אנו בוחנים את הדרשה על ההר, המחולקת ל־23 חלקים.
הנקודה הבאה עוסקת בנקמה. מתי משתמש בניסוחו הרגיל: ״כתוב, אך אני אומר לכם.״ לוקס אינו עוסק במישרין בדין עין תחת עין.
מצוות ישוע המשיח מנוגדות בתכלית למה שלימדו אנשי הדת היהודים באותה תקופה. דין עין תחת עין, המצוי בתנ״ך (שְׁמֹות 21.24, וַיִּקְרָא 24.20, דְּבָרִים 19.21), דוגל בצדק גמולי שבו העונש צריך להיות מידתי לעבירה שנעשתה.
לעומת זאת, ישוע דוגל בגישה של אי־אלימות וסליחה ומעודד את תלמידיו לאהוב את אויביהם ולהשיב טובה תחת רעה. הוראות אלה חורגות מדין עין תחת עין בהדגישן רחמים, סליחה ואהבה ללא תנאי.
כדי להסביר את דין עין תחת עין, נוכל להתבונן בקטע שבו ישוע המשיח משיב לשאלות על גירושין בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.8 ומציין שקשיות הובילה להקלות בתורת משה. אולם רצון אלוהים נמצא הרחק מעל לחוק הזה.
תורת ישוע מדגישה אי־התנגדות לרע וסליחה ומעודדת את התלמידים להשיב לאלימות באהבה וברחמים. אין פירוש הדבר בהכרח שעל התלמידים להניח שיפגעו בהם בלי להתגונן כלל. ישוע אינו דוגל בסבילות מוחלטת לנוכח עוול, אלא בתגובה החורגת מאלימות ומנקמה. התלמידים נקראים להיות עושי שלום ולחפש דרכים לפתור סכסוכים בלי לפנות לאלימות.
מבחינה מעשית, משמעות הדבר עשויה להיות חיפוש פתרונות של שלום, הימנעות מהסלמת האלימות והפגנת חוכמה ושיקול דעת בכל מצב. הגנה עצמית מוצדקת או הגנה על אחרים עשויות לעלות בקנה אחד עם תורת ישוע המשיח, כל עוד הכוונה היא להגן על החיים ולשמרם, ולא לנקום או לגרום נזק.
לסיכום, תלמידי ישוע נקראים לפעול לפי מצוותיו בדבר אי־אלימות וסליחה, אך אין פירוש הדבר שעליהם להניח לתוקף לפגוע בהם. עליהם לחפש דרכים של שלום וצדק להגיב למצבי סכסוך, תוך הדגשת האהבה, הרחמים והצדק (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 12.17, הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 3.9).
אנו רואים כאן את הפער בין ההשקפה האנושית להשקפה האלוהית. אולם ישוע המשיח ימשיך ויעלה את רף הדרישה עד לשלב שנוכל לכנותו מנוגד לטבע.