Étude 1 sur 9 · Les noces de Cana

  1. Étude 1 : Les noces de Cana
  2. Étude 2 : La première fête de Pâque
  3. Étude 3 : Les marchands chassés du Temple
  4. Étude 4 : Mort de Jean le baptiste
  5. Étude 5 : Le Messie Jésus s'isole avec ses disciples
  6. Étude 6 : Le retour devant Ponce Pilate
  7. Étude 7 : Le titulus de Pilate
  8. Étude 8 : La réaction de Pierre et de Jean
  9. Étude 9 : Marie de Magdala reste au tombeau

שירותו של יוחנן המטביל

  • החתונה בקנה

    החתונה בקנה (יוחנן 2.1–11) היא האות הראשון שעשה ישוע, בהפכו מים ליין בחתונה בקנה שבגליל בנובמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על האירוע. המאמר בוחן השערות על נוכחות משפחת ישוע, מציע שנתנאל אולי היה החתן, ומדגיש שהנס מחזק את אמונת התלמידים בהגלותו את כבוד המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    Lire la suite
  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    Lire la suite
  • גירוש הסוחרים מהמקדש

    קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • מותו של יוחנן המטביל

    פריקופה 163 מנתחת את תגובתו של הורדוס אנטיפס לתהילתו של ישוע, שאותו הוא מזהה עם יוחנן המטביל שקם לתחייה. באמצעות השוואה סינופטית של מתי 14.1-2, מרקוס 6.14-16 ולוקס 9.7-9, המאמר בוחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין שלושת הסיפורים, את ההקשר הפוליטי בגליל במרץ שנת 32 לספירה, ואת כובד אשמתו של הורדוס לאחר רצח יוחנן המטביל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
    Lire la suite
  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.13-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • החזרה לפני פונטיוס פילאטוס

    הפריקופה PER344 מנתחת את חזרתו של ישוע אל פונטיוס פילטוס לאחר הופעתו לפני הורדוס אנטיפס, אירוע שמסופר רק אצל לוקס. פילטוס, שאינו מוצא כל עוון שדינו מוות לפי החוק הרומי, מנסה לעמוד בפני לחצם של המנהיגים הדתיים היהודים. המאמר מציע שחזור כרונולוגי מדויק של בוקר יום שישי של הייסורים ומעלה את השאלה הלשונית של השיחות בין ישוע לפילטוס, שככל הנראה התנהלו ביוונית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.6-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
    Lire la suite
  • הכתובת של פילטוס

    הטיטולוס של פילטוס הוא השלט שהוצב על צלבו של ישוע ועליו הכתובת 'ישוע מנצרת, מלך היהודים', שנכתבה בעברית, בלטינית וביוונית. פילטוס כופה את הנוסח הזה חרף מחאת הכוהנים הגדולים, ובכך הוא מחזיק בסמכות סמלית לאחר שנכנע בעניין גזר הדין. מעשה זה מגלה אירוניה טרגית: הכתובת מכריזה בפומבי על מלכותו של ישוע ברגע מותו ממש.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.20-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    Lire la suite

התחייה וההופעות השונות

  • תגובתם של פטרוס ויוחנן

    פרשה 368 מנתחת את תגובתם של פטרוס ויוחנן לאחר עדותה של מרים המגדלית על הקבר הריק. שני השליחים רצים אל הקבר, מגלים שם את התכריכים ואת המטפחת המקופלת, אך עדיין אינם תופסים את מציאות התחייה. המאמר מתאם בין הסיפורים שבלוקס 24.12 וביוחנן 20.3-12, מבחין בין שתי בשורות עוקבות שנמסרו לתלמידים, ומדגיש את חוסר ההבנה הראשוני נוכח נבואות ישוע על תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃
    Lire la suite
  • מרים המגדלית נשארת ליד הקבר

    פרשה זו, שמופיעה רק אצל יוחנן (יוחנן 20.11), מתארת את מרים המגדלית נשארת לבדה ליד הקבר לאחר שפטרוס ויוחנן הלכו. כעדה נאמנה מימי שירותו של ישוע, היא מפרשת תחילה את היעלמות הגופה כנטילה, ולאחר מכן היא נעשית האדם הראשון שהמוקם לתחייה מופיע לו באופן אישי. המאמר מציע ניתוח כרונולוגי והרמוניזציה של סיפורי הבשורות על התחייה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃
    Lire la suite