PER323

ישוע המשיח מנחם את תלמידיו

ביוחנן 16.5-15 ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח את רוח הקודש שתדריך אותם אל האמת לאחר הסתלקותו. קטע חשוב זה מדגיש את שליחות הרוח: להוכיח את העולם על חטא, על צדק ועל משפט, תוך הבטחת המשכיות תורתו של ישוע.

9 דקות ישוע תלמידים רוח הקודש נחמה חטא 11 פסוקים 5 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 16.5-15 (תנ״ך עברי מודרני)

ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃

אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת׃

אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃

והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃

על החטא כי לא האמינו בי׃

ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי׃

ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה׃

עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃

ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃

הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם׃

כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם׃

פרטים טכניים

שנת 33 לספירה

מקום: העיר ירושלים, ביתה של מרים אמו של יוחנן מרקוס

תאריך: יום שישי, 1 באפריל, מוקדם מאוד בבוקר

דרך הפעולה: אנו עוקבים כעת אחר יוחנן

הערה על שיטת העבודה: יוחנן הוא היחיד שמתעד את ההוראות האחרונות הללו של הרב

מפת ירושלים וסביבתה
תרשים עמודות ליום שישי

ישוע המשיח, לאחר שדיבר על רדיפות, מנחם את תלמידיו וידידיו.

פרטים כרונולוגיים, על פי מסקנותינו:

_3 La maison est, selon nous, celle de Marie la mère de Jean surnommé Marc. מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12.12.

_4 Le repas de Pâque commence le jeudi soir, après 18 h. C’est déjà le vendredi pour les Juifs (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.17, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.20, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.14-18). Ce n’est donc pas le Seder officiel qui se déroulera le soir du vendredi הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.28.

_5 הסעודה מסתיימת בבוקר יום שישי לפני עלות השחר, בין חצות ל-2:30.

_6 Judas l’Iscariote est parti avant la fin de ce repas. הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.30.

ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.

פירוש:

טקסט זה הוא ההמשך ההגיוני והכרחי של הקודם. אתם עומדים להיכנס לקרב קשה, אך אתם נמצאים בצד המנצח. כעת פונה המורה אל תלמידיו בגלוי, מכין אותם לקשיים הממשמשים ובאים ומבטיח להם את תמיכתו. האירועים שיחוו לאחר הסתלקותו של ישוע המשיח ייתנו משקל מיוחד לדברים אלה, והם יתבררו כנבואיים.

Ce sont les faits qu’ils vont vivre qui éclaireront tous ces avertissements. Au moment où ils les entendent, ils ne comprennent pas leur réelle signification. Le Messie Jésus annonce qu’il retourne vers le Père, ce qui attriste les disciples, mais il insiste sur le fait que son départ est nécessaire pour que le Consolateur vienne (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 16.5-7).

Il ne les laisse pas seuls, mais leur promet une présence intérieure, celle de l’Esprit Saint. Celui-ci aura une mission précise : convaincre le monde de péché, de justice et de jugement, ce qui signifie qu’il agira dans les consciences et dans l’histoire (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 16.8-11). Le péché est défini comme le refus de croire en Jésus le Messie, la justice comme celle du Christ élevé auprès du Père, et le jugement comme celui du prince de ce monde déjà condamné.

Les disciples ne peuvent encore tout comprendre, mais l’Esprit les guidera dans toute la vérité, non pas en leur apportant une nouveauté indépendante, mais en leur transmettant ce qui vient du Père et du Fils (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 16.12-15). Il ne parlera pas de lui-même, mais glorifiera le Messie Jésus en révélant sa parole et en éclairant son œuvre.

Cette promesse est une clé pour comprendre la suite : l’Esprit rendra témoignage à Jésus et permettra aux disciples de se souvenir, de comprendre et de transmettre fidèlement ce qu’ils ont vu et entendu (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.26).