זו אפוא הפעם השנייה שהמשיח ישוע מגרש את המוכרים מהמקדש. מעשהו אינו מורכב מגירוש כל ההמון של הסוחרים, דבר שהיה מעורר מיד את התערבות החיילים ה. מדובר במעשה סמלי בעיקרו, שנועד להוקיע את המצב מבלי לעורר תגובה דמים. הסובבים אותו מבינים היטב את המסר ואת הגינוי שהוא מבטא.
Depuis trois ans, rien n’a changé (PER039) : le Temple ne redeviendra plus une maison de prière. Cette purification se produit le 10 nissan, le jour où, selon la loi de Moïse, l’agneau destiné au sacrifice pascal devait être mis à part (שְׁמֹות 12.3-8), ce qui donne à l’action du Messie Jésus une portée prophétique particulière.
מבחינה מעשית, המוכרים עמדו בשולי חצר הגויים, האזור החיצוני ביותר של המקדש, בייחוד מתחת לקשתות האכסדרה המלכותית. הם התמקמו אפוא בבסילקה המלכותית, האכסדרה המקורה הגדולה שמדרום לחצר, מקום שנועד לעסקאות הדרושות לפולחן. אכסדרת שלמה, במזרח, שימשה דווקא להוראה ולכינוסים דתיים.
עם הזמן החלו הסוחרים הללו לחפש את לקוחותיהם ישירות בחצר הגויים. המקום, שנועד מלכתחילה להתכנסות פנימית ולתפילת הלא-יהודים, הפך לשוק בהמות של ממש. רשויות המקדש סבלו את המצב הזה במידה רבה, כי הפיקו מן העסקאות הללו הכנסות ניכרות. המערכת כבר שולבה היטב בהפעלת המקדש.
בהקשר זה התערבות המשיח ישוע נשארת סמלית, שכן נראה שדבר כבר אינו יכול לתקן את הסטייה הזו. עם זאת, יהודים אדוקים רבים התאבלו על כך עמוקות וקיבלו כנראה בברכה את מעשהו של ישוע.
Le Messie Jésus renverse les tables des changeurs, chasse les vendeurs d’animaux et interrompt l’activité commerciale. Il cite יְשַׁעְיָהוּ 56.7 (« Ma maison sera appelée une maison de prière ») et יִרְמְיָהוּ 7.11 (« Vous en faites une caverne de brigands »), affirmant ainsi vouloir restaurer la vocation sacrée du Temple. Il ne condamne pas le commerce en lui‑même, mais la corruption, l’injustice et l’instrumentalisation du culte. Son geste s’inscrit dans la lignée des prophètes qui dénonçaient un culte hypocrite et dévoyé.
המקדש נועד להיות בית תפילה לכל העמים, אך המסחר פלש דווקא לשטח היחיד שהוקצה לעמים: חצר הגויים. במעשה זה המשיח ישוע מבקר פולחן עשיר למראית עין אך חסר נאמנות אמיתית, וזה מה שמסמל גם סיפור הלא-פורייה בבשורה על פי מרקוס (PER282).
מנהיגי הדת תופסים את המעשה כהתקפה ישירה על סמכותם ועל מערכתם. מאירוע זה ואילך, לפי מרקוס, הם מבקשים באופן קונקרטי יותר להמית את המשיח ישוע. מעשהו הופך כך להכרזה מרומזת על המשפט שיכה את המקדש, אשר נחרב בשנת 70.
בגרשו את המוכרים, המשיח ישוע מגלה את סמכותו על המקדש. מעשה נבואי, סמלי ומשיחי זה מוקיע את השחתת הפולחן, מבשר את המשפט ומראה שמעתה נפתחת דרך חדשה לעבוד את אלוהים.