דבריו של זכריה מעוררים את סקרנותנו. הוא מנבא במדויק את שליחותו העתידית של בנו, שיהיה נביא האדון, המיועד להכין את בואו של ישוע המשיח. יוחנן ימלא את תפקיד המבשר, ובכך יגלם את המשיח הכוהני.
מצוין שהוא מתייחס למשיח המלכותי, אף שזה טרם בא לעולם. לא יעלה כלל על הדעת שהוא ימסור פרטים על הריונה של מרים, שהייתה אז בחודש השלישי להריונה.
מלוא אורו של הייעוד האלוהי מתגלה במחשבתו של זכריה ובמזמורו, שנישא בהשראת רוח הקודש. הוא מגלה לנו את תוכניתו של אלוהים בשלמותה!
בעזרת המידע שמסרה מרים, זכריה מבין שהתוכנית האלוהית מתממשת לנגד עיניו. שתי הדמויות החשובות שלהן מצפה העם היהודי נכנסות לזירה הפוליטית: יוחנן, המשיח הכוהני, וישוע, המשיח המלכותי.
מרים מבינה שהיא חלק בלתי נפרד מהתוכנית הזאת, המתממשת באופן מושלם. הנבואות, שעוררו תקוות רבות ונראה היה שהגשמתן מתעכבת, מתחילות להתגשם. לפי הניתוח שלנו, סביר שהיא נוכחת באירוע המשמח הזה עם משפחתה, שבאה למקדש לחג הפסח.
מרים זוכרת את כל דבריו של זכריה ומוסרת אותם ללוקס. איש לא יוכל לשכוח אירוע כזה!
לאחר מות הוריו, שכבר היו מבוגרים בעת לידתו, יוחנן עוזב את בית אביו כדי לחיות חיי התבודדות במדבריות האזור שבו ימלא בהמשך את תפקידו כמשיח הכוהני.
שירות זה יתחיל באפריל בשנת 26, בהתאם לציוני הזמן של הנביא דָּנִיֵּאל 9.26-27. לפי פרשנותנו, פרסומו יוצא הדופן של יוחנן מחייב שירות של שלוש שנים וחצי, גם זאת על פי המידע שב־דָּנִיֵּאל 9.24-27.
נפגוש אותו שוב בהמשך, בטבילתו של ישוע המשיח.