אכן, לוקס הוא היחיד המוסר את פרט מילתו של התינוק ישוע, טקס שאלוהים ציווה עליו ומוזכר בספר וַיִּקְרָא 12.3. יוסף ומרים מלים את הילד על פי תורת משה. מאחר שהפעולה לא דרשה נסיעה לירושלים, סביר מאוד שנעשתה בבית לחם.
לוקס מדגיש בבשורתו את אנושיותו של ישוע המשיח ואת החשיבות שהוא מייחס לקיום ההלכה היהודית, מרכיב חיוני בסיפורו.
בהתאם לבשורת המלאך גבריאל, יוסף ומרים קוראים לילד ישוע, שם שמקורו בשם העברי יהושע, ופירושו ״ה־ הוא ישועה״. האירועים סביב לידתו מאשרים בבירור שהילד מיועד לגדולות, רעיון שמרים הוגה בו עמוקות מתוך מודעות למשמעויות הרבות של אירועים אלה.