מתי הוא היחיד המסיים דרשה ארוכה זו. התלמידים וכלל השומעים נדהמים מהוראת האדון ומבחינים בהבדל ברור בינה לבין דרשות , שאותן שמעו מדי במקומות המכונים .
השליח יוחנן ממחיש מציאות זו היטב כשהוא מצטט את , שאמרו בתדהמה: ״מעולם לא דיבר איש כמו האיש הזה״ (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46).
שומעי ישוע נדהמו מהסמכות יוצאת הדופן שבה דיבר (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.22, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.32, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.28-29), הבחנה שגם כיפא ביטא בקטע הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.68.
דרשה ארוכה זו, המתועדת בעיקר בידי מתי, השפיעה עמוקות על ההמון ועל התלמידים הרבים. דרכו של תלמיד האמת ברורה כעת, ולכל אחד נותר לבחור אם ללכת בה או לא, בחירה שתקבע את כניסתו למלכות אלוהים.
מסקנתו זו של מתי עשויה להפתיע, משום שישוע המשיח הציב אמות מידה שקשה לעמוד בהן, ולעיתים קרובות היו מנוגדות להוראותיהם של , ששלטו בעם. ובכל זאת, כל האנשים האלה, בעיקר תלמידים, לא הגיבו כפי שהגיבו אחרים ואמרו: ״קשים הדברים האלה; מי יכול לשמוע אותם?״ (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.60).
ההמון נכסף אפוא לחיים חדשים אלה ורואה בישוע יותר מנביא בלבד; לפי ניתוחנו, הוא רואה בו בבירור את המשיח. הוא מבחין ביסודותיה של חברה חדשה בהנהגת האדון הזה, הנחשב בעיניו ליוצא דופן.
באמצעות 23 נקודות אלה הגדיר ישוע המשיח את דמותו הטיפוסית של התלמיד, השונה מיסודה מטבע האדם הבסיסי. נראה אפוא שמימוש דמות זו הוא משימה כמעט בלתי אפשרית בלי שינוי עמוק. זו כנראה הסיבה שדרשה זו מופנית בראש ובראשונה לתלמידים, כפי שנזכר בקטע הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.17, ולאחר מכן לקהל רחב.
כך מסתיימת הדרשה על ההר.