לוקס מציין ארבע קללות הנוגעות ל:
- העשירים, כלומר מי שנשענים על עושרם.
- מי שנהנים מן החיים באנוכיות בלי לדאוג לעניים.
- מי שמוצאים את שמחתם בתענוגות העולם.
- מי שמחפשים את חסדי בני האדם.
בהדגשת ארבע הנקודות האלה מראה לוקס שמי שרוצה להיות תלמיד ישוע המשיח אינו צריך לחפש את תענוגות העולם הזה. ההיגיון תואם את אמרות האשרי ומדגיש את החיים שעל התלמיד האמיתי לחיות.
Le texte de הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.13-31 diffère de la pensée du Sermon sur la Montagne, car il s'agit d'une condamnation des pratiques des dirigeants religieux de l'époque. Il illustre bien le climat religieux de l'époque et permet de mieux comprendre la colère de Jean le Baptiste face à ces personnes qui ne manifestaient pas une ombre de repentance (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 3.7-10).
מתי מזכיר גם קללות על שלוש ערים: , כורזין ואפילו כפר נחום. כניגוד הוא מציין שלוש ערים נוכריות: צור, צידון וסדום (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.20-24).