תיאולוגיה מקראית

נושא זה עוסק באחת השאלות היסודיות ביותר של הקיום האנושי: מה קורה אחרי המוות? המקרא, הן בברית הישנה והן בחדשה, מציע תשובות רבות באמצעות סיפורים, תורות ונבואות המאירים את ההשקפה הנוצרית על החיים שלאחר המוות.

הבשורות תופסות מקום מרכזי בהרהור זה, בעיקר בזכות תחיית ישוע, האירוע המכונן המעניק למאמין תקווה לחיי עולם. תורתו של ישוע על מלכות השמים, משליו על משפט האלוהים ודבריו שלו על הצלב מזינים תאולוגיה עשירה של העולם הבא.

ממדים נוספים משלימים את התמונה: השאלות האסכטולוגיות בחזון יוחנן, מושגי הישועה והגינוי, וכן הוויכוחים על הפורגטוריום ועל תחיית הגופים. נושאים אלה נוגעים באמונה, בתקווה ובמשמעות הקיום הנוצרי עצמו.

קריאת המאמרים שנאספו תחת נושא זה פירושה לחקור כיצד המקרא משיב למוות לא כאל סוף, אלא כאל מעבר למציאות חדשה ונצחית.

נושא זה בוחן אחת השאלות היסודיות ביותר של התאולוגיה המקראית: כיצד נכנס החטא להיסטוריה האנושית? דרך סיפורי בראשית, מאמרי מסלול זה בוחנים את סיפור נפילת אדם וחוה, את הפיתוי בגן עדן ואת התוצאות המיידיות של אי־הציות לאלוהים.

ההרהור אינו נעצר בסיפור בראשית בלבד. הוא מתרחב אל קווי היסוד הדוקטרינריים העוברים בברית הישנה והחדשה: מושג החטא הקדמון, העברת האשמה מדור לדור, והאופן שבו מחברי המקרא מבינים את מצבו של האדם המסומן בקרע עם בוראו.

נושא זה קשור קשר הדוק לנושאי מקרא גדולים אחרים כמו הישועה, הגאולה והחסד האלוהי. להבין את מקור החטא פירושו גם לתפוס טוב יותר מדוע שליחותו של ישוע — מותו ותחייתו — תופסת מקום מרכזי כל כך במסר הנוצרי.

נושא זה בוחן את האופן שבו אלוהים מפעיל את סמכותו המוסרית בסיפורי המקרא, מההתערבויות הגדולות בברית הישנה ועד תורתו של ישוע בבשורות. הוא מכסה פרקים כמו מכות מצרים, משפטי האלוהים על העמים, וכן משלי ישוע על יום הדין, על הגמול ועל הרחמים.

הצדק האלוהי אינו מצטמצם לענישה: הוא כולל את הגנת המדוכאים, את נאמנות אלוהים להבטחותיו ואת הפיוס שנעשה אפשרי במות ישוע ובתחייתו. נושא זה אינו נפרד אפוא מן המושגים חטא, ישועה, סליחה וגאולה העוברים בכל הכתובים.

קריאת המאמרים הללו מאפשרת להבין כיצד המקרא מחבר צדק ואהבה אלוהית, שתי תכונות הנתפסות לעתים קרובות כמנוגדות. הטקסטים הנבואיים, נאומי ישוע על אחרית הימים ואיגרות השליחים מאירים כל אחד בדרכו את המתח היסודי הזה בלב האמונה הנוצרית.