Étude 1 sur 26 · Les noces de Cana

  1. Étude 1 : Les noces de Cana
  2. Étude 2 : La première fête de Pâque
  3. Étude 3 : La confirmation de l’appel des disciples
  4. Étude 4 : Le choix des 12 Apôtres
  5. Étude 5 : Le sermon sur la montagne (5), la relation du Messie Jésus avec la loi
  6. Étude 6 : Le sermon sur la montagne (6), le meurtre, l’offrande et le pardon
  7. Étude 7 : Le sermon sur la montagne (7), l’adultère et le divorce
  8. Étude 8 : Le sermon sur la montagne (8), le parjure
  9. Étude 9 : Le sermon sur la montagne (9), La vengeance
  10. Étude 10 : Le sermon sur la montagne (10), aimer ses ennemis
  11. Étude 11 : Les résultats du sermon sur la montagne
  12. Étude 12 : Le Messie Jésus dans la maison du pharisien
  13. Étude 13 : La parabole sur la mesure
  14. Étude 14 : La parabole de l'ivraie et du froment
  15. Étude 15 : La parabole du grain de sénevé
  16. Étude 16 : La parabole du trésor caché
  17. Étude 17 : Conclusion du Messie Jésus
  18. Étude 18 : Le Messie Jésus apaise la tempête
  19. Étude 19 : La guérison de la femme à la perte de sang
  20. Étude 20 : Retour à Nazareth
  21. Étude 21 : Le Messie Jésus s'isole avec ses disciples
  22. Étude 22 : Le différent du Maître avec ses frères
  23. Étude 23 : Guérison de l'homme possédé dans la synagogue de Capernaüm
  24. Étude 24 : Le centurion est-il venu personnellement vers Jésus ?
  25. Étude 25 : Un paralytique porté par quatre hommes
  26. Étude 26 : Pièce de monnaie dans la bouche d'un poisson

שירותו של יוחנן המטביל

  • החתונה בקנה

    החתונה בקנה (יוחנן 2.1–11) היא האות הראשון שעשה ישוע, בהפכו מים ליין בחתונה בקנה שבגליל בנובמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על האירוע. המאמר בוחן השערות על נוכחות משפחת ישוע, מציע שנתנאל אולי היה החתן, ומדגיש שהנס מחזק את אמונת התלמידים בהגלותו את כבוד המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
    קרא עוד
  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    קרא עוד

תחילת השירות בגליל

  • אישור קריאת התלמידים

    על שפת ים הגליל, בסביבות מרס שנת 31, מאשר ישוע את קריאתם של ארבעה דייגים: שמעון פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן. בניגוד לקריאה הראשונה בבית עניה, הוא מזמין אותם כעת לעזוב הכול ולהקדיש את עצמם אך ורק לבשורה. תגובתם המיידית והמלאה משקפת אמון שנבנה במהלך החודשים שבילו לצדו. מתי (4.18-22) ומרקוס (1.16-20) מספרים על אירוע יסוד זה של השירות בגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.18-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • בחירת שנים עשר השליחים

    ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה

    בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה

    בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.21-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (7), ניאוף וגירושין

    פריקופה 91 בוחנת את החלק השביעי של הדרשה על ההר, המתמקד בניאוף ובגירושין (מתי 5.27-32 ; לוקס 16.18). ישוע חורג מעבר לתורת משה בגנותו לא רק את המעשה, אלא גם את ההשתקעות במחשבה עליו. הוא עוסק בגירושין לנוכח אסכולות הלל ושמאי ומציב דרישות נחרצות. המטפורות של העין והיד מדגישות את הצורך בשינוי פנימי של הלב כדי להימנע מחטא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.27-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (8), שבועת שקר

    ישוע מלמד בדרשה על ההר על שבועת שקר (מתי 5.33-37). כנגד הנוהג של שבועות מותנות שהיה מקובל באותה תקופה, הוא דורש דיבור פשוט וישר: שה״כן״ יהיה ״כן״ וה״לא״ יהיה ״לא״. מתי הוא כותב הבשורה היחיד שמוסר הוראה זו, ואילו לוקס פונה ללא־יהודים, שנוהג זה נוגע להם פחות. יעקב 5.12 חוזר על מצווה זו במסורת השליחים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.33-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃]73-63[׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (9), הנקמה

    PER093 בוחן את תורת ישוע על הנקמה בדרשה על ההר (מתי 5.38-42). ישוע מפרש מחדש את דין עין תחת עין (שמות 21.24 ; ויקרא 24.20 ; דברים 19.21) וקורא לתלמידיו לאי־אלימות, לסליחה ולאהבת האויבים. הוראה זו, המיוחדת למתי, אינה מטיפה לסבילות מוחלטת אלא לתגובה שוחרת שלום החורגת מהיגיון הנקמה, בהתאם לרומים 12.17 ולפטרוס א 3.9.

    דְּבָרִים 19.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים

    החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תשפטו למען לא תשפטו׃כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך׃אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃
    קרא עוד
  • תוצאות הדרשה על ההר

    PER108 מסיים את הדרשה על ההר על פי מתי 7.28-29. ההמון והתלמידים נדהמים מסמכותו הייחודית של ישוע, השונה כל כך מזו של הפרושים. באמצעות 23 נקודות הגדיר ישוע את דמות תלמיד האמת, אידיאל שאי אפשר להשיג בלי שינוי עמוק. ההמון מזהה בו את המשיח ונכסף לחיים החדשים שהוא מציע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח בבית הפרוש

    בכפר נחום ישוע נענה להזמנתו של פרוש בשם שמעון. במהלך הסעודה אישה חוטאת מושחת את רגליו בדמעות ובבושם. לנוכח הבוז שמביע שמעון, ישוע מספר משל על סליחה ומכריז שהאישה נושעה בזכות אמונתה. האירוע הזה, המסופר רק בלוקס (7,36-50), ממחיש את הניגוד בין הגאווה הדתית של הפרושים לבין הענווה החוזרת בתשובה והפותחת דרך לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.36-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    קרא עוד
  • המשל על המידה

    משל המידה (PER140) מלמד שהדרך שבה אנו שופטים אחרים ונוהגים בהם קובעת כיצד ימדוד לנו אלוהים בחזרה. ישוע קורא להקשבה פעילה, להדדיות, לצדק ולנדיבות. עיקרון זה, המשותף למרקוס 4.24-25, מתי 7.1-2 ולוקס 6.38, עולה בקנה אחד עם כלל הזהב ועומד בלב המוסר הנוצרי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.24-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
    קרא עוד
  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    תְהִלִּים 73.3-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃
    קרא עוד
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
    קרא עוד
  • משל האוצר הטמון

    משל האוצר הטמון (מתי 13,44), המובא רק אצל מתי, מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין דומה לו. אדם מוצא אוצר קבור, מכסה אותו שוב, ואז מוכר את כל אשר לו כדי לקנות את השדה. משל זה ממחיש את שמחתו ואת נחישותו של מי שמכיר בערכה העליון של המלכות ומוכן להקריב הכול כדי להשיגה. הוא מהדהד במיוחד עם דרכו האישית של מתי, שהוא עצמו עזב הכול כדי ללכת אחרי ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • מסקנת המשיח ישוע

    פריקופה 150 חותמת את נאום המשלים שבמתי 13. ישוע שואל את תלמידיו אם הבינו, ואחר כך מתאר את התלמיד האידיאלי כסופר שהוכשר למלכות, היודע להוציא מאוצרו דברים חדשים וישנים. קטע זה מדגיש את ההשלמה ההדדית של הברית הישנה והברית החדשה ואת אחריותם של המורים להעביר בנאמנות את תורתו של המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.51-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מרגיע את הסערה

    לאחר יום לימוד אינטנסיבי, ישוע חוצה את הכינרת עם תלמידיו. סערה עזה פורצת ומאיימת להטביע את הסירה. התלמידים המבוהלים מעירים את ישוע, והוא מצווה על היסודות לשתוק, ומיד משתררת דממה גדולה. פרק זה, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, מגלה את סמכותו האלוהית של ישוע על הטבע ומלמד את חשיבותה של אמונה שאינה מתנדנדת, גם בלב הנסיונות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.35-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    הפריקופה 154 מספרת על ריפוי אישה שסבלה מדימום שתים עשרה שנה, כפי שמדווחים מתי, מרקוס ולוקס. בכפר נחום היא נוגעת בהסתר בבגדו של ישוע בדרכו אל בית יאיר. לאחר שהבריאה מיד, ישוע מזהה אותה בפומבי ומצהיר: ״אמונתך הושיעה אותך״. המאמר משווה בין שלושת הסיפורים הסינופטיים וחוקר את המשמעות התיאולוגית, הכריסטולוגית והחברתית של נס אמונה זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.43-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    קרא עוד
  • שיבה לנצרת

    שיבתו השנייה של ישוע לנצרת (מרץ שנת 32 לספירה) מסופרת אצל מתי ומרקוס. למרות הוראתו בבית הכנסת, תושבי המקום דוחים אותו בשל היכרותם אותו ואת משפחתו. חוסר האמונה מגביל את נסיו. ישוע אומר את המשפט המפורסם: ״נביא אינו נבזה אלא בעירו״. מרקוס מוסיף פרטים שאינם אצל מתי: נוכחות התלמידים ותמיהתו של ישוע על חוסר האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • המחלוקת בין המורה לאחיו

    יוחנן 7.3-9 מתאר את המתח בין ישוע לאחיו לפני חג סוכות (אוקטובר 32 לספירה). מבלי להבין את שליחותו המשיחית, הם מפצירים בו להתגלות בפומבי בירושלים. ישוע בוחר בזהירות, מודע לסכנת המעצר. מרים נשארת מן הצד. פרק זה, הייחודי ליוחנן, ממחיש את חוסר ההבנה המשפחתי כלפי טבעו האלוהי של ישוע, ואחיו באים לאמונה רק לאחר התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃
    קרא עוד

גירושי שדים

  • ריפוי אחוז השד בבית הכנסת בכפר נחום

    המאמר דן בריפוי אדם אחוז שד בכפר נחום בידי ישוע, המסופר במרקוס ובלוקס. הרוח הטמאה מכירה בישוע כקדוש האלוהים, ובציווי המשיח יוצאת מן האדם. העדים משתאים מסמכותו של ישוע, ושמעו מתפשט. סיפורים אלה מדגישים את הסמכות האלוהית ואת כוח הריפוי של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.23-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
    קרא עוד

הסתירות

  • האם שר המאה בא אל ישוע באופן אישי?

    המאמר בוחן סתירה לכאורה בין מתי ללוקס בנוגע לפגישה בין ישוע לבין שר המאה בכפר נחום. מתי מתאר פגישה ישירה, ואילו לוקס מזכיר אנשי קשר מתווכים. ההבדלים מוסברים בעיקרון הייצוג, בהתקדמות האירועים ובסגנונות הכתיבה השונים. שינויים אלה אינם משנים את עיקרם של הסיפורים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃
    קרא עוד
  • משותק הנישא בידי ארבעה אנשים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין הסיפורים של מתי ושל מרקוס בעניין ריפוי המשותק בידי ישוע. אף שהסיפורים שונים, המאמר מדגיש שהם משלימים זה את זה, ומשקפים את נקודות המבט האישיות של המחברים בהשראת אלוהים, ומציעים מבט עשיר על האירועים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.3-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃
    קרא עוד

ניסים

  • מטבע בפי דג

    המאמר עוסק בנס המטבע בפי הדג, המראה את חוכמתו של ישוע מול דרישות דתיות. בכפר נחום, כדי שלא להעליב את גובי מס בית המקדש, מבקש ישוע מפטרוס לדוג מטבע לשלם את המס. סיפור זה מדגיש את טבעו הכפול של ישוע כבן האלוהים ומלמד איזון בין חירות רוחנית לכיבוד המסורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃
    קרא עוד