המשיח ישוע קורא ליעקב וליוחנן ״בני הרעם״ בבשורה על פי הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.17. כך כתוב: ״יעקב בן זבדי ויוחנן אחי יעקב, ונתן להם את השם בואנרגס, שפירושו בני הרעם״.
הכינוי הזה, בואנרגס, ארמי במקורו, ומשקף כנראה את מזגם הלהוט או את קנאותם העזה. דוגמה בולטת לאופי זה נמצאת בקטע זה מתוך הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.54, שבו הם מציעים להוריד אש מן השמים על כפר שומרוני המסרב לקבל את המשיח ישוע.
ודאי שיעקב ויוחנן חשבו על האירוע המסופר ב־2 מְלָכִים 1.9-12, שבו ביקש אליהו אש מן השמים כדי לאכול שתי קבוצות של אנשים.
אנו יכולים להבין את מרירותם של התלמידים נוכח עוינות כזאת כלפי רבם. עם זאת המשיח ישוע גוער בהם בחומרה ואומר להם: ״לא ידעתם של איזו רוח אתם״. הרי המשיח ישוע לא בא לאבד את בני האדם אלא להושיעם.
קטע זה מראה בבירור את המתיחות שהייתה בין ליהודים.
קטע זה מראה גם בבירור את הלאומיות שחדרה אל החשיבה היהודית, וכן אל חשיבתם של השליחים. ברור שהרגע שבו המשיח ישוע מתקן אותם, ומפציר בהם לזנוח את קנאותם המופרזת ולאמץ רוח של רחמים, מהווה תקופת למידה משמעותית.
אף על פי שיעקב ויוחנן אינם מביעים במפורש חמלה כלפי בכתובים, השינוי שחל בהם תחת השפעת ישוע מעיד על התקדמות לעבר עדינות והבנה רבות יותר. יוחנן יהפוך מאוחר יותר לשליח האהבה באגרותיו.
הם הלכו לכפר אחר שהסכים לקבלם (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.56). אם כן, לא כל סירבו לקבל את המשיח ישוע ואת תלמידיו.