חנוכה (חג ההתחדשות) הוא חג יהודי חורפי בן שמונה ימים, הנקרא גם ״חג האורים״, המציין את חנוכת בית המקדש בירושלים מחדש ואת נס השמן.
המקור ההיסטורי
במאה השנייה לפני הספירה הייתה יהודה תחת שלטון הסלווקים (היוונים-סורים).
המלך אנטיוכוס הרביעי אפיפנס אסר על קיום הדת היהודית וחילל את בית המקדש כשהציב בו מזבח אלילי.
המכבים, בראשות יהודה המכבי, מרדו וניצחו ניצחון צבאי ורוחני.
בשנת 164 לפני הספירה הם טיהרו את בית המקדש וחנכו אותו מחדש, חנכו את המזבח והחזירו את עבודת אלוהי ישראל.
נס השמן
בעת החנוכה מחדש נמצא רק צנצנת אחת של שמן טהור, שהספיקה ליום אחד.
בנס הוא נמשך שמונה ימים, הזמן שנדרש להכנת שמן חדש טהור על פי הדין.
נס זה נמצא בלב החג ומסביר את משכו בן שמונת הימים.
מנהגים ומסורות
הדלקת החנוכייה (מנורה בעלת תשעה קנים): נר נוסף בכל ערב, עד שמונה. התשיעי, השמש, משמש להדלקת האחרים.
תפילות ושירים: ברכות ואמירת ההלל (מזמורי תהילה).
משחקים: הסביבון (המכונה גם דריידל), עם אותיות עבריות המזכירות את הנס.
מאכלים: מאכלים מטוגנים בשמן (סופגניות, לביבות תפוחי אדמה), המסמלים את שמן הנס.
דמי חנוכה: מסורת של מתן כסף או מתנות לילדים.
תאריך
חנוכה מתחיל ב-25 בכסלו בלוח העברי, שחל בדרך כלל בדצמבר.
בשנת 2025 ייערך החג מה-14 עד ה-22 בדצמבר.
המשמעות הרוחנית
חנוכה חוגג את הנאמנות לאלוהים למרות הרדיפות וההלניזציה.
הוא מזכיר שהאור האלוהי מנצח את החושך, ושנוכחות אלוהים אינה תלויה רק במקדש, אלא מתגלה בחיי העם ובאמונתו.
בבשורה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22) המשיח ישוע מלמד במקדש זמן קצר לפני חנוכה ואולי במהלכו, כשהוא מציג את עצמו כרועה הטוב ומצהיר על אחדותו עם האב, ובכך הוא נותן לחג זה משמעות חדשה בהתגלותו כנוכחות האלוהית האמיתית.
לסיכום, חנוכה הוא גם חג היסטורי (ניצחון המכבים, טיהור בית המקדש) וגם חג רוחני (נס האור, נאמנות לאלוהים), הנחגג כיום בהדלקת נרות, בשירים ובסעודות חג.