PER285

ריפוי עיוורים ופיסחים

לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

5 דקות ריפוי עיוורים פסחים המקדש בירושלים מתי 6 פסוקים 4 ספרים

עיון

ניתן לעיין ב:

טקסטים מקראיים

מתי

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.12-13 (תנ״ך עברי מודרני)

ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃

תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org

מרקוס

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.15-18 (תנ״ך עברי מודרני)

ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃

וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃

וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃

תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org

לוקס

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.45-46 (תנ״ך עברי מודרני)

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org

יוחנן

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

מקום: חצר המקדש בירושלים

תאריך: יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה

שיטת העבודה: אנו ממשיכים עם מתי

הערה על שיטת העבודה: מתי הוא היחיד שמציין את הריפויים הללו

המשיח ישוע מרפא חולים בחצר המקדש.

הערות

Beaucoup d’habitants de Jérusalem reconnaissaient en Jésus le Messie, un guérisseur qui faisait du bien partout où il passait. Le Maître répondait avec compassion à ceux qui venaient à lui, et les guérisons qu’il accomplissait donnaient une force supplémentaire à son message. L’enthousiasme du peuple grandissait, car jamais de tels signes n’avaient été vus en Israël (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.14).

Mais tandis que la joie du peuple montait, l’exaspération des autorités religieuses atteignait son sommet. Voyant leur influence diminuer et la foule se tourner vers Jésus, les chefs des prêtres et les scribes durcirent leur position. Les acclamations des enfants dans le Temple, reconnaissant Jésus comme le Fils de David, les irritaient particulièrement (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.15-16).

כל מה שעשה המורה, ו פירשו אותו שלא כהלכה. התנגדות זו, חרף חילוקי הדעות הדוקטרינריים ביניהם, איחדה אותם במטרה אחת: להמית את הנביא הגדול הזה, את זה שאלוהים עצמו שלח (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.47-53).

Guérison d’aveugles et de boiteux. Après la purification du Temple, Jésus guérit des aveugles et des boiteux sur le parvis, le lundi 28 mars de l'an 33. Seul Matthieu rapporte cet épisode. La foule et les enfants l'acclament comme Fils de David, tandis que les chefs des prêtres et les scribes, de plus en plus hostiles, s'indignent de ces manifestations messianiques. Cet épisode illustre le contraste entre la foi du peuple simple et le rejet des autorités religieuses. Commentaires. Beaucoup d’habitants de Jérusalem reconnaissaient en Jésus le Messie, un guérisseur qui faisait du bien partout où il passait. Le Maître répondait avec compassion à ceux qui venaient à lui, et les guérisons qu’il accomplissait donnaient une force supplémentaire à son message. L’enthousiasme du peuple grandissait, car jamais de tels signes n’avaient été vus en Israël (Matthieu 21, verset 14). Mais tandis que la joie du peuple montait, l’exaspération des autorités religieuses atteignait son sommet. Voyant leur influence diminuer et la foule se tourner vers Jésus, les chefs des prêtres et les scribes durcirent leur position. Les acclamations des enfants dans le Temple, reconnaissant Jésus comme le Fils de David, les irritaient particulièrement (Matthieu 21, versets 15 à 16). Quoi que fasse le Maître, tout était interprété de travers par les pharisiens et les sadducéens. Cette opposition, malgré leurs divergences doctrinales, les réunit dans un même but : faire mourir ce grand prophète, celui même que Dieu avait envoyé (Jean 11, versets 47 à 53).