ריפוי בת האישה הסורו-פיניקית

מרקוס ומתי מספרים שישוע המשיח, בלוויית תלמידיו, עזב את הגליל ויצא אל פיניקיה, מצפון לארץ ישראל. הסיבות למסע זה אינן מפורטות. עם זאת, ישוע המשיח אמר לאישה שביקשה את ריפוי בתה: ״לא נשלחתי כי אם אל צאן אבדות בית ישראל״. הצהרה זו מקשה להבין את המסע הזה אל מחוץ לישראל. ייתכן שהפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 היו איום, והדבר הניע את ישוע המשיח להתרחק לזמן מה. מרקוס מדגיש גם כי ישוע המשיח חיפש מחסה בבית כדי להסתתר. אולם שמעו קדם לו, ותושבי המקום זיהו במהרה מי הוא.

האם אפשר להשוות את הפגישה עם האישה הסורו-פיניקית לפגישה עם האישה השומרונית — הצג את ההגדרה של INF107 המוזכרת בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.1-42, שם כתוב שהיה עליו לעבור דרך שומרון (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.4)? ייתכן שגם הפגישה הזאת עם האישה הייתה הכרחית.

נבחן כעת את הטקסטים לפרטיהם

הטקסטים של הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.21-28 ושל הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.24-30 מתארים את אותו אירוע: המפגש בין ישוע לאישה סורו-פיניקית (או כנענית). קטעים אלה מדגישים את פתיחותה של בשורת ישוע המשיח אל הלא-יהודים, ובה בעת מבליטים כמה מרכיבים תאולוגיים ותרבותיים. להלן ניתוח והשוואה מפורטים:

ניתוח של הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.21-28

בקטע זה ישוע המשיח פונה אל אזור צור וצידון, חבל שיושבים בו לא-יהודים. אישה כנענית — הצג את ההגדרה של INF101 באה לקראתו ומתחננת על ריפוי בתה, האחוזה בשד. ישוע המשיח שותק בתחילה, והדבר מניע את התלמידים לבקש ממנו לשלחה. כשהוא משיב לה, הוא מצהיר שנשלח אל צאן אבדות ישראל, ומרמז כי שליחותו מיועדת בראש ובראשונה ליהודים.

האישה מתמידה וכורעת לפניו, ושוב מתחננת לעזרתו. ישוע המשיח משיב לה במשפט קשה לכאורה: ״לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לכלבים״. היא משיבה בענווה שהכלבים אוכלים מן הפתיתים הנופלים משולחן אדוניהם, ובכך היא מביעה את הסכמתה לישועה המתרחבת אל העמים. מתרשם מאמונתה, ישוע המשיח מרפא מיד את בתה.

ניתוח של הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.24-30

מרקוס חוזר על אותו סיפור, אך עם הבדלים ניכרים. ישוע המשיח נכנס לבית ומבקש לשמור על שהותו בסתר, אך האישה הסורו-פיניקית מוצאת אותו ומתחננת לעזרתו. בניגוד למתי, מרקוס אינו מזכיר את התלמידים מתערבים בסצנה.

תשובת ישוע המשיח — הצג את ההגדרה של INF146 ותשובת האישה דומות לאלו של מתי. עם זאת, מרקוס מפורט פחות בנוגע לשיחה ולרגשותיה של האישה. ישוע המשיח מכיר במהירות באמונתה ומבשר לה על ריפוי בתה. לכן סיפורו של מרקוס תמציתי יותר ומתמקד בהשפעה המיידית של הנס.

השוואה בין הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.21-28 להַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.24-30

הקוראים והפרספקטיבה התאולוגית :

מתי כותב לקהל יהודי, ולכן הוא מדגיש את תפקידו הראשוני של ישוע כלפי ישראל ואת התרחבות הישועה אל העמים לאחר גילוי אמונה.

מרקוס פונה לקהל רחב יותר, כנראה לא יהודי, ומדגיש פחות את אופייה ההדרגתי של הישועה.

תפקיד התלמידים :

אצל מתי התלמידים ממלאים תפקיד פעיל בכך שהם מבקשים מישוע לשלוח את האישה, והדבר מגביר את המתח הדרמטי של הסיפור.

אצל מרקוס הם נעדרים, והדבר מחזיר את מוקד השיחה אל ישוע ואל האישה.

מבנה וסגנון :

מתי סיפורי ודרמטי יותר: הדיאלוג ארוך יותר, עם כמה חילופי דברים לפני שישוע מכיר באמונת האישה.

מרקוס תמציתי ועובדתי יותר: הוא מקצר את הדיאלוג והסצנה ישירה יותר.

טון והשפעה רגשית :

מתי מבליט את התמדתה ואת ענוותה של האישה.

מרקוס שם דגש רב יותר על יעילותו המיידית של הנס.

סיכום

שני הסיפורים ממחישים רגע מכריע שבו ישוע המשיח מגלה את פתיחות ישועתו מעבר לישראל. מתי מדגיש את תהליך ההכרה באמונה, ואילו מרקוס מציג גרסה מהירה ופרגמטית יותר של הנס. הבדל זה בפרספקטיבה משקף את מטרותיהם העריכתיות: מתי רוצה להראות את התקדמות בשורת המשיח, ואילו מרקוס מבקש להדגיש את יעילות כוחו של ישוע. יחסו של ישוע המשיח כלפי אישה זו נראה דוחה. בזכות התמדתה והתעקשותה של האם, תרופא הבת ממחלתה לפי מתי, ואילו מרקוס מייחס מחלה זו לשד.

יחסו של ישוע המשיח, במקרה מיוחד זה, נראה יוצא דופן ביותר, שכן בדרך כלל הוא עודד את האנשים והניע אותם לאמונה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.40). עם זאת, ישוע המשיח הכיר את שכנועה של האישה הזאת והראה שלמרות המכשולים אמונתה נותרה איתנה. בדחותו את בקשותיה הוא הראה שדבר אינו יכול לעכב את נחישותה. כך הפכה אמונתה של הזרה הזאת לדוגמה לקהילה. שום מכשול לא צריך לעצור את האמונה.