PER288

עץ התאנה יבש

למחרת קללת התאנה, התלמידים מוצאים את העץ יבש לגמרי. ישוע מנצל את ההזדמנות כדי ללמד על כוחה של האמונה ועל חשיבות הסליחה. מעבר ללימוד זה, התאנה מסמלת בכתובים את ישראל, ויבושה מבשר את המשפט שיבוא על האומה ארבעים שנה מאוחר יותר עם חורבן בית המקדש. אמונה וסליחה נותרות הערכים הבלתי מעורערים שישוע מעמיד בראש.

6 דקות תאנה יבשה נס של ישוע אמונה סליחה משפט ישראל 7 פסוקים 4 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.20-22 (תנ״ך עברי מודרני)

ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃

וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃

מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.20-26 (תנ״ך עברי מודרני)

ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃

ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃

ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃

כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃

על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃

ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃

לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 33 לספירה

מקום: הדרך מהכפר בית עניה, במרחק שעתיים הליכה מירושלים

תאריך: בבוקר יום שלישי, י״א בניסן 3793 (יום שלישי, 29 במרץ בשנת 33)

שיטת העבודה: אנו ממשיכים עם מרקוס

הערה על דרך ההצגה: גם מתי ולוקס מתארים אירוע זה

מפת ירושלים וסביבתה
תרשים עמודות, יום שלישי, 29 במרץ

לאחר שישוע קילל את ה בערב יום שני, התלמידים ראו את התוצאה רק למחרת בבוקר.

הערות

רק למחרת בבוקר ראו התלמידים את התגשמות דבר רבם: ה היה יבש לגמרי. ההפתעה הייתה גמורה, שכן מעולם לא היו עדים לאות כזה. המשיח ישוע ניצל אז את ההזדמנות ללמד על כוחה של האמונה ועל חשיבות הסליחה, נושא שפטרוס מדגיש במיוחד בעדותו שנמסרה על ידי מרקוס (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.20-26).

מרקוס מוסר את שאלותיו של פטרוס, אף שהוא עצמו לא נכח בסצנה; השליח, שותפו לכתיבת הבשורה, זכר בדייקנות את תגובותיו ובעיקר את תשובות הרב. מתי מציין שה יבש מיד, ואילו מרקוס מציין שהתלמידים הבחינו בכך רק למחרת, כנראה משום שבערב הקודם החשכה עוד הסתירה את תוצאת המשפט (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.18-22).

כפי שכבר ציינו, המשיח ישוע לא עשה לעולם נסים למטרה היחידה להראות את כוחו. הם נושאים תמיד משמעות רוחנית. כאן מדובר בקללה, ולכן זהו מקרה יוצא דופן. ה״הר״ שעליו מדבר ישוע הוא כנראה ה, שעברו בו מדי יום בבואם מבית עניה ומבית פגי, ״בית ה״, שם שאלו את האתון ואת עיר בנה (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.1-3).

מעבר ללימוד על אמונה וסליחה, התלמידים לא יכלו להחמיץ את המשמעות הסמלית: בכתובים, ה מייצגת את ישראל (הוֹשֵׁעַ 9.10, יוֹאֵל 1.7). יבושה של ה הזכיר אפוא את המשפט שיבוא על האומה, אזהרה שתתגשם כארבעים שנה מאוחר יותר עם חורבן בית המקדש והארץ ונפילת מצדה.

ועם זאת, כאשר הכול יהרס, יישאר מה שהמשיח ישוע מעמיד בראש: האמונה והסליחה.