PER304

משל העבד הנאמן

מאמר זה בוחן את משל העבד הנאמן, ומדגיש את חשיבות הנאמנות והערנות בציפייה לשובו הוודאי אך בלתי צפוי של האדון.

6 דקות משל עבד נאמן ישוע נאום אסכטולוגי שובו של האדון 7 פסוקים 5 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.45-51 (תנ״ך עברי מודרני)

מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃

אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃

אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃

ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃

ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃

בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃

וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃

מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.25-28 (תנ״ך עברי מודרני)

והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃

וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃

ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃

וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃

יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 33 לספירה

מקום: ה מול ירושלים

תאריך: יום רביעי, 30 במרץ בשנת 33, בערב

שיטת העבודה: ממשיכים עם מתי

הערה על שיטת העבודה: גם לוקס מביא את הקטע הזה

מפת ירושלים וסביבתה
גרף עמודות ליום רביעי

המשיח ישוע, על , נושא נאום על אחרית הימים ומוסיף נוסף על העבד הנאמן.

הערות

המשיח ישוע נשאר העבד הנאמן במובהק — זה שמילא בשלמות את רצון האב ושהפך לדוגמה שאין למעלה ממנה לכל שירות. אחריו מופקדת האחריות בידי בני אדם: תחילה השליחים, ואחר כך, במהלך ההיסטוריה, אלה שאלהים קורא להם לשמור על הבריות.

הם לעולם אינם אדונים, אלא עבדים, ממש עבדים, העומדים תחת סמכותו של האדון. משימתם היא להזין, להדריך ולהגן על עם אלהים בנאמנות בלתי מתפשרת, שכן כל כשל קל בתפקיד זה גורר תוצאות שאין להשיבן.

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.45-51 met ainsi en lumière le contraste radical entre deux attitudes : celle du serviteur vigilant, qui agit chaque jour comme si le Maître pouvait revenir à tout instant, et celle du serviteur négligent, qui se laisse aller à l’abus d’autorité, à la violence ou à la recherche de ses propres plaisirs הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.35-38.

Le premier manifeste une loyauté profonde, visible dans les tâches ordinaires, dans la manière de prendre soin des autres et dans son sens aigu de la responsabilité devant Dieu. Le second révèle un cœur détourné, qui oublie volontairement le retour du Seigneur et vit comme si Dieu tardait הָאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִית לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 3.3-4.

המשיח ישוע מדגיש בתוקף ששובו של האדון ודאי, אך בלתי צפוי: הוא יתרחש בשעה שאיש אינו יודע. אי-ודאות זו אינה איום, אלא קריאה לאתיקה יומיומית המעוצבת על ידי התקווה. המשפט שהוכרז הוא סופי, שכן הוא משקף את אמת לבו של העבד: גורלו תלוי ביחסו אל המשימה שהופקדה בידיו.

Ainsi, ce passage invite chaque disciple à examiner la qualité de sa fidélité, non dans l’extraordinaire, mais dans la manière d’assumer les responsabilités reçues. C’est là, dans la constance humble et le service discret, que se révèle le véritable visage du serviteur du Christ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 4.1-5, car aimer et obéir au Seigneur se manifeste d’abord dans la fidélité quotidienne הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.21.

הקטע בלוקס נמצא ברגע אחר, ופירוש הדבר: או שהמשיח ישוע חזר על הוראה זו בכמה הזדמנויות (כפי שעשה לעתים קרובות), או שהמבשרים סידרו את דברי המשיח ישוע לפי מטרותיהם התיאולוגיות. בשני המקרים המשמעות זהה.