורות של העין והיד מדגישות את הצורך בשינוי פנימי של הלב כדי להימנע מחטא.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.27-32 (תנ״ך עברי מודרני) :שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER092
הדרשה על ההר (8), שבועת שקר
ישוע מלמד בדרשה על ההר על שבועת שקר (מתי 5.33-37). כנגד הנוהג של שבועות מותנות שהיה מקובל באותה תקופה, הוא דורש דיבור פשוט וישר: שה״כן״ יהיה ״כן״ וה״לא״ יהיה ״לא״. מתי הוא כותב הבשורה היחיד שמוסר הוראה זו, ואילו לוקס פונה ללא־יהודים, שנוהג זה נוגע להם פחות. יעקב 5.12 חוזר על מצווה זו במסורת השליחים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.33-37 (תנ״ך עברי מודרני) :עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃]73-63[׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER093
הדרשה על ההר (9), הנקמה
PER093 בוחן את תורת ישוע על הנקמה בדרשה על ההר (מתי 5.38-42). ישוע מפרש מחדש את דין עין תחת עין (שמות 21.24 ; ויקרא 24.20 ; דברים 19.21) וקורא לתלמידיו לאי־אלימות, לסליחה ולאהבת האויבים. הוראה זו, המיוחדת למתי, אינה מטיפה לסבילות מוחלטת אלא לתגובה שוחרת שלום החורגת מהיגיון הנקמה, בהתאם לרומים 12.17 ולפטרוס א 3.9.
הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 3.9 (תנ״ך עברי מודרני) :אל תשלמו רעה תחת רעה או חרפה תחת חרפה כי אם תברכו מדעתכם כי לזאת נקראתם למען תירשו את הברכה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER094
הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים
החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.45 (תנ״ך עברי מודרני) :למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER108
תוצאות הדרשה על ההר
PER108 מסיים את הדרשה על ההר על פי מתי 7.28-29. ההמון והתלמידים נדהמים מסמכותו הייחודית של ישוע, השונה כל כך מזו של הפרושים. באמצעות 23 נקודות הגדיר ישוע את דמות תלמיד האמת, אידיאל שאי אפשר להשיג בלי שינוי עמוק. ההמון מזהה בו את המשיח ונכסף לחיים החדשים שהוא מציע.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.60 (תנ״ך עברי מודרני) :ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER109
ריפוי מצורע לאחר הדרשה על ההר
מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע לאחר הדרשה על ההר, ודן בסיפורים השונים בבשורות מתי, מרקוס ולוקס. הריפוי מתואר כאתגר לחוקי הטהרה המחמירים, ומודגשת חשיבות השמירה על תורת משה. המאמר מעלה שאלות על הרציפות בין סיפורי הבשורות השונים.
וַיִּקְרָא 13 (תנ״ך עברי מודרני) :וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים׃וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן׃וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן׃וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן׃וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃וביום הראות בו בשר חי יטמא׃וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן׃וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא׃ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא׃והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן׃וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה׃ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא׃ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא׃ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן׃וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא׃וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים׃וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור׃והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית׃וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר׃ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו׃וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא׃ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן׃ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת׃וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא׃ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור׃והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן׃וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים׃וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף׃ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור׃וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית׃וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב׃ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע׃והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר׃זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER111
הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה
ישוע מקים לתחייה את בנה של אלמנה בנעים, ובכך ממחיש את כוחו האלוהי ואת תפקידו כנביא. האירוע, המסופר בלוקס 7:11-17, מתרחש אחרי הדרשה על ההר ומושך קהל רב. אנשי הכפר רואים בישוע נביא גדול, והבשורה מתפשטת בגליל וביהודה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER159
ישוע המשיח ממשיך בפועלו
פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.35 (תנ״ך עברי מודרני) :ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER167
המשיח ישוע פורש עם תלמידיו
PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER168
חג הפסח השלישי
הפריקופה PER168 מציינת את חג הפסח השלישי בשירותו של המשיח ישוע, שתאריכו יום שני, 12 באפריל 32 לספירה, ושנזכר רק אצל יוחנן (יוחנן 6,4). בהיותם בגליל, ליד בית צידה, נראה שישוע ותלמידיו אינם עולים לירושלים, לנוכח עוצמת פעילותם. אזכור זה משמש נקודת ציון כרונולוגית בסינופסיס, ומבשר את האירועים הבאים עד חג הסוכות באוקטובר 32 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.14 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER173
ריפויים רבים בגינוסר
הפריקופה 173 מספרת על הריפויים הרבים שעשה ישוע בגינוסר (הגליל) באפריל 32 לספירה, על פי מתי 14.34-36 ומרקוס 6.53-56. עם בואו מזהים אותו מיד, והמוני חולים ממהרים לגעת בציצית בגדו ובכך זוכים לריפוי. הניתוח הסינופטי מגלה הסכמות מרכזיות בין שני המבשרים וגם הבדלי גוון משלימים. פרק זה ממחיש את אמונת העם ואת כוחו האלוהי של ישוע, ומבשר את המתחים ההולכים וגוברים עם הרשויות הדתיות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.56 (תנ״ך עברי מודרני) :ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER205
ישוע המשיח ממשיך במסעו בגליל
הפריקופה 205 מתארת את שהותו הממושכת של ישוע המשיח בגליל, באזור כפר נחום, במשך כשישה חודשים לפני יציאתו הסופית לירושלים ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה. רק יוחנן מזכיר את המסעות הללו ומגלה את כוונת הרשויות הדתיות להמית את ישוע, בעוד תלמידיו עדיין מתקשים להבין מה צפוי לו. קטע זה מציין את המעבר לחג הסוכות בירושלים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.30 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER206
חג הסוכות
הפרשה 206 עוסקת בחג הסוכות (סוכות), המסופר רק אצל יוחנן (7,2-10). ישוע מחליט לעלות בסתר לירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה, שישה חודשים לפני מעצרו. יוחנן חושף את המתח עם הרשויות הדתיות ואת חוסר האמונה של אחי ישוע, מרכיבים שאינם מופיעים אצל הסינופטיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.10 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER207
המחלוקת בין המורה לאחיו
יוחנן 7.3-9 מתאר את המתח בין ישוע לאחיו לפני חג סוכות (אוקטובר 32 לספירה). מבלי להבין את שליחותו המשיחית, הם מפצירים בו להתגלות בפומבי בירושלים. ישוע בוחר בזהירות, מודע לסכנת המעצר. מרים נשארת מן הצד. פרק זה, הייחודי ליוחנן, ממחיש את חוסר ההבנה המשפחתי כלפי טבעו האלוהי של ישוע, ואחיו באים לאמונה רק לאחר התחייה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER208
יציאה לירושלים ועזיבה סופית של הגליל
PER208 מתאר את יציאתם הסופית של ישוע ותלמידיו מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בדרכם לירושלים לחג סוכות. לפי סיפורו של לוקס, הם עוברים דרך שומרון ולא בדרך הרגילה לאורך הירדן. הם מגיעים בליל שישי, 8 באוקטובר, מלמדים ברחבת המקדש, וישוע נושא את נאומו על המים בהושענא רבה ב-13 באוקטובר. הקבוצה תישאר באזור ירושלים שישה חודשים, עד חג הפסח ב-1 באפריל שנת 33 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.37 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER209
המסע דרך שומרון
הפריקופה 209 מתארת את מסעם של ישוע ותלמידיו דרך שומרון, מסע שמסופר רק בבשורת לוקס. כשהוא יוצא מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בוחר ישוע בדרך השומרונית הקצרה יותר לירושלים. כמה כפרים מסרבים לקבלו, דבר המדגים את המתח שבין היהודים לשומרונים, ואילו אחרים מקבלים אותו. קטע זה מבשר את השליחות האוניברסלית ואת הפצת הבשורה העתידית באזור בידי 70 התלמידים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :כזאת דבר וישב בגליל׃ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER210
תגובת יעקב ויוחנן
במהלך מסעו של ישוע דרך שומרון, יעקב ויוחנן, ״בני הרעם״, מציעים להוריד אש מן השמים על כפר שומרוני עוין. ישוע גוער בהם בחומרה ומזכיר שבא להושיע את בני האדם ולא לאבד אותם. פרק זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 9.54-56), ממחיש את המתיחות שבין היהודים לשומרונים ואת עיצובם ההדרגתי של התלמידים לקראת רוח של רחמים.
2 מְלָכִים 1.9-12 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה׃ויענה אליהו וידבר אל שר החמשים ואם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו׃וישב וישלח אליו שר חמשים אחר וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה׃ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER211
האנשים שרוצים ללכת אחרי המשיח ישוע
לוקס 9.57-62 מציג שלושה אנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע, כל אחד עם תנאי או היסוס. ישוע משיב בקריאה לוויתור על הנוחות החומרית, לקדימות המלכות על פני החובות המשפחתיות, ולנחישות בלי להביט לאחור. קטע זה, הייחודי ללוקס, מתרחש בעת המסע דרך שומרון לכיוון ירושלים, והוא קריאה רדיקלית למחויבות מלאה וללא פשרות למשיח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.57-62 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER212
היהודים מחפשים את המשיח ישוע
הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.12 (תנ״ך עברי מודרני) :ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER213
הוראת המשיח ישוע בבית המקדש
בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.14-24 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER214
הרשויות מחפשות את המשיח ישוע כדי לעצור אותו
בחג הסוכות בירושלים שואל ההמון על זהותו המשיחית של ישוע. למרות הבלבול בנוגע למוצאו וניסיונות הרשויות הדתיות לעצור אותו, ישוע מלמד בפומבי במקדש, מאשר מחדש את אלוהותו ומודיע על עזיבתו הקרובה. מכיוון ששעתו טרם הגיעה, אין השומרים יכולים לתפוס אותו. פרק זה, הייחודי לבשורת יוחנן (7.25-36), ממחיש את ההתנגדות הגוברת בין ישוע לבין הרשויות הדתיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.27 (תנ״ך עברי מודרני) :אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER215
הנאום על המים החיים
ביום האחרון של חג סוכות (הושענא רבה) מכריז המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים שהוא מקור המים החיים האמיתי. תוך אימוץ הסמליות של טקס ניסוך המים, הוא מזמין כל צמא לבוא אליו. יוחנן מבהיר שהמים החיים הללו מציינים את רוח הקודש, שתינתן לאחר שישוע יזכה לכבוד. רק יוחנן מספר על אירוע זה, המתוארך ליום רביעי, 13 באוקטובר שנת 32 לספירה.
בְּמִדְבַּר 29.34-39 (תנ״ך עברי מודרני) :ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט׃ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER216
ההערכה הסותרת של העם
ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.52 (תנ״ך עברי מודרני) :ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER217
האישה הנואפת
פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.11 (תנ״ך עברי מודרני) :ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER218
המשיח ישוע הוא אור העולם
בחג הסוכות בירושלים מכריז ישוע על עצמו כעל ‘אור העולם’ (יוחנן 8.12-58), ובכך הוא משתלב בסמליות של התאורות הגדולות במקדש. הוא חושף בהדרגה את זהותו האלוהית בוויכוחים עם הפרושים, והדבר מגיע לשיאו בנוסחה ‘לפני היות אברהם, אני הוא’, הצהרה מפורשת על קדמותו ועל אלוהותו. להאמין בו פירושו להיכנס אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.31-36 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER219
ניסיון רצח
ביום האחרון של חג בירושלים (13 באוקטובר 32 לספירה) מנסים הפרושים לסקול את המשיח ישוע לאחר הכרזותיו על מוצאו האלוהי. ישוע נמלט ממוות בכך שהוא מסתתר בין תלמידיו, ועוזב את העיר. כנראה הוא נסוג לבית עניה שמעבר לירדן. רק יוחנן מספר על מאורע זה, על סמך יוחנן 8,59.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 (תנ״ך עברי מודרני) :אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER220
המשיח ישוע שולח 70 תלמידים
ישוע שולח שבעים תלמידים למשימת הפצת הבשורה (לוקס 10.1-16), אירוע יחיד במינו באוונגליונים. מבית עניה שמעבר לירדן, בסביבות נובמבר שנת 32, הוא מרחיב את שליחותו מעבר לשנים עשר. ההנחיות מזכירות את אלה שניתנו לשליחים, אך בהיקף אוניברסלי יותר. ישוע מזהיר מפני סכנת הדחייה ומוקיע את עיוורונן של הערים הגליליות כורזין, בית צידה וכפר נחום.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.6-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER222
השומרוני הטוב
הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.25-37 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER223
המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים
לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.18 (תנ״ך עברי מודרני) :ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER224
הוראה על התפילה
הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER225
משל החבר הטורדן
משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER226
ערעור על ישוע המשיח לאחר נס
בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.28 (תנ״ך עברי מודרני) :והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER227
ההזמנה לביתו של פרוש
פריקופה 227 מתארת את ההזמנה לסעודה שהפרוש הזמין את המשיח ישוע, המובאת רק אצל לוקס (לוקס 11.37). הרחק מלהיות הזמנה של רצון טוב, נראה שההזמנה הזאת היא פח יקוש שנטמן כדי לאסוף האשמות נגד ישוע בפני עדים. מתוך מודעות למה שעומד על הפרק, ישוע בכל זאת מקבל את ההזמנה, בביטחון רוחני שעתו עוד לא הגיעה. האירוע התרחש כנראה בירושלים, בנסיעה שישוע יוצא אליה למרות איומי הרשויות הדתיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.37 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER228
שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח
במהלך סעודה בבית פרוש בירושלים (סוף שנת 32) משמיע ישוע תוכחות חריפות כלפי הפרושים ומורי התורה. לוקס 11.38-54, הבשורה היחידה המספרת על אירוע זה, מתאר אווירה עוינת שבה הרשויות הדתיות מחפשות ראיות כדי להרשיע את ישוע. דבריו החדים הם למעשה קריאה לתשובה, שאנשים שעיוורו מגאוותם התעלמו ממנה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.38-54 (תנ״ך עברי מודרני) :ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER229
הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס
הפריקופה PER229 (לוקס 13,1-5) מספרת כיצד עדים לארוחה פרושית פונים אל ישוע בעניין הטבח שערך פילטוס בגלילים. ישוע מסרב לראות בכך עונש אלוהי וקורא לתשובה אישית, ומזכיר גם את נפילת המגדל בשילוח. הוא מלמד שהמוות הוא גורלם המשותף של הכול, ושרק התשובה פותחת את הגישה למלכות האלוהים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER230
משל התאנה הבלתי נושאת פרי
משל התאנה העקרה (לוקס 13.6-9), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את סבלנותו של אלוהים ואת דחיפות קבלת האמונה. ישוע מזהיר שכל תלמיד חסר פרי רוחני עלול להיות נדון, ובו בזמן הוא מדגיש שאלוהים נותן זמן חסד נוסף. קטע זה נמשך מלוקס 13.1-5 ונושא מסר כפול: אזהרה חגיגית ורחמים אלוהיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER231
ריפוי אישה בשבת
הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.10-17 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER232
גרגר החרדל והשאור
הפריקופה PER232 מציגה את שני המשלים התאומים על גרעין החרדל ועל השאור (לוקס 13.18-21). משלים אלה נאמרו ביום שבת ליד בית כנסת בירושלים, והם מציירים את טבעה של מלכות אלוהים: היא מתחילה בענווה, גדלה בעוצמה ופועלת בדרך נסתרת אך משנה. שתי תמונות משלימות אלה מזמינות להבחין בצמיחה השקטה והבלתי ניתנת לעצירה של מלכות אלוהים בעולם.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.33 (תנ״ך עברי מודרני) :וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER233
תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים
הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER234
קינה על ירושלים
הקינה על ירושלים (מתי 23.37-39; לוקס 13.34-35) מציגה את ישוע בוכה על העיר הקדושה, כמה ימים לפני ייסוריו. באמצעות המטפורה של התרנגולת המגינה על אפרוחיה הוא מבטא את האהבה האלוהית שנדחתה, מגנה את רצח הנביאים ומבשר את חורבן המקדש, ובכל זאת משאיר פתוחה תקווה לפיוס אחרון.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.34-35 (תנ״ך עברי מודרני) :ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER235
סעודה בבית פרוש
הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER236
ריפוי איש חולה מיימת
איש חולה מיימת מתרפא על ידי המשיח ישוע במהלך סעודת שבת בבית פרוש בירושלים. מול מומחי התורה שואל ישוע שאלה על כשרות הריפוי בשבת, ואז פועל בלי להמתין לתשובתם. בני שיחו, שאינם מסוגלים להשיב, שותקים. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר את המאורע הזה (לוקס 14.2-6), והוא מתוארך ל-4 בדצמבר 32 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER237
משל המוזמן היהיר
משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.7-14 (תנ״ך עברי מודרני) :וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER238
ההקדשה המחייבת של התלמיד
הפרשה 238 מביאה הוראה ייחודית ללוקס (14.25-27) על דרישות התלמידות. בדרך לבית עניה, אחרי 4 בדצמבר 32, פונה המשיח ישוע אל המון רב: ללכת אחרי המשיח פירושו להעניק לו עדיפות מוחלטת על כל קשר אנושי (״לשנוא״ במובן השמי) ולהסכים לשאת את צלבו, כלומר לאמץ סבל ודחייה כדי להישאר נאמנים. מחויבות מלאה, ללא פשרות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.25-27 (תנ״ך עברי מודרני) :והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER240
משל המלך המתכונן למלחמה
משל המלך המתכונן למלחמה (לוקס 14.31-33), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את דרישות התלמידות. מול יריב חזק פי שניים, מלך בוחר במשא ומתן ולא בקרב. כך גם הליכה אחרי ישוע המשיח דורשת פיכחון, ענווה וויתור מוחלט על העצמי. לוקס משלב את ההוראה הזו בסדרה נושאית על מחיר החיים הנוצריים, לפני חג ההקדשה בדצמבר שנת 32 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.28-30 (תנ״ך עברי מודרני) :כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER241
דימוי המלח חסר הטעם
המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.34-35 (תנ״ך עברי מודרני) :טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER250
ריפוי עשרת המצורעים
מאמר זה בוחן את ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע, תוך דגש על הכרת תודה ועל הכללה, בעיקר באמצעות שומרוני. האירוע מדגיש את החסד האלוהי ואת חשיבות האמונה מעבר לחלוקות אתניות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER255
ריפוי איש שנולד עיוור
מאמר זה בוחן את ריפויו של איש שנולד עיוור בידי ישוע בירושלים (יוחנן 9.1-34). הסיפור מדגיש את העומק התיאולוגי של האירוע, וקושר באופן סמלי את חגי ישראל לשליחותו של ישוע כאור העולם. הריפוי מדגיש את המסר הרוחני והנבואי של הבשורה על פי יוחנן.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER256
המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו
המאמר דן בריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, ריפוי המוזכר רק בבשורת יוחנן. האיש עובר שינוי רוחני כשהוא מכיר בישוע כמשיח. הפרושים, לעומת זאת, נשארים בעיוורונם הרוחני משום שהם מסרבים לאורו של ישוע. ניגוד זה מדגיש שראייה אמיתית נובעת מענווה ומפתיחות לאמת האלוהית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.35-41 (תנ״ך עברי מודרני) :וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER257
המשיח ישוע הוא הרועה הטוב
המאמר בוחן כיצד ישוע מציג את עצמו כרועה הטוב ביוחנן י׳. הוא מורה הדרך הרוחני האותנטי, בניגוד למורי הדרך השקריים. ישוע מבשר ישועה אוניברסלית וקורא לכל אחד להאזין לקולו כדי למצוא את החיים הרוחניים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER258
חג ההקדשה
המאמר סוקר את הפריקופה 258, המתארת את חג ההקדשה, שבו ישוע, אף שהפרושים מאיימים עליו, נע בחופשיות בבית המקדש. הניתוח מדגיש את שינוי האסטרטגיה של הפרושים, השואפים לנקוט נגד ישוע צעדים משפטיים. קטע זה מרכזי להבנת הדינמיקה הדתית והחברתית בתקופה קריטית זו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.31 (תנ״ך עברי מודרני) :אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER259
שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח
המאמר דן במפגש בין ישוע לבין אנשי הדת בשאלת היותו המשיח. למרות כוונותיהם להאשים אותו, ישוע מצהיר שהוא המשיח, ומעשיו מעידים על כך. הוא מבטיח לתלמידיו ביטחון וחיי נצח, ומדגיש את אחדותו עם האב.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.26-27 (תנ״ך עברי מודרני) :אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER260
ניסיון מעצר
המאמר בוחן את ניסיון המעצר של ישוע בידי הרשויות הדתיות היהודיות, על פי יוחנן 10.31-39. ישוע, המואשם בחילול השם בגלל הצהרותיו האלוהיות, מגן על מעשיו כהוכחה לשליחותו האלוהית. הוא מצטט את הכתובים כדי להוכיח את הלגיטימיות של תפקידו, ובסופו של דבר נמלט ממעצר, משום ששעתו טרם הגיעה.
תְהִלִּים 82.6 (תנ״ך עברי מודרני) :אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER261
יציאה לבית עניה שבעבר הירדן
המאמר מתאר את מסעו של ישוע מירושלים לבית עניה, עם תחנות בבית עניה שבעבר הירדן וביריחו, שבהן הוא עושה נסים. ישוע מתעכב במכוון, מגיע ומחיה את אלעזר, ובכך מעורר תגובה מצד הרשויות הדתיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבוא ויעבר ביריחו׃והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER262
ההוראה על הגירושין
המאמר דן בהוראתו של ישוע על גירושין, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא משבץ את ההוראה הזאת בהקשר הכרונולוגי של שירות ישוע בין חנוכה לפסח, ומציע ניתוח מעמיק של המשמעויות הרוחניות של הוראתו מעבר לוויכוחים משפטיים גרידא.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.2-12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER263
המשיח ישוע מברך ילדים קטנים
המאמר בוחן כיצד ישוע מברך את הילדים בבית עניה, לאחר חג ההקדשה. אירוע זה מתואר בבשורות הסינופטיות ומדגים את חשיבות הילדים במלכות האלוהים, חרף הרתיעה של התלמידים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את ידיו ויתפלל עליהם ויגערו בם התלמידים׃והוא ישוע אמר הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃וישם את ידיו עליהם ויעבר משם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER265
הישועה והעושר
מאמר זה בוחן את תורתו של ישוע על העושר ועל הישועה, על סמך אירועי המקרא שבין חנוכה לפסח. סיפורי ריפוי וקריאה, כמו סיפורם של בר־טימאוס וזכאי, שופכים אור על שליחותו של ישוע ביריחו, המסומנת בהקמתו של אלעזר לתחייה ובהשלכותיה העמוקות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER268
המשיח ישוע מבשר שוב על מותו ותחייתו
מאמר זה בוחן את התקופה שבין חנוכה לפסח, ומדגיש את תורתו של ישוע, את חיזויו על מותו ותחייתו, ואת נסים כגון תחיית אלעזר, שעוררו תקווה ועימות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.32-34 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER269
בקשת שלומית, אשת זבדי, למען בניה
המאמר עוסק בבקשתה של שלומית למען בניה ובמסלולו הגיאוגרפי של ישוע. סיפור זה מתרחש בפברואר שנת 33, בעת מסעו של ישוע מיריחו לבית עניה. האירוע מבליט את המתח שבין ההבנה האנושית לבין הנבואות. ישוע מבשר על מותו הקרב בתשובתו לשלומית, ובכך נחשפים הערכים הרוחניים של מלכות האלוהים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER274
קשר נגד המשיח ישוע, הנסוג לאפרים
מאמר זה מתאר את הקשר של הרשויות היהודיות נגד ישוע לאחר תחיית אלעזר. נוכח האיום שהן רואות בניסי ישוע, הן מחליטות להמית אותו. ישוע נסוג לאפרים לקראת הצליבה, ואילו הקשר משתלב באופן פרדוקסלי בתוכנית האלוהית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.54 (תנ״ך עברי מודרני) :על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד
-
PAR002
הבית הבנוי על הסלע
המאמר מנתח את המשל המקראי של שני הבתים, המופיע במתי ובלוקס, כדי להמחיש את חשיבות קיום תורתו של ישוע. מי שהולכים בדבריו מושווים לבונים חכמים הבונים על יסוד איתן, ואילו מי שאינם מצייתים הם כאנשים הבונים על החול. המשל מדגיש את חשיבות הציות הפעיל על פני שמיעה בלבד.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR012
שני הבנים
המאמר בוחן את משל שני הבנים שבמתי 21.28-32. משל זה ממחיש שציות אמיתי לאלוהים חשוב יותר ממילים בלבד. תשובה כנה, אפילו מאוחרת, פותחת את הדרך אל מלכות אלוהים, בניגוד להבטחות שלא קויימו. ישוע משתמש בסיפור זה כדי להתעמת עם הרשויות הדתיות בנות זמנו ומדגיש את חשיבות המעשה הכן.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.28-32 (תנ״ך עברי מודרני) :אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR013
הכורמים הרעים
מאמר זה מנתח את משל הכורמים הרעים, שבו ישוע מוקיע את דחיית הנביאים ומכריז על העברת המלכות למי שמניבים פירות הולמים. הרשויות הדתיות מתעמתות עם דחייתן את האלוהי, ובכך מסומנת נקודת מפנה נבואית ורוחנית בתולדות הישועה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR016
המשרת הנאמן
משל התאנה המנביטה, המובא על ידי מתי, מרקוס ולוקס בנאומם האסכטולוגי, מזמין את התלמידים להבחין באותות המבשרים את שובו של המשיח. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את קרבתה של מלכות אלוהים. דבר המשיח נצחי ובטוח: שמים וארץ יעברו, אך דברו יישאר.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32-35 (תנ״ך עברי מודרני) :למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR017
עשר הנערות
משל התאנה המנביטה, המובא במתי, במרקוס ובלוקס, מזמין את התלמידים לקרוא את אותות העתים בערנות ובתקווה. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את שובו של המשיח. דבר ישוע, בטוח ונצחי, מבטיח את התגשמות כל הבטחותיו בנוגע למלכות אלוהים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.28-31 (תנ״ך עברי מודרני) :למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
השבוע האחרון לפני המעצר
-
PER275
הגעה אל ביתם של אלעזר, מרתא ומרים
מאמר זה בוחן את הגעתו של ישוע לבית עניה, ומבליט את חשיבותו של רגע זה לפני הייסורים. בית עניה, מקום של שלווה וידידות, עומדת בניגוד לאירועים הסוערים בירושלים. המאמר עוסק בסמליות של שלב אחרון זה במשימתו של ישוע, כפי שהיא מסופרת בבשורה על פי יוחנן.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.1 (תנ״ך עברי מודרני) :וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER276
בואם של היהודים מעיר ירושלים
המאמר עוסק בהגעתם של יהודים לבית עניה כדי לראות את ישוע, עם התקרב הייסורים. נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת שלו, שוקלות הרשויות הדתיות את מעצרו, בעוד שבגידתו של יהודה מתכוננת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER278
בגידתו של יהודה איש קריות
המאמר בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בישוע, מעשה שנבע מתחושה של אי־התאמה ותסכול. יהודה, שיודע שהרשויות מבקשות לעצור את ישוע, משתף איתן פעולה כדי להסגיר את ישוע תמורת 30 מטבעות כסף. המאמר מנתח את סיפורי הבשורות של מתי, מרקוס ולוקס, המתארים את מעשיו של יהודה ואת השפעתם על האירועים שהובילו למעצרו של ישוע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.14-16 (תנ״ך עברי מודרני) :וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER279
השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי
המאמר מנתח את הגעתו של ישוע לבית פגי, עצירה אסטרטגית לפני ירושלים. ישוע שולח שני תלמידים להביא גור חמור כדי להגשים נבואה משיחית. בית פגי, "בית התאנים", היא חיונית בסיפור הבשורות.
זְכַרְיָה 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER280
כניסת הניצחון לירושלים
כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.4-11 (תנ״ך עברי מודרני) :וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER281
החזרה לבית עניה
לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.
זְכַרְיָה 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER282
קללת התאנה העקרה
ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה, בדרך מבית עניה לירושלים, המשיח ישוע מקלל תאנה מכוסה עלים אך חסרת פרי, והיא יבשה מיד. מעשה זה, המסופר אצל מתי ומרקוס, הוא נס-משל המסמל את ישראל: הרבה מראית עין דתית, אך אין פוריות אמיתית. האירוע מסגר אצל מרקוס את טיהור המקדש, ובכך הוא מבשר את המשפט האלוהי על אדיקות עקרה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER283
הכרזה על חורבן ירושלים
בלוקס 19.41-44 ישוע מתקרב לירושלים, בוכה על העיר ומנבא בדייקנות את חורבנה העתידי בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. רק לוקס מוסר את הפרשה הזאת בצורה זו. ישוע מקונן על כך שירושלים לא הכירה בפקודה האלוהית שלה. קטע זה מגלה גם את חמלת המשיח וגם את חומרת הדחייה של ההתגלות האלוהית, והוא נמצא בשבוע האחרון שלפני מעצרו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.32-34 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER285
ריפוי עיוורים ופיסחים
לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.47-53 (תנ״ך עברי מודרני) :אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER286
הוראה יומית במקדש
פרשה 286 מתארת את הוראתו היומית של ישוע במקדש בירושלים במהלך שבוע הפסח (יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה). בהתבסס בעיקר על לוקס 19,47-48, היא מציגה את ההתנגדות הגוברת בין ההמונים המעריצים לבין הרשויות הדתיות העוינות — הסופרים, ראשי הכוהנים, הצדוקים והפרושים — המבקשים להשתיק את ישוע, שבשורת מלכות אלוהים שלו מאיימת על שלטונם המבוסס.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER287
החזרה שוב לבית עניה
PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER288
עץ התאנה יבש
למחרת קללת התאנה, התלמידים מוצאים את העץ יבש לגמרי. ישוע מנצל את ההזדמנות כדי ללמד על כוחה של האמונה ועל חשיבות הסליחה. מעבר ללימוד זה, התאנה מסמלת בכתובים את ישראל, ויבושה מבשר את המשפט שיבוא על האומה ארבעים שנה מאוחר יותר עם חורבן בית המקדש. אמונה וסליחה נותרות הערכים הבלתי מעורערים שישוע מעמיד בראש.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER289
סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק
במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃ויענו לא ידענו מאין׃ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER290
משל שני הבנים
משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 10.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER291
משל הכורמים
משל הכורמים (מתי כא 33-46; מרקוס יב 1-12; לוקס כ 9-19), שנאמר ביום שלישי של השבוע הקדוש בחצר המקדש, ממחיש באופן אלגורי את תולדות הישועה: האלוהים שולח נביאים ואחריהם את בנו, ומנהיגי הדת דוחים אותו והורגים אותו. הכרם מועבר אל הכנסייה, אך בלי לסגור בכך את הדלת בפני העם היהודי, שיכול להיכנס אל האמונה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER292
משל סעודת החתונה
משל סעודת החתונה (מתי 22,1-14 ; לוקס 14,15-24) מלמד שאלוהים מזמין את כל בני האדם אל מלכותו, אך דחיית ההזמנה הזאת גוררת משפט חמור. המשל נאמר במקדש בירושלים ביום שלישי של שבוע הייסורים, והוא מבשר בנבואה את חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. האיש שאינו לבוש בגד חתונה מזכיר שהכניסה למלכות מחייבת שינוי רוחני אמיתי, המתקבל באמצעות האמונה במשיח.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER293
שאלות הזרים אל המשיח ישוע
אירוע ייחודי לבשורת יוחנן (יוחנן 12.20-50), המתרחש ביום שלישי של שבוע הייסורים בחצר הגויים. יוונים מבקשים לראות את ישוע, וכך מתחילה ההכרזה על שעת הכבוד שלו. בדימוי של גרגיר החיטה מגלה ישוע שמותו הוא מקור חיים לכול. הצלב מוצג כהרמה מכובדת המושכת אליו את כל בני האדם ופותחת את הישועה לפני כל העמים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.30 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER295
שאלות הפרושים וההרודיאנים
במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.23-33 (תנ״ך עברי מודרני) :ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ואחרי כלם מתה גם האשה׃ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER298
כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים
בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.11 (תנ״ך עברי מודרני) :והגדול בכם יהי לכם למשרת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER301
נאום אחרית הימים בהר הזיתים
ניתוח נאום אחרית הימים של ישוע בהר הזיתים, על פי הבשורות. ישוע מדבר על חורבן המקדש ועל בוא אחרית הימים, ובכך מגלה את יכולותיו הנבואיות ואת המשכיות שליחותו לאחר הצליבה. מיועד לקוראים המבקשים להעמיק את הבנתם התאולוגית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.37-50 (תנ״ך עברי מודרני) :רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER303
עידוד לערנות
מאמר זה בוחן את קריאתו של ישוע לערנות, שנאמרה בהר הזיתים, ומדגיש את אי־הוודאות לגבי שובו ואת הצורך בציפייה פעילה ונאמנה מצד המאמינים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.32-37 (תנ״ך עברי מודרני) :אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER304
משל העבד הנאמן
מאמר זה בוחן את משל העבד הנאמן, ומדגיש את חשיבות הנאמנות והערנות בציפייה לשובו הוודאי אך בלתי צפוי של האדון.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.25-28 (תנ״ך עברי מודרני) :והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER305
משל עשר הבתולות
משל עשר הבתולות מלמד על חשיבות ההכנה הרוחנית לקראת שובו של האדון, ומציג שתי תוצאות אפשריות: להיות מוכנים ולהיכנס עם החתן, או להגיע מאוחר מדי ולמצוא את הדלת נעולה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER306
משל העבדים והתגמולים, משל הכיכרות
המאמר עוסק במשל הכיכרות של ישוע, המדגים את חשיבות הניהול הנאמן של המתנות בשירות אלוהים, בציפייה לשובו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.14-30 (תנ״ך עברי מודרני) :כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER307
משפט העמים
המאמר מנתח את משפט העמים במתי 25:31-46, שבו בן האדם מפריד בין הכבשים לתיישים לפי מעשיהם. הוא מדגיש אחריות וצדק אלוהי, וקורא למעשי אהבה מוחשיים.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 2.6-8 (תנ״ך עברי מודרני) :אשר ישלם לאיש כמעשהו׃למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER308
המזימה נגד המשיח ישוע
המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
היום האחרון עד הצליבה
-
PER309
ההכנה לפסח
מאמר זה מתמקד בהכנת הפסח בידי ישוע ותלמידיו. הוא בוחן את הדיווחים המקראיים על רגע זה, את מיזוג חגיגות הפסח וחג המצות, ואת ההתאמות המעשיות של המנהגים המסורתיים נוכח זרם המאמינים לירושלים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER310
הסעודה האחרונה לפני הצליבה
מאמר זה בוחן את ”הסעודה האחרונה“ של ישוע ומדגיש את כינון סעודת האדון. היא מתקיימת בערב יום חמישי שלפני הצליבה, בביתה של מרים בירושלים. הבשורות מוסרות סעודה זו כבעלת משמעות סמלית; יהודה יוצא כדי למסור. הסעודה היא מכרעת לזהות הנוצרית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.14-16 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER311
יהודה איש קריות, הבוגד, מזוהה
מאמר זה בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בסעודת הפסח האחרונה עם ישוע. מתוך ניתוח סיפורי הבשורות הוא מדגיש את תגובות התלמידים ואת ההשלכות התיאולוגיות של האירוע המכריע הזה בירושלים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.21-25 (תנ״ך עברי מודרני) :ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER312
ויכוח התלמידים על הבכורה
המאמר מנתח סצנה מן הבשורות שבה תלמידי ישוע מתווכחים מי הגדול ביניהם, ובכך נחשפת התקשרותם להבנה ארצית של מלכות האלוהים. ישוע מלמד שהגדולה האמיתית מצויה בשירות נטול אנוכיות. סיפור זה ממחיש את הערכים הרוחניים ההפוכים של הנצרות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.20-24 (תנ״ך עברי מודרני) :אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER313
ישוע המשיח רוחץ את רגלי תלמידיו
מאמר זה בוחן את רחיצת הרגליים בידי ישוע, מעשה יוצא דופן שיוחנן מספר עליו, המסמל את היפוך הערכים האנושיים ומבהיר את המסר המרכזי של ישוע: לשרת מתוך אהבה. אירוע זה, שאירע בירושלים בעת סעודת הפסח האחרונה, מגלה לתלמידיו את משימתו האמיתית של ישוע בכך שהוא מקדים ורומז לצליבתו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.22-25 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER314
כינון הסעודה הקדושה
מאמר זה מציג את סעודת האדון הקדושה כרגע מפתח, שבו ישוע הופך את סעודת הפסח לסמל של קורבנו העליון, ומכריז על ברית רוחנית חדשה לסליחת החטאים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.26-29 (תנ״ך עברי מודרני) :ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER315
עזיבתו של יהודה איש קריות
המאמר בוחן את עזיבתו הדרמטית של יהודה איש קריות במהלך סעודת הפסח האחרונה, כפי שהיא מתוארת בעיקר בבשורה על פי יוחנן. רגע זה, המלא סמליות, מסמן את התקדמות דרמת הגאולה אל מעצרו של ישוע, ומדגיש את מורכבות מעשהו של ישוע המגיש לחם ליהודה, שהוא גם מעשה חסד וגם מעשה משפט.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.23 (תנ״ך עברי מודרני) :אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER316
הכחשת פטרוס מוכרזת מראש
המאמר בוחן את נבואת ישוע על הכחשת פטרוס, ומדגיש את ההבדלים בין תיאורי הבשורות ואת חמלתו של ישוע על חולשתו האנושית של פטרוס.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.31-34 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER317
פטרוס ותלמיד אחר מציעים להגן על מורם
המאמר עוסק בתגובתם של פטרוס ושל התלמידים להודעה על מותו של ישוע. מתוך הבנה מוטעית של המסר, הם שוקלים פתרון ארצי לעניין רוחני. הטקסט מסביר כיצד שליחותו של המשיח נחשפת דרך הצליבה, וכיצד היא מביאה לבסוף את התלמידים להבין את משמעותה האמיתית. הרגע המתועד כאן מציג את הדרך מחוסר הבנה לאמונה אמיתית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER318
הדרך המובילה לשמים
המאמר מפענח את יוחנן 14.1-15, שבו ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח להכין להם מקום אצל האב. הוא מדגיש את תווכו הייחודי ואת אחדותו עם אלוהים, ובה בעת מבטיח את רוח הקודש שתדריך את השליחים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.30 (תנ״ך עברי מודרני) :והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER319
הבטחת רוח הקודש
המאמר בוחן את הבטחתו של ישוע על רוח הקודש ביוחנן 14.16-31. ישוע מכין את תלמידיו לקראת הסתלקותו ומבטיח את רוח האמת כקשר חי בין המשיח לקהילה. טקסט זה מדגים את צייתנותו המושלמת של ישוע לתכנית האלוהית ואת אהבתו, המתגלה בשליחת המנחם.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.16-31 (תנ״ך עברי מודרני) :ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו׃והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם׃מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃ויאמר אליו יהודה לא יהודה איש קריות אדני מה הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו׃ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני׃את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך לי ואשובה אליכם אם אהב תאהבוני כי עתה תשמחו באמרי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני׃ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו׃לא ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין לו מאומה׃אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER320
הגפן והזמורות
המאמר «PER320 - הגפן והזמורות» בוחן את תורתו של ישוע ביוחנן 15:1-17, ומשתמש בדימוי הגפן והזמורות כדי להמחיש את היחסים עם תלמידיו. ישוע מציג את עצמו כמקור לפריון הרוחני האמיתי, וקורא לאחדות הדדית שמרכזה אהבה וציות.
יְשַׁעְיָהוּ 5.1-7 (תנ״ך עברי מודרני) :אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER321
שיחה אישית עם תלמידיו
המאמר מנתח את מפגשיו האחרונים של ישוע עם תלמידיו, ומדגיש את התמורה הרוחנית שחלה בהם בעקבות ההתגלות האלוהית. ישוע קורא להם ידידים ולא עבדים, ומבליט את חשיבות האהבה והשליחות האלוהית. הסיפור מזמין לראות את הבחירה והשליחות ברצף תאולוגי.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.15-17 (תנ״ך עברי מודרני) :לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו כי אם אמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם׃לא אתם בחרתם בי כי אם אנכי בחרתי בכם והפקדתי אתכם ללכת ולעשות פרי ופריכם יקום והיה כל אשר תשאלו מאבי בשמי יתן לכם׃את אלה אני מצוה אתכם למען תאהבון איש את אחיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER322
אזהרה בנוגע לרדיפה
המאמר מסביר את אזהרתו של ישוע לתלמידיו בדבר הרדיפה הבלתי נמנעת שיעברו. בהתבסס על הבשורות, הוא מראה ששנאה זו קשורה להשתייכותם למשיח. עם זאת, ישוע מבטיח את תמיכתה של רוח הקודש כדי לעזור להם לעבור את הנסיונות הללו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 16.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :את אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו׃הנה ינדו אתכם ואף באה השעה אשר כל הרג אתכם ידמה להקריב עבודה לאלהים׃וכזאת יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו׃אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER323
ישוע המשיח מנחם את תלמידיו
ביוחנן 16.5-15 ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח את רוח הקודש שתדריך אותם אל האמת לאחר הסתלקותו. קטע חשוב זה מדגיש את שליחות הרוח: להוכיח את העולם על חטא, על צדק ועל משפט, תוך הבטחת המשכיות תורתו של ישוע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.20 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER324
ישוע המשיח מדבר על מותו הקרוב
המאמר עוסק בקטע שבו ישוע מבשר על מותו הקרוב, ונותן לתלמידיו דברי נחמה והבטחה לניצחון על הרע באמצעות התחייה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 16.16-33 (תנ״ך עברי מודרני) :הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני כי אני הלך אל אבי׃ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃ויאמרו מה זה אשר אמר מעט לא ידענו מה דבר׃וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃את אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אמלל לכם על אבי׃ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם כי אני אעתיר לאבי בעדכם׃כי אבי גם הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי מאת אלהים יצאתי׃מאת האב יצאתי ואבא לעולם אשובה אעזב את העולם ואלך אל אבי׃ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל׃עתה ידענו כי כל ידעת ולא תצטרך כי ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת אלהים יצאת׃ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי׃את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER325
תפילת הפרידה: ישוע המשיח מתפלל על עצמו
מאמר זה מתמקד בתפילת הפרידה של ישוע בבשורה על פי יוחנן. לפני צליבתו הוא מתפלל בקול רם בעבור תלמידיו, על פי התוכנית האלוהית. הסצנה, המתרחשת בירושלים, חושפת את האחדות בין ישוע לאלוהים ומהווה עדות איתנה לחיזוק אמונת התלמידים. תפילה זו מדגישה את מודעותו של ישוע לאירועים הצפויים ואת מחויבותו לשליחותו הגואלת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.35 (תנ״ך עברי מודרני) :וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER326
המשיח ישוע ותלמידיו שרים את המזמורים
המאמר בוחן את שירת התהלים בפי ישוע ותלמידיו לאחר הפסח. רגע זה, המעוגן במסורת היהודית, מקבל משמעות רוחנית מיוחדת עבור ישוע, כפתיחה לצליבתו.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16.25-26 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER327
היציאה להר הזיתים
המאמר בוחן את יציאתם של ישוע ותלמידיו להר הזיתים לאחר הסעודה האחרונה: לאחר ששרו את המזמורים, הם פונים אל מקום מלא משמעויות נבואיות, בקרבת האתר של הצליבה העתידית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER328
עצירה בגת שמנים
המאמר ‘PER328 - עצירה בגת שמנים’ בוחן את משמעות פרשת גת שמנים בבשורות. הוא מדגיש את סבלו ואת תפילתו של ישוע לפני מעצרו, ומפרש רגע זה כהוראה על התפילה ועל הכנעה לרצון האל.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER329
המאבק בתפילה
המאמר מנתח את תפילתו של ישוע בגת שמני, המדגימה את סבלו האנושי ואת כניעתו לרצון האל. הוא מדגיש את הרקע ההיסטורי והמקראי של האירוע, ומציע הגות תיאולוגית על שליחות הגאולה של ישוע ועל הקריאה לערוך משמר ולהתפלל בשעת מבחן.
יְשַׁעְיָהוּ 53.5-6 (תנ״ך עברי מודרני) :והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו׃כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER330
החוליה בראשות יהודה איש קריות מגיעה
המאמר עוסק במעצרו של ישוע בידי יהודה איש קריות בגן גת שמנים, כפי שהוא מתואר בבשורות. הוא בוחן את הרקע ואת משמעותו של אירוע מפתח זה בייסורי ישוע, ועובר על הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.43-52 (תנ״ך עברי מודרני) :עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER331
המעצר
מאמר זה עוסק במעצרו של ישוע בגן גת שמני, כפי שהוא מסופר בבשורות. הוא מדגיש את בגידתו של יהודה ואת תגובת החיילים להצהרת ישוע, המגלה את שליטתו במצב.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.47-53 (תנ״ך עברי מודרני) :]74-64[׃ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER332
מרדו של התלמיד פטרוס וריפויו של מלכוס
מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגת שמני, שם פטרוס, בתנועה פזיזה, קוצץ את אוזנו של מלכוס. ישוע מרגיע את המצב בכך שהוא מרפא את מלכוס, ובכך מדגיש את שליחותו האלוהית ודוחה את האלימות, בהתאם לכתבי הקודש. הוא מראה את שליטתו ואת האהבה האלוהית אפילו כלפי אלה העוצרים אותו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.49-51 (תנ״ך עברי מודרני) :והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER333
דברי ישוע המשיח אל ההמון בעת המעצר
מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגן גת שמנים, ומדגיש את שלוותו ואת רצונו להשלים את התוכנית האלוהית. בדבריו הוא חושף את הסתירות של הרשויות הדתיות ומבליט את שליטתו במצב, וכך מתגלה שליחותו הגואלת מתוך אהבה לאנושות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.48 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER334
בריחת התלמידים
המאמר מנתח את בריחת התלמידים בעת מעצרו של ישוע, ומדגיש את פחדם ואת שלוותו של ישוע. הוא מפרט את המעצר בגן גת שמנים, את פרשנות הבשורות ואת הניגוד בין בהלת התלמידים לריבונותו של ישוע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.31 (תנ״ך עברי מודרני) :אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER335
ההבאה אל הכהן הגדול לשעבר חנה
המאמר בוחן את הופעתו של ישוע לפני חנה, הכהן הגדול לשעבר, ומסביר את השפעתו המתמשכת ואת המשמעות הפוליטית של האירוע. יוחנן מוסר פרטים אלה כדי להראות את הקשר ההדוק בין האינטרסים הדתיים והפוליטיים במשפטו של ישוע.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.47 (תנ״ך עברי מודרני) :]74-64[׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER336
ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא
המאמר מנתח את ההעברה של ישוע אל קיפא, ומדגיש כיצד תכננו הרשויות היהודיות הרשעה מהירה, עם מראית עין של חוקיות. כמה נספחים מבהירים את הרקע ההיסטורי, והבשורות מתארות את האירועים בפירוט.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.53 (תנ״ך עברי מודרני) :ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER337
השליחים פטרוס ויוחנן בחצר ביתו של קיפא
מחקר זה מתאר את הסצנה הדרמטית של השליחים פטרוס ויוחנן הולכים אחרי ישוע אל חצר קיפא, וחושף את נאמנותם ואת חולשתם בלב ייסורי ישוע. ההפניות המקראיות מתארות את ניסיונם להישאר סמוך לישוע חרף הפחד מפני התוצאות. רגע זה מסמל נקודת מפתח בבשורות, ומדגיש את טבע האדם מול השליחות האלוהית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.54-55 (תנ״ך עברי מודרני) :ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER338
ההבאה לפני הסנהדרין
מאמר זה מנתח את הבאתו של ישוע לפני הסנהדרין לפני צליבתו על פי הבשורות, ומציג את הפרת החוק היהודי באמצעות משפט לילי. קיפא תזמר את המשפט הזה באופן אסטרטגי כדי להימנע מן ההמון, והוא ממחיש סוגיות תאולוגיות והיסטוריות מרכזיות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.55-64 (תנ״ך עברי מודרני) :וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃וגם בזאת עדותם לא שותה׃ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER339
ההתעללויות מתחילות
המאמר עוסק בהתעללויות שהושתו על ישוע לפני הצליבה, ומתמקד בפרשנות סיפורי הבשורות. הוא בוחן כיצד סנהדרין עיוות את האשמות כדי לקבל את תמיכת השלטונות הרומיים, והפך האשמה דתית למרד פוליטי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.67-68 (תנ״ך עברי מודרני) :וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER340
הכחשת השליח פטרוס, בליווי השליח יוחנן
מאמר זה מתאר את הכחשת השליח פטרוס המסופרת בבשורות, כאשר הוא מכחיש שלוש פעמים את רבו ישוע. המאמר מאיר את הנסיבות המדויקות של האירוע ובוחן את תפקידו של השליח יוחנן. על ידי הצבת הנוסחים השונים של הבשורות זה לצד זה, הרגע הטרגי הזה מנותח לעומק בתוך ההקשר ההיסטורי והדתי של התקופה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.66-72 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER341
ההבאה לפני פונטיוס פילאטוס
הפריקופה PER341 משחזרת את הבאתו של ישוע לפני פונטיוס פילאטוס בבוקר יום שישי, בסביבות השעה 6:45, לאחר שנידון בלילה בידי הסנהדרין. תוך השוואה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, המאמר מנתח את הכרונולוגיה המדויקת, את תפקידו של קיפא, את סירובם של ראשי הדת להיכנס לפרטוריון ואת השיחה בין ישוע לפילאטוס, שהיה היחיד המוסמך לגזור עונש מוות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER342
סופו הטרגי של יהודה איש קריות
רק מתי מספר על סופו הטרגי של יהודה איש קריות. לאחר שישוע נידון, יהודה, שנכבש בחרטה, משליך את שלושים הכסף אל היכל המקדש ומתאבד. הכוהנים קונים בכסף הזה את שדה היוצר, הנקרא חקל דמא. פרק זה ממחיש את אי־הפיכותה של הבגידה ואת ייאושו של אדם שלא היה מסוגל לקבל סליחה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.27 (תנ״ך עברי מודרני) :ויסף פטרוס לכחש ופתאם קרא התרנגול׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER343
ההבאה לפני ה״מלך״ אנטיפס
ישוע נשלח בידי פילטוס אל הורדוס אנטיפס, טטרארך הגליל, ששהה בירושלים. הורדוס, שהמראות המרשימים מרתקים אותו, מקווה לראות נס, אך נתקל בשתיקתו המוחלטת של ישוע. נעלב, הוא לועג לו, מלביש אותו גלימה מרהיבה ושולח אותו חזרה אל פילטוס. באירוניה, פרק זה מפיס בין פילטוס להורדוס. רק לוקס מספר על ההופעה הזאת (לוקס 23.6-12), שהתרחשה בסביבות השעה 7:30 בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER344
השיבה אל פונטיוס פילטוס
הפריקופה PER344 מנתחת את חזרתו של ישוע אל פונטיוס פילטוס לאחר הופעתו לפני הורדוס אנטיפס, אירוע שמסופר רק אצל לוקס. פילטוס, שאינו מוצא כל עוון שדינו מוות לפי החוק הרומי, מנסה לעמוד בפני לחצם של המנהיגים הדתיים היהודים. המאמר מציע שחזור כרונולוגי מדויק של בוקר יום שישי של הייסורים ומעלה את השאלה הלשונית של השיחות בין ישוע לפילטוס, שככל הנראה התנהלו ביוונית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.13-25 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃על כן איסרנו ואפטרנו׃ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER345
שחרור אסיר
במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.15 (תנ״ך עברי מודרני) :ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER346
עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי
PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.22 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER347
ההתעללויות השונות והמלקות
PER347 מנתח את ההלקאה ואת ההתעללויות שנעשו בישוע בפרטוריון של פונטיוס פילאטוס, בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע. זהו נוהג רומי מקובל שקדם לצליבה, והעינוי מלווה בלעג החיילים (כתר קוצים, גלימת ארגמן). המאמר משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן בגישה סינופטית, ומדגיש את האלימות המוסדית הרומית ואת הכבוד ששמר ישוע למרות ההשפלות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.4 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER348
מאמצי פילטוס להציל את ישוע
הפריקופה PER348 בוחנת את ניסיונותיו החוזרים של פונטיוס פילטוס להציל את ישוע בעת המשפט מול הפרטוריון בירושלים, בבוקר של יום שישי. בהתבסס בעיקר על יוחנן 19.4-15, היא מתחקה אחר הלחצים הפוליטיים והדתיים שמביאים את פילטוס לגזור את דינו של ישוע חרף הכרתו בחפותו. קטע זה חושף את המתח בין צדק, כוח פוליטי וסמכות דתית בימי ייסורי המשיח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.14 (תנ״ך עברי מודרני) :ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER349
הטיטולוס של פילטוס
הטיטולוס של פילטוס הוא השלט שהוצב על צלבו של ישוע ועליו הכתובת 'ישוע מנצרת, מלך היהודים', שנכתבה בעברית, בלטינית וביוונית. פילטוס כופה את הנוסח הזה חרף מחאת הכוהנים הגדולים, ובכך הוא מחזיק בסמכות סמלית לאחר שנכנע בעניין גזר הדין. מעשה זה מגלה אירוניה טרגית: הכתובת מכריזה בפומבי על מלכותו של ישוע ברגע מותו ממש.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.19-22 (תנ״ך עברי מודרני) :ופילטוס כתב על לוח וישם על הצלב וזה מכתבו ישוע הנצרי מלך היהודים׃ויהודים רבים קראו את המכתב הזה כי המקום אשר נצלב שם ישוע היה קרוב אל העיר והמכתב היה בלשון עבר יון ורומי׃ויאמרו ראשי כהני היהודים אל פילטוס אל נא תכתב מלך היהודים כי אם אשר אמר אני מלך היהודים׃ויען פילטוס ויאמר את אשר כתבתי כתבתי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER350
הדרך אל הר גולגולתא, עזרתו של שמעון הקירוני
PER350 בוחן את דרכו של ישוע אל הר גולגותא, מן הפרטוריון של פילטוס. ישוע, שנחלש מההלקאה, אינו יכול עוד לשאת את צלבו לבדו. החיילים מגייסים בכפייה את שמעון הקורנאי. לוקס מזכיר נשים בוכיות בקהל, ומתי מספר על סירובו של ישוע לשתות משקה מרדים. מרקוס מציין את שמעון כאביהם של אלכסנדר ורופוס, דמויות מוכרות בקהילות הנוצריות הראשונות. סינופסיס של מתי, מרקוס ולוקס מאיר את הפרק הזה, הקודם מיד לצליבה, שזמנה ביום שישי בבוקר, בסביבות השעה 9.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.17 (תנ״ך עברי מודרני) :וישא את צלבו ויצא אל המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER351
דברים אל הנשים
בדרכו לגולגותא פונה ישוע אל נשות ירושלים הבוכות עליו. הוא אינו מתמקד בסבלו שלו, אלא מזהיר אותן בנבואה מפני משפט נורא הממשמש ובא על העיר. פרק זה, המופיע רק אצל לוקס, מגלה את ישוע כנביא גדול, הדואג עד הרגע האחרון לישועתם של אחרים, ומבשר את חורבן ירושלים בשנת 70.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.27 (תנ״ך עברי מודרני) :וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER352
הצליבה
הפריקופה PER352 מנתחת את צליבתו של ישוע בהר גולגולתא דרך ארבע הבשורות. היא מתארכת את האירוע סביב השעה 9 בבוקר של יום שישי, ובוחנת את התגשמות הנבואות (ישעיהו 53,12; תהילים 22,19), את הפרטים הטכניים של הצליבה, את הכתובת המלכותית ואת הלעג של העדים. קריאה סינופטית קפדנית המקשרת בין היסטוריה, כרונולוגיה ותיאולוגיה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.35-36 (תנ״ך עברי מודרני) :והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER353
חלוקת הבגדים והלעג
הפריקופה PER353 מנתחת את חלוקת בגדי ישוע ואת הלעג בעת צליבתו בגולגותא. ארבע הבשורות מתאימות זו לזו באפיזודה הזאת: החיילים מפילים גורל על הכתונת האחידה שאין בה תפר, ובכך מתקיים תהילים 22.19. לוקס מספר על תפילת הסליחה של ישוע בעד מענּיו, מרקוס על זעקת הנטישה שלו, ומתי על לעג העוברים והשבים והמנהיגים הדתיים. מאמר סינופטי זה מבליט את העושר התאולוגי של כל אחד מסיפורי הבשורה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.31-56 (תנ״ך עברי מודרני) :ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃וישבו שמה וישמרו אותו׃וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER354
השיחה עם שני העבריינים שהיו לצדו
פריקופה 354 מנתחת את השיחה היחידה במינה שלוקס מוסר בין ישוע לבין שני הפושעים שנצלבו לצדו (לוקס 23,39-43). האחד מלעיג על ישוע; השני מכיר באשמתו, מעיד על חפותו של ישוע ומבקש להתקבל במלכותו. ישוע מבטיח לו את גן העדן „היום”. קטע זה מגלה פרדוקס תיאולוגי מרכזי: ישוע מושיע מן הצלב, ומגלה סמכות רוחנית דווקא במקום שבו הכול נראה כסותר אותה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.32 (תנ״ך עברי מודרני) :המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER355
שיחתו של ישוע עם יוחנן והנשים
למרגלות הצלב מפקיד ישוע את אמו מרים בידי יוחנן, התלמיד האהוב (יוחנן 19.25-27). יוחנן, הבשורה היחידה המספרת את המעמד הזה, מדגיש את נוכחותם האמיצה של הנשים ושל יוחנן בגולגותא. שיחה זו מגלה משמעות כפולה: אנושית, שכן ישוע ממלא את חובותיו כבן, ורוחנית, שכן הוא מקים משפחה חדשה המושתתת על האמונה ולא על הדם. יוחנן ממלא את הדברים מיד, ובכך מעיד על נאמנותו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.55-56 (תנ״ך עברי מודרני) :ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER356
הלילה בצהריים
הפריקופה 356 בוחנת את הופעת החושך בעת צליבתו של ישוע, מהצהריים עד השעה 15:00, כפי שמדווחים שלוש הבשורות הסינופטיות. אירוע קוסמי זה נלמד בממדיו הכרונולוגיים והתיאולוגיים: אות למשפט אלוהי, הגשמת נבואה (עמוס 8.9, ישעיהו 53) ומסך צנוע על חרפת הצלב. הוא קודם לדבריו האחרונים של ישוע ולמותו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.44-45 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER357
מותו של המשיח ישוע
הפריקופה PER357 מנתחת את מותו של ישוע על הצלב בגלגלתא, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33, בסביבות השעה 15:00, על פי ארבעת סיפורי הבשורות. מתי ומרקוס קרובים מאוד זה לזה; לוקס מוסר את דבריו האחרונים של ישוע ואת תגובת שר המאה; יוחנן, עד ראייה, מבהיר את האירועים שלאחר המוות ואת התגשמותם הנבואית. המאמר כולל כרונולוגיה מדויקת של שלושת הימים ושלושת הלילות לפי הלוח העברי.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.34 (תנ״ך עברי מודרני) :אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את צדו וכרגע יצא דם ומים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER358
הדגשותיו של יוחנן
יוחנן 19.31-37 מוסר פרטים ייחודיים על האירועים שלאחר מותו של ישוע: בקשת הרשויות היהודיות להסיר את הגופות לפני שבת הפסח, שבירת הרגליים (crurifragium) שבוצעה בפושעים אך לא בישוע שכבר מת, והחנית שדקרה את צדו. יוחנן, עד ראייה, מעיד על ממשותו של מות המשיח ועל התגשמות הכתובים בדבר שה הפסח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.33 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו אל ישוע ובראתם כי כבר מת לא שברו את שוקיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER359
האותות יוצאי הדופן שליוו את מות ישוע
במות ישוע בגולגותא מתרחשים כמה אותות יוצאי דופן: פרוכת המקדש נקרעת מלמעלה עד למטה, והדבר מסמל גישה ישירה אל אלוהים; רעידת אדמה מזעזעת את האזור; סלעים נבקעים וקברים נפתחים. תופעות אלה, שמתי מדווח עליהן בעיקר, מבטאות את סופה של הברית הישנה, את בואה של ברית חדשה ואת ניצחונו של המשיח על המוות, כפי שאושר בהודאתו של שר המאה הרומי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.53 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER360
התלמידים שנכחו בצליבה
PER360 בוחן את התלמידים שנכחו בצליבתו של ישוע בגולגותא, תוך השוואה בין ארבע הבשורות. רובם היו נשים — מרים אמו של ישוע, מרים המגדלית, שלומית, מרים אשת קלופס — והשליח יוחנן, הגבר היחיד שמוזכר. אומץ ליבן מנוגד לבריחת התלמידים הגברים. ישוע מפקיד את אמו בידי יוחנן, מחווה של אנושיות עמוקה. חשכה על-טבעית מכסה את המקום מהצהריים ועד השעה 15:00, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33.
זְכַרְיָה 13.7 (תנ״ך עברי מודרני) :חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER361
יוסף מארימתיה מבקש את גופת ישוע
יוסף מארימתיה, חבר נכבד בסנהדרין ותלמיד סמוי של ישוע, מבקש באומץ מפילטוס למסור לו את גופת הצלוב. בלוויית נקדימון הוא דואג לקבורה מכובדת בקברו החדש שלו, לפני תחילת השבת. פרשה זו, המתועדת בכל ארבע הבשורות, ממחישה את המעבר מהסתייגות למעשה פומבי של אמונה, ברגע שבו התלמידים הקרובים נשארים נסתרים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.50-51 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER362
יוסף מארימתיה ונקודימון מניחים את גופת ישוע בקבר
יוסף מארימתיה ונקדימון, שני חברי הסנהדרין שהיו אוהדים את ישוע, קוברים את גופתו ביום שישי, 1 באפריל שנת 33, לפני השבת. נקדימון מביא כמות גדולה של בשמים, ויוסף מעמיד לרשותם את קברו החדש. מעשיהם האמיץ והפומבי, שנעשה על פי המנהגים היהודיים, מקנה לקבורת המשיח ממד מלכותי ומכובד, ומסמן את יציאתם מן הצניעות לאחר הצליבה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.50-56 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER363
ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס
פרשה זו מופיעה רק אצל מתי, והיא מספרת על ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס בשבת בבוקר כדי לקבל משמר לקברו של ישוע. מתוך חשש משמועה על תחייה הם מורים לחתום את הקבר. פילטוס, בגישה פרגמטית, נעתר לבקשתם. פרשה זו חושפת את המתח בין הסמכות הדתית היהודית לבין השלטון הרומי, ומכינה ישירות את סיפור התחייה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.62-66 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
נבואות המקרא ו״אחרית הימים״
-
DAN000
מבוא כללי לספר דניאל
מבוא כללי לספר דניאל, טקסט נבואי מרכזי של התנ״ך. המאמר מניח את היסודות ההיסטוריים, הספרותיים והתיאולוגיים הנחוצים להבנת ספר אפוקליפטי זה, ועוסק במבנה, במחבר, בנושאים העיקריים ובוויכוחים הפרשניים על זמן חיבורו ועל מהימנותו.
דָּנִיֵּאל 9.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים
-
APO003
מראית עין או אמת
APO003 מנתח את הפרק השלישי של ההתגלות ואת שלושת המכתבים שבו אל הקהילות בסרדיס, בפילדלפיה ובלאודיקיה. מסרים אלה של המשיח שקם לתחייה מציבים שלושה אבחונים רוחניים על-זמניים: מראית עין חסרת חיים, נאמנות צנועה ופושרות שבעת רצון מעצמה. כל מכתב נבנה במבנה מדויק ופונה לכל דורות המאמינים, וקורא להם להבחין במצבם הרוחני האמיתי ולהתמיד באמונה.
חזוֹן יוֹחָנָן 3.4 (תנ״ך עברי מודרני) :יש לך גם בסרדיס שמות מעטים אשר לא גאלו את מלבושיהם ויתהלכו אתי לבשי לבנים כי ראוים הם לזאת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
התחייה וההופעות השונות
-
PER364
הנשים הולכות אל הקבר
הפריקופה 364 מספרת על יציאת הנשים אל קברו של ישוע, מוקדם בבוקר יום ראשון, כפי שמעידות ארבע הבשורות. מתוך נאמנותן והתקשרותן לישוע הן מביאות בשמים מבלי לצפות לתחייה. המאמר מדגיש את עקביותן לנוכח כשלונם של השליחים, את אי־הבנתן את ההכרזות על התחייה ואת בורותן בנוגע לשומרים שהוצבו ליד הקבר. ניתוח סינופטי קפדני במסגרת ייסורי ישוע ותחייתו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER365
האבן נגללת, רעידת האדמה
בבוקר חג הפסחא נשים נאמנות הולכות אל קברו של ישוע כדי להשלים את טיפולי הקבורה. הן מגלות את האבן המגולגלת ואת הקבר הריק. המאמר מנתח את נאמנותן, העומדת בניגוד לבריחת השליחים, את התקשרותן לישוע ואת חוסר ההבנה הכללי נוכח ההכרזות על התחייה. גישה סינופטית משווה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן באשר לאירוע מכונן זה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.49 (תנ״ך עברי מודרני) :וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER366
בשורת המלאכים
הפרשה PER366 מנתחת את מסר המלאכים לנשים שליד הקבר, בבוקר יום ראשון של התחייה. בהשוואה בין מתי, מרקוס ולוקס היא בוחנת את ההבדלים במספר המלאכים, באוצר המילים ובמקומן של הנשים כעדות הראשונות. שינויים אלה משקפים את חירותם הסיפורית של המבשרים ומהווים סימנים לאמינותו ההיסטורית של סיפור התחייה.
בְּרֵאשִׁית 19.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER367
הנשים מתריעות בפני התלמידים
פריקופה 367 בוחנת את הרגע שבו הנשים מודיעות לתלמידים על התחייה, תוך השוואה בין מתי 28.8, מרקוס 16.9-11, לוקס 24.9-11 ויוחנן 20.2. מתגלה פער בולט: מרים המגדלית נראית כמי שאינה מכירה את בשורת המלאכים, בניגוד לשאר הנשים. ההשערה שמרים יצאה מוקדם, לפני הופעת המלאכים, מאפשרת ליישב בין התיאורים ולהסביר את חוסר ההבנה המתמשך שלה מול הקבר הריק.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.13-14 (תנ״ך עברי מודרני) :והם הלכו ויגידו לאחרים וגם להם לא האמינו׃ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER368
תגובתם של פטרוס ויוחנן
פרשה 368 מנתחת את תגובתם של פטרוס ויוחנן לאחר עדותה של מרים המגדלית על הקבר הריק. שני השליחים רצים אל הקבר, מגלים שם את התכריכים ואת המטפחת המקופלת, אך עדיין אינם תופסים את מציאות התחייה. המאמר מתאם בין הסיפורים שבלוקס 24.12 וביוחנן 20.3-12, מבחין בין שתי בשורות עוקבות שנמסרו לתלמידים, ומדגיש את חוסר ההבנה הראשוני נוכח נבואות ישוע על תחייתו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.24 (תנ״ך עברי מודרני) :זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER369
מרים המגדלית נשארת ליד הקבר
פרשה זו, שמופיעה רק אצל יוחנן (יוחנן 20.11), מתארת את מרים המגדלית נשארת לבדה ליד הקבר לאחר שפטרוס ויוחנן הלכו. כעדה נאמנה מימי שירותו של ישוע, היא מפרשת תחילה את היעלמות הגופה כנטילה, ולאחר מכן היא נעשית האדם הראשון שהמוקם לתחייה מופיע לו באופן אישי. המאמר מציע ניתוח כרונולוגי והרמוניזציה של סיפורי הבשורות על התחייה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.56 (תנ״ך עברי מודרני) :וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER370
הופעה ראשונה של המשיח ישוע למרים המגדלית
הפריקופה PER370 מנתחת את ההופעה הראשונה של המשיח שקם לתחייה למרים המגדלית, בבוקר יום ראשון, 3 באפריל שנת 33, ליד הקבר בירושלים. המפגש הזה, המסופר בעיקר אצל יוחנן (יוחנן 20,11-18) ומאושר אצל מרקוס (מרקוס 16,9), מגלה את בערותה הראשונית של מרים לגבי התחייה, את טעותה כשחשבה את ישוע לגנן, ואת אופיין המיוחד של ההופעות של חג הפסחא. המאמר נוקט שיטה סינופטית מדוקדקת בהשוואה בין הבשורות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.2-10 (תנ״ך עברי מודרני) :ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER371
הופעה שנייה של המשיח ישוע לנשים האחרות
הפריקופה PER371 מנתחת את ההופעה השנייה של ישוע המוקם לתחייה לנשים (מתי 28.9-10), ביום ראשון בבוקר ליד הקבר בירושלים. המאמר מיישב את המתח הלכאורי בין מרקוס (שתיקת הנשים ופחדן) לבין מתי (המפגש עם ישוע), ומראה שהתיאורים הללו משלימים זה את זה: מרקוס מתאר את תגובת התדהמה המיידית, ומתי מוסיף עליה את השמחה. רק מתי מספר על הופעה מסוימת זו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.37 (תנ״ך עברי מודרני) :והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER372
הופעת המשיח ישוע לפטרוס
הופעתו של ישוע המשיח שקם לתחייה לשמעון פטרוס מעוּדת בלוקס 24.34 ובקורינתים א׳ 15.3-5, אך אף אחד מהמבשרים אינו מתאר את תוכנה. מפגש אינטימי זה, שזמנו ביום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה, לאחר ההופעות לנשים ולפני ההופעה לתלמידי אמאוס, נראה כפיוס אישי בין ישוע לפטרוס לאחר הכחשתו. כך היה פטרוס השליח הראשון שראה את האדון שקם לתחייה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER373
השומרים מתריעים בפני הרשויות היהודיות
מתי 28.11-15 מספר ששומרי הקבר, עדים בעל כורחם לתחייה, הלכו אל הרשויות היהודיות. אלה שיחדו אותם כדי שיפיצו את הטענה שהתלמידים גנבו את הגופה. המאמר בוחן את הערך האפולוגטי של עדות זו, שמקורה מחוץ למעגל הנוצרי, ואת הסתירות שבגרסה הרשמית, ומדגיש שפרק זה, המופיע רק במתי, משתלב בכרונולוגיית הפסחא של יום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.2-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
ריפויים
-
MIR009
ריפוי המשותק בבית חסדא
מאמר זה דן בריפוי המשותק בבריכת בית חסדא בידי ישוע, הממחיש את חמלתו ואת סמכותו האלוהית. הנס, שהתרחש ביום שבת, מעורר סכסוך עם הרשויות היהודיות הקפדניות בעניין דיני השבת. ישוע מדגיש בפעולה זו את חשיבות האמונה, הריפוי הרוחני והגאולה מעבר למגבלות החוק.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
MIR034
ריפוי עשרת המצורעים
לוקס 17.11-19 מספר על ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע. רק שומרוני אחד חוזר להודות לו, וכך מומחשים נושאי האמונה, הציות, ההודיה והכלליות של הישועה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
התגלותו של דניאל
-
DAN001
מבנה וארגון ספר דניאל
ספר דניאל, מורכב ודו־לשוני, מציג סיפורים וחזיונות נבואיים המדגימים את רצף הממלכות האנושיות ואת ריבונותו הנצחית של אלוהים. דניאל, שנשאר נאמן בגלות, נעשה נביא וחושף נבואות גדולות שמגיעות לשיאן בגאולה ובתחייה.
-
DAN002
דניאל 1 – נאמנים בבבל: לחיות בעולם זר בלי לאבד את הזהות
דניאל 1 מראה כיצד דניאל וחבריו מצליחים להישאר נאמנים לאמונתם בסביבה זרה, חרף ניסיונות השינוי התרבותי, הודות לחוכמה ולנאמנות לאלוהים.
דָּנִיֵּאל 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
DAN008
דניאל 6 – דניאל בגוב האריות: להישאר נאמן כשהאמונה הופכת מסוכנת
דניאל 6 מספר כיצד דניאל, חרף גזירה האוסרת כל פולחן מלבד למלך, ממשיך להתפלל לאלוהים. מתוך קנאה במעמדו, מנצלים יריביו את הגזירה כדי ללכדו. כשהוא מושלך לגוב האריות, מוגן דניאל באורח פלא בידי אלוהים. אמונתו שאינה מתפשרת מביאה את דריוש להכיר בעוצמתו הנצחית של אלוהים.
דָּנִיֵּאל 6.21 (תנ״ך עברי מודרני) :אדין דניאל עם מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
DAN010
דניאל 8 – האיל, השעיר והקרן הקטנה
דניאל 8 מנבא את המעבר מאימפריית בבל ליוון, עם עלייתו הרודפנית של אנטיוכוס הרביעי. החזון ממחיש את בואה של הסמכות האלוהית לאחר חידוש בית המקדש בירושלים בידי יהודה המכבי.
-
DAN011
דניאל 9 – שבעים השבועות: מתפילת דניאל אל התקווה המשיחית
דניאל 9 מתחיל בתפילה ומסתיים בנבואת שבעים השבועות. דניאל מגלה שגלות ירושלים עומדת להסתיים, ואז מקבל מן המלאך גבריאל חזון על תקופה רחבה יותר, המסומלת בידי 490 שנה המובילות אל התקופה המשיחית. תפילתו מדגישה את הווידוי על חטא ישראל ואת בקשת הרחמים האלוהיים. 69 השבועות הראשונים מגיעים אל שירותו של יוחנן המטביל, ואילו השבועות האחרונים צופים אופק אסכטולוגי.
עֶזְרָא 7 (תנ״ך עברי מודרני) :ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה׃בן שלום בן צדוק בן אחיטוב׃בן אמריה בן עזריה בן מריות׃בן זרחיה בן עזי בן בקי׃בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש׃הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו כל בקשתו׃ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך׃ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו׃כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט׃וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות יהוה וחקיו על ישראל׃ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר וכענת׃מני שים טעם די כל מתנדב במלכותי מן עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך׃כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך׃ולהיבלה כסף ודהב די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה׃וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם׃כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם׃ומה די עליך ועל אחיך ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון׃ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן תנתן מן בית גנזי מלכא׃ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די אלה שמיא אספרנא יתעבד׃עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כרין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב׃כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי׃ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין לכל עמה די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון׃וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו הן לענש נכסין ולאסורין׃ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם׃ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
DAN012
דניאל 10 – מאחורי ההיסטוריה הנראית, המאבק הסמוי
דניאל 10 חושף מאבק סמוי בין כוחות רוחניים. דניאל מתפלל שלושה שבועות בלי מענה נראה לעין. דמות שמימית מסבירה לו שנבלמה בידי שר פרס, אך נעזרה במיכאל, שר שמימי. הדבר מבליט את הצורך בתפילה מתמדת ואת ממשותו של מאבק רוחני נסתר, ובה בעת מאשר שהעתיד נתון בידי אלוהים.
עֶזְרָא 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה׃מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם׃וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הסתירות
-
CTD010
האם ישוע יירש את כיסא דוד?
המאמר מבהיר סתירה לכאורה בעניין ישוע וכס דוד. הוא מסביר כיצד שושלות היוחסין של מתי ושל לוקס, אף שהן נבדלות, משלימות זו את זו כדי להבטיח שלישוע יש לגיטימיות משפטית וטבעית כאחת, בלי קשר לשושלת המקוללת של יהויקים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.32 (תנ״ך עברי מודרני) :והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD011
העייר והאתון?
המאמר CTD011 משיב על סתירה לכאורה במספר החיות בכניסת ישוע לירושלים. מרקוס ולוקס מזכירים גור חמור, ומתי מזכיר אתון וגורהּ. המחבר מראה שאין זו סתירה אלא הבדל במוקד: מתי, הכותב לקהל יהודי, מדגיש את הגשמתה המילולית של נבואת זכריה 9.9. ישוע רכב על חיה אחת בלבד, הגור, אך נוכחות האתון מוזכרת בשל הקשרה הנבואי והמעשי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.7 (תנ״ך עברי מודרני) :ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD020
טיהור המקדש?
המאמר בוחן את ההבדל הנראה לעין בין מתי למרקוס בנוגע לטיהור בית המקדש בידי ישוע. מתי מציג פעולה מיידית, ואילו מרקוס מבחין בין שני ימים. הניתוח מגלה שמתי נוקט גישה נושאית כדי להראות את סמכותו של ישוע, מבלי לסתור את מרקוס. אין אפוא סתירה ממשית בין הסיפורים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD031
מותו של יהודה?
מאמר זה בוחן את מותו של יהודה איש קריות, המתואר באופן שונה במתי ובמעשי השליחים. אף שהסיפורים נראים סותרים, קריאה משולבת מראה שהם משלימים זה את זה. מתי מדבר על תלייתו של יהודה, ואילו מעשי השליחים מתארים את נפילת גופו, וכך נוצר סיפור עקבי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.5 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD032
שדה הדם?
המאמר מנתח מדוע נקרא "שדה הדם" בשם זה, על סמך סיפוריהם של מתי ומעשי השליחים. סיפורים אלה אינם סותרים זה את זה אלא מציעים נקודות מבט תאולוגיות ועממיות: הקנייה ב"מחיר הדם" ומותו של יהודה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.19 (תנ״ך עברי מודרני) :וגם נודעה זאת לכל ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD034
נוסח הכתובת על הצלב?
המאמר עוסק בהבדלים בבשורות באשר לכתובת על צלבו של ישוע (הטיטולוס), ומסביר שהם משקפים נוסחים לשוניים שונים ובמציאות משלימים זה את זה ולא סותרים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.19 (תנ״ך עברי מודרני) :ופילטוס כתב על לוח וישם על הצלב וזה מכתבו ישוע הנצרי מלך היהודים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD038
היום המדויק של סעודת הפסח האחרונה?
המאמר בוחן את הסתירות הנראות לעין בין הבשורות בנוגע לכרונולוגיה של הצליבה ביחס לפסח. לוחות השנה היהודיים השונים מסבירים את ההבדלים הללו, ומאפשרים להסיק שהטקסטים מתיישבים זה עם זה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.29-30 (תנ״ך עברי מודרני) :כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD043
באיזו שפה דיבר ישוע?
המאמר CTD043 משיב על הסתירה לכאורה בין מתי (“אֵלִי, אֵלִי…”) למרקוס (“אֱלוֹהִי, אֱלוֹהִי…”) בעניין זעקת ישוע על הצלב. הניתוח הלשוני מראה שישוע דיבר ארמית (כפי שמעיד “שבקתני” בשני הטקסטים) ושההבדל בין “אֵלִי” (צורה עברית) ל“אֱלוֹהִי” (צורה ארמית) משקף פשוט את התאמתו של כל מבשר לקוראיו. אין שום סתירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.33-38 (תנ״ך עברי מודרני) :וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃ויען פילטוס האף אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית׃ויען ישוע מלכותי איננה מן העולם הזה אם היתה מלכותי מן העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים ועתה מלכותי איננה מפה׃ויאמר אליו פילטוס אם כן אפוא מלך אתה ויען ישוע אתה אמרת כי מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי בעולם להעיד לאמת כל אשר הוא מן האמת ישמע בקולי׃ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל היהודים ויאמר אליהם אני לא מצאתי בו כל עון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD050
מטרת ביקורן של הנשים בקבר
המאמר בוחן את סיפורי הבשורות על ביקור הנשים בקברו של ישוע, ובוחן כוונות שונות הנראות לעין. בעוד מרקוס ולוקס מדברים על בשמים, מתי מזכיר את פעולת ביקור הקבר, ויוחנן מתמקד בריקנותו. אף שהסיפורים נראים שונים, הם משלימים זה את זה. מנהגי הקבורה היהודיים מאפשרים להבין הבדלים אלה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD068
אות יונה
המאמר עוסק בסתירה הנראית לעין בנוגע ל'אות יונה' בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. הוא מסביר את ההבדלים בקהלי היעד השונים של הבשורות ובמטרתן המשותפת להדגיש את חשיבות הכרזת מלכות השמים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
שירות פטרוס
-
ADA000
מעשי השליחים
מבוא לסדרת לימודים על מעשי השליחים, המשכה הטבעי של בשורת לוקס. המאמר מציג את הגישה ההיסטורית־תאולוגית שנקטנו: הצבת האירועים בהקשרם, השוואה לאגרות פאולוס וקביעת כרונולוגיה. שתי הדמויות המרכזיות, פטרוס ופאולוס, יעצבו את מבנה הלימוד. המטרה היא לשחזר את לידתה ואת התפשטותה של הכנסייה מירושלים ועד העולם הים־תיכוני, בפעולת רוח הקודש.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.14-41 (תנ״ך עברי מודרני) :אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃עד אשית איביך הדם לרגליך׃לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA001
הקדמתו של לוקס
פירוש ראשון בסדרה על מעשי השליחים, מאמר זה מנתח את מבוא לוקס (מעשי השליחים 1.1-3). הוא מציג את לוקס כמחבר שני החיבורים המופנים לתאופילוס, מעלה את ההשערה שהאחרון היה מזמין החיבור, ומדגיש את ארבעים ימי ההוראה על מלכות אלוהים לאחר התחייה. פסוקים אלה מהווים מעבר בין הבשורה לתולדות הכנסייה הנולדת בהנהגת רוח הקודש.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :הן המאמר הראשון תאופילוס עשיתיהו על כל אשר החל ישוע לעשות וללמד׃עד היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את השליחים אשר בחר בהם׃ואשר גם התיצב להם חי אחרי ענותו באתות רבות בהראותו אליהם ארבעים יום וידבר על מלכות האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA002
שיחת השליחים עם ישוע
לוקס מוסר את שיחתו האחרונה של ישוע עם אחד עשר שליחיו לפני העלייה לשמים (מעשי השליחים 1.4-8). ישוע מצווה עליהם להמתין בירושלים לטבילה ברוח הקודש, מסרב לגלות את העתים האסכטולוגיים השמורים לאב, ומפקיד בידיהם שליחות אוניברסלית: להיות עדיו מירושלים ועד קצה הארץ. קטע זה מהווה את התוכנית המבנית של ספר מעשי השליחים.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.6 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר נאספו יחדו וישאלהו לאמר אדנינו המשיב אתה בעת הזאת את המלוכה לישראל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA003
עלייתו של ישוע
עליית ישוע, שהתרחשה ב־12 במאי 33 בהר הזיתים, חותמת את שירותו הארצי. הוא מועלה בענן ומתקבל אצל האב בעוד שני מלאכים מבשרים את שובו המפואר. אירוע זה, המסופר רק בידי לוקס, מסמן את המעבר לשירותו השמימי של המשיח ומבסס את התקווה האסכטולוגית של הכנסייה הקדומה בהמתנה לביאה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.4-8 (תנ״ך עברי מודרני) :ובאכלו לחם עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים כי אם להוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני׃כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃ויהי כאשר נאספו יחדו וישאלהו לאמר אדנינו המשיב אתה בעת הזאת את המלוכה לישראל׃ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו׃אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA004
שובם של התלמידים וציפייתם
לאחר עלייתו של ישוע (12 במאי 33), התלמידים שבים לירושלים מהר הזיתים, המרוחק 'דרך שבת'. הם מתכנסים בעלייה, כנראה בבית מרים אמו של יוחנן מרקוס, ומתמידים פה אחד בתפילה, יחד עם הנשים ועם משפחת ישוע. תקופת המתנה זו מבשרת את מאפייני הכנסייה הנולדת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃ובמקום אשר נצלב שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הושם בו איש עד עתה׃שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA005
בחירת מתתיה
ניתוח מעשי השליחים 1.15-26, המספר על בחירת מתתיהו כדי להחליף את יהודה איש קריות. פטרוס, דובר התלמידים הטבעי, מבסס את הצורך בהחלפה זו על התהלים. הקריטריונים לשליחות מפורטים: ללכת אחרי ישוע מאז טבילתו ולהיות עד לתחייתו. מתתיהו נבחר לבסוף בהפלת גורל לאחר תפילה, ובכך משוחזר חוג השנים עשר, סמל לשנים עשר שבטי ישראל.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.16-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA006
התגשמות ההבטחה
המאמר מפרט את התגשמות הבטחת רוח הקודש בחג השבועות, כפי שמסופר במעשי השליחים. מאה ועשרים תלמידים מקבלים גילויים אלוהיים בירושלים, ומדברים בלשונות המובנות לעמים שונים. אירוע זה מסמן את אוניברסליות הבשורה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA007
נאומו של פטרוס
המאמר עוסק בנאומו של פטרוס בחג השבועות, ומפרט כיצד הוא מפריך פירושים מוטעים ומציג את ישוע כמשיח המקראי. הוא קורא לתשובה ולטבילה, ומבטיח את מתנת רוח הקודש.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.16-21 (תנ״ך עברי מודרני) :אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA008
שלושת אלפים איש באים לאמונה
המאמר עוסק בהתנצרותם של שלושת אלפים איש בעקבות נאומו של פטרוס. הוא מדגיש את האתגרים העומדים בפני הכנסייה הצעירה, את חשיבות פעולת רוח הקודש ואת המשמעות המחודשת של הטבילה הנוצרית.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.15 (תנ״ך עברי מודרני) :ובימים האלה קם פטרוס בתוך התלמידים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA009
ריפוי הפיסח
המאמר בוחן את ריפוי הפיסח במעשי השליחים 3.1-11 בידי פטרוס ויוחנן, ומציב את הנס בהקשר בית המקדש בירושלים. הוא דן בחשיבות הריפוי הזה כמעשה עדות ומדגיש את פעולת רוח הקודש לאחר חג השבועות בשירות השליחים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA010
נאום נוסף של פטרוס
המאמר בוחן את נאומו הגדול השני של פטרוס, בעקבות חג השבועות. פטרוס, בלוויית יוחנן, מטיף בירושלים לאחר ריפוי הפיסח, ומדגיש את הכריסטולוגיה, את התשובה ואת נבואות המשיח. הנאום משפיע על הקהילה אך נתקל בהתנגדות הרשויות הדתיות.
דְּבָרִים 18.15 (תנ״ך עברי מודרני) :נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA011
מעצרם של פטרוס ויוחנן
מאמר זה, העוסק במעשי השליחים 4.1-4, בוחן את מעצרם של פטרוס ויוחנן בידי הרשויות הדתיות בירושלים. בעקבות הניסים שעשו השליחים, הקהילה הנוצרית צומחת מאוד, ומנהיגי היהודים מגיבים בזהירות אך בתקיפות לאמונה החדשה המטיפה לתחייה, מושג מרכזי הפוגע במיוחד בצדוקים.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.16 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA012
פטרוס ויוחנן בכלא
מאמר זה עוסק בעימותם של פטרוס ויוחנן עם הסנהדרין. השליחים, שנעצרו בשל הטפתם, צריכים להתייצב לפני בית דין דתי רב־השפעה זה. מול אותה סמכות שהרשיעה את ישוע, פטרוס ויוחנן, בתמיכת רוח הקודש, מעידים באומץ על אמונתם, וממחישים את המשכיות מסרו של המשיח.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.23-31 (תנ״ך עברי מודרני) :ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA013
הגנתם של פטרוס ויוחנן לפני הסנהדרין
פטרוס ויוחנן מציגים הגנה נועזת לפני הסנהדרין לאחר נס המפתיע את הרשויות. מלאי רוח הקודש, הם מגלים בטחון המפליא את שופטיהם. לוקס מדגיש את התגשמות הבטחות ישוע, ואת העובדה שאי־אפשר להפריך את העובדות מחזקת את עדותם.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.19-20 (תנ״ך עברי מודרני) :וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA014
דיוני הסנהדרין וגזר דינה
מול מבוכת הסנהדרין לאחר נס שעשו פטרוס ויוחנן, הרשויות הדתיות אוסרות את ההטפה בשם ישוע, בתקווה שאיומים יפגעו במסר הנוצרי. פטרוס ויוחנן משיבים בהצהרה שציות לאלוהים קודם לכול, וממחישים שינוי רוחני הנתמך ברוח הקודש.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.18 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA015
עדותם של פטרוס ויוחנן
המאמר עוסק בשובם של פטרוס ויוחנן אל המאמינים לאחר מעצרם בידי הסנהדרין. מול האיומים, הקהל מתאחד בתפילה, מכריז על ריבונות אלוהים ומבקש כוח להכריז את הבשורה, ומביע אמונה בלתי מעורערת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.19-20 (תנ״ך עברי מודרני) :וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA016
הסולידריות של המאמינים
לוקס, המתאר את הכנסייה הנוצרית הראשונה בירושלים, מראה קהילה מאוחדת ומלאת סולידריות. המאמינים חלקו את רכושם בחופשיות, מתוך אהבת אחים ושינוי שחולל בהם הבשורה. ניהול המשאבים בידי השליחים מעיד על האמון הקולקטיבי ותורם להתפתחות הכנסייה.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים 4.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA017
חנניה ושפירה
המאמר עוסק בסיפור חנניה ושפירה במעשי השליחים 5, ומראה את התוצאות הדרמטיות של הונאתם כלפי הקהילה הנוצרית ורוח הקודש. סיפורם עומד בניגוד לנדיבותו הכנה של בר־נבא, ומדגיש את הדרישות האתיות של האמונה הנוצרית ומהווה אזהרה מפני צביעות.
יְהוֹשֻעַ 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף יהוה בבני ישראל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA018
התפשטותה המרשימה של הקהילה הראשונה
המאמר ADA018 מפרש את מעשי השליחים 5.12-16, המתאר את התפתחות הכנסייה הקדומה בירושלים באביב שנת 33. השליחים עושים ניסים בפומבי באכסדרת שלמה, הכנסייה גדלה במספרה, גברים ונשים כאחד, ומוניטין השליחים גדל בקרב העם, חרף יראה שעורר דינם של חנניה ושפירה. הקטע יוצר מקבילה חזקה לשירותו של ישוע.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.38 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA019
מעצר השליחים
המאמר ADA019 מפרש את מעשי השליחים 5.17-18: מול הצמיחה המרשימה של הכנסייה בירושלים, הכהן הגדול והצדוקים, המונעים מקנאה, גורמים למעצרם של השליחים. לוקס מראה שחרף התנגדות הרשויות הדתיות, מעשה המשיח נמשך בפעולת רוח הקודש, ומגשים את ההבטחה במעשי השליחים 1.8.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.17-18 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA020
החילוץ הפלאי של השליחים
מאמר זה מנתח את שחרורם הניסי של השליחים (מעשי השליחים 5.19-21) בירושלים באביב שנת 33. השליחים, שנעצרו בידי הכהן הגדול והצדוקים, משוחררים מבית הסוהר בידי מלאך בלילה. לוקס מוסר נס זה בפשטות, ומדגיש את משמעותו התאולוגית ואת מקבילותיו בברית הישנה. המלאך מפקיד בידי השליחים ששוחררו את השליחות להכריז במקדש 'את דברי החיים האלה', ביטוי המציין את מסר הישועה בישוע המשיח.
דָּנִיֵּאל 3.24-25 (תנ״ך עברי מודרני) :אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA021
חיפוש האסירים
ניתוח מעשי השליחים 5.21-26: לאחר שחרורם הניסי של השליחים, הסנהדרין מגלה את התאים הריקים. לוקס מדגיש את מבוכת הרשויות הדתיות, את מבוכת מפקד המקדש ואת החשש מתגובת העם. חרף הבלתי מוסבר, ראשי הדת נשארים בהתנגדותם ומצווים על מעצר שני, וממחישים את ריבונות אלוהים על כל התנגדות אנושית.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.23 (תנ״ך עברי מודרני) :את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA022
העמידה לפני הסנהדרין
לימוד פרשני של מעשי השליחים 5.27-33, המספר על התייצבות השליחים לפני הסנהדרין בירושלים. מול האשמותיו של קיפא, פטרוס מכריז בביטחון שהציות לאלוהים קודם לציות לבני אדם, ומודיע שישוע, שנצלב וקם לתחייה, מורם כנגיד ומושיע כדי להעניק לישראל תשובה וסליחה. אירוע מכונן של השליחות השליחית.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA023
התערבותו של הפרוש גמליאל
בישיבת הסנהדרין באביב שנת 33, הפרוש גמליאל מתערב כדי להרגיע את להט הצדוקים המבקשים להמית את השליחים. בטיעון פרגמטי המסתמך על תקדימי תודס ויהודה הגלילי, הוא משכנע את המועצה לאמץ עמדה של המתנה. בעיני לוקס, דבריו ממחישים נושא מרכזי במעשי השליחים: מעשה אלוהים אינו יכול להיעצר בידי בני אדם.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA024
תגובתם המפתיעה של השליחים
לאחר הלקאתם בידי הסנהדרין, השליחים מגיבים באופן מפתיע ושמחים על שנחשבו ראויים לסבול למען שם ישוע. הם אינם מתייאשים, וממשיכים מדי יום בשירותם במקדש ובבתים, מלמדים ומבשרים את הבשורה הטובה. לוקס מראה שהרדיפות, במקום לעצור את הבשורה, תורמות באופן פרדוקסלי להתקדמותה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA025
מינוי השבעה וארגון הקהילה הראשונה
מעשי השליחים 6,1-7 מספר על המשבר הפנימי הראשון של הכנסייה בירושלים, הקשור לחלוקה בלתי שוויונית לאלמנות. כדי לתקן זאת, השנים עשר מציעים למנות שבעה אנשים מלאי רוח הקודש וחכמה. החלטה מכוננת זו מבחינה בין השירותים תוך שהיא מדגישה את השלמתם ההדדית, ומלווה בצמיחה מרשימה של הקהילה הנוצרית הנולדת.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.5 (תנ״ך עברי מודרני) :וייטב הדבר לפני כל ההמון ויבחרו את אסטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת פילפוס ואת פרוכורוס ואת ניקנור ואת טימון ואת פרמנס ואת ניקלס גר אנטיוכיא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA026
מעצרו של סטפנוס
המאמר מנתח את מעצרו של סטפנוס (מעשי השליחים 6.8-12) בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה. אף שנבחר מבין השבעה, סטפנוס מקיים שירות שליחות מרשים. עדותו מעוררת התנגדות של יהודים מתייוונים שאינם מסוגלים להפריכו, ופונים לעדי שקר כדי להביאו לפני הסנהדרין. לוקס מדגיש את המקבילות למשפט ישוע ואת התפשטות הרדיפה ההדרגתית לכל הכנסייה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.17-18 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA027
עמידת סטפנוס לפני הסנהדרין
התייצבותו של סטפנוס לפני הסנהדרין (מעשי השליחים 6.12-15), בסביבות השנים 34-35 לספירה, ביוזמת מתנגדים מתייוונים מבית הכנסת של בני החורין. בהיותם בלתי מסוגלים להפריך את חכמתו, הם פונים לעדי שקר. ההאשמות נוגעות למקדש ולתורה, ומזכירות את משפט ישוע. כך לוקס משרטט מקבילה מכוונת בין הרב לתלמידו.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.9-12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכסנדריים ומן בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם אסטפנוס׃ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃ויעוררו את העם ואת הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני הסנהדרין׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA028
נאומו של סטפנוס לפני הסנהדרין
לפני הסנהדרין בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה, סטפנוס נושא את הנאום הארוך ביותר במעשי השליחים. בסקירת תולדות ישראל מאברהם, הוא מראה ששליחי אלוהים נדחו תמיד, עד לדחיית המשיח. במקום להגן על עצמו, סטפנוס הופך למאשים של שופטיו, ונכנס לשושלת הנביאים והמשיח.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.51 (תנ״ך עברי מודרני) :קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA029
רצח סטפנוס
ניתוח סיפור סקילתו של סטפנוס (מעשי השליחים 7.54-60), הקדוש המעונה הנוצרי הראשון. המאמר בוחן את זעם הסנהדרין, את אופיו הבלתי תקין מבחינה משפטית של ההוצאה להורג, את חזון המשיח המהולל שניתן לסטפנוס ואת המקבילה התאולוגית שמצייר לוקס בין ייסורי התלמיד לייסורי ישוע. נוכחותו של שאול מבשרת את המשך סיפור השליחים.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.54-60 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA030
שאול ומותו של סטפנוס שנהרג על אמונתו
המאמר ADA030 מנתח את מעשי השליחים 8.1-3: הופעתו הראשונה של שאול איש טרסוס, המסכים להמתת סטפנוס, ותחילתה של רדיפה גדולה נגד הכנסייה בירושלים. פיזור המאמינים ביהודה ובשומרון, במקום להיות תבוסה, הופך בהשגחה אלוהית למנוע התפשטות הבשורה, ומגשים את הבטחת ישוע במעשי השליחים 1.8.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַפִּילִפִּיִּים 3.5-6 (תנ״ך עברי מודרני) :אשר אני נמול בן שמונת ימים מבני ישראל משבט בנימין עברי מן העברים׃לפי התורה פרוש בקנאתי רדף את העדה ולפי צדקת התורה בלי שמץ׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA031
הרדיפה
המאמר ADA031 מנתח את הרדיפה הגדולה של הכנסייה הקדומה בירושלים (מעשי השליחים 8.1-3), בסביבות שנת 34-35. לאחר מות סטפנוס, הדיכוי מתפשט לכל המאמינים, כולל הנשים. שאול איש טרסוס הוא הארכיטקט העיקרי שלו, מונע בקנאות כנה אך מכוונת שלא כהלכה למסורות היהודיות. טקסט זה ממחיש את התגשמות אזהרות ישוע על הרדיפה ומבשר את התנצרותו העתידית של פאולוס.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּים 1.13-14 (תנ״ך עברי מודרני) :כי הלא שמעתם את דרכי אשר התהלכתי מלפנים בין היהודים ואת אשר רדפתי על יתר את עדת אלהים ואבדתיה׃ואהי הולך וחזק בדת היהודית על רבים מבני גילי בעמי בקנאתי הגדולה לקבלות אבותי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA032
הבשורה בשומרון
לאחר מות סטפנוס, הרדיפה מפזרת את המאמינים מירושלים, והם מבשרים את הבשורה בכל מקום שאליו הם מגיעים. פיליפוס יוצא לשומרון ומטיף שם בעוצמה. לוקס מראה שהתפזרות זו ממלאת את התוכנית המיסיונרית שהכריז עליה ישוע במעשי השליחים 1.8. שומרון, שהייתה זמן רב מופרדת מישראל, מקבלת סוף סוף את הבשורה הטובה. פיליפוס, אחד מן השבעה, נעשה המבשר הראשון שמונה רשמית בברית החדשה.
בְּרֵאשִׁית 50.20 (תנ״ך עברי מודרני) :ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
ניסים
-
MIR038
ייבוש התאנה
במתי ובמרקוס ישוע מקלל תאנה כדי ללמד על אמונה ותפילה. דברו מייבש את העץ וממחיש את כוחה של האמונה. מרקוס מדגיש גם את חשיבות הסליחה. שני הסיפורים, אף שהם נבדלים בסדר האירועים, חולקים את אותה תורה מרכזית: אמונה ותפילה יכולות לחולל פלאים כשחיים אותן בלי להסס.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-25 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
MIR041
תחיית המשיח ישוע
ניתוח השוואתי של ארבעת סיפורי הבשורות על תחיית ישוע (מתי 28.1-10 ; מרקוס 16.1-8 ; לוקס 24.1-12 ; יוחנן 20.1-18). המאמר מזהה את המשותף – הקבר הריק, נוכחות הנשים, הבשורה המלאכית – ואת ההבדלים – מספר הנשים והמלאכים, התגובות, הכרונולוגיה. ההבדלים מוסברים בנקודות המבט התאולוגיות, בסגנונות הספרותיים ובקהלים הנבדלים של כל מבשר, ומודגשת מרכזיות התחייה באמונה הנוצרית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד׃ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה׃ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי אתן מבקשות את הנצלב הוא קם איננו פה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו׃אך לכנה ואמרתן אל תלמידיו ואל פטרוס כי הולך הוא לפניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם׃ותמהרנה לצאת ותברחנה מן הקבר כי אחזתן רעדה ותמהון ולא הגידו דבר לאיש כי יראו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
MIR042
ההתגלויות לאחר התחייה
המאמר מציג את עשר הופעותיו של ישוע לאחר תחייתו, כפי שהן מסופרות בברית החדשה. ממרים המגדלית בקבר ועד השליחים לפני העלייה לשמים, ובהן תלמידי אמאוס ויותר מחמש מאות אחים, פגישות אלה מעידות על ממשות התחייה ומניחות את יסוד האמונה הנוצרית. מחברי הבשורות כנראה בחרו מתוך כל ההתגלויות הללו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.11-18 (תנ״ך עברי מודרני) :ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הערות היסטוריות
-
INF001
הצדוקים
הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF002
הפרושים
הפרושים, שהופיעו לאחר מרד המכבים (165 לפנה״ס), היו קבוצה דתית בעלת השפעה ביהדות קדומה. הם דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, האמינו בתחיית המתים ונשארו קרובים לעם. אף שבבשורות הם נמצאים לעתים קרובות בעימות עם ישוע, יצאו מקרבם דמויות כמו נקדימון ויוסף מהרמתיים. תורתם ייסדה את היהדות הרבנית לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF003
הסנהדרין
הסנהדרין היה הגוף הדתי, השיפוטי והמחוקק העליון ביהדות בימי בית המקדש השני (המאה ה-2 לפני הספירה – 70 לספירה). הוא מנה 71 חברים, ישב בירושלים, פירש את התורה, הכריע בסכסוכים חשובים ופיקח על הלוח העברי. הוא מוזכר בבשורות ומתואר בספרות חז״ל; לאחר שנת 70 לספירה הוא נעלם, אך המודל שלו ממשיך לעורר השראה בארגון היהודי ובמחשבה המשפטית היהודית.
-
INF004
הרומאים
מאמר זה מתאר את השלטון הרומי בישראל מ-63 לפנה״ס עד 135 לספירה. הוא מציג את דמויות המפתח של השלטון בימי שירותו של ישוע: פונטיוס פילאטוס, הורדוס אנטיפס וקיפא. הוא מזכיר את חורבן בית המקדש בשנת 70 ואת הפיכתה של ירושלים לאיליה קפיטולינה בימי אדריאנוס, ובכך מספק רקע היסטורי חיוני להבנת הבשורות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.12 (תנ״ך עברי מודרני) :ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF006
האם ישוע דיבר יוונית?
המאמר בוחן את ההסתברות שישוע דיבר יוונית. אף שנולד בנצרת, יישוב מבודד, הבשורות מתארות שיחות ישירות של ישוע עם פילטוס ועם קצינים רומאים, בלי להזכיר מתורגמן. הכותב מציע שעבודת הנגרות בציפורי, עיר מתיוונת, ולימוד מקומי אפשרי מסבירים את שליטתו הסבירה ביוונית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF029
הכתבים האפוקריפיים
הספרים האפוקריפיים הם כתבים דתיים שהודרו מקאנון המקרא הרשמי. מבחינים בין האפוקריפה של התנ״ך (טוביה, יהודית, מקבים, בן סירא…), המוכרת אצל קתולים ואורתודוקסים כדאוטרו-קנונית, לבין זו של הברית החדשה (הבשורה על פי תומאס, על פי פיליפוס, על פי מרים המגדלית…), שלעתים קרובות יש בה גוון גנוסטי. לימודם מאיר את ההיסטוריה הדתית ואת הוויכוחים של המאות הנוצריות הראשונות, בלי להעמידם בשורה אחת עם הכתבים הקנוניים.
-
INF030
מועצת יבנה
מועצת יבנה, שנערכה לקראת סוף המאה הראשונה לספירה, היא נקודת מפנה מרכזית בתולדות היהדות. לאחר חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה התכנסו החכמים בראשות רבן יוחנן בן זכאי כדי לארגן מחדש את היהדות, לדון בקאנון המקרא העברי ולקבל החלטות ליטורגיות מכריעות, ובכך הניחו את היסודות ליהדות הרבנית שבמרכזה התורה, התפילה ובית הכנסת.
-
INF036
דוגמאות למקור הדברימי
מאמר זה בוחן את המקור הדברימי, ומדגיש את תפקידו והשפעתו במקרא העברי דרך ספר דברים וספרים היסטוריים נוספים כגון יהושע, שופטים, שמואל ומלכים. תוך התמקדות בנושאי חוק, ברית ופולחן מרוכז, הוא חוקר את התיאולוגיה הדברימית ואת משמעויותיה לישראל.
1 שְׁמוּאֵל 12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך׃ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה׃הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם׃ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה׃ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד׃ויאמר שמואל אל העם יהוה אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים׃ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יהוה את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם׃כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל יהוה וישלח יהוה את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה׃וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם׃ויזעקו אל יהוה ויאמר חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך׃וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח׃ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם׃ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך׃אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקלו ולא תמרו את פי יהוה והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם׃ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם׃גם עתה התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם׃הלוא קציר חטים היום אקרא אל יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך׃ויקרא שמואל אל יהוה ויתן יהוה קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את יהוה ואת שמואל׃ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך ואל נמות כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך׃ויאמר שמואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם׃ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה׃כי לא יטש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם׃גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה׃אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באמת בכל לבבכם כי ראו את אשר הגדל עמכם׃ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF043
המקור הדברימי
המקור הדברימי (D) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי ההשערה התעודית. הוא קשור לספר דברים ומתאפיין בסגנון דרשני, בתיאולוגיה של הברית ובהדגשה של ריכוז הפולחן בירושלים. הוא מתוארך למאה ה-7 לפנה״ס, קשור לרפורמות הדתיות של המלך יאשיהו, ומשפיע גם על ספרי ההיסטוריה מיהושע ועד מלכים ב.
דְּבָרִים 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF044
המקור הכהני
המקור הכהני (P) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי ההשערה התעודית. הוא מתאפיין בסגנון רשמי וחוזר על עצמו, ומדגיש טקסים, חוקי טהרה, שושלות יוחסין וטקסי פולחן. הוא מציג את האל כנעלה ומלכותי. המקור מתוארך לתקופת גלות בבל או לתקופה שלאחר הגלות (המאות ה-6 עד ה-5 לפנה״ס), ויש הסבורים שנכתב בידי כוהני בית המקדש בירושלים. תוקפו נתון במחלוקת בקרב חוקרים בני זמננו.
שְׁמֹות 25-40 (תנ״ך עברי מודרני) :וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי׃וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת׃ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן׃ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׃ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו׃ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב׃ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית׃ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב׃והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם׃בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו׃ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך׃ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת׃ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו׃והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים׃ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך׃ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב׃ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב׃ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן׃ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן׃ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם׃ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד׃ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו׃וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה׃כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה׃ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה׃וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר׃ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם׃ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה׃ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה׃ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד׃ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם׃ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל׃ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית׃ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד׃וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן׃והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו׃ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן׃ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה׃וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש׃וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים׃ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים׃ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו׃והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׃וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׃והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה׃ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב׃והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר׃ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים׃ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף׃ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים׃ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים׃ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון׃ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת׃ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת׃ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת׃ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה׃ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה׃כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת׃ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת׃לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת׃ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל׃ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן׃ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת׃ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי׃ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי׃והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש׃ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב׃שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר׃וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל׃ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם׃מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם׃ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן׃ועשית משבצת זהב׃ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת׃ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו׃רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׃ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃והטור השני נפך ספיר ויהלם׃והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם׃והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט׃ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן׃ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן׃ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו׃ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד׃וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד׃ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד׃ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד׃ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת׃והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע׃ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב׃פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב׃והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות׃ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה׃ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה׃והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה׃ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם׃ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת׃והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי׃ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו׃והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו׃וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם׃ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם׃ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד׃ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת׃ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו׃ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת׃וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו׃והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר׃ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח׃ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב׃ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו׃והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב׃ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם׃שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש׃ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש׃ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה׃עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי׃ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה׃ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך׃את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל׃ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת׃ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו׃ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו׃ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה׃והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה׃וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו׃ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני׃ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה׃ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה׃ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃ויאמר הראני נא את כבדך׃ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי׃ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור׃והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי׃והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו׃ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׃והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים׃וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך׃שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך׃כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃אלהי מסכה לא תעשה לך׃את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה׃ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם׃ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל׃כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח׃ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל׃ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה׃ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם׃ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת׃לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת׃ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת׃ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן׃וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה׃את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו׃את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך׃את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים׃ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור׃ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן׃את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר׃את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם׃את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה׃ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש׃ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה׃וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו׃כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו׃וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש׃וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים׃והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן׃ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים׃כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה׃ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת׃ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת׃ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן׃מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת׃ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה׃ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה׃ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר׃ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים׃ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה׃ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא׃והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר׃ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם׃ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת׃ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת׃ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את הירעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד׃ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם׃ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד׃ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית׃ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד׃ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן׃ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה׃וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים׃וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים׃ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים׃והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת׃והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד׃ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת׃וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה׃ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה׃ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב׃ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים׃ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף׃ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת׃ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב׃ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית׃ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב׃ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן׃ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת׃כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו׃ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים׃ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב׃ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב׃ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן׃ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור׃ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו׃וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה׃כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה׃ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו׃ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב׃ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב׃ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח׃ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו׃ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת׃ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת׃ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו׃ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת׃ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו׃ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד׃ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה׃עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף׃ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף׃ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃כל קלעי החצר סביב שש משזר׃והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר׃ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר׃ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף׃וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת׃אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה׃ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש׃כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש׃וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש׃בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׃ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם׃ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל׃ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח׃ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב׃ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב׃כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר׃וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל׃וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול׃וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃והטור השני נפך ספיר ויהלם׃והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם׃והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט׃ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן׃ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן׃ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו׃ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד׃וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת׃ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע׃ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר׃ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים׃פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו׃ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר׃ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך׃את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת׃את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים׃את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור׃ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל׃את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד׃את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד׃ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת׃והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה׃ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן׃ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד׃ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר׃ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש׃ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו׃והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם׃ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו׃ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה׃ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה׃ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את מסך הפתח למשכן׃ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם׃בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה׃ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה׃ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו׃כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF045
התנ״ך
התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.
שְׁמֹות 20.1 (תנ״ך עברי מודרני) :וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF059
קודקס חלב
קודקס חלב (כתר ארם צובא) הוא כתב יד מימי הביניים של המקרא העברי, שנכתב בסביבות שנת 920 לספירה בטבריה. הוא נחשב לנוסח המדויק ביותר של המקרא העברי, וכולל ניקוד וטעמי מקרא מסורתיים. הוא נשמר שש מאות שנה בחלב ונהרס בחלקו ב-1947. כיום הוא שמור במוזיאון ישראל, ומאז 2016 הוא רשום ברשימת מורשת העולם של אונסק״ו.
-
INF062
גלילי כתף הינום
גלילי כתף הינום, שהתגלו ב-1979 בידי גבריאל ברקאי בגיא בן הינום בירושלים, הם שתי לוחיות כסף מגולגלות החקוקות בעברית קדומה (פלאו-עברית). הם מתוארכים לסוף המאה ה-7 או לראשית המאה ה-6 לפני הספירה, מכילים את ברכת כוהנים מבמדבר 6,24-26, והם הקטעים העתיקים ביותר הידועים של טקסטים מקראיים, קדומים לכתבי היד של ים המלח. הם שמורים במוזיאון ישראל ומעידים על קיומם של טקסטים מקראיים כתובים כבר בתקופת בית ראשון.
בְּמִדְבַּר 6.24-26 (תנ״ך עברי מודרני) :יברכך יהוה וישמרך׃יאר יהוה פניו אליך ויחנך׃ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF063
המסורת הנבואית היהודית
המסורת הנבואית היהודית מבוססת על כתביהם ותורתם של הנביאים, שליחי אלהים שנבחרו להנהיג את עם ישראל. היא מתאפיינת בביקורת חברתית, בקריאה לצדק, בהוקעת עבודת האלילים ובמסרים של תקווה אסכטולוגית. הנביאים הגדולים, כמו ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, השפיעו עמוקות על התיאולוגיה היהודית, על הספרות המקראית ועל הערכים האתיים האוניברסליים.
יִרְמְיָהוּ 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF064
אזור קומראן
קומראן, הנמצא בחוף הצפון-מערבי של ים המלח בגדה המערבית, הוא אתר ארכיאולוגי חשוב שנוסד בין 134 ל-104 לפני הספירה בימי יוחנן הורקנוס. הוא קשור לאיסיים, ומפורסם בעיקר בגילוי מגילות ים המלח במערותיו ב-1947. החפירות של Roland de Vaux חשפו בורות מים, מקוואות טהרה וחדרי קהילה. האתר נחרב בידי הרומאים בשנת 68 לספירה במהלך המרד הגדול ברומאים.
-
INF065
האיסיים
האיסיים היו כת יהודית סגפנית במאה השנייה לפני הספירה, הידועה בחיי הקהילה הקפדניים שלה, בטהרה הפולחנית ובמסירותה לכתבי הקודש. הם קשורים לאתר קומראן ולמגילות ים המלח שהתגלו ב-1947, ונעלמו לאחר חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה, והותירו מורשת כתובה ורוחנית חשובה להבנת היהדות הקדומה ומקורות הנצרות.
-
INF066
מגילת ישעיהו
מגילת ישעיהו הגדולה (1QIsaᵃ), שהתגלתה ב-1947 בקומראן, היא כתב היד העברי השלם הקדום ביותר של ספר מקראי. היא מתוארכת למאה ה-2 לפנה״ס, אורכה 7.34 מטרים והיא כוללת את כל 66 הפרקים של ספר ישעיהו. הדמיון הרב בינה לבין הנוסח המסורתי מעיד על נאמנות מסירת המקרא. כיום היא מוצגת בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים.
דבר של ידיד
-
PDA002
חיפושו של נקדימון
המאמר עוסק בסיפורו של נקדימון, פרוש הפוגש את ישוע בלילה על פי יוחנן 3:1-21. נקדימון מבקש להבין את הרעיון המקראי של להיוולד מחדש כדי להיכנס למלכות אלוהים. הוא עובר מפחד לאמונה אמיצה, ועוזר בקבורת ישוע לאחר צליבתו. סיפור זה מראה כיצד מפגש אמיתי עם ישוע יכול לשנות חיים. חוויתו של נקדימון מסמלת את המעבר מסקרנות אינטלקטואלית לאמונה אמיתית ומחויבת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.50-52 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PDA007
התחייה
המאמר בוחן את תחייתו של ישוע, אירוע מרכזי בנצרות. מודגשים ביקור הנשים בקבר ואי-האמונה הראשונית של השליחים נוכח האירוע יוצא הדופן הזה. המחבר מסביר שאלוהים ממשיך לדבר אל בני האדם בדרכים שונות, אך האנושות בוחרת לעתים קרובות להתעלם מן המסרים הרוחניים האלה.
אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 3.7-8 (תנ״ך עברי מודרני) :לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PDA009
אהבת אלוהים לאדם
המאמר בוחן את אהבת אלוהים דרך יוחנן 3:16 ואת הרעיון שלמרות הרדיפות, האמונה בישוע מציעה דרך לחיי נצח. הוא קובע שהליכה לפי תורתו של ישוע היא דלת פתוחה אל מלכות אלוהים, ואף שחיים אלה זמניים, בחירותינו כאן משפיעות על הנצח שלנו. הישועה באמצעות ישוע מוצגת כמתנה יקרה, וכל אחד חופשי לקבלה או לא.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PDA017
בלעדיי אינכם יכולים לעשות דבר
המאמר מעמיק ביוחנן 15.5 ומדגיש שעל הנוצרים להיות תלויים בישוע המשיח כדי להניב פרי רוחני. גם אם ייתכנו הישגים ללא אמונה, דווקא מי שחי מחובר לישוע – התלמיד – משיג הישגים משמעותיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.20 (תנ״ך עברי מודרני) :אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PDA018
אסון הפוניקולר של גלוריה
המאמר דן באסון הפוניקולר של גלוריה לאור תיאור מקראי דומה, ומדגיש את הצורך בתשובה ואת חשיבות הצלת הנפש על פי תורתו של ישוע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.14 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
-
ANN001
הבשורה על פי לוקס
הבשורה על פי לוקס יוצרת עם מעשי השליחים יצירה דו־כרכית המוקדשת למקורות הנצרות. לוקס לא היה עד…
-
ANN006
התאריך המדויק של הצו
המאמר מנתח את צו ארתחשסתא על ירושלים, ומצרף את לוח השנה המקראי סביב שבעים השבועות הנבואיים של דניאל, החיוניים לתיארוך חיי ישוע,…
-
ANN015
הבשורה על פי מרקוס
הבשורה על פי מרקוס תופסת מקום מיוחד בין ארבעת הסיפורים. מקורותיה, חיבורה והקשרים בין מרקוס לבין האירועים…
-
ANN024
השבת
המאמר בוחן את מקורה ואת חשיבותה של השבת, אחת מעשרת הדיברות, כיום מנוחה וקודש במסורת היהודית, על בסיס…
-
ANN026
שעת הצליבה
המאמר בוחן את ההבדלים בשעות שמציינות הבשורות באשר לצליבת ישוע. הבשורות הסינופטיות ויוחנן נותנים שעות שונות, ומעוררים ויכוחים…
-
ANN027
סעודת הפסח האחרונה
המאמר מנתח את כרונולוגיית הפסח האחרון לפי הבשורות, ומדגיש שישוע נצלב ביום שישי 1 באפריל 33, בהתאמה…
-
ANN042
זמני הנסיעה
נספח זה חוקר את אמצעי התנועה ואת משכי הנסיעה במאה הראשונה. בימי ישוע נסעו בעיקר ברגל, בשיירה או…
-
ANN044
הנזירות
הנזירות היא נדר הקדשה לאלוהים, שמקורו בעברית “להיפרש”, והוגדרה בבמדבר 6. הנזיר נמנע מיין, מ…
-
ANN045
הוויכוח על מועד מותו של ישוע
המאמר ANN045 בוחן את הוויכוח על מועד מותו של ישוע, ומעמת את שתי ההשערות העיקריות: 7 באפריל 30 ו…
-
ANN067
הסבר שבעים השבועות של דניאל
המאמר מפענח את שבעים השבועות של דניאל, ומציב זו מול זו את התיאוריות של אנדרסון ודני כדי לתארך את צליבת ישוע. אנדרסון מציע כרונולוגיה המבוססת…
-
ANN073
תחיית המשיח ישוע
מאמר זה בוחן את תחיית ישוע ואת השפעתה התאולוגית, ודן בניבויים ובתגובות העדים, וכן באמצעים שנקטו…
-
ANN081
התגשמות הנבואות
המאמר בוחן כיצד נבואות הברית הישנה מתגשמות בחייו של ישוע, תוך זיהוי 24 נקודות המסומנות באירועים…
-
ANN083
משפחתו של המשיח ישוע
מאמר זה בוחן את חשיבות משפחתו של ישוע בהתפתחות הקהילה הקדומה. הוא מדגיש את תפקידיה של אמו…
-
ANN087
החגים שמציין יוחנן
הלימוד מעמיק בדרך שבה בשורת יוחנן משתמשת בחגי ישראל כדי לקבוע כרונולוגיה מדויקת של שירותו של ישוע, בניגוד ל…
-
ANN119
נאום אחרית הימים בהר הזיתים
Cet article explore le discours eschatologique de Jésus sur le mont des Oliviers, discuté dans les Évangiles de Matthieu, Marc et Luc. Jésus met…