(D) מאופיין בעיקר בנושאים תיאולוגיים וחקיקתיים מסוימים ובסגנון מובחן. הוא קשור בעיקר לספר דברים, אך השפעתו ניכרת גם בספרים ההיסטוריים יהושע, שופטים, שמואל א׳ וב׳ ומלכים א׳ וב׳. להלן כמה דוגמאות לקטעים המיוחסים ל:
דְּבָרִים 5.1-22: עשרת הדיברות: קטע זה חוזר על עשרת הדיברות שניתנו לעם ישראל, ומדגיש את החשיבות שבקיום החוקים האלוהיים.
דְּבָרִים 6.4-9: שמע ישראל: “שמע ישראל, אלוהינו, אחד.” קטע זה מדגיש את יחידותו של אלוהים ואת חשיבות האהבה והציות למצוותיו.
דְּבָרִים 12.1-14: מקום פולחן מרוכז: הקטע מדגיש שהפולחן צריך להיות מרוכז במקום אחד ויחיד שאלוהים יבחר, כנראה ירושלים.
דְּבָרִים 28.1-68: ברכות וקללות: קטע זה מתאר את הברכות על הציות למצוות אלוהים ואת הקללות על אי-הציות.
יְהוֹשֻעַ 1.1-9: קריאתו של יהושע: לאחר מות משה, אלוהים מדבר אל יהושע ומזכיר לו להיות חזק ואמיץ ולנהוג לפי התורה שנתן משה.
1 שְׁמוּאֵל 12: נאומו של שמואל: שמואל מזכיר לעם את מעשי אלוהים, מדרבן אותו לקיים את המצוות ומזהיר מפני תוצאות אי-הציות.
2 מְלָכִים 22.1-20: רפורמת יאשיהו: קטע זה מתאר את הרפורמה הדתית של המלך יאשיהו לאחר גילוי ספר התורה בבית המקדש, דבר המזוהה לעיתים קרובות עם גילויו מחדש של ספר דברים.
שֹׁפְטִים 2.11-23: מחזור השיפוט: קטע זה מתאר את מחזור אי-הציות, הדיכוי, החזרה בתשובה והגאולה המאפיין את ספר שופטים, ומשקף תיאולוגיה דברימית של שכר ועונש המבוססת על נאמנות לברית.
דוגמאות אלה מראות כיצד מדגיש את החוק, הברית, ריכוז הפולחן ואת תוצאות הציות או אי-הציות לאלוהים.