אנו חיים בעולם שבו שוררים העוול והסבל. אי־השוויון מול האסון הוא עובדה שמתרעמים עליה, או שבסופו של דבר משלימים איתה.
מכיוון שיש למצוא אשם, את מי יושיבו על ספסל הנאשמים? את אלוהים, הנחשב, לא פחות ולא יותר, לאחראי הראשי לכל מצוקת האדם.
שומעים את השאלה הזאת, שאינה אלא תירוץ עלוב לחוסר אמונה או לבורות: אם אלוהים הוא אהבה, כפי שהמקרא מצהיר (הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹחָנָן הַשָּׁלִיחַ 4.8 והָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹחָנָן הַשָּׁלִיחַ 4.16), כיצד זה שאינו מגן טוב יותר על בריאתו מפני מהלומות הגורל? מדוע הוא מתיר, למשל, את מות הקדושים של ילדים חפים מפשע, את הדיכוי והאלימות שגובים כל כך הרבה קורבנות ברחבי העולם, את העוני המחפיר בארצות מסוימות ואת הבזבוז החצוף באחרות?
עוד היה אפשר להבין אילו אלוהים היה מעניש את המחרפים אותו, אילו היה מכה את הנוכלים, את הפרוצים או את עושי הרע. אבל לפחות שיחוס על החפים מפשע ועל חסרי ההגנה...!
היזהרו:
אלה המרשים לעצמם להאשים את הבורא באדישות, באכזריות או, אם תרצו, ב"אי־מתן סיוע לאדם בסכנה", שיטרחו להקשיב לו! שכן דברו, המקרא, הוא שיצדיק אותו ויוכל לתת מענה לבעיה מייסרת זו. הספר הקדוש מלמד אותנו תחילה שהסיבה הראשונה לכל אסונות האנושות נקראת חטא. בגלל החטא נכנסו הסבל והמוות לעולם.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 8.20-22, מזכיר לנו שסבלה של כל הבריאה נובע מגאוותו, מפריצותו ומאנוכיותו של המין האנושי שהיא נשעבדה לו.
הזיהום והפשעים נגד הטבע, המוקעים כיום מכל עבר, רק מאשרים זאת. דרך תעייתו, ובראותו מה תוצאותיה לו ולאחרים, על האדם ללמוד להכיר את עצמו ולהיות מודע למצב החטא שלו: כך יובל לתשובה ולאמונה.
והאם אתם יודעים מהו העוול הגדול ביותר בכל הזמנים? פשע האנושות שצלבה את ישוע, בן האלוהים, שבא מתוך אהבה להושיע את בריאתו.
אות אזעקה
אך לא ענינו על כל שאלתכם. אסונות רבים אינם נגרמים ישירות בגלל החטא, ופוגעים ללא הבחנה באחראים ובלא־אחראים.
ישוע עצמו מעיר על כך לרגל מקרה שפורסם בחדשות:
המסקנה שהאדון מסיק היא זו: התאונות שפוגעות בכמה הן אזהרה לכל האחרים. בגוף האדם הכאב הוא אות אזעקה; הוא יכול להציל את חייו של חולה בכך שהוא מכריח אותו לפנות לרופא, שיטפל לא רק בכאב אלא בסיבת המחלה. דרמה כזאת, מוות פתאומי כזה, מזכירים לי שמחר עלול להגיע תורי, שעליי להיות מוכן, שתוכניותיי עלולות להתמוטט פתאום והקשרים העדינים ביותר להינתק. "היכון לקראת אלוהיך" (עמוס 4.12).
תכליתו של אלוהים
אלוהים רוצה להפוך את בני האדם לרציניים, להביא אותם לשאול את השאלות החשובות באמת: מדוע אני על הארץ? מה יש אחרי המוות?
האם לא אצטרך יום אחד לתת דין וחשבון על חיי? אלה אכן הבעיות האמיתיות!
האסון העליון אינו המוות, אלא מה שבא אחריו: המשפט. ילד קטן שמת נמלט אולי בכך מסבל רב על הארץ, ובעיקר מהאבדון הנצחי, שהיה גורלו מאוחר יותר אילו לא קיבל את ישוע כמושיעו.
אלוהים הוא ריבון, הוא חכם, הוא יודע היטב מה הוא עושה. ברגע זה ממש הוא רוצה לעורר את התעניינותכם, לגעת במצפונכם ובליבכם. במקום למרוד נוכח אסונותיהם של אחרים ולהאשים בהם את אלוהים, זכרו את אהבתו. פעם אחת נראה היה שהוא מכחיש את צדקו, כשהיכה את בנו החף מפשע במקום האשמים שאנו, אתם ואני. והוא מחכה בסבלנות שתפנו אליו כדי להיוושע. האם אינכם רוצים לעשות זאת עכשיו?
הוצאות נוצריות של ולנס