אנו מבחינים כאן שהתלמידים טרם עזבו את עבודתם כדייגים כאשר המשיח ישוע מציע לשמעון פטרוס להיות 'דייג אנשים'. מעניין לציין שלא מתי ולא מרקוס מזכירים אירוע זה.
ידוע היטב שהמשיח ישוע מעולם לא עשה נס רק כדי להפגין את כוחו. לכל אחד מניסיו הייתה סיבה ומטרה מסוימות. מאחר שהחורף אינו התקופה הטובה ביותר לדיג, לא היה מפתיע שאחרי לילה שלם של עבודה הם נשארו בלי דג. דבר זה קרה בתדירות רבה יותר בתקופה ההיא.
הדיג המופרז, שנגרם בגלל בואם של אוכלוסיות עניות שחיפשו תנאים טובים יותר בגליל, סיכן את הישרדותם של מינים שונים של דגים. מצב זה פגע קשות בדייגים המקצועיים, שהתקשו יותר ויותר למלא את רשתותיהם.
בסיפור זה אנו פוגשים שוב את ארבעת האנשים שהזכירו מתי ומרקוס, אך אנדרי אינו מוזכר.
מדוע מתרחש נס כזה ברגע שבו הם עומדים להפסיק את עבודתם המקצועית?
אין בידינו פרטים מדויקים ואנו יכולים רק לשער. כנראה לא היה אפשרי בעיני האנשים הללו ללכת ולהשאיר אחריהם חובות שיוטלו אז על משפחותיהם בלבד.
מכירת כל כמות הדגים הזאת, בדומה לקמח ולשמן של אלמנת צרפת (1 מְלָכִים 17.8), יכלה להציל ממחסור את המשפחות הללו, שהיו תלויות בעבודתן כדייגים.
אנו מציינים שהמשיח ישוע לימד את ההמון לפני הנס הזה (פסוק 1), ולכן כולם היו עדים לתפיסה יוצאת הדופן הזאת.
חשוב לא לבלבל בין דיג הפלאים הראשון הזה לבין זה המסופר בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14, שכן פרטי שני האירועים שונים בבירור.