מעצר יוחנן המטביל מסמן מפנה מכריע בחיי ישוע המשיח. הורדוס אנטיפס, שליט רבע הגליל, נוטל סיכון פוליטי רב במעצר יוחנן, הזוכה לאהדת העם ולכבודו כנביא גדול של יהוה. אולם המעשה אינו מעורר מרד עממי.
ייתכן שהידיעה על מעצר יוחנן המטביל הוסתרה זמן מה, מה שעשוי להסביר את היעדרה של תגובה מיידית העם.
כיום קשה לתארך אירוע זה במדויק. משערים שאירע מוקדם יחסית, שכן מתי, מרקוס ולוקס אינם מזכירים תקופה זו בחיי ישוע המשיח ביהודה, הנראית כמסתיימת במעצר זה.
אנו מסתמכים על דברי יוחנן המבהיר בהמשך שישוע המשיח עבר בשכם־סוכר בדרכו חזרה לגליל. מכאן שהאירועים מתרחשים בבית עניה שמדרום לסוכר.
מעצר זה מסמן את סוף פעילותו הציבורית של יוחנן המטביל. כעת המצב מתבהר: נותר מורה אחד בלבד שיש ללכת אחריו, ישוע המשיח.
אולם מעצר יוחנן אינו מביא למותו המיידי. עם זאת, הורדוס לא יכול היה להחזיקו כלוא במכוור ללא הגבלת זמן בלי להסתכן בהתקוממות עממית, בשל שמו כנביא גדול.
Dans l'Évangile selon הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.12, il est écrit : 'Lorsqu’il apprit que Jean avait été arrêté'. Cela semble indiquer que Jésus n'était pas avec Jean le Baptiste lors de son arrestation.
פרט זה נראה כמאשר שישוע ותלמידיו כבר נפרדו מיוחנן ויצאו לבית עניה. כך יוחנן המטביל נעצר בעינון בעוד ישוע פעל בבית עניה.
בשורת יוחנן מספרת לאחר מכן שישוע עוזב את האזור וחוזר צפונה לגליל דרך סוכר שבשומרון, הנמצאת בדרך בין בית עניה לגליל.
ייתכן שלאחר מעצרו הובל יוחנן המטביל לטבריה, שבה שכן חיל מצב רומי, לפני שהועבר למאסר במבצר מכוור ליד ירושלים.