מרקוס מתייחס לבית מסוים בכפר נחום, שכנראה העמידו התלמידים לרשות ישוע כדי שיוכל לנוח בו. לשם היו התלמידים מצטרפים אליו.
גם התושבים המקומיים הכירו את הבית הזה והתקהלו סביב ישוע המשיח, עד שלא נותר לו זמן לאכול בשל הפניות הבלתי פוסקות אליו. נראה שהצלחה זו עודדה את לנסות לפגוע בשמו של ישוע מתוך קנאה.
מצב זה עשוי להסביר מדוע הביא מרקוס את עמדות משפחתו של ישוע. ראוי להדגיש נקודה מסוימת בנוגע למשפחתו של המורה: היא ראתה בו אדם שאינו יציב בנפשו. נראה שההתנגדות של , שעימה נאלץ ישוע להתמודד, משליכה על משפחתו, הנאלצת להתרחק ממנו כדי להימנע מפעולות תגמול הרשויות.
מצוין שהם רצו לתפוס אותו, ככל הנראה כדי להחזירו לנצרת.
סביר שדברים אלה באו מאחיו ואחיותיו למחצה של ישוע. לנוכח הבנתה של מרים את ייעוד בנה, לא סביר שהיא הסכימה לאמירה כזו. אנו סבורים שלא הייתה שם.
האנשים הנוגעים בדבר, שמוצאם מנצרת, הובאו בידי הרשויות הדתיות היהודיות. כיצד עליו להגיב למצב זה? בהקשר העימות הזה, אפשר לפרש זאת כניסיון לתמרון אסטרטגי.
לאחר התחייה, אחדים מאחיו למחצה יאמינו בו. אשר לאחיותיו למחצה, אין מידע מסוים על קורותיהן בהמשך; אפשר לשער שגם הן עשויות היו ללכת בדרך דומה.
ברצוננו להוסיף הערה זו: ייתכן שמשפחתו של ישוע, שהייתה מודעת להחמרת המצב ולכוחם של לדון אותו למוות, ניסתה למצוא דרך להגן עליו. הטענה בדבר שיגעונו עשויה הייתה לשמש אז תירוץ.