הר הזיתים
Le mont des Oliviers constitue l'un des lieux les plus importants de la géographie biblique. Situé à l'est de Jérusalem, il est séparé de la ville par la vallée du Cédron (2 שְׁמוּאֵל 15.30 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.1). Son nom provient des nombreux oliviers qui couvraient autrefois ses pentes.
מיקום גאוגרפי
הר הזיתים הוא רכס ארוך הנמשך מצפון לדרום ומגיע לגובה של כ־820 מטרים, מעט גבוה יותר מירושלים. מפסגתו נשקף נוף מרשים אל העיר ואל מקום המקדש.
קרבתו לירושלים מסבירה מדוע ישוע ותלמידיו הרבו לבוא לשם (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.37). לפי לוקס, מקום העלייה השמיימה היה במרחק של כ“תחום שבת” מירושלים, כלומר בערך קילומטר אחד (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.12).
מקום הקשור לאירועים מקראיים רבים
בברית הישנה
David franchit le torrent du Cédron et gravit le mont des Oliviers en pleurant lorsqu'il fuit devant son fils Absalom (2 שְׁמוּאֵל 15.30).
Le prophète Ézéchiel décrit la gloire de Dieu quittant Jérusalem et s'arrêtant sur la montagne située à l'est de la ville, généralement identifiée au mont des Oliviers (יְחֶזְקֵאל 11.23).
הנביא זכריה מודיע שביום האדון תעמודנה רגלי הה' על הר הזיתים (זְכַרְיָה 14.4).
בחייו של המשיח ישוע
להר הזיתים מקום מיוחד בבשורות:
- Jésus y séjourne fréquemment (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.39) ;
- il contemple Jérusalem et pleure sur la ville (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.41-44) ;
- il y prononce le discours eschatologique sur la fin des temps (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.3 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.3) ;
- il passe ses nuits sur cette montagne pendant les derniers jours précédant sa mort (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.37) ;
- au pied du mont se trouve le jardin de Gethsémané où il prie avant son arrestation (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.36 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.39-46) ;
- c'est également depuis les environs de Béthanie, sur le versant oriental du mont, qu'il bénit ses disciples et s'élève au ciel (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.50-51 ; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.9-12).
הר הזיתים והעלייה השמיימה
Les Actes indiquent que les disciples revinrent à Jérusalem « de la montagne appelée des Oliviers » après l'ascension (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.12). Luc précise dans son Évangile que Jésus les conduisit jusque vers Béthanie avant de les quitter (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.50).
Ces deux indications sont parfaitement compatibles puisque Béthanie se situe sur le versant oriental du mont des Oliviers, à environ trois kilomètres de Jérusalem (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.18).
ממד נבואי
לדעת כמה מפרשים, בחירתו של הר הזיתים כמקום העלייה השמיימה אינה כנראה מקרית. הנביא זכריה כבר הודיע שביום הה' יעמוד הוא על ההר הזה (זְכַרְיָה 14.4). כך, המקום שממנו ישוע נפרד מתלמידיו עשוי להיות גם המקום הקשור לשובו המפואר, בהתאם לדברי המלאכים:
« Ce Jésus, qui a été enlevé au ciel du milieu de vous, viendra de la même manière que vous l'avez vu allant au ciel » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.11).
כך מופיע הר הזיתים כמקום טעון היסטוריה וסמליות. הוא בעת ובעונה אחת זירת סבלותיו של המשיח, הוראתו על העתיד לבוא, עלייתו השמיימה, ולפי כמה פרשנויות נבואיות, גם המקום הקשור לשובו העתידי.
