_13 כמה תלמידים, ובמיוחד שמעון פטרוס ויוחנן, הולכים אחרי המסע מרחוק. הם נכנסים לחצר ביתו של הכוהן הגדול קיפא. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.58, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.54.
_14 המשיח ישוע מובל אל בית הכוהן הגדול המכהן, קיפא, שמתגורר אף הוא סמוך למקדש, בסביבות השעה 4:30. לוקס מציין שפטרוס ויוחנן שהו בחצר יותר משעה. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.53-72, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57-75, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.54-62, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.15-27.
_15 המשיח ישוע נחקר במשך שעתיים, משעה 4:30 עד 6:30. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.59-68, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.55-65, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.67-71, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.19-24.
_16 התרנגול קורא בסביבות השעה 6:15, מעט לפני זריחת החמה. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.74, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.72, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.61-62, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.27.
_17 ההופעה לפני ה אמורה הייתה להתקיים אחרי הזריחה, בשעה 6:38. אולם זה לא קרה, כי ברגע שהתרנגול קורא, הרב מובל, לפי פירושנו לטקסט של לוקס, אל פילטוס מיד לאחר גזר הדין של ה, שחיכה אפוא לעלות השחר כדי להכריז עליו. הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.66-71, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.1, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.1-2.
ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.
פירוש:
בעוד רבם ניצב לבדו מול , התלמידים אבודים לחלוטין. רבים מהם נמלטו והסתתרו, ובית מרים שימש כנראה זמן מה מקלט. שמעון פטרוס ולפי מסקנותינו גם השליח יוחנן נמצאים בינתיים בחצר מעונו של הכוהן הגדול קיפא. המשרתות עסוקות, אולי מפני שקיפא הורה להכין כיבוד קל או משקאות חמים לאלה הניצבים על המשמר. לפי לוקס, פטרוס ויוחנן נשארים שם יותר משעה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.59).
אנו מבחינים שיוחנן אינו מוטרד לעולם. נראה שהוא חולף בלי שישימו לב אליו, אולי הודות להיכרותו עם הכוהן הגדול (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.15). פטרוס, לעומתו, מושך תשומת לב. הוא ודאי התערב, דיבר או נראה פעם נוספת באופן שגרם לזיהויו. אף על פי שלא זו הייתה כוונתו, הוא מוצא עצמו במרכז השיחות. ושם, בחצר הקרה הזאת, בין המשרתים והשומרים, עתיד פטרוס לחוות את הרגע הגרוע ביותר בחייו.
שלוש פעמים הוא מכחיש את רבו האהוב. שלוש פעמים הוא טוען שאינו מכיר את מי שנשבע ללכת אחריו עד מוות. זו אכזבה נוראה בשבילו. מעולם לא העלה על דעתו שיפול כה נמוך. ובכל זאת, המשיח ישוע הזהיר אותו (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.34). אירועי הלילה זעזעו אותו: המעצר, האלימות, הבלבול, הפחד. הלחץ עצום. הפעם פטרוס כבר אינו מצליח "ללכת על המים"; להפך, גלי החרדה והבהלה מציפים אותו.
לוקס מוסיף פרט מרעיש: ברגע שבו פטרוס מכחיש את ישוע בפעם השלישית, האדון מסתובב ומביט בו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.61). המבט הזה אינו תוכחה אלא פצע של אהבה. הוא פוגע בפטרוס, שמבין מיד מה עשה זה עתה. מתוך תמונה זו אנו מסיקים שהמשיח ישוע הוצא מאולם המשפט, כנראה כדי שיועבר אחר כך אל פונטיוס פילאטוס, ושהמשפט התקיים באולם בביתו הגדול של קיפא.
בדיוק ברגע זה התרנגול קורא. פרט זה עוזר לנו לקבוע את השעה: התרנגול קורא בדרך כלל באור הראשון של היום, מעט לפני הזריחה הרשמית, בסביבות השעה 6:30. משמע, המשפט הלילי מתקרב לסיומו. ה הקטנה, שהתכנסה באופן יוצא דופן, דנה כבר כשעתיים. עתה היא ממתינה לזריחה כדי לשבת רשמית ולאשר את גזר הדין שכבר הוחלט.
פטרוס, מצדו, יוצא ובוכה בכי מר. חייו נופצו. הוא עדיין אינו יודע שבקרוב תבוא יד מושיטה עזרה להקימו, ושהקם לתחייה יעניק לו סליחה משקמת ושליחות חדשה. כי גם בלילה זה של הכחשה התוכנית האלוהית מתקדמת: המשיח ישוע צועד מרצון אל הצלב, שם תתגלה במלואה אהבת האב לעולם (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17).