Étude 1 sur 30 · Annonce de la naissance de Jean le Baptiste

  1. Étude 1 : Annonce de la naissance de Jean le Baptiste
  2. Étude 2 : La naissance de Jean le Baptiste
  3. Étude 3 : La louange de Zacharie lors de la naissance de son fils Jean
  4. Étude 4 : Le premier recensement de Quirinius
  5. Étude 5 : La visite des bergers
  6. Étude 6 : La circoncision de l’Enfant Jésus
  7. Étude 7 : La première fête de Pâque
  8. Étude 8 : Les marchands chassés du Temple
  9. Étude 9 : Les résultats à Jérusalem
  10. Étude 10 : Les conflits entre les disciples
  11. Étude 11 : De la Judée à la Galilée
  12. Étude 12 : Le Messie Jésus affirme son égalité avec le Père
  13. Étude 13 : Nombreuses guérisons en Galilée
  14. Étude 14 : Le sermon sur la montagne (7), l’adultère et le divorce
  15. Étude 15 : Le Messie Jésus annonce à nouveau sa mort
  16. Étude 16 : La fête des Tabernacles
  17. Étude 17 : Les Juifs cherchent le Messie Jésus
  18. Étude 18 : La consécration exigeante du disciple
  19. Étude 19 : La maison bâtie sur le roc
  20. Étude 20 : Le retour devant Ponce Pilate
  21. Étude 21 : Le débat sur la date de la mort de Jésus
  22. Étude 22 : La découverte de Pierre ?
  23. Étude 23 : La rencontre de Jésus et Pierre ?
  24. Étude 24 : Entretien des apôtres avec Jésus
  25. Étude 25 : Saul et le martyre d'Étienne
  26. Étude 26 : L’Evangile en Samarie
  27. Étude 27 : Résurrection de Lazare
  28. Étude 28 : Le Sanhédrin
  29. Étude 29 : Les romains
  30. Étude 30 : Jésus parlait-il le grec ?

חיי ישוע עד גיל 12

  • הבשורה על הולדת יוחנן המטביל

    מאמר זה מתאר את הבשורה על הולדת יוחנן המטביל, המסופרת רק בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את תשומת הלב לפרטים ההיסטוריים ואת משמעותו הנבואית של יוחנן כמבשר בואו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.5-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
    Lire la suite
  • הולדת יוחנן המטביל

    המאמר עוסק בהולדת יוחנן המטביל, בנם של זכריה ואלישבע. לידתו, המתוארת כנסית, מלווה בנבואות ומזכירה סיפורים מקראיים קדומים. גבריאל מבשר על הולדת יוחנן, ששמו פירושו ״אלוהים מעניק חסד״, והוא עתיד להיות מבשר בואו של המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.57-66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
    Lire la suite
  • En complément
  • שירת ההלל של זכריה עם הולדת בנו יוחנן

    המאמר בוחן את שירת ההלל של זכריה בהולדת יוחנן, בהשראת רוח הקודש, וצופה את תפקידו של יוחנן כמבשר בואו של ישוע, המשיח. אירועים אלה, המתרחשים בעין כרם, חושפים את התוכנית האלוהית שזכריה ומרים רואים בהתממשותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.67-80 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
    Lire la suite
  • המפקד הראשון של קיריניוס

    מאמר זה בוחן את המפקד השנוי במחלוקת של קוויריניוס, המוזכר רק אצל לוקס, שלכאורה התקיים בשנת -2 לפנה״ס ללא ראיות מוחשיות זמינות. לפי ההשערה, לוקס בדק את המקורות בני זמנו, דבר המוסיף אמינות לסיפורו, אף שההיסטוריות של האירוע עדיין נתונה לדיון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃
    Lire la suite
  • ביקור הרועים

    אירוע זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 2,8-20), מתאר את ביקור רועי בית לחם אצל התינוק ישוע בעקבות התגלות מלאכית מאירה בליל 13 באוקטובר -2 לפנה״ס. כעדים היחידים להתגלות השמימית, הם עוזבים את עדריהם כדי לראות את המשיח. ביקורם מנחם את מרים ויוסף, הרחוקים ממשפחותיהם. במעשה ראשון של בישור, הרועים חוזרים כשהם משבחים את אלוהים ומעידים על מה שראו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.8-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃
    Lire la suite
  • ברית המילה של התינוק ישוע

    לוקס 2.21 מספר על מילת התינוק ישוע, שמונה ימים לאחר לידתו בבית לחם. לפי תורת משה, יוסף ומרים מלים את הילד וקוראים לו ישוע, כפי שבישר המלאך גבריאל. השם העברי הזה, יהושע, פירושו ״הנצחי הוא ישועה״. רק לוקס מספר על האירוע ומדגיש את אנושיות המשיח ואת שורשיו במסורת היהודית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
    Lire la suite

שירותו של יוחנן המטביל

  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.55 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃
    Lire la suite
  • גירוש הסוחרים מהמקדש

    קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.14-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃והוא דבר על היכל גויתו׃ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃
    Lire la suite
  • התוצאות בירושלים

    קטע 40 מנתח את תוצאות הטפתו הראשונה של ישוע בירושלים בפסח שנת 30, לפי יוחנן 2.23–25. אף שרבים האמינו בזכות הנסים, ישוע נשאר מסויג כלפי אמונה שטחית זו המבוססת על המרהיב ולא על תשובה כנה. יוחנן מדגיש את יכולתו האלוהית של ישוע להכיר את לב האדם. המאמר מציין שתי נקודות מרכזיות: הארכת השהות בירושלים והטבע האלוהי של הבחנת המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
    Lire la suite
  • העימותים בין התלמידים

    המאמר ״PER043 - העימותים בין התלמידים״ בוחן את היריבות בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע. בתקופה חשובה זו בראשית שירות ישוע ביהודה, כמה מתלמידי יוחנן עוברים ללכת אחרי ישוע וגורמים למתחים. יוחנן המטביל מדגיש את תפקידו הזמני ואת משיחיות ישוע, באירועים שהתרחשו כנראה בעינון שביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.25-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃
    Lire la suite

תחילת השירות בגליל

  • מיהודה לגליל

    ישוע עוזב את יהודה לגליל לאחר מעצר יוחנן, לא מפחד אלא כדי להתחיל את שירותו במלואו. זהו מעבר לגליל, שבו הוא מתקבל בחום רב יותר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב

    המאמר מנתח את הכרזת ישוע על שוויונו לאלוהים מתוך ריפוי הנכה ואת השפעת דבריו התאולוגיים בירושלים בפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.17-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃
    Lire la suite
  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    יְשַׁעְיָהוּ 42.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃
    Lire la suite
  • הדרשה על ההר (7), ניאוף וגירושין

    פריקופה 91 בוחנת את החלק השביעי של הדרשה על ההר, המתמקד בניאוף ובגירושין (מתי 5.27-32 ; לוקס 16.18). ישוע חורג מעבר לתורת משה בגנותו לא רק את המעשה, אלא גם את ההשתקעות במחשבה עליו. הוא עוסק בגירושין לנוכח אסכולות הלל ושמאי ומציב דרישות נחרצות. המטפורות של העין והיד מדגישות את הצורך בשינוי פנימי של הלב כדי להימנע מחטא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • המשיח ישוע מבשר שוב על מותו

    ישוע מבשר לתלמידיו על מותו ותחייתו הקרובים. רגע זה מסמן את סוף שירותו בגליל, שבו הוא נמנע מההמונים כדי להכין את תלמידיו. הפניות אל מתי 17.22-23, מרקוס 9.30-32 ולוקס 9.43-45.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.30-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃
    Lire la suite
  • חג הסוכות

    הפרשה 206 עוסקת בחג הסוכות (סוכות), המסופר רק אצל יוחנן (7,2-10). ישוע מחליט לעלות בסתר לירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה, שישה חודשים לפני מעצרו. יוחנן חושף את המתח עם הרשויות הדתיות ואת חוסר האמונה של אחי ישוע, מרכיבים שאינם מופיעים אצל הסינופטיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    Lire la suite
  • היהודים מחפשים את המשיח ישוע

    הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃
    Lire la suite
  • ההקדשה המחייבת של התלמיד

    הפרשה 238 מביאה הוראה ייחודית ללוקס (14.25-27) על דרישות התלמידות. בדרך לבית עניה, אחרי 4 בדצמבר 32, פונה המשיח ישוע אל המון רב: ללכת אחרי המשיח פירושו להעניק לו עדיפות מוחלטת על כל קשר אנושי (״לשנוא״ במובן השמי) ולהסכים לשאת את צלבו, כלומר לאמץ סבל ודחייה כדי להישאר נאמנים. מחויבות מלאה, ללא פשרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃
    Lire la suite

שירות ישוע: קריאות, נסים והוראה

  • הבית הבנוי על הסלע

    L'article analyse la parabole biblique des deux maisons, présente dans Matthieu et Luc, pour illustrer l'importance de pratiquer les enseignements de Jésus. Ceux qui suivent ses paroles sont comparés à des bâtisseurs sages qui construisent sur un fondement solide, tandis que ceux qui n'obéissent pas sont comme des individus construisant sur le sable. La parabole souligne l'importance d'une obéissance active plutôt que d'une simple écoute.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • השיבה אל פונטיוס פילטוס

    הפריקופה PER344 מנתחת את חזרתו של ישוע אל פונטיוס פילטוס לאחר הופעתו לפני הורדוס אנטיפס, אירוע שמסופר רק אצל לוקס. פילטוס, שאינו מוצא כל עוון שדינו מוות לפי החוק הרומי, מנסה לעמוד בפני לחצם של המנהיגים הדתיים היהודים. המאמר מציע שחזור כרונולוגי מדויק של בוקר יום שישי של הייסורים ומעלה את השאלה הלשונית של השיחות בין ישוע לפילטוס, שככל הנראה התנהלו ביוונית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש׃
    Lire la suite

מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים

  • הוויכוח על מועד מותו של ישוע

    המאמר מנתח את התאריכים המוצעים למותו של ישוע, 7 באפריל שנת 30 ו-1 באפריל שנת 33 לספירה, על סמך הבשורות, ההיסטוריה וחישובים אסטרונומיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
    Lire la suite

הסתירות

  • גילויו של פטרוס?

    L'article CTD012 répond à une prétendue contradiction entre Jean 1.41 et Matthieu 16.17 sur la découverte par Pierre de l'identité messianique de Jésus. Ces deux passages décrivent en réalité deux étapes complémentaires : une première annonce humaine faite par André, puis une révélation divine intérieure confirmée par Jésus lui-même. La foi de Pierre est un cheminement progressif, non un événement unique.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו הוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃
    Lire la suite
  • מפגש ישוע ופטרוס?

    L'article CTD013 répond à une objection classique : où Jésus a-t-il rencontré Pierre et André pour la première fois ? Matthieu situe la rencontre en Galilée, Jean sur les bords du Jourdain. L'article démontre qu'il s'agit de deux étapes distinctes : une première rencontre en Judée (Jean), puis un appel définitif en Galilée (Matthieu). Les deux récits sont complémentaires, non contradictoires, et illustrent la progression graduelle de la vocation des disciples.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.41-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃
    Lire la suite

Ministère de Pierre

  • שיחתם של השליחים עם ישו

    Luc rapporte le dernier entretien de Jésus avec ses onze apôtres avant l'Ascension (Actes 1.4-8). Jésus leur ordonne d'attendre à Jérusalem le baptême du Saint-Esprit, refuse de révéler les temps eschatologiques réservés au Père, et leur confie une mission universelle : être ses témoins de Jérusalem jusqu'aux extrémités de la terre. Ce passage constitue le plan structurel du livre des Actes.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
    Lire la suite
  • Saul et le martyre d'Étienne

    L'article ADA030 analyse Actes 8.1-3 : la première apparition de Saul de Tarse, qui approuve le martyre d'Étienne, et le début d'une grande persécution contre l'Église de Jérusalem. La dispersion des croyants en Judée et Samarie, loin d'être une défaite, devient providentiellement le moteur de l'expansion de l'Évangile, accomplissant la promesse de Jésus en Actes 1.8.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 26.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃
    Lire la suite
  • הבשורה בשומרון

    Après la mort d'Étienne, la persécution disperse les croyants de Jérusalem qui, partout où ils vont, annoncent l'Évangile. Philippe se rend en Samarie et y prêche avec puissance. Luc montre que cette dispersion accomplit le programme missionnaire annoncé par Jésus en Actes 1.8. La Samarie, longtemps séparée d'Israël, reçoit enfin la Bonne Nouvelle. Philippe, l'un des Sept, devient le premier évangéliste officiellement désigné du Nouveau Testament.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃
    Lire la suite

ניסים

  • הקמת אלעזר

    Jean 11:1-44 décrit la résurrection de Lazare, illustrant la puissance de Jésus sur la mort et sa compassion humaine. Ce miracle, en Béthanie, révèle le divin et l'humanité de Jésus, renforçant la foi de ses disciples. En ressuscitant Lazare après quatre jours dans le tombeau, Jésus montre qu'il est la résurrection et la vie, invitant à la foi pour la vie éternelle.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
    Lire la suite

הערות היסטוריות

  • הסנהדרין

    הסנהדרין היה הגוף הדתי, השיפוטי והמחוקק העליון ביהדות בימי בית המקדש השני (המאה ה-2 לפני הספירה – 70 לספירה). הוא מנה 71 חברים, ישב בירושלים, פירש את התורה, הכריע בסכסוכים חשובים ופיקח על הלוח העברי. הוא מוזכר בבשורות ומתואר בספרות חז״ל; לאחר שנת 70 לספירה הוא נעלם, אך המודל שלו ממשיך לעורר השראה בארגון היהודי ובמחשבה המשפטית היהודית.

    Lire la suite
  • הרומאים

    מאמר זה מתאר את השלטון הרומי בישראל מ-63 לפנה״ס עד 135 לספירה. הוא מציג את דמויות המפתח של השלטון בימי שירותו של ישוע: פונטיוס פילאטוס, הורדוס אנטיפס וקיפא. הוא מזכיר את חורבן בית המקדש בשנת 70 ואת הפיכתה של ירושלים לאיליה קפיטולינה בימי אדריאנוס, ובכך מספק רקע היסטורי חיוני להבנת הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
    Lire la suite
  • האם ישוע דיבר יוונית?

    המאמר בוחן את ההסתברות שישוע דיבר יוונית. אף שנולד בנצרת, יישוב מבודד, הבשורות מתארות שיחות ישירות של ישוע עם פילטוס ועם קצינים רומאים, בלי להזכיר מתורגמן. הכותב מציע שעבודת הנגרות בציפורי, עיר מתיוונת, ולימוד מקומי אפשרי מסבירים את שליטתו הסבירה ביוונית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN001 הבשורה על פי לוקס

    L’Évangile selon Luc forme avec les Actes des Apôtres une œuvre en deux volumes consacrée aux origines du christianisme. Luc n’a pas été témoin…

  • ANN002 הבשורה על פי יוחנן

    L’Évangile selon Jean se distingue des trois autres, dits synoptiques, par son style et sa profondeur théologique. Écrit par l’apôtre Jean, fils de Zébédée,…

  • ANN007 הקרבה המשפחתית בין מרים לאלישבע

    Analyse du lien de parenté entre Marie et Élisabeth à partir de l'évangile de Luc. L'article examine la contradiction apparente entre leur parenté et…

  • ANN009 מפקדי קיריניוס

    L'article ANN009 examine la question des recensements de Quirinus mentionnés dans l'évangile de Luc (Lc 2,1-2) et leur apparent décalage avec le recensement historiquement…

  • ANN017 הטבילות

    L'article examine les différents baptêmes du Nouveau Testament, de Jean le Baptiste à Jésus et Paul. Il met en lumière comment chaque baptême marque…

  • ANN028 היום היהודי בימי ישוע

    Cet article explore l’ancienne structure temporelle juive, essentielle pour comprendre les Évangiles. Il distingue comment une journée commence au coucher du soleil et non…

  • ANN029 העימות בין תומכי יוחנן לתומכי ישוע

    L'article aborde les tensions entre les disciples de Jean le Baptiste et de Jésus, deux figures bibliques centrales, en mettant en avant leurs ministères…

  • ANN045 הוויכוח על מועד מותו של ישוע

    L'article ANN045 examine le débat sur la date de la mort de Jésus, en confrontant les deux hypothèses principales : le 7 avril 30…