Étude 1 sur 4 · Le rideau du temple ?

  1. Étude 1 : Le rideau du temple ?
  2. Étude 2 : Les brigands sur la croix ?
  3. Étude 3 : Que dit le centurion quand Jésus meurt ?
  4. Étude 4 : La mort du Messie Jésus

מות ישוע

  • פרוכת המקדש?

    Cet article discute de la prétendue contradiction sur le moment de la mort de Jésus et la déchirure du rideau du Temple. Les auteurs des Évangiles Matthieu, Marc et Luc ne visent pas la chronologie précise mais soulignent symboliquement l'ouverture vers la présence divine.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.50-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃
    Lire la suite
  • הפושעים על הצלב?

    Cet article explore la complémentarité entre les récits de Marc et de Luc concernant les brigands crucifiés avec Jésus. Marc décrit le début des moqueries, tandis que Luc révèle la repentance d'un brigand, soulignant son évolution spirituelle.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.40-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃
    Lire la suite
  • מה אמר המפקד כאשר ישו מת?

    L'article explore l'apparente contradiction dans les Évangiles concernant les paroles du centurion à la mort de Jésus. Tandis que Luc insiste sur l'innocence, Marc souligne la reconnaissance de Jésus comme Fils de Dieu. Ces perspectives révèlent la pluralité théologique des Évangiles, rendant compte de l'innocence de Jésus et de sa mort salvatrice. Les évangélistes rapportent des paroles significatives selon leurs objectifs théologiques.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃
    Lire la suite
  • מותו של המשיח ישוע

    הפריקופה PER357 מנתחת את מותו של ישוע על הצלב בגלגלתא, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33, בסביבות השעה 15:00, על פי ארבעת סיפורי הבשורות. מתי ומרקוס קרובים מאוד זה לזה; לוקס מוסר את דבריו האחרונים של ישוע ואת תגובת שר המאה; יוחנן, עד ראייה, מבהיר את האירועים שלאחר המוות ואת התגשמותם הנבואית. המאמר כולל כרונולוגיה מדויקת של שלושת הימים ושלושת הלילות לפי הלוח העברי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.28-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מאחרי כן כאשר ידע ישוע כי עתה זה כלה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי׃ושם כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימהו על אזוב ויקריבהו אל פיו׃ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויפקד את רוחו׃ולמען לא תשארנה הגויות על הצלב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא שאלו היהודים מן פילטוס לשבר את שוקיהם ולהוריד אתם׃ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃ויבאו אל ישוע ובראתם כי כבר מת לא שברו את שוקיו׃אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את צדו וכרגע יצא דם ומים׃
    Lire la suite