Étude 1 sur 156 · Annonce de la naissance du Messie Jésus

  1. לימוד 1: הבשורה על הולדת ישוע המשיח
  2. Étude 2 : Le quatrième et dernier songe de Joseph
  3. Étude 3 : Le baptême du Messie Jésus
  4. Étude 4 : La tentation du messie Jésus
  5. Étude 5 : La rencontre avec Philippe
  6. Étude 6 : Les noces de Cana
  7. Étude 7 : Un passage à Capernaüm
  8. Étude 8 : La première fête de Pâque
  9. Étude 9 : Le retour à Enon au sud de la Galilée
  10. לימוד 10: העימותים בין התלמידים
  11. לימוד 11: מעצר יוחנן המטביל
  12. Étude 12 : De la Judée à la Galilée
  13. Étude 13 : Le village de Sychar en Samarie
  14. Étude 14 : Le retour en Galilée
  15. Étude 15 : Arrivé à Capernaüm en Galilée
  16. Étude 16 : L'accomplissement de la prophétie d'Esaïe
  17. Étude 17 : Début de prédication en Galilée
  18. Étude 18 : La confirmation de l’appel des disciples
  19. Étude 19 : La première pêche miraculeuse
  20. Étude 20 : La prédication à la synagogue de Capernaüm
  21. Étude 21 : Guérison de la belle-mère de l’Apôtre Pierre
  22. Étude 22 : Nombreuses guérisons en soirée
  23. Étude 23 : Le Messie Jésus s’isole pour prier
  24. Étude 24 : La consécration du disciple
  25. Étude 25 : Prédication en Galilée
  26. Étude 26 : La renommée du Messie Jésus se repend en Galilée
  27. Étude 27 : Les paraboles du drap neuf et du vin nouveau
  28. Étude 28 : Jésus est le maître du sabbat
  29. Étude 29 : La guérison de l’homme à la main paralysée
  30. Étude 30 : Les pharisiens envisagent d’assassiner le Messie Jésus
  31. Étude 31 : Nombreuses guérisons en Galilée
  32. Étude 32 : Le choix des 12 Apôtres
  33. Étude 33 : La mission des 12 Apôtres
  34. Étude 34 : Proclamation de l’Evangile
  35. Étude 35 : Avertissement sur les persécutions à venir
  36. Étude 36 : Rassemblement des disciples et de la foule
  37. Étude 37 : Le sermon sur la montagne (1), les béatitudes
  38. Étude 38 : Le sermon sur la montagne (3), le sel de la terre
  39. Étude 39 : Le sermon sur la montagne (4), la lumière du Monde
  40. Étude 40 : Le sermon sur la montagne (5), la relation du Messie Jésus avec la loi
  41. Étude 41 : Le sermon sur la montagne (6), le meurtre, l’offrande et le pardon
  42. Étude 42 : Le sermon sur la montagne (7), l’adultère et le divorce
  43. Étude 43 : Le sermon sur la montagne (8), le parjure
  44. Étude 44 : Le sermon sur la montagne (9), La vengeance
  45. Étude 45 : Le sermon sur la montagne (10), aimer ses ennemis
  46. Étude 46 : Le sermon sur la montagne (11), Les dons
  47. Étude 47 : Le sermon sur la montagne (12), une instruction sur la prière
  48. Étude 48 : Le sermon sur la montagne (13), le pardon
  49. Étude 49 : Le sermon sur la montagne (14), le jeûne
  50. Étude 50 : Le sermon sur la montagne (15), un trésor dans le ciel
  51. Étude 51 : Le sermon sur la montagne (16), les soucis et les inquiétudes
  52. Étude 52 : Le sermon sur la montagne (18), un encouragement à la prière
  53. לימוד 53: הדרשה על ההר (19), כלל הזהב
  54. Étude 54 : Le sermon sur la montagne (20), les deux chemins
  55. Étude 55 : Le sermon sur la montagne (22), ceux qui m’appellent Seigneur
  56. Étude 56 : Le sermon sur la montagne (23), les deux maisons
  57. Étude 57 : Les résultats du sermon sur la montagne
  58. Étude 58 : La guérison d’un lépreux après le sermon sur la montagnes
  59. Étude 59 : La guérison du serviteur de l’officier romain
  60. Étude 60 : La résurrection du fils de la veuve de Naïm
  61. Étude 61 : Le départ du Messie Jésus vers d’autres villes
  62. Étude 62 : Le Messie Jésus dans la maison du pharisien
  63. Étude 63 : Le Messie Jésus, avec ses disciples, annonce le royaume de Dieu
  64. Étude 64 : Le témoignage de la famille du Messie Jésus
  65. Étude 65 : Enseignement sur les démons
  66. Étude 66 : Le blasphème contre le Saint-Esprit
  67. Étude 67 : Les contradictions des pharisiens dénoncées
  68. Étude 68 : Le signe de Jonas
  69. Étude 69 : Le signe de la reine de Séba
  70. Étude 70 : Une femme interrompt le Messie Jésus
  71. לימוד 71: משל המנורה שמתחת לאיפה
  72. Étude 72 : La foule nombreuse
  73. Étude 73 : Instructions diverses du Messie Jésus
  74. Étude 74 : La parabole du riche insensé
  75. Étude 75 : Parabole et avertissement sur le retour du Messie Jésus
  76. Étude 76 : La question de Pierre
  77. Étude 77 : Parabole des deux serviteurs
  78. Étude 78 : Le Messie Jésus objet de divisions
  79. Étude 79 : La vraie famille du Messie Jésus
  80. Étude 80 : La parabole de la lampe sous le boisseau
  81. Étude 81 : La parabole sur la mesure
  82. Étude 82 : La parabole de l'ivraie et du froment
  83. Étude 83 : La comparaison avec la croissance de la semence
  84. Étude 84 : La parabole du grain de sénevé
  85. Étude 85 : D'autres paraboles non rapportées
  86. Étude 86 : La parabole du levain
  87. Étude 87 : Explication le soir de différentes paraboles (l'ivraie)
  88. Étude 88 : La parabole du trésor caché
  89. Étude 89 : La parabole de la perle de très grand prix
  90. Étude 90 : La parabole du filet jeté dans la mer
  91. Étude 91 : Conclusion du Messie Jésus
  92. Étude 92 : Le Messie Jésus apaise la tempête
  93. Étude 93 : La guérison de la fille de Jaïrus interrompue
  94. Étude 94 : La guérison de la femme à la perte de sang
  95. Étude 95 : La guérison de la fille de Jaïrus
  96. Étude 96 : La guérison de deux aveugles
  97. Étude 97 : La guérison d'un démoniaque
  98. Étude 98 : Le jugement des pharisiens
  99. Étude 99 : Le Messie Jésus continue son œuvre
  100. Étude 100 : La compassion du Messie Jésus pour la foule
  101. Étude 101 : Retour à Nazareth
  102. Étude 102 : Envoi des douze apôtres
  103. Étude 103 : Mort de Jean le baptiste
  104. Étude 104 : Rappel de l'arrestation de Jean le baptiste
  105. Étude 105 : Rappel des conditions de l'assassinat de Jean le baptiste
  106. Étude 106 : Le retour des apôtres
  107. Étude 107 : Le Messie Jésus s'isole avec ses disciples
  108. Étude 108 : La troisième fête de pâque
  109. Étude 109 : La réaction des apôtres
  110. Étude 110 : Nombreuses guérisons à Génésareth
  111. Étude 111 : Travail du Messie Jésus en Galilée
  112. Étude 112 : Verdict sur le cœur humain
  113. Étude 113 : Guérison de la fille de la femme syro-phénicienne
  114. Étude 114 : Nombreuses guérisons en soirée
  115. Étude 115 : Seconde multiplication des pains pour 4000 personnes
  116. Étude 116 : Retour à Bethsaïda
  117. Étude 117 : Le Messie Jésus annonce à nouveau sa mort
  118. Étude 118 : Les scandales et les occasions de chutes
  119. Étude 119 : Parabole de la brebis perdue
  120. Étude 120 : Discipline dans l'Eglise et le pardon
  121. Étude 121 : Parabole du roi et du serviteur
  122. Étude 122 : Le Messie Jésus continue son périple en Galilée
  123. Étude 123 : La fête des Tabernacles
  124. Étude 124 : Le différent du Maître avec ses frères
  125. Étude 125 : Départ pour Jérusalem et départ définitif de la Galilée
  126. Étude 126 : Le voyage par la Samarie
  127. Étude 127 : Les Juifs cherchent le Messie Jésus
  128. Étude 128 : Enseignement du Messie Jésus au temple
  129. Étude 129 : Les autorités cherchent le Messie Jésus pour l'arrêter
  130. Étude 130 : L'appréciation contradictoire du peuple
  131. Étude 131 : Le Messie Jésus envoie 70 disciples
  132. Étude 132 : Rappel du massacre des Galiléens par Pilate
  133. Étude 133 : L’image du sel sans saveur
  134. Étude 134 : Le semeur
  135. Étude 135 : La maison bâtie sur le roc
  136. Étude 136 : Le drap neuf et les outres neuves
  137. Étude 137 : Le filet
  138. Étude 138 : Les questions des étrangers au Messie Jésus
  139. Étude 139 : Présentation au "roi" Antipas
  140. Étude 140 : Le retour devant Ponce Pilate
  141. Étude 141 : Guérison des dix lépreux
  142. Étude 142 : La découverte de Pierre ?
  143. Étude 143 : La rencontre de Jésus et Pierre ?
  144. Étude 144 : La fille de Jaïrus
  145. Étude 145 : Jean baptiste ressuscité ?
  146. Étude 146 : Dans quelle langue, Jésus, s'exprimait-il ?
  147. Étude 147 : Le signe de Jonas
  148. Étude 148 : L'incompréhension des disciples
  149. Étude 149 : Le retour et l’attente des disciples
  150. Étude 150 : Transformation de l'eau en vin à Cana
  151. Étude 151 : Résurrection du Messie Jésus
  152. Étude 152 : Apparitions post résurrection
  153. Étude 153 : Le Sanhédrin
  154. Étude 154 : Les romains
  155. Étude 155 : Jésus parlait-il le grec ?
  156. Étude 156 : Celui qui cherche trouve

חיי ישוע עד גיל 12

  • הבשורה על הולדת ישוע המשיח

    המאמר עוסק בבשורת המלאך גבריאל למרים על הולדת ישוע בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את היווצרותו ברחם מכוח רוח הקודש. הוא בוחן גם את ההקשרים הנבואיים והמשפחתיים הקשורים לאירוע מרכזי זה בנצרות.

    דָּנִיֵּאל 9.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב׃
    קרא עוד
  • חלומו הרביעי והאחרון של יוסף

    יוסף מקבל בחלום הוראה אלוהית המביאה אותו לשוב עם משפחתו לנצרת במקום לבית לחם. מתי מדגיש שהחלטה זו מגשימה את הנבואה שישוע ייקרא נצרי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל׃ויבא וישב בעיר אשר שמה נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו׃
    קרא עוד

שירותו של יוחנן המטביל

  • טבילת ישוע המשיח

    המאמר מפרט את טבילת ישוע בידי יוחנן המטביל, אירוע משמעותי המסמן את תחילת שירותו המשיחי של ישוע. הטבילה, המתרחשת בבית עניה שמעבר לירדן, מבטאת את ההמשכיות בין מעשי יוחנן וישוע ומסמלת את שליחותם הרוחנית. השילוש מתגלה במעשה זה ומדגיש את חשיבותו התאולוגית ואת היותו דוגמה לדורות הבאים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.32-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃
    קרא עוד
  • ניסיונו של ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את ניסיונו של ישוע במדבר על פי בשורות מתי, מרקוס ולוקס. ישוע ניצב מול שלושה ניסיונות סמליים המדגישים את מאבקו בפיתויים הדומים לאלה של חוה. לאחר תקופת הצום הוא חוזר לגליל, שלב מכריע בשירותו.

    בְּרֵאשִׁית 3.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃
    קרא עוד
  • המפגש עם פיליפוס

    PER034 מספר על מפגש ישוע עם פיליפוס, שעליו מדווח רק יוחנן (יוחנן 1,43–46), בבית עניה שמעבר לירדן ב־6 באוקטובר בשנת 29. פיליפוס, לשעבר תלמיד יוחנן המטביל כמו אנדרי, יוחנן ושמעון פטרוס, נעשה לתלמידו הרביעי של ישוע. המאמר בוחן את מעברם הטבעי של תלמידים אלה אל המשיח, שכן יוחנן המטביל ראה עצמו כמבשר ולא כמורה מתחרה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.43-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃
    קרא עוד
  • החתונה בקנה

    החתונה בקנה (יוחנן 2.1–11) היא האות הראשון שעשה ישוע, בהפכו מים ליין בחתונה בקנה שבגליל בנובמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על האירוע. המאמר בוחן השערות על נוכחות משפחת ישוע, מציע שנתנאל אולי היה החתן, ומדגיש שהנס מחזק את אמונת התלמידים בהגלותו את כבוד המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • ביקור בכפר נחום

    לאחר החתונה בקנה מבקר ישוע המשיח בכפר נחום עם משפחתו בסביבות 1 בדצמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על אירוע זה (יוחנן 2.12). שם הוא פוגש את תלמידיו פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן, ונקשר לזבדי ולשלומית. עיר זו תהיה בהמשך מרכז שירותו בגליל. לאחר הביקור הוא חוזר לנצרת ואחר כך מצטרף ליוחנן המטביל בעינון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃
    קרא עוד
  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    בְּמִדְבַּר 9.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃
    קרא עוד
  • השיבה לעינון בדרום הגליל

    המאמר בוחן את שיבת ישוע לעינון לאחר הפסח ומדגיש את ההשלמה בין שירותי ישוע ויוחנן המטביל. יוחנן, מחבר הבשורה היחיד המתעד שלב זה, מדגיש את הקשר בין שירותיהם. המאמר מראה שתפקידיהם לא התחרו אלא השתלבו בהרמוניה, כשכל אחד ממלא חלק חיוני בתוכנית האל.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועל כן מן הצרך כי מן האנשים האלה אשר התהלכו אתנו כל ימי היות אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו׃
    קרא עוד
  • העימותים בין התלמידים

    המאמר ״PER043 - העימותים בין התלמידים״ בוחן את היריבות בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע. בתקופה חשובה זו בראשית שירות ישוע ביהודה, כמה מתלמידי יוחנן עוברים ללכת אחרי ישוע וגורמים למתחים. יוחנן המטביל מדגיש את תפקידו הזמני ואת משיחיות ישוע, באירועים שהתרחשו כנראה בעינון שביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.25-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃
    קרא עוד
  • מעצר יוחנן המטביל

    המאמר בוחן את מעצר יוחנן המטביל בידי הורדוס אנטיפס ומציג מעבר משמעותי משירות יוחנן לשירות ישוע כמשיח המוכר היחיד. האירוע, שחל כנראה בשנת 30 לספירה, הוא מפנה מכריע בהקשר הדתי של התקופה, המודגש בהפניות לבשורות מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.18-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃
    קרא עוד

תחילת השירות בגליל

  • מיהודה לגליל

    ישוע עוזב את יהודה לגליל לאחר מעצר יוחנן, לא מפחד אלא כדי להתחיל את שירותו במלואו. זהו מעבר לגליל, שבו הוא מתקבל בחום רב יותר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃
    קרא עוד
  • הכפר סוכר שבשומרון

    המאמר דן במפגש ישוע עם השומרונית בסוכר ובחשיבותו לשירות בגליל. קבלת האמונה בכפר ממחישה את מסרו האוניברסלי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
    קרא עוד
  • השיבה לגליל

    המאמר מפרט את שיבת ישוע לגליל לפי הבשורות ומקומות מרכזיים ככפר נחום ונצרת. הוא מסביר כיצד התנועות סימנו תחילת שירות אסטרטגי ומשפיע יותר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.43-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃
    קרא עוד
  • ההגעה לכפר נחום שבגליל

    המאמר בוחן את שירות ישוע בכפר נחום, בסיסו בגליל המוזכר רבות בבשורות. העיר שבה גרו כמה תלמידים שימשה בסיס לפעילותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.29-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
    קרא עוד
  • התגשמות נבואת ישעיהו

    מתי 4.13–16 מספר על שיבת ישוע לכפר נחום ומפרשה כהגשמת נבואת ישעיהו על האור בארץ זבולון ונפתלי. רק מתי יוצר את הקשר ומוכיח שישוע הוא המשיח המובטח. יוחנן ישוב לנושא האור בפתיחתו. האירוע מתוארך לפברואר–מרץ 31.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃
    קרא עוד
  • תחילת ההטפה בגליל

    PER052 מסמן את תחילת הטפת ישוע הרשמית בגליל לאחר מעצר יוחנן. מתי מדגיש את המשכיות המסרים הקוראים לתשובה. המפנה בכפר נחום בפברואר–מרץ 31 מאשר את הגשמת הנבואות ואת כניסתו המלאה לשירות הציבורי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי הגיעה מלכות השמים׃
    קרא עוד
  • אישור קריאת התלמידים

    על שפת ים הגליל, בסביבות מרס שנת 31, מאשר ישוע את קריאתם של ארבעה דייגים: שמעון פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן. בניגוד לקריאה הראשונה בבית עניה, הוא מזמין אותם כעת לעזוב הכול ולהקדיש את עצמם אך ורק לבשורה. תגובתם המיידית והמלאה משקפת אמון שנבנה במהלך החודשים שבילו לצדו. מתי (4.18-22) ומרקוס (1.16-20) מספרים על אירוע יסוד זה של השירות בגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.18-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • דיג הפלאים הראשון

    פרשה 55 מספרת על דיג הפלאים הראשון, שמובא רק אצל לוקס (לוקס 5.1-11), בתחילת שירותו של ישוע בגליל. אחרי לילה של דיג עקר, ישוע מורה לשמעון פטרוס להשליך את הרשתות, ונתפס דג רב באורח יוצא דופן. נראה שמעשה פלא זה, השונה מזה שביוחנן 21, אִפשר לתלמידים לפרנס את משפחותיהם לפני שעזבו הכול כדי ללכת אחרי ישוע, והוא ממחיש את ההשגחה האלוהית המלווה כל קריאה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.16-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ההטפה בבית הכנסת של כפר נחום

    מאמר זה מספר על הטפתו של ישוע בבית הכנסת של כפר נחום, ומתאר את השפעת תורתו ואת תגובת השומעים. הוא מדגיש כיצד שילב ישוע את דבריו במסגרת היהודית מבלי לעורר דחייה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃
    קרא עוד
  • ריפוי חמותו של השליח כיפא

    מאמר זה בוחן את ריפוי חמותו של פטרוס בידי ישוע בעיר כפר נחום שבגליל. הנס הזה, המסופר בשלוש בשורות, מאיר את הרקע המשפחתי והחברתי סביב שמעון פטרוס, ומדגים את כוחו של ישוע על המחלות ואת התאמתו למנהגי הדת היהודיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.29-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בערב

    מאמר זה מסביר אירוע בבשורות שבו ישוע מרפא אנשים רבים בכפר נחום, ומדגים את כוחו וסמכותו האלוהיים. האירוע מתרחש לאחר השבת, ומושך המון מעריץ ותוהה על מעשיו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים׃למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מתבודד כדי להתפלל

    המאמר עוסק בהתבודדותו של ישוע לתפילה ומדגיש את האיזון בין המסר הרוחני שלו לבין ציפיות ההמון לריפוי. סיפורם של מרקוס ולוקס מראה את חשיבות התפילה לישוע לנוכח לחצים חיצוניים. השליחות הרוחנית נותרה במרכז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃
    קרא עוד
  • התמסרותו של התלמיד

    המאמר בוחן את התמסרותם של תלמידי ישוע על פי הבשורות של מתי ולוקס. הוא דן באתגרים ובניסיונות הכרוכים בבחירה ללכת אחרי ישוע, ביכולת ההבחנה הרוחנית של המשיח ובמחויבויות המשפחתיות של התלמידים. על רקע הגליל הוא מדגיש את השפעת שליחותו החדשנית של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
    קרא עוד
  • הטפה בגליל

    המאמר מפרט את הטפתו של ישוע בגליל ומדגיש את הוראתו בבתי הכנסת ואת השפעת נסיו על ההמונים. התלמידים מתלווים אליו, ואילו הרשויות הדתיות ממשיכות לתהות על זהותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.43-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃
    קרא עוד
  • שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל

    המאמר דן בעליית הפופולריות של ישוע בגליל, שהתחזקה בעקבות הצהרתו על סליחת חטאיו של משותק, ובכך הכריז על אלוהותו ועורר מתיחות עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • משלי הבד החדש והיין החדש

    משלי הבד החדש והיין החדש ממחישים את הנתק היסודי בין היהדות לנצרות. ישוע אמר אותם בתשובה לתלמידי יוחנן המטביל בעניין הצום, והבהיר שאי אפשר לערבב את הישן והחדש. השינוי הנדרש אינו תיקון אלא תמורה שלמה, המזמינה כל אדם לבחור באדון שילך אחריו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.36-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃
    קרא עוד
  • ישוע הוא אדון השבת

    ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.

    1 שְׁמוּאֵל 21.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך׃ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני׃ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם תנה בידי או הנמצא׃ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה׃ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש שידו משותקת

    יחידת הסיפור 77 מתארת את ריפויו של איש שידו משותקת בבית הכנסת בכפר נחום, ביום שבת בשנת 31. האירוע, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, חושף את המתח הגובר בין ישוע לפרושים. הם מחפשים עילה להאשימו ומסרבים לראות את הניסים שנעשו. שנת 31 מסתיימת בנתק בין ישוע לרשויות הדת היהודיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.6-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃
    קרא עוד
  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא קיפא אשר יעץ את היהודים כי טוב אשר איש אחד יאבד בעד כל העם׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.7-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
    קרא עוד
  • בחירת שנים עשר השליחים

    ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃
    קרא עוד
  • שליחות שנים עשר השליחים

    המאמר מנתח את שליחות שנים עשר השליחים לפי מתי, מרקוס ולוקס, ומדגיש את קדימות היהודים בתוכנית הישועה ואת הנחיות ישוע להכרזת מלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.5-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
    קרא עוד
  • הכרזת הבשורה

    המאמר ״PER082 - הכרזת הבשורה״ בוחן את הנחיותיו הנבואיות של ישוע לתלמידיו, המודיעות להם על רדיפות עתידיות. על בסיס מתי י׳ 16–23 הוא מדגיש את תפקיד רוח הקודש. ההכשרה הזאת בגליל מכינה את השליחים לאתגרים הבאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.16-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • אזהרה מפני הרדיפות העתידות לבוא

    ישוע מזהיר את תלמידיו מפני רדיפות עתידיות וחושף את אופייה הרוחני והקשה של שליחותם. הוראה זו, המבוססת על בשורת מתי, נועדה להכין את השליחים לאתגרים הרוחניים והגופניים של השירות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.24-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ואיבי איש אנשי ביתו׃האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
    קרא עוד
  • התכנסות התלמידים וההמון

    המאמר עוסק בהתכנסות התלמידים וההמון בגליל, שם נושא ישוע את הדרשה על ההר אחרי בחירת שנים עשר השליחים. ההמון נמשך בעיקר לריפויים הניסיים, אך זהו רגע חיוני גם להוראת מסר ישוע. לוקס ומתי מציגים שתי נקודות מבט משלימות על האירוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (1), אמרות האשרי

    המאמר מנתח את הדרשה על ההר ומדגיש את ההבדלים בין גרסאות מתי ולוקס. הוא מסביר כיצד הוראות ישוע, המופנות בעיקר לתלמידים, חזרו ונאמרו וקובצו יחד. דגש מיוחד ניתן לאמרות האשרי ולמשמעותן הרוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.20-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (3), מלח הארץ

    המאמר בוחן את ״מלח הארץ״ בדרשת ישוע על ההר, לפי מתי ה׳ 13 ובקשר לבשורות מרקוס ולוקס. ישוע משתמש בדימוי כדי להמחיש את תפקיד התלמידים כנושאי חוכמה וכמגינים מפני השחתה, ומזהיר מפני אובדן השפעתם הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (4), אור העולם

    המאמר בוחן כיצד דימוי ״אור העולם״ בדרשה על ההר מלמד את התלמידים לחיות את אמונתם באופן גלוי, באמצעות מתי ה׳ 14–16, מרקוס ד׳ 21–22 ולוקס ח׳ 16 וי״א 33–35. האלגוריות מעודדות להיות דוגמה ליושר, לשקף את אור אלוהים ולעורר אחרים להללו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה

    בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.17-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה

    בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.

    שְׁמֹות 20.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא תרצח׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (7), ניאוף וגירושין

    פריקופה 91 בוחנת את החלק השביעי של הדרשה על ההר, המתמקד בניאוף ובגירושין (מתי 5.27-32 ; לוקס 16.18). ישוע חורג מעבר לתורת משה בגנותו לא רק את המעשה, אלא גם את ההשתקעות במחשבה עליו. הוא עוסק בגירושין לנוכח אסכולות הלל ושמאי ומציב דרישות נחרצות. המטפורות של העין והיד מדגישות את הצורך בשינוי פנימי של הלב כדי להימנע מחטא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (8), שבועת שקר

    ישוע מלמד בדרשה על ההר על שבועת שקר (מתי 5.33-37). כנגד הנוהג של שבועות מותנות שהיה מקובל באותה תקופה, הוא דורש דיבור פשוט וישר: שה״כן״ יהיה ״כן״ וה״לא״ יהיה ״לא״. מתי הוא כותב הבשורה היחיד שמוסר הוראה זו, ואילו לוקס פונה ללא־יהודים, שנוהג זה נוגע להם פחות. יעקב 5.12 חוזר על מצווה זו במסורת השליחים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.33-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃]73-63[׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (9), הנקמה

    PER093 בוחן את תורת ישוע על הנקמה בדרשה על ההר (מתי 5.38-42). ישוע מפרש מחדש את דין עין תחת עין (שמות 21.24 ; ויקרא 24.20 ; דברים 19.21) וקורא לתלמידיו לאי־אלימות, לסליחה ולאהבת האויבים. הוראה זו, המיוחדת למתי, אינה מטיפה לסבילות מוחלטת אלא לתגובה שוחרת שלום החורגת מהיגיון הנקמה, בהתאם לרומים 12.17 ולפטרוס א 3.9.

    דְּבָרִים 19.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים

    החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תשפטו למען לא תשפטו׃כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך׃אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (11), התרומות

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התרומות בדרשה על ההר. הוא מדגיש את הקשר האישי עם אלוהים ומבקר את מנהגי הראווה של הפרושים. הדברים מתרחשים בגליל, זמן קצר לאחר חג הפסח של שנת 31, ומבליטים רגע מכריע בשירותו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (12), הוראה על התפילה

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התפילה בדרשה על ההר ומדגיש את הקריאה ליראת שמיים אמיתית, הרחק מן הפורמליזם. הוא מתבסס על הבשורות של מתי ולוקס ומסביר את משמעות התפילה ואת הקשרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.5-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (13), הסליחה

    מאמר זה בוחן את הסליחה בדרשה על ההר של ישוע ומדגיש שיכולתנו לסלוח קשורה לסליחת אלוהים, נושא מרכזי בבשורה על פי מתי.

    הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹחָנָן הַשָּׁלִיחַ 1.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך אם באור נלך כאשר הוא באור הנה נתחברנו יחד ודם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (14), הצום

    המאמר מנתח את הדרשה על ההר, שבה ישוע מבקר את הפורמליזם הדתי של הפרושים. הוא מדגיש את חשיבותם של מניעים כנים וצנועים בעת צום ובעת קיום מעשים דתיים אחרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.33-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (15), אוצר בשמיים

    מאמר זה מנתח קטע מן הדרשה על ההר שבו ישוע המשיח דן בחשיבות הבחירה בין עושר ארצי לעושר רוחני ומדגיש שהאוצר האמיתי נמצא במלכות האלוהים. ישוע מבהיר שאי אפשר לשרת בעת ובעונה אחת את אלוהים ואת הכסף, וקורא לתת עדיפות לערכים הרוחניים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.33-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (16), טרדות ודאגות

    המאמר בוחן את הדרשה על ההר של ישוע, מדגיש את האמונה על פני הדאגות החומריות, ומסתמך על הוראות שנלקחו בעיקר ממתי ומלוקס ועל האופן שבו ישוע הפציר בתלמידיו לבטוח באלוהים.

    תְהִלִּים 37.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (18), עידוד לתפילה

    המאמר בוחן כיצד ישוע מעודד בדרשה על ההר תפילה מתמדת, ומדגיש שאלוהים עונה למבקשים בהתמדה. הוא ממחיש רעיון זה באמצעות דימויים אבהיים ומבליט את טובו של אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.6-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (19), כלל הזהב

    המאמר דן בכלל הזהב שבדרשה על ההר, מבהיר שנדרש שינוי רוחני כדי ליישמו, ומדגיש את הצורך בעזרת אלוהים.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּים 5.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כל התורה כלולה במצוה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (20), שתי הדרכים

    המאמר דן בדרשה על ההר, שבה ישוע מסביר את חשיבותן של הבחירות הרוחניות, המומחשות באמצעות שתי דרכים. נושא חוזר זה מדגיש את קריאתו של ישוע לתלמידיו לבחור בדרך הקשה המובילה לחיי עולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (22), אלה הקוראים לי אדון

    המאמר בוחן את הדרשה על ההר, שבה ישוע מדבר על אנשים המתיימרים להיות תלמידיו אך אינם מוכרים לו. בהשוואה בין מחברי הבשורות מתי ולוקס, הוא עוסק באמיתות האמונה הנחוצה לכניסה למלכות אלוהים, מעבר להשתייכות אתנית ולמעשי ניסים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.7-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (23), שני הבתים

    מאמר זה מנתח את משל שני הבתים, הממחיש את חשיבותם של יסודות רוחניים איתנים מול מראית עין מטעה, ומדגיש את ההבחנה בין תלמידי אמת לתלמידי שקר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃
    קרא עוד
  • תוצאות הדרשה על ההר

    PER108 מסיים את הדרשה על ההר על פי מתי 7.28-29. ההמון והתלמידים נדהמים מסמכותו הייחודית של ישוע, השונה כל כך מזו של הפרושים. באמצעות 23 נקודות הגדיר ישוע את דמות תלמיד האמת, אידיאל שאי אפשר להשיג בלי שינוי עמוק. ההמון מזהה בו את המשיח ונכסף לחיים החדשים שהוא מציע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע לאחר הדרשה על ההר

    מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע לאחר הדרשה על ההר, ודן בסיפורים השונים בבשורות מתי, מרקוס ולוקס. הריפוי מתואר כאתגר לחוקי הטהרה המחמירים, ומודגשת חשיבות השמירה על תורת משה. המאמר מעלה שאלות על הרציפות בין סיפורי הבשורות השונים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • ריפוי משרתו של הקצין הרומי

    המאמר בוחן את ריפוי משרתו של קצין רומי בידי ישוע בכפר נחום, כביטוי לאמונה יוצאת דופן ולסמכות ישוע כלפי כל העמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
    קרא עוד
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    ישוע מקים לתחייה את בנה של אלמנה בנעים, ובכך ממחיש את כוחו האלוהי ואת תפקידו כנביא. האירוע, המסופר בלוקס 7:11-17, מתרחש אחרי הדרשה על ההר ומושך קהל רב. אנשי הכפר רואים בישוע נביא גדול, והבשורה מתפשטת בגליל וביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    קרא עוד
  • יציאת ישוע המשיח לערים אחרות

    יחידת הטקסט 112 מנתחת את יציאתו של ישוע למסע בערי הגליל ובכפריו (מתי 11.1), המתוארך למאי–יוני 31. בשונה מיוחנן המטביל, שנשאר במקום קבוע, ישוע סייר באופן פעיל באזור כדי להכריז על מלכות השמים, בהדרכת רוח הקודש, כדי להגיע גם לעניים ביותר שלא יכלו לבוא אליו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח בבית הפרוש

    בכפר נחום ישוע נענה להזמנתו של פרוש בשם שמעון. במהלך הסעודה אישה חוטאת מושחת את רגליו בדמעות ובבושם. לנוכח הבוז שמביע שמעון, ישוע מספר משל על סליחה ומכריז שהאישה נושעה בזכות אמונתה. האירוע הזה, המסופר רק בלוקס (7,36-50), ממחיש את הניגוד בין הגאווה הדתית של הפרושים לבין הענווה החוזרת בתשובה והפותחת דרך לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.36-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מבשר על מלכות האלוהים עם תלמידיו

    המאמר בוחן כיצד בישר ישוע על מלכות האלוהים עם תלמידיו, ומדגיש את חשיבות הנשים שתמכו במסעות האלה ואת ההבחנה בין הכרזה לבישור על פי לוקס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃
    קרא עוד
  • עדותה של משפחת ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את היחסים המתוחים בין ישוע, משפחתו והרשויות הדתיות, בעיקר על סמך הבשורה על פי מרקוס. לצד תיאור יחסה הספקני של משפחתו בראשית הדרך, הוא מדגיש את הדינמיקה עם הפרושים ואת אמונתם של אחדים מבני משפחתו לאחר תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
    קרא עוד
  • הוראה על השדים

    המאמר מנתח כיצד ישוע מפריך את טענות הפרושים שהוא מגרש שדים בכוח השטן, ומדגיש את סמכותו האלוהית העליונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃
    קרא עוד
  • הגידוף נגד רוח הקודש

    מאמר זה בוחן את הגידוף נגד רוח הקודש, חטא שאין עליו סליחה הנידון בבשורות. ייחוס מעשיה של רוח הקודש לרוח טמאה פירושו חציית גבול שאין עליה מחילה. מודגש תפקידה המכריע של רוח הקודש בסליחה ובקבלת האמונה. המאמר מרחיב את הדיון באפשרות לחטא כזה בימינו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃
    קרא עוד
  • חשיפת הסתירות בדברי הפרושים

    מאמר זה עוסק בסתירות בדברי הפרושים שישוע חושף באמצעות מטפורות. ישוע משווה בני אדם לעצים, קורא לכל אחד לנקוט עמדה ומדגיש שהמילים מגלות את הלב. הוא מזהיר שכולם יישפטו על דבריהם, ומבליט את חשיבותם של חיים שהתחדשו.

    יְהוֹשֻעַ 24.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    ישוע מזכיר את אות יונה בתשובה לפרושים המבקשים נס. הוא מדגיש את התשובה והאמונה ומבקר את חוסר האמונה בכפר נחום למרות ניסיו הרבים. טקסט זה ממחיש את שליחותו של ישוע בהפצת הבשורה ואת יחסיו עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
    קרא עוד
  • אות מלכת שבא

    ישוע משתמש בסיפור מלכת שבא, שעברה מרחקים ארוכים כדי להקשיב לשלמה, כדי לבקר את המסרבים להכיר בו למרות תורתו וניסיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃
    קרא עוד
  • אישה קוטעת את דברי ישוע המשיח

    מאמר זה מנתח מקרה שמספר עליו לוקס, שבו אישה מביעה את הערצתה לישוע, ובכך מבליט את השינוי החברתי באותה תקופה. ישוע משיב בהדגשת חשיבותם של השומעים את תורתו ומיישמים אותה, מעבר לקשרי המשפחה המסורתיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃
    קרא עוד
  • משל המנורה מתחת לכלי

    משל המנורה שמתחת לאיפה מלמד את תלמידי ישוע להאיר באורם הרוחני באמצעות חיים למופת. פירוש הדבר הוא לחיות באופן המעצים את האור האלוהי ומעודד אחרים לנהוג כך גם הם, בהשראת הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.33-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃
    קרא עוד
  • ההמון הרב

    המאמר מנתח את ההמונים שהולכים אחרי ישוע ואת השלכותיהם החברתיות והדתיות, בעיקר מול השלטונות. הוא בוחן את השפעתו ההולכת וגדלה של ישוע ואת ההתנגדות שהוא מעורר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃
    קרא עוד
  • הוראות שונות של המשיח ישוע

    המאמר מנתח את לוקס 12.1-12, שבו ישוע מלמד על צביעות, יראת אלוהים וחשיבות ההודאה הפומבית באמונה. הוא מזהיר מפני גידוף הרוח ומבטיח את עזרת רוח הקודש בעת רדיפות. המסר המרכזי הוא נאמנות ויושר באמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃
    קרא עוד
  • משל העשיר הכסיל

    המאמר עוסק במשל העשיר הכסיל בלוקס 12.13-21. ישוע מלמד על חוסר התועלת שבעושר חומרי וקורא לתת עדיפות לעושר רוחני. המשל מזהיר מפני חמדנות ומעודד לחיות מתוך ראיית הנצח. הקהל כולל פרושים ואנשים דלי אמצעים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.13-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃
    קרא עוד
  • משל ואזהרה על שובו של המשיח ישוע

    המאמר בוחן משל על שובו של המשיח ישוע ומדגיש את מוכנות התלמידים וערנותם. באמצעות לוקס, מתי ומרקוס הוא עוסק בצורך בחיים המכוונים לרוחניות לנוכח אי־הוודאות לגבי מועד שובו של המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.36-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • שאלתו של כיפא

    המאמר עוסק בשאלתו של פטרוס על קהל היעד של משלי ישוע. האירוע מתרחש סמוך לכפר נחום, ומדגיש את קשיי התלמידים להבין את תורתו ואת חשיבות הבנת המסר האוניברסלי של מלכות אלוהים. לוקס הוא היחיד מבין מחברי הבשורות שמציין את התערבותו המסוימת הזאת של פטרוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃
    קרא עוד
  • משל שני העבדים

    המאמר עוסק במשל שני העבדים שסיפר ישוע, הממחיש את הציפיות מן הנאמנים ואת דינם החמור של הבלתי נאמנים. הוא דן באחריות העומדת ביחס לידיעת הדברים האלוהיים, ומזכיר גם את משל כיכרי הכסף ואת משל המנים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.45-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע כמקור לפילוג

    המאמר בוחן כיצד תורתו של ישוע יוצרת פילוגים, על פי הבשורות. המסר המרכזי הוא שהליכה בעקבות ישוע עשויה להוביל לעימותים אישיים ורוחניים, אך היא מציעה הזדמנות ייחודית לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.49-59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃
    קרא עוד
  • המשפחה האמיתית של המשיח ישוע

    המאמר בוחן כיצד ישוע מגדיר מחדש את מושג המשפחה, וממקד את דבריו בחשיבות הקשר הרוחני לעומת קשרי הדם, כפי שעולה מדבריו במתי, במרקוס ובלוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃
    קרא עוד
  • משל המנורה מתחת לכלי

    המאמר מנתח את משל הנר שמתחת לכלי, הנידון בבשורות. הוא מדגיש את חשיבות האור האלוהי לתלמיד, ומראה כיצד המשיח ישוע משתמש במטפורה זו כדי להאיר את האמת האלוהית ולעודד את התלמידים לשמש עדים גלויים לאמונתם, בעוד הם עצמם מוסיפים להיות מוארים באור המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.33-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃
    קרא עוד
  • המשל על המידה

    משל המידה (PER140) מלמד שהדרך שבה אנו שופטים אחרים ונוהגים בהם קובעת כיצד ימדוד לנו אלוהים בחזרה. ישוע קורא להקשבה פעילה, להדדיות, לצדק ולנדיבות. עיקרון זה, המשותף למרקוס 4.24-25, מתי 7.1-2 ולוקס 6.38, עולה בקנה אחד עם כלל הזהב ועומד בלב המוסר הנוצרי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.24-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
    קרא עוד
  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
    קרא עוד
  • ההשוואה לצמיחת הזרע

    קטע 142 מנתח את ההשוואה לצמיחת הזרע (מרקוס 4.26-29), המשל היחיד המופיע רק במרקוס. הוא נאמר ליד כפר נחום שבגליל בסביבות נובמבר–דצמבר 31, ומלמד על סוד מלכות האלוהים: צמיחה אלוהית שאינה נתפסת, תפקידו של האדם הזורע, התפתחות הדרגתית של החיים הרוחניים והמבט אל הקציר האחרון באחרית הימים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.26-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
    קרא עוד
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
    קרא עוד
  • משלים נוספים שלא נמסרו

    קטע PER144 עוסק במרקוס 4.33-34, שם נאמר שישוע סיפר משלים רבים שמחברי הבשורות לא מסרו. הקטע מתרחש ליד כפר נחום בנובמבר–דצמבר 31 וחושף את דרך ההוראה ההדרגתית של ישוע: התגלות המותאמת לשומעים, הכשרה מעמיקה של התלמידים וחשיבות ההבנה הרוחנית. יוחנן עצמו מודה (יוחנן 20.30; 21.25) שהבשורות כוללות רק חלק קטן מתורת ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃
    קרא עוד
  • משל השאור

    משל השאור (מתי 13.33-35; לוקס 13.20-21) ממחיש את צמיחתה השקטה אך רבת העוצמה של מלכות האלוהים. כשם שהשאור משנה את הבצק כולו, כך פועלת המלכות בהדרגה בלבבות. מתי קושר הוראה זו להתגשמות תהילים 78.2. כל מאמין נקרא למלא תפקיד פעיל בהתפשטות זו. זהו המשל הרביעי בנאום הגדול של מתי 13, והוא נאמר ליד כפר נחום בסביבות נובמבר–דצמבר 31.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • הסבר בערב למשלים שונים (הזונין)

    PER146 מביא את ההסבר שנתן ישוע לתלמידיו על משל הזונין (מתי 13.36-43), עדות ייחודית למתי. ישוע חושף בו שיטת פרשנות בשלושה צירים: זיהוי סמלי של האלמנטים, ממד של אחרית הימים ויישום מעשי. קטע זה משתלב בנאום שבעת המשלים על מלכות אלוהים שמתי אסף בפרק 13.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.1-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
    קרא עוד
  • משל האוצר הטמון

    משל האוצר הטמון (מתי 13,44), המובא רק אצל מתי, מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין דומה לו. אדם מוצא אוצר קבור, מכסה אותו שוב, ואז מוכר את כל אשר לו כדי לקנות את השדה. משל זה ממחיש את שמחתו ואת נחישותו של מי שמכיר בערכה העליון של המלכות ומוכן להקריב הכול כדי להשיגה. הוא מהדהד במיוחד עם דרכו האישית של מתי, שהוא עצמו עזב הכול כדי ללכת אחרי ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • משל המרגלית היקרה מאוד

    משל הפנינה היקרה (מתי 13,45-46), המובא רק אצל מתי, מציג סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לרכוש פנינה נדירה. הוא מלמד שמלכות השמיים עולה בערכה על כל רכוש ארצי, וקורא להקרבה מרצון, הנחווית בשמחת הגילוי הרוחני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • משל הרשת שהושלכה לים

    משל הרשת (מתי 13,47-50), הייחודי למתי, משווה את מלכות השמים לרשת האוספת דגים מכל מין. בבחירה הסופית הטובים נשמרים והרעים מושלכים, והדבר ממחיש את הדין של אחרית הימים. הוא מלמד על אוניברסליות הבשורה, על מציאות הדין האחרון שמבצעים המלאכים, ועל הדחיפות שבחיי המאמינים בהתאם להוראותיו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • מסקנת המשיח ישוע

    פריקופה 150 חותמת את נאום המשלים שבמתי 13. ישוע שואל את תלמידיו אם הבינו, ואחר כך מתאר את התלמיד האידיאלי כסופר שהוכשר למלכות, היודע להוציא מאוצרו דברים חדשים וישנים. קטע זה מדגיש את ההשלמה ההדדית של הברית הישנה והברית החדשה ואת אחריותם של המורים להעביר בנאמנות את תורתו של המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מרגיע את הסערה

    לאחר יום לימוד אינטנסיבי, ישוע חוצה את הכינרת עם תלמידיו. סערה עזה פורצת ומאיימת להטביע את הסירה. התלמידים המבוהלים מעירים את ישוע, והוא מצווה על היסודות לשתוק, ומיד משתררת דממה גדולה. פרק זה, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, מגלה את סמכותו האלוהית של ישוע על הטבע ומלמד את חשיבותה של אמונה שאינה מתנדנדת, גם בלב הנסיונות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.22-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בתו של יאיר נקטע

    פריקופה 153 מתארת את תחילת פרשת בתו של יאיר בכפר נחום (פברואר–מרץ 32 לספירה). יאיר, ראש בית הכנסת, מפציר בישוע לרפא את בתו היחידה, בת 12. אולם ישוע, שההמון עיכב אותו, אינו מגיע בזמן: הילדה מתה. סיפור סינופטי זה (מתי 9.18-19 ; מרקוס 5.21-24 ; לוקס 8.40-42) מעלה את שאלת אמונתו של יאיר נוכח מבחן המוות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    הפריקופה 154 מספרת על ריפוי אישה שסבלה מדימום שתים עשרה שנה, כפי שמדווחים מתי, מרקוס ולוקס. בכפר נחום היא נוגעת בהסתר בבגדו של ישוע בדרכו אל בית יאיר. לאחר שהבריאה מיד, ישוע מזהה אותה בפומבי ומצהיר: ״אמונתך הושיעה אותך״. המאמר משווה בין שלושת הסיפורים הסינופטיים וחוקר את המשמעות התיאולוגית, הכריסטולוגית והחברתית של נס אמונה זה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.24-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת יאיר

    הפריקופה 155 מספרת על הקמתה של בת יאיר על ידי המשיח ישוע בכפר נחום (פבר׳–מרץ 32). יאיר, ראש בית הכנסת, משתחווה לפני ישוע ומתחנן על ריפוי בתו הגוססת. למרות העיכוב שנגרם בגלל ריפויה של אישה זבת דם, ישוע הולך אל הבית, אומר "טליתא קומי" ומקים את הנערה. הנס הזה מעיד על סמכותו על המוות וקורא לאמונה גם במצבים חסרי תקווה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.49-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃
    קרא עוד
  • ריפוי שני עיוורים

    ריפוי שני העיוורים בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9.27-31), ממחיש את האמונה המשיחית: שני הגברים מכירים בישוע כ״בן דוד״. ישוע מרפא אותם לפי אמונתם ומבקש מהם לשתוק, מתוך רצון להפנות את ההמונים אל הישועה הנצחית ולא אל הריפויים הגופניים. סיפור זה מכין את תשובתו של ישוע ליוחנן המטביל במתי 11.5.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.27-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז שד

    הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • משפט הפרושים

    הפריקופה PER158 בוחנת את תגובת הפרושים לניסי ישוע בכפר נחום (מתי 9.33-34). בעוד ההמון מכיר במעשה אלוהי, הפרושים מייחסים את מעשי ישוע לשטן. דחייתם מכוונת: קבלת ישוע פירושה אובדן הפריבילגיות שלהם. ובכל זאת, יש שבחרו ללכת אחריו, כמו ניקודימוס, יוסף איש הרמתיים ושאול איש טרסוס. האילם שנרפא, מצדו, הולך בשמחה ובהכרת תודה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.34-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך בפועלו

    פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    קרא עוד
  • חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון

    הפריקופה 160 מנתחת את מתי 9.36-38, שבו ישוע, בכפר נחום, נמלא חמלה עמוקה כלפי ההמון, שהיה “נדכא ומפוזר כצאן אין רועה להן”. המונח היווני “splagchnizomai” מבטא חמלה פנימית עמוקה, הדוחפת את ישוע ללמד, לרפא ולהאכיל, בניגוד לאדישותם של המנהיגים הדתיים. חמלה זו הופכת לדוגמה לתלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃
    קרא עוד
  • שיבה לנצרת

    שיבתו השנייה של ישוע לנצרת (מרץ שנת 32 לספירה) מסופרת אצל מתי ומרקוס. למרות הוראתו בבית הכנסת, תושבי המקום דוחים אותו בשל היכרותם אותו ואת משפחתו. חוסר האמונה מגביל את נסיו. ישוע אומר את המשפט המפורסם: ״נביא אינו נבזה אלא בעירו״. מרקוס מוסיף פרטים שאינם אצל מתי: נוכחות התלמידים ותמיהתו של ישוע על חוסר האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃
    קרא עוד
  • שליחת שנים עשר השליחים

    הפריקופה 162 מספרת על שליחת שנים עשר השליחים בידי ישוע בגליל, כמה שבועות לפני חג הפסח (מרץ 32 לספירה). אירוע זה, המובא אצל מתי (10.1-15), מרקוס (6.6-13) ולוקס (9.1-6), מציג את התלמידים הנשלחים שניים שניים להטיף על המלכות, לרפא ולגרש שדים. כל אחד מהאוונגליסטים מוסיף את נקודת המבט שלו על הוראות הדרך ועל אופייה של השליחות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.6-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
    קרא עוד
  • מותו של יוחנן המטביל

    פריקופה 163 מנתחת את תגובתו של הורדוס אנטיפס לתהילתו של ישוע, שאותו הוא מזהה עם יוחנן המטביל שקם לתחייה. באמצעות השוואה סינופטית של מתי 14.1-2, מרקוס 6.14-16 ולוקס 9.7-9, המאמר בוחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין שלושת הסיפורים, את ההקשר הפוליטי בגליל במרץ שנת 32 לספירה, ואת כובד אשמתו של הורדוס לאחר רצח יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
    קרא עוד
  • תזכורת למאסרו של יוחנן המטביל

    הפרשה PER164 מזכירה את נסיבות מעצרו של יוחנן המטביל, כפי שסיפרו מתי (14.3-5) ומרקוס (6.17-20). יוחנן נאסר משום שגינה בפומבי את נישואיו האסורים של הורדוס אנטיפס להרודיה, אשת אחיו לשעבר. מרקוס מציג דיוקן מורכב של הורדוס, דו-ערכי ומוקסם מיוחנן, ואילו מתי מדגיש את פחדו מן ההמון. הרודיה היא שדוחפת להריגת הנביא, שהוחזק במכוור במרץ 32 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.3-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
    קרא עוד
  • תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל

    הפריקופה 165 מנתחת את נסיבות רצח יוחנן המטביל לפי מתי (14.6-12) ומרקוס (6.21-29). בגליל, במרץ שנת 32 לספירה, הורדוס אנטיפס נכנע למניפולציה של הורדיה באמצעות הריקוד של שלומית ומצווה לערוף את ראש הנביא. המאמר מדגיש את ההקבלה בין מות הקדושים של יוחנן לזה של ישוע, שתי דמויות משיחיות שנדונו שלא בצדק ונקברו בקבר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.14-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
    קרא עוד
  • שובם של השליחים

    לאחר משימת ההכרזה בגליל, חוזרים השליחים אל ישוע ומדווחים לו על פעילותם. מרקוס מדגיש את תשישותם ואת הצורך שלהם במנוחה במקום שומם, ואילו לוקס מציין שההסתלקות נעשית לכיוון בית צידה. פרשה זו מבליטה את רחמיו של ישוע על תלמידיו, את חשיבות המנוחה בשירות ואת הנוהג של מתן דין וחשבון שליחי. האירוע מתרחש בגליל במרץ שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • חג הפסח השלישי

    הפריקופה PER168 מציינת את חג הפסח השלישי בשירותו של המשיח ישוע, שתאריכו יום שני, 12 באפריל 32 לספירה, ושנזכר רק אצל יוחנן (יוחנן 6,4). בהיותם בגליל, ליד בית צידה, נראה שישוע ותלמידיו אינם עולים לירושלים, לנוכח עוצמת פעילותם. אזכור זה משמש נקודת ציון כרונולוגית בסינופסיס, ומבשר את האירועים הבאים עד חג הסוכות באוקטובר 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃
    קרא עוד
  • תגובת השליחים

    הפריקופה 172 מספרת על תגובת השליחים לאחר שישוע הלך על המים והשקיט את הסערה. האירוע, שהתרחש בגינוסר באפריל שנת 32 לספירה, מסופר על ידי מתי ומרקוס. התלמידים משתחווים ומכריזים: 'אתה באמת בן האלוהים', שלב מכריע באמונתם ובהתגלות הכריסטולוגית ההדרגתית של הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.53-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגינוסר

    הפריקופה 173 מספרת על הריפויים הרבים שעשה ישוע בגינוסר (הגליל) באפריל 32 לספירה, על פי מתי 14.34-36 ומרקוס 6.53-56. עם בואו מזהים אותו מיד, והמוני חולים ממהרים לגעת בציצית בגדו ובכך זוכים לריפוי. הניתוח הסינופטי מגלה הסכמות מרכזיות בין שני המבשרים וגם הבדלי גוון משלימים. פרק זה ממחיש את אמונת העם ואת כוחו האלוהי של ישוע, ומבשר את המתחים ההולכים וגוברים עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃
    קרא עוד
  • פעילות המשיח ישוע בגליל

    המאמר בוחן את החלטתו האסטרטגית של ישוע לנהל את שירותו בגליל כדי להימנע מהעוינות ביהודה. יוחנן מדגיש את כוונת הרשויות הדתיות להרוג את ישוע, ואילו הבשורות הסינופטיות מזכירות איום זה באופן מרומז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    קרא עוד
  • פסק דין על לב האדם

    המאמר דן בהוראת ישוע על הטהרה האמיתית, על פי מתי ומרקוס. הוא מגלה שהטומאה נובעת מן הלב האנושי ולא מכללי המאכלים, ומדגיש שינוי חשוב בהוראה הנוצרית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת האישה הסורו-פיניקית

    מאמר זה בוחן את ריפוי בתה של האישה הסורו-פיניקית, ומדגיש את פתיחותה של בשורת ישוע אל הגויים. בהתבסס על הבשורות על פי מתי ומרקוס, הוא מבליט את האמונה האנושית החורגת מעבר לגבולות אתניים ותרבותיים. הסיפור מאיר את שליחותו העיקרית של ישוע אל ישראל, ובה בעת מכיר בעדות האמונה של הלא-יהודים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.21-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בערב

    המאמר בוחן את ריפוייו של ישוע, בעיקר בגליל לאחר שובו מפיניקיה. מתי מתאר את הנסים הרבים שנעשו, ואילו מרקוס מתמקד במקרה יוצא דופן של אדם חרש, ומראה את דרכו הייחודית של ישוע, שכבר נצפתה במקומות אחרים בבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם השני עבור 4000 איש

    המאמר מנתח את ריבוי הלחם השני של ישוע עבור ארבעת אלפים איש, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא בוחן את הניואנסים בין שני הסיפורים ומדגיש את חמלתו של ישוע ואת יכולתו לספק את צורכי ההמון.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.1-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
    קרא עוד
  • חזרה לבית צידה

    מאמר זה בוחן את שובו של ישוע לבית צידה לאחר העימותים עם הפרושים, ומדגיש את כוונתו להעדיף את האמונה על פני ויכוחים עקרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר שוב על מותו

    ישוע מבשר לתלמידיו על מותו ותחייתו הקרובים. רגע זה מסמן את סוף שירותו בגליל, שבו הוא נמנע מההמונים כדי להכין את תלמידיו. הפניות אל מתי 17.22-23, מרקוס 9.30-32 ולוקס 9.43-45.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃
    קרא עוד
  • המכשולים וסיבות ההיכשלות

    הפריקופה PER201 מציגה את תורתו הפרטית של ישוע בכפר נחום על המכשולים וסיבות ההיכשלות. הוא מבחין בין שני מקרים: אלה שגורמים למומרים חדשים להיכשל, והנוצרים המתמודדים עם חולשותיהם שלהם. באמצעות מטפורות גופניות קיצוניות קורא ישוע להסיר כל מה שמוביל לחטא, ומדגיש שהחיים במלכות אלוהים שווים כל קורבן. מתי, מרקוס ולוקס מוסרים תורה זו בגוונים משלימים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה

    משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.

    יְחֶזְקֵאל 34.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃
    קרא עוד
  • משמעת בקהילה ומחילה

    הפריקופה 203 מציגה את הוראת ישוע על המשמעת בכנסייה ועל המחילה, בכפר נחום בספטמבר שנת 32 לספירה. מתי 18.15-22 ולוקס 17.3-4 מפתחים את התוכחה בין אחים, את סמכות הכנסייה, את התפילה הקהילתית ואת המחילה ללא גבול (שבעים פעמים שבע). נושאים אלה מניחים את היסוד לאתיקה נוצרית של יחסים, שבמרכזה ההתפייסות והרחמים האלוהיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃
    קרא עוד
  • משל המלך והעבד

    משל המלך והעבד (מתי 18.23-35), שסופר בכפר נחום בספטמבר שנת 32, מופיע רק אצל מתי. הוא מדגים את חשיבותה העליונה של הסליחה בכך שהוא מעמיד זה מול זה חוב עצום של 10,000 ככרים שמלך רחום מחק, וחוב קטן של 100 מטבעות שהעבד שנסלח לו סירב למחול. הלקח המרכזי: מי שאלוהים סולח לו חייב לסלוח בתורו, שאם לא כן יאבד את החסד שקיבל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך במסעו בגליל

    הפריקופה 205 מתארת את שהותו הממושכת של ישוע המשיח בגליל, באזור כפר נחום, במשך כשישה חודשים לפני יציאתו הסופית לירושלים ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה. רק יוחנן מזכיר את המסעות הללו ומגלה את כוונת הרשויות הדתיות להמית את ישוע, בעוד תלמידיו עדיין מתקשים להבין מה צפוי לו. קטע זה מציין את המעבר לחג הסוכות בירושלים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    קרא עוד
  • חג הסוכות

    הפרשה 206 עוסקת בחג הסוכות (סוכות), המסופר רק אצל יוחנן (7,2-10). ישוע מחליט לעלות בסתר לירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה, שישה חודשים לפני מעצרו. יוחנן חושף את המתח עם הרשויות הדתיות ואת חוסר האמונה של אחי ישוע, מרכיבים שאינם מופיעים אצל הסינופטיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.2-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃כזאת דבר וישב בגליל׃ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
    קרא עוד
  • המחלוקת בין המורה לאחיו

    יוחנן 7.3-9 מתאר את המתח בין ישוע לאחיו לפני חג סוכות (אוקטובר 32 לספירה). מבלי להבין את שליחותו המשיחית, הם מפצירים בו להתגלות בפומבי בירושלים. ישוע בוחר בזהירות, מודע לסכנת המעצר. מרים נשארת מן הצד. פרק זה, הייחודי ליוחנן, ממחיש את חוסר ההבנה המשפחתי כלפי טבעו האלוהי של ישוע, ואחיו באים לאמונה רק לאחר התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃
    קרא עוד
  • יציאה לירושלים ועזיבה סופית של הגליל

    PER208 מתאר את יציאתם הסופית של ישוע ותלמידיו מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בדרכם לירושלים לחג סוכות. לפי סיפורו של לוקס, הם עוברים דרך שומרון ולא בדרך הרגילה לאורך הירדן. הם מגיעים בליל שישי, 8 באוקטובר, מלמדים ברחבת המקדש, וישוע נושא את נאומו על המים בהושענא רבה ב-13 באוקטובר. הקבוצה תישאר באזור ירושלים שישה חודשים, עד חג הפסח ב-1 באפריל שנת 33 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.16-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
    קרא עוד
  • המסע דרך שומרון

    הפריקופה 209 מתארת את מסעם של ישוע ותלמידיו דרך שומרון, מסע שמסופר רק בבשורת לוקס. כשהוא יוצא מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בוחר ישוע בדרך השומרונית הקצרה יותר לירושלים. כמה כפרים מסרבים לקבלו, דבר המדגים את המתח שבין היהודים לשומרונים, ואילו אחרים מקבלים אותו. קטע זה מבשר את השליחות האוניברסלית ואת הפצת הבשורה העתידית באזור בידי 70 התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כזאת דבר וישב בגליל׃ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
    קרא עוד
  • היהודים מחפשים את המשיח ישוע

    הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע בבית המקדש

    בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
    קרא עוד
  • הרשויות מחפשות את המשיח ישוע כדי לעצור אותו

    בחג הסוכות בירושלים שואל ההמון על זהותו המשיחית של ישוע. למרות הבלבול בנוגע למוצאו וניסיונות הרשויות הדתיות לעצור אותו, ישוע מלמד בפומבי במקדש, מאשר מחדש את אלוהותו ומודיע על עזיבתו הקרובה. מכיוון ששעתו טרם הגיעה, אין השומרים יכולים לתפוס אותו. פרק זה, הייחודי לבשורת יוחנן (7.25-36), ממחיש את ההתנגדות הגוברת בין ישוע לבין הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.25-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
    קרא עוד
  • ההערכה הסותרת של העם

    ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.40-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃וילכו איש איש לביתו׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע שולח 70 תלמידים

    ישוע שולח שבעים תלמידים למשימת הפצת הבשורה (לוקס 10.1-16), אירוע יחיד במינו באוונגליונים. מבית עניה שמעבר לירדן, בסביבות נובמבר שנת 32, הוא מרחיב את שליחותו מעבר לשנים עשר. ההנחיות מזכירות את אלה שניתנו לשליחים, אך בהיקף אוניברסלי יותר. ישוע מזהיר מפני סכנת הדחייה ומוקיע את עיוורונן של הערים הגליליות כורזין, בית צידה וכפר נחום.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
    קרא עוד
  • הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס

    הפריקופה PER229 (לוקס 13,1-5) מספרת כיצד עדים לארוחה פרושית פונים אל ישוע בעניין הטבח שערך פילטוס בגלילים. ישוע מסרב לראות בכך עונש אלוהי וקורא לתשובה אישית, ומזכיר גם את נפילת המגדל בשילוח. הוא מלמד שהמוות הוא גורלם המשותף של הכול, ושרק התשובה פותחת את הגישה למלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃
    קרא עוד
  • דימוי המלח חסר הטעם

    המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
    קרא עוד

שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד

  • הזורע

    משל הזורע, שסיפר ישוע על שפת ים הגליל, ממחיש כיצד דבר אלוהים מתקבל באופן שונה לפי מצב הלב. הוא מראה ארבעה סוגי קבלה באמצעות הקרקעות השונות שעליהן נופלים הזרעים. התלמידים לומדים שהמשלים מגלים את המלכות למי שמקשיבים בלב פתוח, אך נשארים נסתרים מפני מי שלבם עורל. שיטה פדגוגית ייחודית זו של ישוע מדגישה את חשיבות האמונה וההקשבה הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.1-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃הזרע הוא זרע את הדבר׃ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
    קרא עוד
  • הבית הבנוי על הסלע

    המאמר מנתח את המשל המקראי של שני הבתים, המופיע במתי ובלוקס, כדי להמחיש את חשיבות קיום תורתו של ישוע. מי שהולכים בדבריו מושווים לבונים חכמים הבונים על יסוד איתן, ואילו מי שאינם מצייתים הם כאנשים הבונים על החול. המשל מדגיש את חשיבות הציות הפעיל על פני שמיעה בלבד.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.47-49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃
    קרא עוד
  • הבד החדש והנאדות החדשים

    המאמר מתאר את משל הטלאי החדש ונאדות היין החדשים בבשורות, וממחיש את אי־ההתאמה בין תורתו של ישוע לבין הנהגים הדתיים הישנים. הוא מבליט את סמליות היין החדש והנאדות הישנים כדי להסביר את חידושה של מלכות אלוהים שהמשיח מביא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃
    קרא עוד
  • המכמורת

    המאמר בוחן את משל הרשת במתי 13:47-50, המבליט את המשפט האחרון ואת האחריות האישית. בדימוי רשת הדייגים ממחיש ישוע את ההבחנה בין צדיקים לרשעים באחרית הימים, ומדגיש את הצורך לחיות בהתאם לעקרונות מלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • שאלות הזרים אל המשיח ישוע

    אירוע ייחודי לבשורת יוחנן (יוחנן 12.20-50), המתרחש ביום שלישי של שבוע הייסורים בחצר הגויים. יוונים מבקשים לראות את ישוע, וכך מתחילה ההכרזה על שעת הכבוד שלו. בדימוי של גרגיר החיטה מגלה ישוע שמותו הוא מקור חיים לכול. הצלב מוצג כהרמה מכובדת המושכת אליו את כל בני האדם ופותחת את הישועה לפני כל העמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • ההבאה לפני ה״מלך״ אנטיפס

    ישוע נשלח בידי פילטוס אל הורדוס אנטיפס, טטרארך הגליל, ששהה בירושלים. הורדוס, שהמראות המרשימים מרתקים אותו, מקווה לראות נס, אך נתקל בשתיקתו המוחלטת של ישוע. נעלב, הוא לועג לו, מלביש אותו גלימה מרהיבה ושולח אותו חזרה אל פילטוס. באירוניה, פרק זה מפיס בין פילטוס להורדוס. רק לוקס מספר על ההופעה הזאת (לוקס 23.6-12), שהתרחשה בסביבות השעה 7:30 בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃
    קרא עוד
  • השיבה אל פונטיוס פילטוס

    הפריקופה PER344 מנתחת את חזרתו של ישוע אל פונטיוס פילטוס לאחר הופעתו לפני הורדוס אנטיפס, אירוע שמסופר רק אצל לוקס. פילטוס, שאינו מוצא כל עוון שדינו מוות לפי החוק הרומי, מנסה לעמוד בפני לחצם של המנהיגים הדתיים היהודים. המאמר מציע שחזור כרונולוגי מדויק של בוקר יום שישי של הייסורים ומעלה את השאלה הלשונית של השיחות בין ישוע לפילטוס, שככל הנראה התנהלו ביוונית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיסר כי כל המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר׃
    קרא עוד

ריפויים

  • ריפוי עשרת המצורעים

    לוקס 17.11-19 מספר על ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע. רק שומרוני אחד חוזר להודות לו, וכך מומחשים נושאי האמונה, הציות, ההודיה והכלליות של הישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
    קרא עוד

הסתירות

  • גילויו של פטרוס?

    המאמר CTD012 משיב על סתירה לכאורה בין יוחנן 1.41 למתי 16.17 בעניין גילוי זהותו המשיחית של ישוע בידי פטרוס. שני הקטעים מתארים למעשה שני שלבים משלימים: הכרזה אנושית ראשונה מפי אנדראס, ואחריה גילוי אלוהי פנימי שישוע עצמו אישר. אמונתו של פטרוס היא דרך מתפתחת, לא אירוע יחיד.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃
    קרא עוד
  • מפגש ישוע ופטרוס?

    המאמר CTD013 משיב על השגה קלאסית: היכן פגש ישוע לראשונה את פטרוס ואת אנדראס? מתי ממקם את המפגש בגליל, ויוחנן על גדות הירדן. המאמר מראה שמדובר בשני שלבים נפרדים: מפגש ראשון ביהודה (יוחנן), ואחריו קריאה סופית בגליל (מתי). שני הסיפורים משלימים ואינם סותרים, והם ממחישים את ההתקדמות ההדרגתית של קריאת התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.41-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃
    קרא עוד
  • בת יאיר

    המאמר CTD014 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 9.18 למרקוס 5.23 בעניין מצבה של בת יאיר. מתי מציין שהיא מתה, ומרקוס שהיא גוססת. הניתוח מראה שהסיפורים משלימים: מרקוס מתאר התקדמות סיפורית שבה המוות מתרחש בדרך, ואילו מתי מתמצת את האירוע ומציג ישירות את המצב הסופי. אין סתירה, אלא שני סגנונות כתיבה נפרדים המספרים על אותו נס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃
    קרא עוד
  • יוחנן המטביל קם לתחייה?

    המאמר CTD016 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 14.2, מרקוס 6.14 ולוקס 9.7-9 בעניין דעתו של הורדוס אנטיפס על ישוע. לוקס מציג את הורדוס בספק, ואילו מתי ומרקוס מוסרים את הצהרתו הפרטית המדמה את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה. המחבר מראה שאין סתירה אלא השלמה סיפורית, המוסברת במגבלות העריכה של המאה הראשונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
    קרא עוד
  • באיזו שפה דיבר ישוע?

    המאמר CTD043 משיב על הסתירה לכאורה בין מתי (“אֵלִי, אֵלִי…”) למרקוס (“אֱלוֹהִי, אֱלוֹהִי…”) בעניין זעקת ישוע על הצלב. הניתוח הלשוני מראה שישוע דיבר ארמית (כפי שמעיד “שבקתני” בשני הטקסטים) ושההבדל בין “אֵלִי” (צורה עברית) ל“אֱלוֹהִי” (צורה ארמית) משקף פשוט את התאמתו של כל מבשר לקוראיו. אין שום סתירה.

    תְהִלִּים 22.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    המאמר עוסק בסתירה הנראית לעין בנוגע ל'אות יונה' בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. הוא מסביר את ההבדלים בקהלי היעד השונים של הבשורות ובמטרתן המשותפת להדגיש את חשיבות הכרזת מלכות השמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.28-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃
    קרא עוד
  • חוסר ההבנה של התלמידים

    המאמר בוחן את ההבדלים בהבנת דברי ישוע בידי התלמידים לפי מתי, מרקוס ולוקס. הוא טוען שמתי מראה את עצבונם הנובע מהבנה חלקית של מותו, ואילו מרקוס ולוקס מצביעים על אי־הבנתם את התחייה. סיפורים משלימים אלה מעשירים את הבנת האירוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • שובם של התלמידים וציפייתם

    לאחר עלייתו של ישוע (12 במאי 33), התלמידים שבים לירושלים מהר הזיתים, המרוחק 'דרך שבת'. הם מתכנסים בעלייה, כנראה בבית מרים אמו של יוחנן מרקוס, ומתמידים פה אחד בתפילה, יחד עם הנשים ועם משפחת ישוע. תקופת המתנה זו מבשרת את מאפייני הכנסייה הנולדת.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.4-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובאכלו לחם עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים כי אם להוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני׃כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃
    קרא עוד

ניסים

  • הפיכת המים ליין בקנה

    מאמר זה בוחן את הנס הראשון של ישוע המסופר ביוחנן 2.1-11. בחתונה בקנה הופך ישוע מים ליין, מגלה את טבעו האלוהי ופותח את שירותו. מרים ממלאת תפקיד מפתח בבקשה את עזרתו של ישוע. נס זה מסמל את המעבר מברית ישנה לברית חדשה של חסד, וממחיש את נדיבות אלוהים ומחזק את אמונת התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • תחיית המשיח ישוע

    ניתוח השוואתי של ארבעת סיפורי הבשורות על תחיית ישוע (מתי 28.1-10 ; מרקוס 16.1-8 ; לוקס 24.1-12 ; יוחנן 20.1-18). המאמר מזהה את המשותף – הקבר הריק, נוכחות הנשים, הבשורה המלאכית – ואת ההבדלים – מספר הנשים והמלאכים, התגובות, הכרונולוגיה. ההבדלים מוסברים בנקודות המבט התאולוגיות, בסגנונות הספרותיים ובקהלים הנבדלים של כל מבשר, ומודגשת מרכזיות התחייה באמונה הנוצרית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ותזכרנה את דבריו׃ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
    קרא עוד
  • ההתגלויות לאחר התחייה

    המאמר מציג את עשר הופעותיו של ישוע לאחר תחייתו, כפי שהן מסופרות בברית החדשה. ממרים המגדלית בקבר ועד השליחים לפני העלייה לשמים, ובהן תלמידי אמאוס ויותר מחמש מאות אחים, פגישות אלה מעידות על ממשות התחייה ומניחות את יסוד האמונה הנוצרית. מחברי הבשורות כנראה בחרו מתוך כל ההתגלויות הללו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.24-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע׃ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הסנהדרין

    הסנהדרין היה הגוף הדתי, השיפוטי והמחוקק העליון ביהדות בימי בית המקדש השני (המאה ה-2 לפני הספירה – 70 לספירה). הוא מנה 71 חברים, ישב בירושלים, פירש את התורה, הכריע בסכסוכים חשובים ופיקח על הלוח העברי. הוא מוזכר בבשורות ומתואר בספרות חז״ל; לאחר שנת 70 לספירה הוא נעלם, אך המודל שלו ממשיך לעורר השראה בארגון היהודי ובמחשבה המשפטית היהודית.

    קרא עוד
  • הרומאים

    מאמר זה מתאר את השלטון הרומי בישראל מ-63 לפנה״ס עד 135 לספירה. הוא מציג את דמויות המפתח של השלטון בימי שירותו של ישוע: פונטיוס פילאטוס, הורדוס אנטיפס וקיפא. הוא מזכיר את חורבן בית המקדש בשנת 70 ואת הפיכתה של ירושלים לאיליה קפיטולינה בימי אדריאנוס, ובכך מספק רקע היסטורי חיוני להבנת הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
    קרא עוד
  • האם ישוע דיבר יוונית?

    המאמר בוחן את ההסתברות שישוע דיבר יוונית. אף שנולד בנצרת, יישוב מבודד, הבשורות מתארות שיחות ישירות של ישוע עם פילטוס ועם קצינים רומאים, בלי להזכיר מתורגמן. הכותב מציע שעבודת הנגרות בציפורי, עיר מתיוונת, ולימוד מקומי אפשרי מסבירים את שליטתו הסבירה ביוונית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃
    קרא עוד

דבר של ידיד

  • המבקש מוצא

    דומיניק לורמיה בוחן את הפסוק מתי 7.8, המזמין לבקש, לחפש ולדפוק כדי למצוא תשובות רוחניות. ישוע מציע דרך של ישועה ומבטיח שמי שמחפש בכנות מוצא שלום ופיוס עם אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN001 הבשורה על פי לוקס

    הבשורה על פי לוקס יוצרת עם מעשי השליחים יצירה דו־כרכית המוקדשת למקורות הנצרות. לוקס לא היה עד…

  • ANN002 הבשורה על פי יוחנן

    הבשורה על פי יוחנן נבדלת משלוש האחרות, הנקראות סינופטיות, בסגנונה ובעומקה התאולוגי. נכתבה בידי השליח יוחנן, בן זבדי,…

  • ANN008 הבשורה של מתי

    הבשורה על פי מתי היא יצירתו של השליח, מוכס לשעבר מכפר נחום, שנבחר בידי השנים עשר לרשום את עדותם המשותפת. הוא רוצה להראות…

  • ANN016 המסע למצרים

    המאמר בוחן את מסעה של המשפחה הקדושה למצרים לפי מתי ואת היעדרו אצל לוקס. הוא חוקר את ההשלכות התאולוגיות וההיסטוריות…

  • ANN020 הסדרת הדיג

    המאמר מפרט את הדיג בימי ישוע, ובמיוחד בכינרת בגליל, ובוחן את חשיבותו הכלכלית והרוחנית. הוא מתאר את…

  • ANN021 קריאות התלמידים

    המאמר מנתח את הסיפורים השונים בבשורות על קריאת התלמידים הראשונים של ישוע, ומראה שסיפורים אלה אינם סותרים זה את זה אלא…

  • ANN029 העימות בין תומכי יוחנן לתומכי ישוע

    המאמר עוסק במתחים בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע, שתי דמויות מקראיות מרכזיות, ומדגיש את שירותיהם…

  • ANN042 זמני הנסיעה

    נספח זה חוקר את אמצעי התנועה ואת משכי הנסיעה במאה הראשונה. בימי ישוע נסעו בעיקר ברגל, בשיירה או…

  • ANN047 מוצא שנים עשר השליחים

    הנספח ANN047 חוקר את מקורם של שנים עשר השליחים על סמך ארבע הרשימות הקנוניות (מתי, מרקוס, לוקס, מעשי השליחים). הוא מנתח את הנקודות המשותפות והשונות בין…

  • ANN060 העיר ציפורי

    L'article dissèque le rôle clé de Sépphoris en Galilée, proche de Nazareth, et sa signification culturelle et historique, bien que non mentionnée dans les…

  • ANN070 ניסיונו של ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את ניסיון ישוע, את צומו בן ארבעים הימים ואת סיפורי הבשורות על תקופה זו ביהודה. הבשורות הסינופטיות…

  • ANN090 הופעותיו של המשיח ישוע המוקם לתחייה

    הלימוד סוקר את הופעותיו של ישוע המקים מן המתים, בהתבסס על סיפורי הבשורות, ובמיוחד על הפגישה עם מרים המגדלית. מטרתו…

  • ANN094 המקל והסנדלים של השליחים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין מתי, מרקוס ולוקס בעניין שליחות השליחים, ומדגיש את ההבחנות הלשוניות ואת ההבדל בין קהלי היעד. מתי מזהיר…

  • ANN107 הרמוניזציה של הטקסטים על התחייה

    L'article analyse et harmonise les récits de la résurrection de Jésus dans les Évangiles, se concentrant sur Matthieu. Il explique les variations comme des…

  • ANN126 כרונולוגיה מפורטת של האירועים הקשורים לתחייה

    L'article examine de manière approfondie la chronologie des événements autour de la résurrection de Jésus, en harmonisant les récits des évangiles. Il s'appuie sur…