PER156

ריפוי שני עיוורים

ריפוי שני העיוורים בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9.27-31), ממחיש את האמונה המשיחית: שני הגברים מכירים בישוע כ״בן דוד״. ישוע מרפא אותם לפי אמונתם ומבקש מהם לשתוק, מתוך רצון להפנות את ההמונים אל הישועה הנצחית ולא אל הריפויים הגופניים. סיפור זה מכין את תשובתו של ישוע ליוחנן המטביל במתי 11.5.

6 דקות ריפוי העיוורים בן דוד אמונה נס מתי 5 פסוקים 3 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.27-31 (תנ״ך עברי מודרני)

ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃

וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃

ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃

והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃

מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: כפר נחום שבגליל

תאריך: פברואר או מרץ 32 לספירה

שיטת עבודה: אנו חוזרים למתי

הערה על שיטת העבודה: רק מתי מספר על ריפוי זה

מפת כפר נחום

שני העיוורים הללו יכלו ללכת אחרי המשיח ישוע, ייתכן בעזרת אדם שלישי.

ריפוי שני עיוורים

שני עיוורים

קטע זה מדגיש כמה נקודות חשובות:

Un récit similaire est consigné dans הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.46-52 ו- הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43, concernant la guérison de l'aveugle Bartimée près de Jéricho. Par ailleurs, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.29-34 mentionne également cette guérison, bien que sans nommer l'aveugle et en précisant qu'il y avait deux individus, ce que ni Marc ni Luc n'avaient indiqué.

הריפוי הנדון מתרחש בכפר נחום, מה שמונע כל בלבול עם ריפויו של בר-טימאוס ליד יריחו. זו הפעם הראשונה שמתי מספר על ריפוי עיוור. הוא יזכיר גם ריפויים אחרים, ובהם ריפויי עיוורים, במסגרת תשובתו ליוחנן המטביל (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.5, PER113 וPER114).

נראה אפוא חיוני עבור מתי לספר על ריפוי זה כדי לאשר את לשאלתו של יוחנן המטביל.

שני עיוורים הולכים אחרי ישוע וצועקים: ״רחם עלינו, בן דוד!״ הם מגיעים לבית שבו שוהה ישוע. ישוע שואל אותם אם הם מאמינים שהוא יכול לרפא אותם, והם עונים בחיוב. הוא נוגע בעיניהם ואומר: ״כאמונתכם יהי לכם.״ ראייתם חוזרת מיד. ישוע מזהיר אותם בחומרה לא לספר לאיש, אך הם מפיצים את הבשורה בכל האזור.

קטע זה מדגיש כמה נקודות חשובות:

הכרה בישוע כמשיח: בקראם לישוע ״בן דוד״, העיוורים מכירים בתוארו המשיחי ומאשרים את אמונתם שהוא המושיע המובטח.

אמונה וריפוי: ישוע מדגיש את אמונת העיוורים כתנאי לריפויים. החלמתם המיידית מאשרת את כוחה של האמונה בישוע.

ציות והפצה: למרות הוראתו של ישוע לא לומר דבר, הגברים המרופאים אינם יכולים להכיל את שמחתם ומפיצים את הבשורה, דבר המדגים עד כמה קשה לשתוק על נס עוצמתי כל כך.

כיצד יש להבין את דברי המשיח ישוע כשהוא מבקש משני העיוורים המרופאים לא לפרסם את הנס? נראה סביר להניח שהמשיח ישוע רצה למנוע מההמונים לבוא אליו אך ורק כדי לקבל ריפויים גופניים.

כוונתו הייתה דווקא לעודד אנשים לגלות את מלכות האלוהים. ברור שישוע לא חיפש כבוד אישי או תהילה כמרפא, אלא כיוון קודם כול להכריז על ישועת הנפש.

אף שריפוי העיוורים הללו הוא גאולה מרשימה, הוא נשאר זמני ומוגבל לאורך חייהם של האנשים הנוגעים בדבר. לעומת זאת, הישועה שהציע המשיח ישוע נוגעת לחיי נצח, שהיו בלב מסרו. הוא הציע ישועה שערכה עולה בהרבה על ערכו של כל ריפוי גופני, אפילו על תחיית המתים.

המשיח ישוע רצה שהאנשים סביבו יתרכזו במטרה העיקרית, שהיא מלכות השמיים.