השבת

המצווה החמישית כוללת את ציווי השבת — הצג את ההגדרה של INF089. אסור היה להזניח את חוקי אלוהים.

אנו מבינים טוב יותר מדוע עונשה של הפרת השבת — הצג את ההגדרה של INF089 היה מוות.

חשוב לא לראות בשבת — הצג את ההגדרה של INF089 רק יום מנוחה, אלא גם להכיר באופיו הדתי, שכן הוא יום המוקדש לאלוהים.

בידינו תיאור של אירוע שבו אדם שהפר את חוק השבת — הצג את ההגדרה של INF089 נידון למוות. אדם זה נאסר והועמד למשפט. גזר דין המוות נקבע בידי משה עצמו וביצעה אותו העדה.

עדות זו ממחישה בבירור את יישום החוק הזה, אף שזו הדוגמה היחידה המוזכרת במפורש בכתבי הקודש שלנו. הדבר מדגיש את חשיבותה ואת חומרתה של שמירת חוק השבת — הצג את ההגדרה של INF089.

השבת — הצג את ההגדרה של INF089 נועדה בראשיתה להיות יום של שמחה ושל שיתוף עם אלוהים, יום המוקדש לנצחי — הצג את ההגדרה של INF038. אולם עם הזמן היא התפתחה לחוקיות קיצונית. בתקופת מלחמות החשמונאים נהגו היהודים על פי העיקרון שלא להילחם בשבת — הצג את ההגדרה של INF089.

מנהג זה נוצל בידי יריביהם. כך, אנטיוכוס אפיפנס טבח אלף יהודים ובני משפחותיהם בשבת בשנת 168 לפנה״ס. מאוחר יותר, בשנת 63 לפנה״ס, ניצל פומפיוס את השבת כדי לצור על ירושלים, שכן היהודים לא השיבו מלחמה.

לאחרונה, במלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973, שחלה ביום הכיפורים (יום קדוש של צום במסורת היהודית, שחל באותה שנה בשבת), פתחה קואליציה של מדינות ערב בהנהגת מצרים וסוריה בהתקפת פתע על ישראל.

ב-2023 פתח חזבאללה אף הוא בסדרת תקיפות נגד ישראל ב-30 בדצמבר, שחל בשבת (יום השבת). זאת ועוד, ב-7 באוקטובר 2023, אף הוא שבת (יום השבת), פתח חמאס מרצועת עזה בתקיפה באלימות חסרת תקדים נגד ישראל. התקפה זו סימנה את תחילתה של מלחמה שנמשכת עד היום (נכון ל-01/04/2025).

אויבי ישראל מכירים היטב את המצווה החמישית הזו ומנצלים את שמירת הטקס הזה כדי לפתוח בהתקפות נגד היהודים.

בבשורות מצוין לא אחת שהפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 מתחו ביקורת על המשיח ישוע בשל הניסים שעשה בשבת.

למשל, בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-6 מרפא ישוע בשבת אדם שידו משותקת. הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 מותחים עליו ביקורת על כך, אך ישוע משיב להם בשאלה אם מותר בשבת להיטיב ולא להרע, להציל חיים ולא להרוג.

בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.1-8 תלמידי ישוע, שהיו רעבים, קוטפים שיבולי חיטה כדי לאכול בשבת. הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 מותחים ביקורת על כך, אך ישוע משיב להם בהביאו דוגמאות מן הברית הישנה שבהן שמירת השבת פורשה בגמישות. אז הוא מצהיר שבן האדם הוא אדון השבת.

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.6-11 והבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.10-17 מספרים שישוע ביצע ריפוי בבית הכנסת — הצג את ההגדרה של INF090 במהלך השבת. הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 והסופרים עקבו אחר ישוע כדי לראות אם ירפא בשבת, דבר שהיה מאפשר להם להאשימו.

לישוע היו אפוא לא אחת חילוקי דעות עם הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 באשר לדרך לכבד את השבת. למשל, הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 היו קשורים כל כך לכלל של אי־עבודה עד ששכחו, ולמעשה הפרו, את מצוות קידוש השבת. לעומת זאת ישוע (ואחרים, כמו כוהני בית המקדש) יכול היה לשמור את השבת ולהקדישה לנצחי — הצג את ההגדרה של INF038 תוך עשיית מעשים.

דוגמאות אלה מראות שלישוע הייתה פרשנות שונה של השבת מזו של הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002. עבור ישוע השבת הייתה יום של רחמים ושל מעשי חסד, ולא יום של הגבלות חוקיות קשיחות.

הוא אף מצהיר שהוא אדון השבת בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.8 ובהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.27-28.

אנו רואים את התהום שהייתה בין פרשנות השבת של אנשי הדת של התקופה לבין זו של המשיח ישוע. הוא גם לא יחדל מלהוקיע את צביעותם בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.15 ובהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.5.

בהציבו את עצמו אדון השבת, חולל המשיח ישוע מהפכה בחוקיות הדתית של הרשויות. הוא טלטל את הפרשנות ואת ההוראה של החכמים. מעמדה זו נבעו סכסוכים רבים. הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 הללו ראו את עצמם מגיני תורת משה; הם היו אלה שהחזיקו בידע ובכישורים.

לפיכך לא היה מקובל שאיש מן העם יתיר לעצמו לגעור בהם ולסתור אותם. בהוקיעו את אי־העקביות ואת הצביעות שלהם, תקף המשיח ישוע באופן עקיף את המוסדות המשפטיים הקיימים. הסכסוך הפך בלתי נמנע, כפי שאנו רואים בדפי הבשורות. פרסומו של המשיח ישוע רק החריף את עמדתם של הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 הללו.

את נושא יחסו של המשיח ישוע אל התורה נבחן ביתר פירוט בנספח ANN037 : המשיח ישוע מול תורת משה. אנו רואים שהשבת כפי שנהגה במאה הראשונה הייתה שונה מאוד מהעיקרון הבסיסי: יום של שמחה ושל התקרבות לאלוהים.