הסברנו קודם לכן מדוע נקבע חג זה בשנת 32 לספירה (ANN087: החגים שנרשמו אצל יוחנן). הנתונים שמוסר יוחנן מראים לנו שהרשויות הדתיות מבקשות להרוג את המשיח ישוע. מכיוון שהוא יודע ששעתו טרם הגיעה, הוא נמנע אפוא מכל עימות ישיר שהיה נתפס כפרובוקציה.
לכן אנו מציעים שחג הסוכות הזה היה חג ט״ו בתשרי 3793, המתאים ליום חמישי, 7 באוקטובר שנת 32 לספירה. היציאה לדרך הייתה צריכה להתקיים לכל המאוחר ביום ראשון, 3 באוקטובר שנת 32 לספירה. המשיח ישוע יעביר את יום הולדתו ה-33, לפי חישובינו, ב-12 באוקטובר שנת 32 לספירה, בירושלים, ליד המקום שבו נולד. אנו נמצאים שישה חודשים לפני מעצרו של ישוע מנצרת.
בכך שהוא מדגיש: ״לאחר שאמר להם זאת, נשאר בגליל״ (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1), יוחנן מאשר שהמסע האחרון של המשיח ישוע טרם החל.
יוחנן חושף בפנינו גם מצב מתוח בתוך משפחת האדון. הוא מצהיר שבאותה עת אחיו לא האמינו בו. בנסיבות אלה קשה לנו לקבל את ההשערה שחלקם השתייכו לקבוצת השליחים. תיאוריה זו, שחוקרים מגנים עליה, נסתרת כאן על ידי הטקסט הזה של יוחנן.
אנו סבורים שכמה מהם האמינו ופנו אליו לאחר תחייתו של המשיח ישוע. הם ימלאו תפקידים חשובים בכנסייה ויכתבו ספרים שהם חלק מכתבי הקודש שלנו.
אנו מבחינים שהאדון השתתף גם בחגים אחרים מלבד הפסח, הזדמנות נוספת עבורו לשאת דברים באוזני קהל הצליינים בהר הבית.
המשיח ישוע יצא לירושלים אחרי משפחתו, בסתר, אומר לנו יוחנן. לפי מסקנותינו, היא יצאה לפני ה של 2 באוקטובר שנת 32 לספירה, כדי להימנע מלהיתקע יום אחד במהלך המסע הזה, הנמשך כ-5 ימים. הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.10 נראה כמצביע על כך שמשפחת המשיח ישוע הגיעה לירושלים לפני ה של 2 באוקטובר שנת 32 לספירה.