INF045

התנ״ך

התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.

2 דקות תנ״ך התנ״ך התורה נביאים כתובים

התנ״ך

התנ״ך הוא מכלול הכתבים הקדושים של היהדות, המקביל למה שהנוצרים מכנים ״הברית הישנה״. המונח "תנ״ך" הוא ראשי תיבות המבוססים על שלושת החלקים העיקריים של כתבים אלה:

שלושת חלקי התנ״ך

(החוק): כוללת את חמשת הספרים הראשונים, הנקראים גם : בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.
ספרים אלה מכילים את סיפורי הבריאה, את תולדות האבות, את יציאת מצרים ואת החוקים שניתנו למשה.

נביאים: מחולקים לשני חלקים: נביאים ראשונים (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים) ונביאים אחרונים (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר, הנביאים הקטנים, כגון עמוס, הושע, יונה).
ספרים אלה מספרים את תולדות ישראל ואת דברי הנביאים הקוראים לנאמנות לאלוהים.

כתובים: מכילים ספרי שירה וחוכמה כגון תהילים, משלי ואיוב, וכן ספרים היסטוריים כגון דניאל, עזרא ונחמיה, וכתבים מיוחדים כגון שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר.
כתבים אלה מקיפים מגוון סוגות ספרותיות ומציעים נקודות מבט תיאולוגיות, מוסריות ושיריות.

חשיבות התנ״ך

קאנון: התנ״ך מהווה את הקאנון העברי של כתבי הקודש, ומשמש יסוד תיאולוגי ומוסרי ליהדות.
שפה: רוב טקסטי התנ״ך כתובים בעברית, עם קטעים אחדים בארמית.

התנ״ך הוא אפוא אוסף עשיר ומגוון של כתבים, הממלאים תפקיד מרכזי באמונה ובמנהג היהודיים.

Le Tanakh. Le Tanakh est le canon des Écritures sacrées du judaïsme, correspondant à l'Ancien Testament chrétien. Son nom est un acronyme formé des trois sections : Torah (Pentateuque), Nevi'im (Prophètes) et Ketouvim (Écrits). Rédigé principalement en hébreu avec quelques passages en araméen, il constitue le fondement théologique, moral et liturgique du judaïsme et les racines communes des traditions juive et chrétienne. Le Tanakh. Le Tanakh est l'ensemble des textes sacrés du judaïsme, correspondant à ce que les chrétiens appellent l'Ancien Testament. Le terme "Tanakh" est un acronyme basé sur les trois sections principales de ces écrits : Trois Sections du Tanakh Torah (Loi) : Comprend les cinq premiers livres, aussi appelés le Pentateuque : Genèse, Exode, Lévitique, Nombres, Deutéronome. Ces livres contiennent les récits de la création, les histoires des patriarches, la sortie d'Égypte, et les lois données à Moïse. Nevi'im (Prophètes) : Divisé en deux parties : les Prophètes antérieurs (Josué, Juges, Samuel, Rois) et les Prophètes postérieurs (Ésaïe, Jérémie, Ézéchiel, et les Douze Prophètes mineurs comme Amos, Osée, Jonas). Ces livres racontent l'histoire d'Israël et les paroles des prophètes appelant à la fidélité à Dieu. Ketouvim (Écrits) : Contient des livres poétiques et sages comme les Psaumes, Proverbes, et Job, ainsi que des livres historiques comme Daniel, Esdras, et Néhémie, et des textes particuliers comme le Cantique des Cantiques, Ruth, Lamentations, Ecclésiaste, et Esther. Ces écrits couvrent une variété de genres littéraires et offrent des perspectives théologiques, morales et poétiques. Importance du Tanakh Canon : Le Tanakh constitue le canon hébraïque des Écritures, servant de fondement théologique et moral pour le judaïsme. Langue : La majorité des textes du Tanakh sont en hébreu, avec quelques passages en araméen. Le Tanakh est donc une collection riche et diversifiée de textes qui jouent un rôle central dans la foi et la pratique juives.