_13 כמה תלמידים, ובמיוחד שמעון פטרוס ויוחנן, הולכים אחרי השיירה מרחוק. הם נכנסים לחצר ביתו של הכהן הגדול קיפא. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.58; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.54.
_14 המשיח ישוע מובל אל הכהן הגדול המכהן, קיפא, שגר אף הוא סמוך למקדש, בסביבות השעה 4:30. לוקס מציין שפטרוס ויוחנן שהו בחצר יותר משעה. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.53-72; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57-75; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.54-62; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.15-27.
ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.
פירוש:
לאחר מעצרו, ישוע המשיח מובל בידי חבורת החיילים אל מעונו של הכהן הגדול. מתנגדי המשיח ישוע הכינו בקפידה את מהלך הפעולות: דבר אינו מושאר לגורל. כינוס ה, הבקשה לפלוגה צבאית מפילטוס, וההופעות השונות שתוכננו למשיח ישוע משתלבים בתוכנית שנקבעה מראש. היה הכרחי בעיני הרשויות הדתיות לשלוט בכול ולא להשאיר מקום לאלתור, כי המצב היה עלול בנקל להידרדר למהומה. מטרתם הייתה ברורה: להשיג הרשעה מהירה, ובה בעת לתת להליך מראית עין של חוקיות.
יוחנן מציין שהמשיח ישוע מובל תחילה אל חנה, הכהן הגדול לשעבר, שנשארה לו השפעה ניכרת חרף הדחתו הרשמית (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.13). חנה חוקר את ישוע בקצרה, לא כדי לנהל חקירה אמיתית, אלא כדי לומר משהו ולמלא את תפקידו בהצגה המשפטית הזאת (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.19). דעתו, אף שאינה רשמית, כבדת משקל, כי הוא נשאר דמות מכובדת ומפחידה בעיני העם. לאחר שיחה רשמית זו נשלח המשיח ישוע אל קיפא, הכהן הגדול המכהן, זה העומד בראש בית הדין היהודי ועליו להחליט על הגשת כתב אישום (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.24).
מתי, מרקוס ולוקס מדגישים שהמשיח ישוע מובל ישירות לפני קיפא, שם כבר נאספו הסופרים, הזקנים וחברי ה, כאילו המתינו לבואו (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.53, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.54). אסיפה לילית זו, יוצאת דופן ונוגדת את כללי בית הדין הרגילים, מראה שהכול הוכן מראש.
רוצות לתת מראית עין של משפט תקין, אך המסקנה כבר נקבעה. קיפא, השולט היטב במנגנוני המשפט היהודי והרומי, יודע כיצד לכוון את הדיונים כדי להשיג את ההרשעה הרצויה. הוא כבר הצהיר, אגב, שעדיף שאדם אחד ימות בעד העם (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.49-50), דבר אשר חרף כוונתו המדינית מתיישב עם תוכנית הגאולה האלוהית (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17).
השלב הבא חייב להיות הבאת הנאשם לפני ה. הרשויות רוצות בכל מחיר לתת מסגרת חוקית למבצע זה, אף שההליך הוא בפועל בלתי תקין ונחפז. המשיח ישוע, מצדו, צועד קדימה ללא התנגדות, מקיים את הכתובים וחושף את הריבונות השקטה של מי שמוסר את עצמו מרצונו. בעוד המנהיגים הדתיים מעוותים את הכללים להשגת מטרותיהם, נשאר המשיח ישוע אדון האירועים, וצועד אל הצלב בנחישות המגלה את אהבת האב לעולם.