חג הפסח הראשון שיוחנן מזכיר חל בי״ד בניסן 3790 ומתחיל ביום חמישי, 6 באפריל בשנת 30, בשעה 18:00. הפסח נמשך שבעה ימים ומסתיים אפוא ביום חמישי, 13 באפריל. היהודים ראו בחג המצות, המתחיל למחרת, חלק מן הפסח. אנו מבקשים לנתח מידע זה, החיוני לעיוננו, ולהציג שלוש תצפיות.
התצפית הראשונה, והחשובה ביותר עבורנו, היא ההתייחסות הזמנית לחג הפסח. היא מאפשרת לתארך במדויק, בעזרת הלוח היהודי הנצחי, יום זה ל־7 באפריל בשנת 30. יוחנן ממקם בבשורתו את האירועים כרונולוגית שלוש פעמים, בציינו חגי פסח עם ותלמידיו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.13; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.55). חסר אפוא חג אחד ברשימה, שנצטרך למקם לפי המידע שבידינו. כוונתנו לחג המוזכר ב־הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1. כך הוא מאשר את תחזיות דניאל הנביא על שירות של שלוש שנים וחצי.
להלן ההפניות והתאריכים של ארבעת חגי הפסח שיוחנן מציין:
- חג הפסח הראשון: יום שישי, 7 באפריל בשנת 30 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.13)
- חג הפסח השני: יום שני, 24 במרץ בשנת 31 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1)
- חג הפסח השלישי: יום שני, 12 באפריל בשנת 32 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4)
- חג הפסח הרביעי: יום שישי, 1 באפריל בשנת 33 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.55).
התצפית השנייה נוגעת להבחנת יוחנן המציין שזהו הפסח של היהודים. אותה הבחנה מופיעה בחג השני ואף בחג הנזכר ביוחנן 5.1. רק האחרון חורג מכלל זה, כנראה מפני שהוא משתנה עם צליבת ישוע המשיח ונעשה לפסח של כל בני האדם (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 5.7).
התצפית השלישית היא שישוע המשיח מכבד את תורת היהודים. הוא משתתף בעלייה לרגל לירושלים לרגל חג חשוב זה. תורת משה (בְּמִדְבַּר 9.1-14) לא ציוותה ללכת לירושלים, שכן עיר זו לא הייתה קיימת בעת כתיבת הטקסט.
העלייה לרגל הונהגה אפוא מאוחר הרבה יותר כמנהג ביהדות ולא כמצווה בתורת משה. ישוע המשיח ותלמידיו מאריכים את שהותם, שכן יוחנן מספר על אירועים המחייבים כמה ימים. חג זה חל ארבעה חודשים לאחר , האירוע האחרון שיוחנן ציין. איננו יודעים מה התרחש בפרק זמן זה.
העלינו השערה שישוע המשיח בילה תקופה זו בפעילות עם יוחנן המטביל באזור עינון ליד שלם שבצפון יהודה.