Étude 1 sur 17 · La première fête de Pâque

  1. Étude 1 : La première fête de Pâque
  2. Étude 2 : Les marchands chassés du Temple
  3. Étude 3 : Les résultats à Jérusalem
  4. Étude 4 : La seconde fête de Pâque à Jérusalem
  5. Étude 5 : Témoignages confirmant celui du Messie Jésus
  6. Étude 6 : Le Messie Jésus s'isole avec ses disciples
  7. Étude 7 : La multiplication des pains pour les 5000 personnes
  8. Étude 8 : Arrivée chez Lazare, Marthe et Marie
  9. Étude 9 : Purification du Temple (seconde fois)
  10. Étude 10 : Enseignement journalier dans le Temple
  11. Étude 11 : Préparation de la Pâque
  12. Étude 12 : Le Messie Jésus et ses disciples chantent les psaumes
  13. Étude 13 : La libération d’un prisonnier
  14. Étude 14 : La mort du Messie Jésus
  15. Étude 15 : Les précisions de Jean
  16. Étude 16 : Le débat sur la date de la mort de Jésus
  17. Étude 17 : Le jour exact du dernier repas de Paque ?

שירותו של יוחנן המטביל

  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
    Lire la suite
  • גירוש הסוחרים מהמקדש

    קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃
    Lire la suite
  • התוצאות בירושלים

    קטע 40 מנתח את תוצאות הטפתו הראשונה של ישוע בירושלים בפסח שנת 30, לפי יוחנן 2.23–25. אף שרבים האמינו בזכות הנסים, ישוע נשאר מסויג כלפי אמונה שטחית זו המבוססת על המרהיב ולא על תשובה כנה. יוחנן מדגיש את יכולתו האלוהית של ישוע להכיר את לב האדם. המאמר מציין שתי נקודות מרכזיות: הארכת השהות בירושלים והטבע האלוהי של הבחנת המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • חג הפסח השני בירושלים

    המאמר מנתח את עליית ישוע השנייה לפסח בירושלים ביוחנן 5:1. אף שהפסח אינו מצוין, ההקשר הכרונולוגי מרמז עליו. ישוע מנצל את ההזדמנות להטפה ולדיון עם הרשויות ברחבת המקדש, מול קהל עולי רגל מגוון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    Lire la suite
  • עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח

    המאמר דן בעדויות למשיחיות ישוע, ובהן יוחנן המטביל והנסים, לפי יוחנן. המקום ירושלים אחרי פסח מרץ 31. ישוע מבקר את הרשויות שאינן מכירות בו ומזכיר את משה כמבשר. אחדים, כגון נקדימון, יקבלו את האמונה.

    בְּרֵאשִׁית 49.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃
    Lire la suite
  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • ריבוי הלחם לחמשת האלפים

    ריבוי הלחם לחמשת אלפים גברים הוא נס המעיד עליו כל ארבעת המבשרים, והוא התרחש ליד בית צידה באפריל שנת 32 לספירה. בחמש כיכרות לחם ושני דגים בלבד מאכיל ישוע המון עצום, ובכך מתגלים כוחו האלוהי וחמלתו כרועה, והדבר מבשר את סעודת האדון. שנים עשר הסלים שנותרו מסמלים את שפע מלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
    Lire la suite

השבוע האחרון לפני המעצר

  • הגעה אל ביתם של אלעזר, מרתא ומרים

    מאמר זה בוחן את הגעתו של ישוע לבית עניה, ומבליט את חשיבותו של רגע זה לפני הייסורים. בית עניה, מקום של שלווה וידידות, עומדת בניגוד לאירועים הסוערים בירושלים. המאמר עוסק בסמליות של שלב אחרון זה במשימתו של ישוע, כפי שהיא מסופרת בבשורה על פי יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
    Lire la suite
  • טיהור המקדש (בפעם השנייה)

    טיהור המקדש השני בידי ישוע, ביום שני ה-28 במרץ בשנת 33, הוא מעשה נבואי וסמלי. בגרשו את המוכרים מחצר הגויים ובציטוטו את ישעיהו ואת ירמיהו, ישוע מוקיע את השחתת הפולחן, קובע את סמכותו המשיחית ומבשר את המשפט הבא על המקדש. אירוע זה מחיש את החלטת מנהיגי הדת להמית אותו.

    יִרְמְיָהוּ 7.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה׃
    Lire la suite
  • הוראה יומית במקדש

    פרשה 286 מתארת את הוראתו היומית של ישוע במקדש בירושלים במהלך שבוע הפסח (יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה). בהתבסס בעיקר על לוקס 19,47-48, היא מציגה את ההתנגדות הגוברת בין ההמונים המעריצים לבין הרשויות הדתיות העוינות — הסופרים, ראשי הכוהנים, הצדוקים והפרושים — המבקשים להשתיק את ישוע, שבשורת מלכות אלוהים שלו מאיימת על שלטונם המבוסס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • ההכנה לפסח

    מאמר זה מתמקד בהכנת הפסח בידי ישוע ותלמידיו. הוא בוחן את הדיווחים המקראיים על רגע זה, את מיזוג חגיגות הפסח וחג המצות, ואת ההתאמות המעשיות של המנהגים המסורתיים נוכח זרם המאמינים לירושלים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.17-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃
    Lire la suite
  • המשיח ישוע ותלמידיו שרים את המזמורים

    המאמר בוחן את שירת התהלים בפי ישוע ותלמידיו לאחר הפסח. רגע זה, המעוגן במסורת היהודית, מקבל משמעות רוחנית מיוחדת עבור ישוע, כפתיחה לצליבתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
    Lire la suite
  • שחרור אסיר

    במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃
    Lire la suite
  • מותו של המשיח ישוע

    הפריקופה PER357 מנתחת את מותו של ישוע על הצלב בגלגלתא, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33, בסביבות השעה 15:00, על פי ארבעת סיפורי הבשורות. מתי ומרקוס קרובים מאוד זה לזה; לוקס מוסר את דבריו האחרונים של ישוע ואת תגובת שר המאה; יוחנן, עד ראייה, מבהיר את האירועים שלאחר המוות ואת התגשמותם הנבואית. המאמר כולל כרונולוגיה מדויקת של שלושת הימים ושלושת הלילות לפי הלוח העברי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.33-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃
    Lire la suite
  • הדגשותיו של יוחנן

    יוחנן 19.31-37 מוסר פרטים ייחודיים על האירועים שלאחר מותו של ישוע: בקשת הרשויות היהודיות להסיר את הגופות לפני שבת הפסח, שבירת הרגליים (crurifragium) שבוצעה בפושעים אך לא בישוע שכבר מת, והחנית שדקרה את צדו. יוחנן, עד ראייה, מעיד על ממשותו של מות המשיח ועל התגשמות הכתובים בדבר שה הפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃
    Lire la suite

מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים

  • הוויכוח על מועד מותו של ישוע

    המאמר מנתח את התאריכים המוצעים למותו של ישוע, 7 באפריל שנת 30 ו-1 באפריל שנת 33 לספירה, על סמך הבשורות, ההיסטוריה וחישובים אסטרונומיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולמען לא תשארנה הגויות על הצלב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא שאלו היהודים מן פילטוס לשבר את שוקיהם ולהוריד אתם׃
    Lire la suite

הסתירות

  • היום המדויק של סעודת הפסח האחרונה?

    L'article explore les divergences apparentes entre les Évangiles sur la chronologie de la crucifixion par rapport à la Pâque. Les calendriers juifs divergents expliquent ces différences, permettant de conclure à une compatibilité des textes.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN027 סעודת הפסח האחרונה

    L'article analyse la chronologie de la dernière Pâque selon les Évangiles, soulignant que Jésus a été crucifié le vendredi 1er avril 33, en concordance…