יוסף מקבל מידע על ארצו, ובייחוד על מחוז יהודה. נודע לו שארכלאוס, בנו של הורדוס, ירש את מקומו. ההתפתחות הפוליטית אינה מרגיעה אותו והוא שוקל לדחות את חזרתו. אולם התגלות רביעית מניעה אותו לשנות את תוכניותיו.
המלאך שוב מזהיר אותו בחלום שלא לפנות לאזור בית לחם אלא ללכת לגליל ולהשתקע בכפרו.
בתחילה לא תכננה המשפחה לחזור ליישוב זה, אך בחרה לציית להוראות המלאך. עצותיו התבררו כמועילות בעבר, ולכן לא הייתה סיבה לפקפק כעת.
ההחלטה התקבלה: הם ישובו לנצרת.
בסיפור זה ניכרת הדרך שבה מתי בונה את טיעונו בהדגישו שהמשיח ייקרא ״נצרי״.
הכתובים אינם מספקים ציטוט מפורש שאפשר לייחס לנביא מסוים, וזה כנראה מסביר את השימוש של מתי בלשון רבים — הנביאים. ישעיהו מזכיר (11,1) ביטויים כגון ״שורשים״ או ״נצר״, העשויים לרמוז לנצרת. אכן, המילה העברית ״נצר״, המתורגמת כענף צעיר, חולקת את אותם עיצורים עם ״נצרי״.
הורדוס אנטיפס, בן אחר של הורדוס, הוא ששלט בגליל.