תגובת השליחים

האירוע המתואר בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.33 מתרחש מיד לאחר הסיפור על המשיח ישוע ההולך על המים ומשקיט את הסערה (PER171).

ניתוח

הקשר סיפורי:

הקשר כללי: פסוק זה חותם את סיפור הליכתו של ישוע על המים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.22-32), נס המוכיח את ריבונותו של ישוע על כוחות הטבע.

תגובות התלמידים: לאחר שראו את פטרוס הולך על המים, שוקע ונגאל על ידי ישוע, ולאחר שישוע השקיט את הסערה, התלמידים נדהמים ומכירים באלוהותו של המשיח ישוע.

השתחוויה והכרה:

השתחוויה: מחוות ההשתחוויה היא מעשה של יראת כבוד ושל כניעה עמוקה, המיועד לעיתים קרובות לאלוהים בלבד בהקשר המקראי.

הצהרה על האלוהות: ההצהרה "אתה באמת בן האלוהים" היא הכרה מפורשת בטבעו האלוהי של ישוע, ומסמנת רגע של התגלות ושל אמונה מוגברת אצל התלמידים.

תיאולוגיה וכריסטולוגיה:

בן האלוהים: כינוי זה מדגיש את היותו של ישוע בן אלוהים, יסוד מרכזי בכריסטולוגיה הנוצרית. הוא מאשר שישוע אינו רק נביא או מורה, אלא באמת בעל טבע אלוהי.

התגלות הדרגתית: לאורך הבשורות מגיעים התלמידים בהדרגה להבנת זהותו של ישוע. פסוק זה מסמן שלב חשוב בהתעוררות זו.

השוואה סינופטית:

מרקוס ויוחנן: בבשורות מרקוס (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.51-52) ויוחנן (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.21), אף שהתלמידים נדהמים והרוח שוככת, אין הצהרה מפורשת על אלוהותו של ישוע ואין השתחוויה. ייחוד זה של מתי מדגיש את הדגש שבבשורה זו על הכרת התלמידים באלוהותו של ישוע.

משמעות הרמנויטית:

אמונת התלמידים: הפסוק מראה רגע של אמונה מתחזקת אצל התלמידים, החשוב לקוראי מתי כדי להבין את התקדמות האמונה הנוצרית.

יישום בימינו: עבור מאמינים כיום, קטע זה מתפרש לעיתים קרובות כקריאה להכיר באדנותו של ישוע ולבטוח בו גם בסערות החיים.

לפיכך פסוק זה חיוני בכמה רמות: הוא מאשר את טבעו האלוהי של ישוע, מראה את התקדמות אמונת התלמידים ומציע לקח תיאולוגי ורוחני למאמינים.

Cette reconnaissance collective semble nouvelle. Pierre déclarera plus tard : « Tu es le Christ, le Fils du Dieu vivant » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.16 ו- הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.29). Rappelons-nous qu'il était présent dans cette barque. Nathanaël avait également affirmé : « Rabbi, tu es le Fils de Dieu, tu es le roi d'Israël. » Il est important de mentionner que, pour un Juif, Dieu n'a pas de fils. Ces déclarations sont donc particulièrement surprenantes et indiquent un changement significatif dans la foi de ces hommes.