זוהי אפוא הפעם השנייה שבה שב המשיח ישוע לנצרת, לפי המידע שמספקות הבשורות. עם זאת, ייתכן שהוא שב לשם מבלי שמחברי הבשורות ראו צורך להזכיר זאת.
באירוע הראשון (PER050) היה ישוע מטרה לניסיון רצח שנכשל באופן בלתי צפוי.
הפעם, אף שהקבלה אינה לבבית, לפחות הקנאים לא ניסו להרוג אותו. הוא אפילו יכול להכריז על בשורתו ב ביום ה. אך מרקוס ומתי מדגישים בכל זאת שהמשיח ישוע היווה מכשול למשפחתו; הם משתמשים באותו ביטוי. אין בכך פלא, שכן מרקוס והשליח פטרוס מאמצים את הבשורה של מתי כדי להתאימה לגויים.
הביטוי בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.5 מסקרן במיוחד: ״ולא יכול היה לעשות שם שום נס, אלא שהניח את ידיו על מעט חולים וריפא אותם״. אפשר לפרש את האמירה כך: המשיח ישוע עשה כמה ניסים, אך לא כמידת רצונו. אנשים אלה היו זקוקים באמת לגאולה ולא נרפאו בגלל חוסר אמונתם. מצב זה היה בוודאי כואב למשיח ישוע, לאור הדברים שהוזכרו קודם (PER160).
דברי המשיח ישוע: ״נביא אינו נבזה אלא בעירו ובביתו״ התבררו כנכונים. אמירה זו הפכה מפורסמת ומצוטטת לעתים קרובות מבלי שאנשים יודעים שמקורה במשיח ישוע.
הניסים המוזכרים בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.2 התרחשו כנראה בכפר נחום ולא בנצרת.
אנו רואים שחלק מהאוכלוסייה היסס לקבל את דברי המשיח ישוע למרות הניסים שעשה.
נשווה כעת בין שני הקטעים האלה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.54-58
• הקשר: ישוע שב לעיר מולדתו, נצרת.
• תגובת התושבים: הם תמהים על חוכמתו ועל נסיו, אך דוחים אותו משום שהם מכירים אותו כבנו של הנגר ומכירים את משפחתו. היכרותם עם ישוע מונעת מהם להאמין בו.
• נושא: ישוע עושה שם מעט ניסים בלבד בגלל חוסר אמונתם.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.1-6
• הקשר: ישוע שב לעיר מולדתו, מלווה בתלמידיו.
• תגובת התושבים: כמו אצל מתי, הם מופתעים מהוראתו ומנסיו, אך דוחים אותו משום שהם מכירים אותו ומכירים את משפחתו.
• נושא: ישוע תמה על חוסר אמונתם ויכול לעשות שם מעט ניסים בלבד, מלבד ריפוי מעט חולים בהנחת ידיים.
השוואה
1. תגובת התושבים:
מתי ומרקוס מתארים שניהם את תמיהת התושבים נוכח חוכמתו ונסיו של ישוע, ולאחריה דחייתו בשל היכרותם אותו ואת משפחתו.
2. ישוע והניסים:
מתי מציין שישוע עושה מעט ניסים בלבד בגלל חוסר אמונתם.
_מרקוס מוסיף שישוע תמה על חוסר אמונתם ומזכיר שהוא מרפא מעט חולים בהנחת ידיים. הוא הזכיר גם שביקר בכפרים אחרים בסביבה.
3. נוכחות התלמידים:
מרקוס מציין שישוע מלווה בתלמידיו, ואילו מתי אינו מזכיר את נוכחותם.
שני הקטעים מראים את הקושי שנתקל בו המשיח ישוע להתקבל בעירו שלו, ומדגישים שהיכרות התושבים אתו ועם משפחתו הפריעה לאמונתם בו. מרקוס מוסיף פרטים נוספים על תגובת התושבים ועל נוכחות התלמידים.