מתי חוזר תשע פעמים על הנוסחה ״אשרי״ ופעם אחת על ״שמחו וגילו״. לוקס משתמש ב״אשרי״ רק ארבע פעמים וב״שמחו״ פעם אחת, אך מוסיף ארבע פעמים ״אוי״. בכך הוא שונה ממתי, המשתמש בנוסחה האחרונה תשע פעמים בפרקים כ״ג וכ״ד של ספרו.
ניתוח זה מציע שהמחברים קיבצו את מחשבות ישוע המשיח מתקופות שונות בשירותו כדי להקל על רצף הסיפור והבנתו. אפשר גם לשער שהדברים חזרו ונאמרו בכפרים שבהם עברו.
יש לציין שההוראה נראית מיועדת בעיקר לתלמידים. לוקס מדגיש זאת בהזכירו ״המון מתלמידיו״; גם כשהוא מוסיף ״קהל רב של אנשים״, הדבר מציין שאין מדובר כאן בשליחים.
העיקרון זהה בכל פעם: ישוע המשיח מכריז על אנשים כמאושרים, גם אם הנסיבות נראות סותרות זאת. לאחר מכן הוא מבטיח שכר. מכאן אנו מבינים שהאושר נובע מן השכר.
לבסוף, קשה לנו לדמיין שינון של מידע רב כל כך, גם אם זיכרונם של האנשים אז היה טוב משלנו כיום. הדבר מחזק את מסקנתנו שמתי קיבץ בשני הפרקים האלה נאומים שונים של ישוע המשיח. אנו סבורים גם שהדברים חזרו ונאמרו בפני קהלים שונים.
כבר ערכנו ניתוח מעמיק של כל הכתבים האלה בנספח ANN097, שכותרתו ״אמרות האשרי״.