הוצאנו את הפסוק הזה מהקשרו, משום שמסקנותינו מרמזות שישוע המשיח לא הסתפק במסע פשוט לנעים ובחזרה, אלא ניצל את המסע גם כדי להכריז על בשורת מלכות השמים ברחבי האזור.
אנו רואים שישוע המשיח לא הסתפק בהמתנה בכפר נחום עד שההמונים יבואו אליו. הוא הלך לערי האזור ולכפריו כדי להכריז שם את מסרו.
כאשר בוחנים את שירותו של ישוע המשיח, מבחינים בכמה מסעות נוסף על העליות לרגל לירושלים בפסח. לאחר תום החורף ועם בוא מזג האוויר הנאה, הוא יצא למסעות עם תלמידיו ועם הנשים שדאגו לסידורים המעשיים, וביקר בכל כפרי האזור ולעיתים אף מעבר לו.
לפיכך ניכר הבדל ברור לעומת שירותו של יוחנן המטביל, שהוגבל לבית עניה או לעינון, בהתאם למי הירדן שנדרשו כדי להטביל את האנשים.
האם אכן היה צורך שישוע המשיח יצא למסעות, בשעה שהמונים גדולים כבר נהרו אליו?
מניתוחינו עולה שהוא הונחה בידי רוח הקודש כדי שגם העניים ביותר, שלא יכלו להרשות לעצמם להפסיק את עבודתם ולצאת למסע, יוכלו לקבל את מסרו.