PER078

הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

6 דקות הפרושים רצח ישוע המשיח שבת כפר נחום 6 פסוקים 5 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.14-15 (תנ״ך עברי מודרני)

ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃

וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃

מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.6 (תנ״ך עברי מודרני)

והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃

לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.11 (תנ״ך עברי מודרני)

והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃

יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

תרשים עמודות לשנת 31

מקום: בכפר נחום שבגליל

תאריך: כל האירועים האלה מתרחשים בשנת 31, כלומר אחרי הפסח של 24 במרץ ואחרי ה של 5 באפריל 31

שיטת העבודה: ממשיכים עם מרקוס

הערה על שיטת העבודה: מתי, מרקוס ולוקס מציגים בפנינו את מסקנותיהם

השירות בגליל

רשויות הדת היהודיות ראו בישוע משיח מתנגד המאיים על יציבות חברתן, והחליטו להביא לרציחתו.

הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

הערות

אנו מגיעים למסקנת שלושת המחברים. כעת ניכרים שני מחנות: אנשי הדת היהודים, המחפשים דרך לסלק את ישוע המשיח, והעם, המון המעריץ ומשבח אותו.

פער הולך וגדל בין מנהיגי הדת האלה למטיף החדש. אנו נמצאים בשנתו השנייה של שירות ישוע המשיח. ראוי לציין שרשויות הדת החליטו במהירות לחפש דרך לסלקו. מתי מודיע לנו שישוע הוזהר מפני כוונותיהם הרעות. לפיכך נראה שמיעוט בקרב אותם אנשי דת לא הסכים לתוכנית.

אנו רואים את הפילוג הזה בדברי קיפא, שטען שמוטב שאיש אחד ימות (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.14), ובדברי , שלא רצה להסתכן בהתנגדות לאלוהים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.34-39). אנו יודעים גם, בזכות אמונתם של נקדימון ויוסף הרמתי, שהזרם בראשות הכוהן הגדול קיפא, שהיה הרוב ב, נתקל בהתנגדות פנימית מסוימת. גם התערבות נקדימון, שטען שאין דנים אדם בלי לשמוע אותו, כנראה במהלך ישיבת ה, מדגישה את חילוקי הדעות בין נציגי הדת האלה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.45-53).

אנו מבחינים בסיבות שהביאו את מתי, מרקוס ולוקס לספר לנו על הנס הזה: האיש שידו יבשה, ביום ה. הם ביקשו כנראה להדגיש שישוע המשיח נתון לאיום מוות. הפילוג ניכר: מצד אחד מעמד שלטוני מתנגד, ומצד שני העם, הקטנים, העניים וחסרי החשיבות, התומכים בו. אין אנו רואים אדישות!

המצב המזיק הזה לא ימנע מישוע המשיח להמשיך בפועלו.