PER255

ריפוי איש שנולד עיוור

מאמר זה בוחן את ריפויו של איש שנולד עיוור בידי ישוע בירושלים (יוחנן 9.1-34). הסיפור מדגיש את העומק התיאולוגי של האירוע, וקושר באופן סמלי את חגי ישראל לשליחותו של ישוע כאור העולם. הריפוי מדגיש את המסר הרוחני והנבואי של הבשורה על פי יוחנן.

12 דקות ריפוי ישוע נולד עיוור יוחנן 9 15 פסוקים ספר אחד

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-34 (תנ״ך עברי מודרני)

ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃

וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃

עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃

בהיותי בעולם אור העולם אני׃

ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃

ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃

ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃

ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃

ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃

ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃

והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃

ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃

ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃

ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃

ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃

וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃

ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃

אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃

כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃

על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃

ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃

ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃

ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃

ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃

ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃

לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃

ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: ירושלים שביהודה

תאריך: מ־15 בדצמבר עד 23 בדצמבר שנת 32

שיטת העבודה: אנו עוברים כעת ליוחנן

הערה על שיטת העבודה: יוחנן הוא היחיד המספר על ריפוי האיש הזה

מסע לבית עניה

יוחנן מספר כעת את סיפורו של איש שנולד עיוור.

ריפוי איש שנולד עיוור

האיש שנולד עיוור

ההקשר בזמן: חג הסוכות

ריפוי העיוור מלידה בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-34 מתרחש בירושלים, כנראה בסמוך ל. הקשר ההדוק בין ריפוי זה לחג הסוכות מרמז שהריפוי התרחש בחג זה, כאשר המשיח ישוע שהה בירושלים (PER206), באוקטובר שנת 32 לספירה.

ואולם דבר אינו מורה שהמשיח ישוע ערך ריפויים בקשר ישיר לאירועי השעה. קשה לנו לדמיין את המשיח ישוע מתכנן ריפויים לפי החג שבו הוא שוהה.

משום כך אנו סבורים שיוחנן מקבץ כאן עובדות העוקבות אחר היגיון ולא אחר סדר כרונולוגי. כך ייתכן בהחלט שריפוי זה התרחש לאחר חג הסוכות, בין אוקטובר לדצמבר שנת 32 לספירה.

המשיח ישוע התאים את דבריו לחג כדי להעניק לסיפור את משמעותו האמיתית, בקשר למובן הנבואי, כפי שציינו.

אך לא במקרה שם יוחנן כאן את הנאום הזה, וכך הוא מעניק לו משמעות בלתי מעורערת של התגשמות נבואית.

הקשר זה חיוני להבנת היקפו הסמלי והתיאולוגי של הסיפור.

מיקום גאוגרפי: ירושלים ו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.7)

נקודת המוצא: המשיח ישוע פוגש את העיוור בעברו, כנראה ברחובות ירושלים, שבהם ישבו המקבצים נדבות.

מעשה הריפוי: המשיח ישוע עושה טיט מה שלו, מורח אותו על עיני האיש, ואחר כך אומר לו ללכת ולרחוץ ב (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.7).

משמעות המקום: השם שילוח פירושו „שלוח”, ודבר זה מחזק את הקשר למשיח ישוע, שהוא השלוח של האב. בריכה זו שכנה בדרום ירושלים, נתמלאה ממנהרת חזקיהו, ושימשה לטבילות טהרה.

ההקשר בזמן: חג הסוכות

Le récit s’inscrit dans la suite de הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.8-9 ו- הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.14, où le Messie Jésus enseigne au Temple pendant la fête des Tentes (Souccot), une célébration marquée par des symboles de lumière et d’eau.

המשיח ישוע מצהיר:

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

Cette déclaration est mise en acte dans הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-34, où il ouvre les yeux d’un aveugle, illustrant sa mission de lumière.

הסיפור בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-34 משתלב ברצף סיפורי שמתחיל בחג הסוכות (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.2) וממשיך עד ל (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22). הדבר מרמז שהאירוע בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-34 מתרחש בין שני חגים אלה, ככל הנראה סמוך לפני , באותה מסגרת גאוגרפית: ירושלים.

ההקשר הסיפורי והתיאולוגי

ויכוח על החטא: התלמידים שואלים אם העיוור נענש על חטאיו שלו או על חטאי הוריו. המשיח ישוע דוחה היגיון עונשי זה ומצהיר שהדבר קרה כדי שמעשי אלוהים יתגלו.

ויכוח עם : לאחר הריפוי נחקר האיש כמה פעמים בידי הרשויות הדתיות, המסרבות להאמין בנס ודוחות את המשיח ישוע.

התקדמות רוחנית: העיוור עובר מריפוי גופני לגילוי רוחני, ומצהיר על אמונתו בישוע כבן האלוהים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.38).

בקיצור

מקום: ירושלים, בסמוך ל.

זמן: בין חג הסוכות (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.32) לחג ההקדשה; לפי ניתוחנו אירוע זה מתרחש זמן קצר לפני האחרון (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22).

הנושא המרכזי: המשיח ישוע, אור העולם, מרפא איש שנולד עיוור כדי לגלות את כוח אלוהים ולהוקיע את העיוורון הרוחני של אנשי הדת.