PER303

עידוד לערנות

מאמר זה בוחן את קריאתו של ישוע לערנות, שנאמרה בהר הזיתים, ומדגיש את אי־הוודאות לגבי שובו ואת הצורך בציפייה פעילה ונאמנה מצד המאמינים.

7 דקות ערנות שובו של ישוע נאום הר הזיתים 10 פסוקים 4 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.36-44 (תנ״ך עברי מודרני)

אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃

וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃

ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃

שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃

לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃

ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃

לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃

מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.32-37 (תנ״ך עברי מודרני)

אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃

והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃

לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃

פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃

ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃

לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.25-28 (תנ״ך עברי מודרני)

והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃

וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃

ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃

וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃

יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 33

מקום: מול ירושלים

תאריך: יום רביעי, 30 במרץ בשנת 33, בערב

שיטת העבודה: ממשיכים עם מרקוס

הערה על שיטת העבודה: מתי ולוקס מתעדים אף הם קטע זה

מפת ירושלים וסביבתה
גרף עמודות ליום רביעי

המשיח ישוע נושא על נאום על אחרית הימים ומוסיף עידוד לערנות.

הערות

נראה שהמשיח ישוע בילה את הערב על , ושם, לפי מחברי הבשורות הסינופטיות, עסק בכמה נושאים בנאום שנראה ארוך ועמוק.

מזג האוויר היה כנראה נעים, שכן אנו יומיים לפני הפסח, ולכן אחרי שוויון האביב של 21 במרץ. הם יכלו להדליק מדורת עצים כדי להתחמם (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.66-67, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.55-56, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.18). נראה שהמשיח ישוע רצה לחוות רגעי קרבה אלה עם שליחיו, מתוך מודעות מלאה לכך שייסוריו ומותו קרבים.

קטע זה מנאומו של המשיח ישוע על מדגיש את אי־הוודאות לגבי מועד שובו וקורא לערנות מתמדת. המשיח ישוע מדגיש שאיש אינו יודע לא את היום ולא את השעה, אפילו לא מלאכי השמים, אלא האב בלבד, ודבר זה מדגיש את ריבונות האל ואת הצורך של המאמינים לחיות בציפייה פעילה.

דימויי המבול בימי נח ובעל הבית שהגנב הפתיע אותו מראים ששובו של בן האדם יבוא באופן פתאומי ובלתי צפוי, ומזמינים כל אדם להתכונן רוחנית ללא הרף.

הנאום מעודד נאמנות, תפילה ופכחון, כדי שלא יתפסו אותנו לא מוכנים כשיבוא האדון. מסר הערנות הזה עובר בכל הבשורות ומוצא את התגשמותו בתקווה הנוצרית לשובו המפואר של המשיח. (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.36-44, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.32-37, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.25-28, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17).