תוך שמירה על סדר האירועים של לוקס, שילבנו טקסטים שונים באותו נושא מדברים אחרים שנשא ישוע המשיח, כדי לסייע להבנה עמוקה יותר של המסר.
מטפורה זו מתארת נר דולק, שמן ההיגיון להניחו במקום המתאים ביותר כדי להאיר את החדר ולאפשר לנוכחים לראות היטב. לאחר מכן לוקס מסביר שעיננו היא נר הגוף, ובכך היא מייצגת את האור שהוזכר קודם לכן. הוא מדגיש שכאשר העין מתפקדת כראוי היא מאפשרת ראייה ברורה, ואילו כשמצבה מידרדר אין הדבר כך.
Il existe donc deux applications distinctes : la première consiste à éclairer les autres, rappelant que le disciple est devenu la lumière du monde (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.14) et traite du témoignage. La seconde montre que le disciple a également besoin d'être éclairé par la lumière du Messie Jésus. Ainsi, le disciple reflète la lumière que Jésus-Christ a apportée dans son âme.
Que signifie veiller à ce que notre lumière ne devienne pas ténèbres, selon הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.35 ?
Une réponse peut être trouvée dans הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.16, qui compare la lumière à notre manière exemplaire de vivre. Cette observation devrait inciter ceux qui en sont témoins à rendre hommage à Dieu. Si notre manière de vivre se dégrade, notre lumière devient ténèbres.
תורתו של המשיח ישוע מגלה בבירור את האמת האלוהית ומאירה את מחשבותינו. הדברים האלה פועלים כאור החושף מציאויות רוחניות שהיו נסתרות קודם לכן, והארה זו אמורה לשמש עדות גלויה לכול.
הקטע ב־ הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.14-16, מתוך הדרשה על ההר (PER088), משווה את האדם המקשיב לתורת ישוע המשיח ומיישם אותה לאדם המקבל את האור, חי באור הזה ומאיר בתורו לסובבים אותו. במילים אחרות, הוא מעיד על חסד אלוהים.
הבשורה על פי יוחנן משתמשת לעיתים קרובות בדימוי האור כדי לתאר את המשיח ישוע. אף שהדבר חורג מתחום הקטע הזה, נראה לנו שראוי לשוב ולעיין בטיעונו של יוחנן, המזהה את המשיח ישוע עם האור.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.4-5, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.9 : La Lumière de la Vie
טקסט:
משמעות: יוחנן פותח את בשורתו בזיהוי המשיח ישוע (הדבר) כמקור החיים וכאור בני האדם. אזכור האור מבטא בהירות, טוהר, אמת והתגלות אלוהית. האור הזורח בחושך, אך החושך אינו מבין אותו, מסמל את בואו של המשיח ישוע לעולם הטבוע בחטא ובבורות ואת תפקידו כמגלה האמת האלוהית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.19-21 : La Lumière et le Jugement
טקסט:
משמעות: אזכור זה של האור בהקשר המשפט מדגיש את תגובת האדם להתגלות האלוהית שהביא ישוע. עושי הרע מעדיפים את החושך כדי להסתיר את מעשיהם, ואילו עושי האמת באים אל האור. הדבר מדגיש את ההפרדה בין מקבלי המשיח ישוע ואמיתו לבין הדוחים אותו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12 : La Lumière du Monde
טקסט:
משמעות: כאן המשיח ישוע מכריז בגלוי שהוא אור העולם. בהצהרה זו הוא טוען למעמד משיחי ואלוהי, ומבהיר שהליכה בעקבות ישוע מובילה לאמת, לחיים ולהכוונה רוחנית. אור החיים מבטיח הן התגלות פנימית והבנה והן הדרכה מוסרית ואתית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.5 : La Lumière Pendant qu'il est dans le Monde
טקסט:
משמעות: המשיח ישוע חוזר ומציג את עצמו כאור העולם בהקשר של ריפוי העיוור מלידה, ובכך ממחיש את שליחותו להעניק ראייה גופנית ורוחנית כאחת. האור כאן מבטא ריפוי, התגלות ושינוי.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.35-36, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.46 : Exhortation à Croire en la Lumière
טקסט:
משמעות: ישוע מפציר במאזיניו להאמין באור כל עוד הוא נמצא בקרבם, ומזמין אותם להיות ל"בני אור". בכך מודגשים דחיפות האמונה ופרק הזמן המוגבל של ההזדמנות להתגלות האלוהית. ישוע מציג את עצמו שוב כאור שבא להוציא את האנושות מחשכת החטא והבורות.
סיכום
אזכורי האור בבשורה על פי יוחנן מדגישים את שליחותו של ישוע כמגלה האמת האלוהית, כמקור חיים והכוונה רוחנית וכמי שמביא ריפוי ושינוי. יוחנן משתמש במטפורה זו כדי להמחיש את הניגוד בין ההתגלות האלוהית לבין מצב האדם השרוי בחשכת החטא. ההליכה בעקבות ישוע, אור העולם, מובילה לחיים המוארים באמת, בטוהר ובאהבה האלוהית, ומרחיקה מחשכת הבורות והרוע.
קטעים אלה מבהירים את התאולוגיה של יוחנן, המציגה את ישוע כאור שבא לעולם כדי להביא התגלות, חיים ואמת אלוהית.
תלמידו של המשיח ישוע נקרא לשקף את האור שהוא מגלם ולהיות בתורו מקור אור לעולם.