PER211

האנשים שרוצים ללכת אחרי המשיח ישוע

לוקס 9.57-62 מציג שלושה אנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע, כל אחד עם תנאי או היסוס. ישוע משיב בקריאה לוויתור על הנוחות החומרית, לקדימות המלכות על פני החובות המשפחתיות, ולנחישות בלי להביט לאחור. קטע זה, הייחודי ללוקס, מתרחש בעת המסע דרך שומרון לכיוון ירושלים, והוא קריאה רדיקלית למחויבות מלאה וללא פשרות למשיח.

11 דקות ללכת אחרי ישוע מחויבות רדיקלית מלכות אלוהים ויתור קריאה 11 פסוקים 3 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.57-62 (תנ״ך עברי מודרני)

ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃

ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃

ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃

ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃

ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃

ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃

יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: מסע דרך שומרון

תאריך: מיום ראשון, 3 באוקטובר, עד ערב יום שישי, 8 באוקטובר, שנת 32 לספירה. בשבת המשיח ישוע נמצא בירושלים

שיטת עבודה: אנו ממשיכים עם לוקס

הערה על שיטת העבודה: לוקס הוא היחיד המספר על מסע זה דרך שומרון

היציאה מהגליל

לוקס מציג את עדויותיהם של שלושה אנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע, וכל אחד מהם מציב תנאים מוקדמים למחויבות זו.

האנשים שרוצים ללכת אחרי המשיח ישוע

האיש שרוצה ללכת אחרי המשיח ישוע

האיש הראשון אומר:

לוקס מציג שלושה מצבים שונים של אנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע. נראה שלוקס בחר להציג שלושה מקרים אלה משום שהם מסמלים שלושה היבטים של המחויבות למשיח ישוע. תשובותיו של המשיח ישוע עשויות להיראות, ממבט ראשון, מרתיעות ואף מייאשות. אף שהרצון ללכת אחרי המשיח ישוע עשוי להיראות ראוי להערכה, הרב מסביר באמצעות שלושת המקרים האלה שמחויבות זו נשארת קשה. אנו מבחינים שכל אחד משלושת האנשים הללו מעלה תנאי או היסוס.

קטע זה מתוך הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.57-62 הוא קריאה רדיקלית ללכת אחרי המשיח ישוע ללא פשרות. הוא מציג שלושה אנשים המביעים רצון ללכת אחריו, אך כל אחד עם תנאי או היסוס. הנה קריאה אפשרית:

האיש הראשון אומר:

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.57 (תנ״ך עברי מודרני) :
ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃

המשיח ישוע משיב לו שלבן האדם אין מקום להניח בו את ראשו. הדבר מדגיש שההליכה אחריו כרוכה בוויתור על נוחות וביטחון חומרי. ברור שהבעיה המוזכרת כאן מתייחסת למצבו של אדם זה. לא כל הפרטים סופרו על ידי לוקס. המשיח ישוע היה בדרכו לירושלים, שם יומת הרב; לא היה לו בית מגורים.

השני רוצה תחילה לקבור את אביו. ישוע אומר:

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.59 (תנ״ך עברי מודרני) :
ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃

תשובה זו, אף שהיא מפתיעה ממבט ראשון, פירושה שהכרזת מלכות אלוהים חייבת להקדים אפילו את החובות המשפחתיות הקדושות ביותר. זוהי קריאה להעניק עדיפות מוחלטת לבשורה. הרב משתמש במילים זהות לאלה ששימשו לקריאת תלמידיו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.27) כדי להזמין את האיש הזה.

אילו אביו כבר מת, כנראה היה נוכח בהלוויה, ומכאן אפשר להסיק שאביו היה גוסס. האם רצה להמתין כדי לקבל את ירושתו ולהסדיר את עניני העיזבון? את אפשר לפרש כך: הנח לאלה שאינם ניצולים או שהם מתים מבחינה רוחנית לטפל בענינים אלה, אך אתה, הקדש את עצמך להכרזת החיים באדם המשיח ישוע.

השלישי רוצה להיפרד ממשפחתו

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.61 (תנ״ך עברי מודרני) :
ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃

המשיח ישוע מסביר שמי שמביט לאחור אינו ראוי למלכות, באמצעות הדימוי של החורש שעליו להביט ישר קדימה כדי לחרוש תלם ישר. ללכת אחרי ישוע דורש אפוא נחישות ללא עיקופים. עם זאת, אליהו התיר לאלישע לשוב אחורה (1 מְלָכִים 19.19-20), כי ההקשר לא היה אותו הדבר. נבחן השוואה זו ביתר פירוט בהמשך.

לסיכום:

טקסט זה מציע הרהור על המחויבות האישית: האם אנו מוכנים להעריך הכול מחדש ולשקול שינויים משמעותיים כדי להשיג מטרה מסוימת? אין מדובר בהתעלמות מאחריותנו הנוכחית, אלא בהכרה בכך שסדרי עדיפויות מסוימים עשויים לדרוש תשומת לב מלאה ומחויבות ללא סייג.

ההקבלה בין הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.57-62 ל־1 מְלָכִים 19.19-21 מרתקת.

בספר מלכים א קורא אליהו לאלישע בכך שהוא משליך עליו את אדרתו – מחווה סמלית חזקה, המציינת את העברת הקריאה הנבואית. אלישע, מופתע, מבקש לשוב ולהיפרד ממשפחתו. אליהו משיב לו:

1 מְלָכִים 19.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך׃

זו אינה סירוב, אלא דרך לומר: "אני לא מכריח אותך לשום דבר, אך הרהר היטב במה שהדבר כרוך בו".

בניגוד למשיח ישוע בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.57-62, אליהו משאיר לאלישע מידה מסוימת של חופש. ובכל זאת אלישע, לאחר שהקריב זבח עם בקרו (סימן לניתוק מחייו הקודמים), הולך אחרי אליהו ללא שוב. הוא עושה בחירה רדיקלית, אך חופשית.

ניגוד זה מאיר שני דברים:

קריאת אלוהים יכולה להיות דחופה או עדינה, אך היא תובעת תמיד תשובה שלמה.

המשיח ישוע, אצל לוקס, מגלם דחיפות אסכטולוגית: המלכות כאן, יש להחליט ללא דיחוי. ואילו אליהו, בברית הישנה, פועל בהקשר שבו זמן ההחלטה נראה מרווח יותר.

אף שהמעשים המדויקים של אנשים אלה אינם מתועדים, לוקס מדגיש את חשיבות המחויבות המפורשת למשיח ישוע. יש לציין שהמשיח ישוע פנה לירושלים, ואם אנשים אלה לא פעלו במהירות, היה ממשיך בדרכו. סביר שהם הודיעו לקרוביהם על כוונתם ללכת אחרי הרב, בתנאי שהחליטו לעשות זאת.