אף על פי שתנאי מזג האוויר אינם נוחים במיוחד, נראה שאנו בחורף, לפני חג הפסח השלישי המציין את שירותו של ישוע המשיח, שנקבע ליום שני, 12 באפריל 32 לספירה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4). ישוע המשיח ממשיך בפועלו ללא הפסק.
חג הפסח הראשון: יום שישי, 7 באפריל 30 לספירה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.13)
חג הפסח השני: יום שני, 24 במרץ 31 לספירה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1)
חג הפסח השלישי: יום שני, 12 באפריל 32 לספירה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4)
חג הפסח הרביעי: יום שישי, 1 באפריל 33 לספירה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.55)
בקריאת השורות האלה יש לנו הרושם של חזרה, עד כדי כך הרבה הסתובב ישוע המשיח באזור זה של הגליל כדי להכריז לכול את הבשורה הטובה על מלכות השמים.
מספר הריפויים גדל, ונראה שכל הפגועים זוכים לשחרור. ראוי לציין כי למרות ההתנגדות הבולטת של שהוזכרה בפרק 12 של הבשורה על פי מתי, נשארים נגישים.
נראה שדבר זה מעיד על עצמאות מסוימת של המנהיגים המקומיים כלפי הרשויות בירושלים. חשוב להדגיש שמתי אינו דבק בסדר זמנים קפדני אלא מארגן את האירועים לפי נושאים. לפיכך מיקמנו את אירועי פרק 12 לפני אירועי פרק 9, בהתאם לסדר הזמנים של מרקוס, הנחשב בדרך כלל למחבר לפי הכתבתו של השליח פטרוס.
אנו מבחינים שמתי נותן עדיפות להכרזת בשורת המלכות הטובה, ואחריה הנסים. בכך הוא קובע סדר עדיפויות של ערכים.
מתי מדגיש את רצונו של ישוע המשיח, שנראה כמי שמורה לעם שלא להסתפק בריפוי גופני בלבד כאשר ניתן להשיג את הישועה של נפשם. לפיכך ישוע המשיח מבקש מן המרופאים שלא להפיץ את הבשורה הזאת.