PER226

ערעור על ישוע המשיח לאחר נס

בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.

9 דקות ישוע המשיח מעורער נס אחוז שד אילם בעל זבוב אות יונה 11 פסוקים 2 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-36 (תנ״ך עברי מודרני)

ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃

ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃

ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃

והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃

וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃

ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃

ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃

בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃

ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃

כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃

הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃

ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃

ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃

ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃

והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃

ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃

כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃

מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃

אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃

אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃

נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃

על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃

והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃

יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: רחבת בית המקדש בירושלים

תאריך: סוף נובמבר או תחילת דצמבר שנת 32 לספירה

שיטת עבודה: אנו ממשיכים עם לוקס

הערה על שיטת העבודה: לוקס הוא היחיד המספר על מסע זה לירושלים

אזור ירושלים

ישוע המשיח עומד לשאת בירושלים נאום שרק לוקס מוסר לנו.

ריפוי אחוז שד אילם

האילם שמדבר

אז אישה פונה אליו (לוקס 11.27-28).

אנו נמצאים אפוא בירושלים, כנראה ברחבת בית המקדש, מקום נוח לפגוש בו את ההמון, אך למרבה הצער גם את המתנגדים.

הכול מתחיל בריפוי אחוז שד אילם, וההמון נדהם. עם זאת, מיעוט מתוך ההמון, בהנהגת , מבקש להפוך את המצב ולהשחיר את שמו של ישוע המשיח.

בבעל זבוב

Par la suite, cette minorité influente formule une demande de miracle (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.16) en prétendant vouloir croire en Jésus le Messie. Pourtant, leur requête vise davantage à obtenir un spectacle impressionnant qu’à nourrir une véritable démarche de foi. Cela montre que leur demande n’est pas sincère, car ils ont déjà assisté à un miracle concret : un homme muet vient de retrouver la parole sous leurs yeux. Plutôt que de reconnaître la portée spirituelle de l’événement, ils cherchent à détourner l’attention et à semer le doute autour du Messie Jésus.

כך הם מנסים להשחיר את שמו של ישוע המשיח בכך שהם מדרבנים אותו לעשות אות מרהיב, משוכנעים שיסרב ושאז יוכלו לערער על הלגיטימיות שלו: “רואים? הוא לא באמת נביא.” התנהגות זו חושפת אסטרטגיה שמטרתה לשמור על סמכותם הדתית ולהימנע מכך שמסרו של ישוע המשיח יערער אותם. מכאן שעמדתם מסגירה סגירות כלפי אמונה אמיתית, שכן הם מסרבים להכיר בעובדה הברורה שכבר התגלתה לפניהם.

לאחר מכן הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.18-27 מוסר לנו את . עדים לנסיו מאשימים אותו בשיתוף פעולה עם השטן. ישוע המשיח, היודע את מחשבותיהם, משיב בשורה של טיעונים הגיוניים ורוחניים.

Puis une femme l’interpelle (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.27-28).

La femme exprime une louange spontanée à Jésus (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.27), en glorifiant sa mère, Marie. C’est une manière de dire : « Tu es tellement extraordinaire que ta mère doit être bénie ! »

Le Messie Jésus ne rejette pas la louange, mais il la redirige (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.28). Il affirme que le vrai bonheur ne vient pas seulement des liens biologiques ou de la maternité, mais de l’écoute et de la mise en pratique de la parole de Dieu.

קטע זה מרחיב את הברכה לכל התלמידים. הוא מראה שהקרבה האמיתית לישוע המשיח אינה תלויה בלידה, אלא בציות לאלוהים.

Ensuite le Messie Jésus répond à ceux qui demande encore un miracle (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.29-32).

למבקשי הנס

לאחר מכן, כדי לסיים את הנאום, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.33-36 מביא על האור, המהדהדת את הקטע הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.14-16, שנזכר בדרשת ההר שנישאה כשנה וחצי קודם בגליל, ליד כפר נחום.

En conclusion, nous souhaitons revenir sur l’évolution de l’argumentation développée dans ce discours du Messie Jésus, rapporté en הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-36. Nous montrerons qu’il existe un lien entre cette argumentation et l’enseignement sur la prière, présenté aux disciples immédiatement avant ce discours (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.1-13).

L’