השלטונות שהורו לעצור את פטרוס ויוחנן ב־מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-3 הם קבוצה של מנהיגים דתיים בעלי השפעה רבה במיוחד. לוקס מזכיר שלוש קבוצות נפרדות: הכוהנים, שר בית המקדש ו. התערבותם מסייעת להבין טוב יותר את יחסי הכוחות שהיו בירושלים בראשית הכנסייה.
1- הכוהנים
״הכוהנים״ הם אלה שערכו את העבודה היומית בבית המקדש. חלקם השתייכו למשפחות הכהונה בעלות ההשפעה הרבה ביותר, וכמה מהם ישבו ב. תפקידם העניק להם סמכות רבה על חיי הדת של העם.
Le Temple constituait le centre de la vie juive. Voir deux Galiléens enseigner publiquement dans ses enceintes, attirer les foules et accomplir des miracles pouvait être perçu comme une remise en cause de leur autorité. Les chefs sacerdotaux avaient déjà joué un rôle déterminant dans le procès de Jésus (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.47-53 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.13-14) et se trouvaient maintenant confrontés à ses disciples.
2- שר בית המקדש
לוקס מזכיר גם את ״שר בית המקדש״ (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1). ככל הנראה היה זה ראש ה, אישיות חשובה מאוד בהיררכיה היהודית. לפי מקורות יהודיים, ובמיוחד המשנה, פיקח בעל תפקיד זה על הלוויים שהופקדו על הביטחון ועל שמירת הסדר בתחום המקדש.
הוא לא היה קצין של הרשות , אלא איש רשות יהודי. תפקידו היה למנוע כל הפרת סדר העלולה למשוך את התערבות השלטונות הרומיים. דרגתו הייתה גבוהה במיוחד, מיד אחרי דרגת הכהן הגדול.
מעצרם של פטרוס ויוחנן לא היה אפוא יוזמה מאולתרת, אלא פעולה רשמית שנעשתה בידי השלטונות המוכרים של בית המקדש.
3- הצדוקים
לוקס מדגיש בעיקר את נוכחותם של (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-2). קבוצה זו כללה ברובה את משפחות הכהונה העשירות והמשפיעות ביותר. בדרך כלל קיימו יחסים טובים עם השלטונות הרומיים כדי לשמור על מעמדם המיוחס.
בניגוד ל, דחו כמה תורות חשובות:
- la résurrection des morts (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.23) ;
- l'existence des anges et des esprits (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.8) ;
- מסורות מסוימות שבעל פה שפיתחו .
La prédication apostolique heurtait directement leurs convictions. Annoncer que Jésus était ressuscité revenait à confirmer la doctrine même qu'ils combattaient. Il n'est donc pas surprenant que Luc insiste sur leur irritation (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.2).
4- התנגדות שישוע כבר פגש
מרשים לראות שאותן קבוצות שתרמו להרשעתו של ישוע נמצאות עתה מול תלמידיו. במובן מסוים, פטרוס ויוחנן ממשיכים את שירות רבם ופוגשים את אותם יריבים.
Cette continuité apparaît clairement dans le récit des Évangiles. Les chefs religieux avaient cherché à réduire Jésus au silence (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.53-65) ; ils tentent désormais de faire taire ses témoins.
5- הסנהדרין ברקע
אף ש עדיין אינו מוזכר במפורש במַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-3, הוא כבר מסתמן מאחורי המעצר הזה. למחרת אכן יובאו פטרוס ויוחנן לפני האסיפה העליונה הזאת (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.5-6).
ה הורכב מכשבעים חברים, ובהם:
- הכהן הגדול;
- זקני העם;
- ראשי הכוהנים;
- הסופרים ומורי התורה;
- נציגי המפלגות של הצדוקים והפרושים.
תחת השלטון הרומי שמר מוסד זה על סמכות דתית ושיפוטית רחבה, אף שהסמכות לבצע גזר דין מוות הייתה מוגבלת מאוד.
6- דאגה, יותר מאשר עוינות עקרונית בלבד
ההתנגדות של השלטונות היהודיים אינה מוסברת רק בחילוקי דעות תיאולוגיים. כמה גורמים היו אמורים להדאיג אותם:
- la croissance rapide du mouvement chrétien (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.41) ;
- השפעתם ההולכת וגדלה של השליחים על האוכלוסייה;
- les miracles accomplis publiquement (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.16) ;
- הסכנה של תסיסה עממית העלולה להביא להתערבות רומית;
- הערעור המשתמע על סמכותם הדתית שלהם.
כמה שבועות קודם לכן הם חשבו ככל הנראה שצליבתו של ישוע תשים קץ סופי לתנועתו. אך עתה הם מגלים בתדהמה שתלמידיו ממשיכים את מפעלו בביטחון חדש.
7- עימות ראשון שנועד לחזור
מעצר זה פותח סדרה ארוכה של עימותים בין השלטונות היהודיים לשליחים. פטרוס ויוחנן יעמדו כמה פעמים לפני ה (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.5-22; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.27-40), סטפנוס יוּרשע למוות (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.54-60), ושאול איש טרסוס יהפוך, לפני שבא לאמונה, לאחד מרודפי הכנסייה העיקריים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.1-3).
Paradoxalement, cette opposition ne fera que contribuer à la diffusion du christianisme, conformément au programme annoncé par le Seigneur : « Vous serez mes témoins à Jérusalem, dans toute la Judée, dans la Samarie et jusqu'aux extrémités de la terre » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.8).
8- הערה מעניינת
לוקס אינו מזכיר כאן את . שתיקה זו משמעותית ככל הנראה. נראה שהיריבים העיקריים של השליחים בפרקים הראשונים של מעשי השליחים היו ומשפחות הכהונה ששלטו בבית המקדש. , אף שהתנגדו לתנועה הנוצרית בכמה נקודות, נראים לעיתים מתונים יותר, כפי שיראה בהמשך התערבותו של (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.34-39). ניואנס זה חשוב להבנת השונות שבין זרמי היהדות במאה הראשונה.